לא אומת סטארט אפ: ישראל מפגרת בחדשנות אחר המדינות המפותחות - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא אומת סטארט אפ: ישראל מפגרת בחדשנות אחר המדינות המפותחות

כך עולה מדו"ח של חברת הייעוץ טריגר פורסייט שנעשה במימון גוגל ישראל ■ הפתרון: תוכנית לאומית שתייעל את השירות הציבורי

33תגובות

לפני מעט יותר משנתיים זימנה גוגל ישראל את שמנה וסולתה של תעשיית ההיי־טק המקומית לאירוע רב משתתפים, שבו הציגה בפניהם דו"ח שהזמינה מחברת המחקר מקינזי. כותרת הדו"ח מילאה בגאווה את כל המשתתפים באירוע - האינטרנט הישראלי אחראי לתוצר של כ–50 מיליארד שקל בשנה, שהם כ–6.5% מהתוצר המקומי הכולל - שיעור גבוה מאוד יחסית לממוצע מדינות OECD.

עם זאת, מי שהעמיק אל תוך הדו"ח גילה בעיה חמורה, שאיימה להרוס לכולם את החגיגה: מיעוט טכנולוגי חזק מאוד דוחף את הממוצע הישראלי כלפי מעלה ומסתיר פיגור מהותי בכל הקשור לאימוץ של טכנולוגיות מידע ולשימוש בהן ‏(ICT‏) בישראל. למעשה, הדו"ח של מקינזי היה המחקר הראשון שחשף את הפיקציה שנקראת "אומת הסטארט־אפ".

הדו"ח אמנם הראה כי בישראל קיימת קהילה חזקה מאוד של יזמים והיי־טקיסטים שנמצאים בחזית הטכנולוגיה והפיתוח, אך חדשנות זו אינה מחלחלת לשום ענף במשק הישראלי, אלא נשארת בנישת הסטארט־אפים, על הקו שבין שדרות רוטשילד בתל אביב לפאלו אלטו.

שירותי הממשלה המקומיים, ובכללם שירותי הבריאות, החינוך והרווחה, סובלים מפיגור מהותי באימוץ הערכים שמביאה עמה מהפכת ה–ICT. גם המגזר העסקי המקומי, ובעיקר עסקים קטנים, אינם מאמצים את המסחר המקוון, וחלקם הגדול מתעלם מהפוטנציאל העסקי הטמון ברשת.

אתמול, שנתיים לאחר פרסום הדו"ח של מקינזי, גוגל פירסמה מחקר נרחב יותר שכבר אינו מייפה את התמונה. חברת הייעוץ טריגר־פורסייט של דלויט העולמית, שערכה את המחקר בהזמנת גוגל ישראל, מציגה את הבעיה כבר בתחילת העבודה, ומתמקדת בהמלצות לפתרונה.

סטארט אפ
Bloomberg

הבעיה המרכזית שמציגה טריגר־פורסייט היא הפריון הנמוך יחסית של ישראל בהשוואה למדינות מפותחות. הפריון הוא הערך שעובד מייצר בעבודתו. בהנחה שהעובד אינו מועסק במונופול, שכרו ורמת החיים שלו קשורים באופן הדוק לפריון שלו. אחת הסיבות העיקריות לכך שפריון העבודה במדינות מפותחות גבוה באופן מובהק מבמדינות מתפתחות היא אימוץ מהיר של חדשנות טכנולוגית.

"ניתוח הפריון בישראל מגלה כי למרות מיצובה של ישראל כמדינה עתירת טכנולוגיה, בהיבט הפריון המשק הישראלי ממוצב במקום 24 מבין מדינות OECD. בישראל, שהתחילה כמובן מנקודה נמוכה, סגירת פערי הפריון מול מדינות OECD נמשכה רק עד שנות ה–70. מאז ירד קצב הצמיחה של הפריון במשק הישראלי לרמות הקיימות ביתר המדינות המפותחות - מצב המשמר את הפער מהמדינות המובילות. התמודדות מוצלחת עם האתגרים והמגמות שמולם ניצבת ישראל תיתכן רק באמצעות החדשנות, שרק לה יש הפוטנציאל להבטיח את החוסן והתחרותיות של המשק הישראלי", נכתב בדו"ח.

