עובדים יותר, מרוויחים פחות - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עובדים יותר, מרוויחים פחות

המושג "אומת הסטארט־אפים" משמש כבר שנים ככסות לפריון העבודה הנמוך

8תגובות

האגדה מספרת שבמגירות אגף התקציבים במשרד האוצר מסתתר אוצר בלום - עשרות רפורמות כלכליות חשובות שגובשו לאורך השנים יושבות ומחכות לרגע שבו יגיע הפוליטיקאי הנכון וישלוף אותן מהמגירה. הכלכלנים המוכשרים של אגף התקציבים והפקידים הבכירים בביורוקרטיה הממשלתית כבר גיבו הכל עם מטרייה משפטית של ועדות ומומחים מכל התחומים.

בדרך כלל, הם מזהים היטב ובזמן אמת את כל הבעיות והאתגרים הרבים שמאיימים על המשק הישראלי ואף מגבשים פתרונות נכונים וטובים. אך המנגון הזה עובד בדרך כלל רק עבור המגירה. אם אין תחושת משבר נוראי, אם אין שריפה שחייבים לכבות, אף פוליטיקאי לא יתחייב לרפורמות ארוכות טווח - מהסוג המגלם בו סיכונים - אך בלעדיהן נישאר תקועים מאחור.

אין שריפה בהיי־טק, ותעשייה מפוארת זו היא עדיין מקור בלתי נדלה של גאווה לאומית, ובצדק. אך חייבים להכיר במציאות - תעשיית ההיי־טק היא נישה קטנה ומופרדת מהמשק, שאינה מחלחלת ליתר חלקיו. תעשייה זו מורכבת מכ-230 אלף איש בני מזל, המשתכרים היטב וזוכים ביושר לרמת חיים הקרובה מאוד לקולגות שלהם מארה"ב, מאירופה וממדינות אסיה המפותחות. חשוב מכך, אנשים מוכשרים אלה נמצאים בחזית הטכנולוגיה הגלובלית, ויש להם הכלים להתחרות היטב גם בטווח הארוך מול כל עובד אחר בעולם. אך קבוצה זו אינה הופכת את ישראל לאומת הסטארט־אפים. הם בקושי 10% מכוח העבודה. יתר ה-90% סובלים מפריון עבודה נמוך ויכולת תחרותית גלובלית נמוכה יחסית.

משרדי חברת וויקס

המושג "אומת הסטארט־אפים" משמש כבר שנים ככסות לפריון העבודה הנמוך ממנו סובלת מרבית המשק הישראלי. המשמעות של פריון עבודה נמוך היא שכר נמוך יותר, רמת חיים נמוכה, ביטחון תעסוקתי נמוך, פערים חברתיים גדולים יותר, חיסכון פנסיוני קטן יותר וסיכוי גבוה יותר לשקוע בעוני במהלך החיים.

למעשה, שיפור פריון העבודה של העובדים במשק הישראלי, כלומר הגדלת הערך שכל עובד ועובד מייצר, הוא הפתרון ארוך הטווח העיקרי, ואולי היחיד, למרבית הבעיות שהוצפו במחאה החברתית. לא פרויקטים לדיור ציבורי ולא העלאת תשלומי העברה לאוכלוסיות חלשות יסגרו בטווח הארוך את פערי ההכנסה בישראל, או יצמצמו את הפער המתרחב בין רמת החיים הישראלית לזו שקיימת בארצות המפותחות. רק שיפור הפריון באמצעות הטמעת טכנולוגיות חדשות בכל המקומות המוחשכים של המשק הישראלי יוכל לעשות זאת.

השלב הראשון לפתרון הבעיה הוא ההכרה כי היא קיימת. זהו הערך העיקרי של הדו"ח שחיברו כלכלני טריגר־פורסייט. אכן, לא קל לשבור את המיתוס של אומת הסטארט־אפים, אך שבירתו היא מחויבת אם רוצים להצעיד את מהפכת המידע בישראל שלב נוסף קדימה. למרביתנו יש כבר סמארטפון משוכלל, טאבלט חדיש וגישה זמינה לרשת תקשורת מהירה שמביאה לנו את האינטרנט לכל מקום. כל עוד המהפכה היתה תלויה ברצון העז של הישראלים לרכוש גאדג'טים, ובצרכים העסקיים של החברות, היא התקדמה מהר, אך עתה נתקלת המהפכה בכוחות החזקים של הביורוקרטיה בשירות הציבורי ובחוסר היכולת של הפוליטיקאים להוביל תהליכים ארוכי טווח.

כוחות אלה ידחפו את ההמלצות של טריגר־פורסייט למגירת הרפורמות הנשכחות של האוצר. כמו בכל הרפורמות, בסוף מישהו יתעורר, אך ייתכן שכבר יהיה מאוחר מדי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#