"כיצד תוכל מדינת ישראל לרתום את כוחה האדיר של הטכנולוגיה באופן מיטבי להבטחת שגשוגה בטווח הקצר והארוך?" שואלים מחברי הדו"ח. התשובה שהם מציעים חד־משמעית: המדינה חייבת ליזום ולבצע תוכנית לאומית ארוכת טווח שתעודד שימוש בטכנולוגיות מידע. "המדינות המדורגות במיקום הגבוה ביותר במדדי החדשנות והשימוש ב–ICT משקיעות מאמצים רבים בקידומם של אלה. מדובר במחויבות עמוקה שאינה נובעת מקיומו של כשל. מדינות אלה מפעילות בהצלחה רבה תוכניות בעלות חזון ברור, שעל פיו תושביהן יזכו לאיכות חיים גבוהה יותר בזכות השימוש בטכנולוגיה לשיפור הפעילות של כל חלקי המשק".

עד כה, מרבית הדיון בנושא החדירה הנמוכה של שירותי ICT בישראל התמקד בנושא התשתיות הפיסיות, כלומר איכות ומהירות תשתיות האינטרנט שמספקות חברות התקשורת. לטענת טריגר־פורסייט, בעיית התשתיות הפיסיות היא משנית לבעיית התשתיות האנושיות והתהליכיות בישראל: אנושיות, כלומר אוריינות טכנולוגית, ותהליכיות, במובן של מעורבות הממשלה בקידום התחום, אם כספק שירותים גדול בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה, כלקוח גדול הרוכש שירותים מהסקטור העסקי, כרגולטור או כמממן.

"פרויקטים לפרישת תשתית תקשורת מתקדמת הם רק חלק קטן מהמענה הכולל שיש לגבש. כדי למצות את הפוטנציאל הטמון ב–ICT ובאינטרנט, ולהימנע ממאמצים כפולים וסותרים, מצווארי בקבוק ומשגיאות חוזרות, יש לאמץ תפישה רוחבית הנשענת על מסגרת מחשבתית כוללת והרמונית", נכתב בדו"ח.

מדובר בשינוי מחשבתי חשוב, שמזיז את האחריות מהסקטור העסקי לסקטור הממשלתי, ומציב מול המדינה אתגר מורכב במיוחד. פתרון הבעיה אינו טמון רק בעידוד התחרות בשוק התקשורת, בתקציבים המופנים למדען הראשי ולאוניברסיטאות או כמענקים לענקיות טכנולוגיות כמו אינטל, אלא דורש תוכנית לאומית קשה ליישום, שתדרוש שינוי מהותי בצורה שבה מתנהל השירות הציבורי.

"המידה שבה הסקטור הציבורי בישראל רותם את ה-ICT לטובת התמודדות עם אתגרים אלה אינה תואמת את התפישה העצמית של המדינה כמובילה עולמית בטכנולוגיה וחדשנות. קשה לדמיין מדינה חדשנית באמת ללא ממשלה המשמשת דוגמה לשילוב של טכנולוגיות, הן כלקוח לכלים ולאמצעים מתקדמים והן כספק של שירותים חדשניים. נמצא כי מדינות מפותחות המבקשות לעשות כן באופן מיטבי הגדירו יעדים ברורים בנושא וגיבשו תוכניות לאומיות מקיפות לשם השגתם. נמצא כי תוכניות אלה מובלות על ידי גורם מרכזי בממשלה בעל יכולת להוביל תהליכי רוחב משמעותיים. ריבוי המאמצים הממשלתיים המתנהלים בישראל זה לצד זה, וחסרונה של אסטרטגיה לאומית המובלת על ידי גוף יחיד ומוגדר, הם חיסרון משמעותי. קיים צורך מהותי בגיבוש תוכנית המטפלת בתחום ה-ICT והאינטרנט בפרט באופן מקיף, כולל וחוצה דיסציפלינות", נכתב בדו"ח.

למעשה, זוהי המלצתם העיקרית של מחברי הדו"ח: לאמץ תוכנית לאומית ולרכז את התכנון והיישום בידי גוף אחד בעל סמכויות, שיוכל להוביל תהליכים שעיקרם בשירות הציבורי.

טריגר־פורסייט מציגים ארבעה תחומים מרכזיים שבהם יש להגביר את השימוש בטכנולוגיות: חינוך, בריאות, עסקים קטנים ופעילות הממשלה להגברת הפריון והתעסוקה.

מחשוב בתי הספר לא מספיק

על פי הדו"ח, הממשלה הבינה מוקדם יחסית כי עליה למחשב את מערכת החינוך, אך עשתה זאת בצורה לא מוצלחת. "ב-1998 יושמה תוכנית 'מחר 98', שפעלה למחשוב בתי הספר בישראל. המסקנה העיקרית מהמהלך היתה שציוד בתי הספר במחשבים, ללא שינוי מהותי בהכשרת המורים ובתכנים הפדגוגיים, לא יביא לקפיצת המדרגה הנדרשת במערכת החינוך. במשך יותר מעשור לא הושקעו תקציבים ולא יושמה תוכנית משמעותית לשדרוג מערכת החינוך.

"בעשור זה נוצר פער בלתי סביר בין השתלבות ICT בכל תחומי החיים למציאות בבתי הספר בישראל, ובין רמת בתי הספר בישראל לזו הקיימת במדינות המפותחות. בעוד שב-1998 שיעור בתי הספר המתוקשבים בישראל היה דומה לזה של המדינות המפותחות, ב-2006 נמצאה ישראל הרחק מאחור", נכתב בדו"ח.

"הממשלה היא למעשה מונופול בשוק בלתי משוכלל, לכן רק היא יכולה להניע שינויים ולקבוע את המידה שבה מערכת החינוך תעודד חדשנות. על משרד החינוך לפעול לקידום החדשנות במערכת החינוך כרגולטור, כספק שירותים, לרבות הכשרה והסמכת מורים. תוכנית 'התאמת מערכת החינוך למאה ה–21', שיצאה לדרך לפני זמן לא רב, היא צעד ראשון והכרחי, אך חשוב להבין שזוהי נקודת הפתיחה בלבד למהלכים לקידום מערכת החינוך וליישור קו עם המדינות המתקדמות בעולם".

המלצתם היא לאמץ למידה באמצעות ספרים דיגיטליים אינטראקטיביים המשלבים כמה מתודות המתאימות למגוון רחב של תלמידים לסגנונות הוראה שונים, ולשלב בכך קורסים וירטואליים בתחומים שונים המעובדים על ידי תחומי תוכן בינלאומיים. העברה של חומר הלימוד לרשת תאפשר למורים למצב את עצמם מחדש כמנחים שנותנים לתלמידים מענה בהתאם לצרכים הייחודיים ולסגנון הלמידה הייחודי של כל תלמיד. תפקידו של המורה יהיה להעניק מיומנויות מידענות ולימוד לתלמידים - דבר שיאפשר לתלמידים להתמודד טוב יותר עם השינויים הטכנולוגיים הדחופים. לבסוף ממליצים כותבי הדו"ח לקיים תקשורת רציפה בין התלמידים, המורים וההורים, הכוללת ביקורת על התקדמות התלמידים ומשוב מיידי ואיתור קשיים ופערים.

לקדם פורטל רפואה לאומי

"היכולות של טכנולוגיית תקשורת מידע והאינטרנט לחולל מהפכה בעולם הרפואה הן עצומות. ענף הרפואה הוא מורכב ורווי תוכן. זהו ענף המתפתח ומתעדכן ללא הרף, וסובל באופן מובנה מא־סימטריה ומחוסר במידע. בניתוח ההיבטים השונים של שילוב ICT במערכת הבריאות בישראל כיום, מצטיירת תמונה רב־גונית ובה לצד הצלחות מרשימות יש פערים מהותיים", כותבים מחברי הדו"ח.

הם מזכירים כי "ב-2004 הוקמה על ידי משרד הבריאות הוועדה הציבורית לקידום פרויקט 'רשומה רפואית לאומית ממוחשבת', במטרה להקים תשתית לאומית מאוחדת למידע הקליני של ציבור המטופלים. הוועדה סיימה את תפקידה מבלי להשלים את הטיפול בסוגיה, והצעת החוק לא הבשילה".

להערכתם, "בישראל קיים פער משמעותי בין הקדמה של מסגרות מסוימות ובראשן קופות החולים, לבין רמת השימוש הנמוכה ב–ICT באחרות, בהן בתי חולים רבים. נקודה בעייתית עוד יותר היא חוסר היכולת לקיים תקשורת אפקטיבית בין הגופים והמטפלים".

מחברי הדו"ח ממליצים על "השלמת המעבר לרשומה רפואית אלקטרונית בשליטת המטופל, הקמת פורטל רפואה לאומי נגיש ופונקציונלי, הקמת מרכז רדיולוגיה אזורי ו/או ארצי, עדכון מסלולי ההכשרה למקצועות הרפואה השונים ואחרים".

בנוסף הם ממליצים על בניית תשתית רגולטורית מקיפה בתחום הבריאות ויצירה של מנגנון ייעודי שתפקידו לספק מענה שוטף ומהיר לצרכים הרגולטוריים העולים מהשטח.

עידוד עסקים קטנים ובינוניים ושיפור הפריון

מחברי הדו"ח מאירים שוב את חולשתם של העסקים הקטנים בישראל. בשעה שבעולם עסקים אלה הם עמוד שדרה כלכלי, מבחינת תעסוקה והשפעה על התוצר, בישראל חלקם קטן באופן חריג ורמת הפריון של העובדים בהם נמוכה יחסית. "קושי במימון, חוסר בידע והקושי בהתמודדות מול השחקנים הגדולים הם החסמים העיקריים העומדים בפני העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. ICT ואינטרנט יכולים להנגיש מידע הכרחי לקידום העסק ולהעביר לו ידע ניהולי, טכנולוגי ועסקי בהיקפים גדולים. יתר על כן, ICT ואינטרנט מאפשרים לעסק להשתמש בפלטפורמות ובכלים המעניקים לו שוויון תחרותי עם עסקים גדולים ממנו.

"אחד החסמים המרכזיים להתפתחות ולצמיחת העסקים הקטנים והבינוניים הוא החוסר בידע. חסם זה מתבטא, בין השאר, בחוסר מודעות לכלי ה–ICT ויתרונותיהם עבורם", כותבים מחברי הדו"ח, וממליצים למדינה לחזק את הסוכנות לקידום עסקים קטנים ובינוניים.

הם ממליצים על "הגברת המודעות לכלי ICT ניהוליים, הכשרות וירטואליות לעובדים ומנהלים, ביצוע אבחון מקוון לעסקים, מיפוי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל ועוד".
במסגרת זו ממליץ הדו"ח למדינה לאמץ מודל של שירותי ענן ממשלתיים, כלומר שירות ענן בעל גיבוי ממשלתי המספק שירותים למשרדי הממשלה, לסקטור העסקי ואף למשתמשים הפרטיים.

להערכתם, גיבוי כזה יפחית את החשש של הסקטור העסקי ויאפשר חדירה גדולה יותר של שירותי ענן, החיוניים להחדרת הטכנולוגיה לשירותי הממשלה, אך בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים. "בעשור האחרון החלו ממשלות להשקיע באופן מסיבי בטכנולוגיות מידע ותקשורת. מה שהחל ככלי לצמיחה ולהתייעלות, התפתח עם הזמן לממשק למתן שירותים ממשלתיים ולחיזוק הקשר עם האזרחים. מחשוב ענן מחולל מהפכה באופן התנהלותם של ארגונים בכך שהוא מאפשר למשתמשים לגשת למידע על פי דרישה, בעלות מינימלית וללא הגבלה", נכתב בדו"ח.

כצפוי, כותבי הדו"ח מזהים את האנומליה הקיימת בישראל לגבי שיעור התעסוקה של מיעוטים, שהוא נמוך מהותית מממוצע OECD, לעומת שיעור התעסוקה באוכלוסייה המרכזית, שהוא גבוה מהממוצע. המלצתם היא שילוב של ערבים וחרדים בתעשיית עתירת הידע, אך גם עידוד תעשיית Near Shore בישראל, כלומר העברת עבודות מחשוב מתוחכמות פחות לפריפריה במקום למקומות כמו הודו וסין. עוד ממליצים בדו"ח לפעול להעלאת מספר האקדמאים בעלי תארים מדעיים־טכנולוגיים במגזר החרדי, לעידוד שילובם של מהנדסים ערביים בהיי־טק הישראלי, לעידוד יזמות טכנולוגית במגזר הערבי ועוד.

הפתרון: לשלב ICT בכל המגזרים

לסיכום, חוזרים טריגר־פורסייט על המלצתם העיקרית: "תרומתם של ICT והאינטרנט לעידוד חדשנות ולצמיחה כלכלית היא מכרעת. יש לשלבם בכל מהלך ובכל תוכנית המגובשים בממשלה ובמגזר הציבורי. כדי לבצע זאת באופן מיטבי, ביעילות ובמקצועיות, נכון יהיה לעשות זאת במסגרת תוכנית לאומית. חדשנות היא בעלת הפוטנציאל המשמעותי ביותר להבטיח את מעמדו התחרותי של המשק הישראלי בכלל ובעידן של משבר כלכלי עולמי בפרט.

גופים שונים בממשלה העוסקים ב–ICT ובחדשנות עסוקים בתהליכים הקשורים לנושא, אך בולטת היעדרותה של גישה מקיפה, קוהרנטית וברורה המכוונת את המאמצים השונים דוגמת אלה הקיימות במדינות המתקדמות ביותר בהיבטים הללו".

24.7 - ועידת TMTI ליזמות וחדשנות של TheMarker ואונ' תל אביב
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#