כך הזניקה מהפכת הסיבים של גוגל את קנזס סיטי - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הזניקה מהפכת הסיבים של גוגל את קנזס סיטי

על רקע ההתקדמות בפרויקט הסיבים הישראלי של חברת החשמל, מעניין לבדוק כיצד פרויקט דומה, שאותו מובילה גוגל בקנזס סיטי, משנה את העיר, שנהפכה בעקבותיו למרכז יזמות אזורי ■ איזה שירותים נותנת גוגל על תשתית הסיבים שלה וכמה הם עולים?

22תגובות

בפברואר 2010 קפץ למים הקרים דון נס, ראש העיר של דולות, מינסוטה. זה לא מטבע לשון, הוא באמת קפץ למי האגם הקפואים, לעיני מצלמות ויחד עם עוד תושבים רבים מהעיר הצוננת. הקפיצה המקפיאה היתה חלק מקמפיין של העיר, לשכנע את גוגל לפרוש סיב אופטי אצלם, ולא בערים אחרות.

מעט לפני כן, גוגל הכריזה כי היא מתכוונת להניח סיב אופטי ולספק שירותי תקשורת על בסיס אותה רשת, אבל היא לא מסרה היכן היא מתכוונת לפרוש את הסיבים. תוך פחות מחודש, כ–1,100 ערים, עיירות וקהילות בארה"ב פנו לגוגל בבקשה להיות הראשונות לקבל את תשתית הסיבים המהירה.

כחלק מהמאמצים הוקמו קבוצות פייסבוק, עייריות קטנות החליפו את שמן באופן זמני לגוגל, שירים הושרו, ריקודים נרקדו ועוד יוזמות כיד הדימיון האמריקאי. Cities go Gaga for gogole fiber, נכתב באתר fastcompany שסקר את התופעה, מה שאפשר לתרגם בתור "ערים נגנבות על הסיב של גוגל".

בלומברג

כתבות נוספות באתר TheMarker

לא חייבים להשתעבד למשכנתא או לשכירות: לבנות בית 
ב-100 אלף שקל

מה קורה כשמפריטים את החינוך? מחשבים במקום מורים, עסקות נדל"ן במקום השקעה בתלמידים

במארס 2011 גוגל הכריזה על הזוכה, אם אפשר להתבטא כך. קנזס סיטי בקנזס תהיה עיר הגוגל־סיב הראשונה. מילו מדין, סגן נשיא בגוגל לתחום הסיב, התייחס לשאלה מדוע נבחרה דווקא העיר הזו ואמר.
"רצינו למצוא מקום שניתן לבנות במהירות ויעילות. בקנזס סיטי יש תשתית נהדרת, זו סביבה עסקית ידידותית להשקת השירות ובתשתיות הציבוריות יש מגוון של תעלות שמאפשרות לנו להימנע מלחפור את הרחובות". בכל אופן, כששלב זה הושלם גוגל התחילה לספק שירותים על גבי הסיב שלה. היא הכריזה על שלוש חבילות תמחור, שהן גם החבילות שלה כעת ‏(המיזם של גוגל ממשיך בעוד ערים בארה"ב).

החבילה הראשונה דורשת התקנה בעלות של 300 דולר ומעבר לכך, הלקוח מקבל חינם לביתו אינטרנט במהירות 5 מגה־בייט בהורדה ו–1 מגה־בייט בהלאה. מחיר ההתקנה כולל גם ראוטר WiFi ביתי וגוגל מתחייבת שהשירות ישאר חינם לשבע שנים לפחות.

החבילה השנייה עולה 70 דולר לחודש ובה הלקוח מקבל לביתו גלישה במהירות מדהימה של 1 ג'יגה־ביט לשנייה, סימטרי - גם בערוץ היורד וגם בערוץ העולה. כלומר, מהירות גלישה גבוהה פי 100 מזו שיש בבית אמריקאי ממוצע. החבילה הזו כוללת גם נפח אחסון בענן של 1 טרה־בייט. זהו נפח עצום שבעצם מחליף את הצורך בדיסק קשיח.

החבילה השלישית של גוגל עולה 120 דולר לחודש והיא כוללת גלישה של 1 ג'יגה־בייט, אחסון של 1 טרה־בייט, וכן טלוויזיה רב ערוצית עם 162 ערוצים. הלקוח מקבל כבונוס גם טאבלט נקסוס 7 של החברה, שיכול לשמש גם בתור שלט רחוק לטלוויזיה, ראוטר WiFi וממיר מקליט. הסיב של גוגל רלוונטי כמובן לא רק למשקי הבית אלא גם למגזר העסקי.

במרחק שנה מתחילת המיזם, ועל רקע מיזם הסיבים שמתבשל בישראל, בדקנו מה עשו הסיבים של גוגל לקנזס.

בלומברג

השכונה שנהפכה לבירת הסטארט־אפ

השכונה הראשונה בקנזס שחוברה לסיב היא הנובר הייטס ‏(Hanover Heights‏) אבל היום כבר יש לה עוד שם. קוראים לה Kansas City Startup Village - כפר ההזנק של קנזס סיטי. הסיבה היא שממש עם תחילת אספקת השירותים, חברות סטארט־אפ החלו לשכור נכסים בשכונה. בנוסף, יזמים ותיקים ומבוססים ושאר פילנטרופים הקימו חללי עבודה משותפים ליזמים צעירים יותר, מעין חממות הזנק.

נכון לעכשיו יש במקום הקטן, במרחק הליכה זה מזה, כ–25 סטארט־אפים קבועים ועוד יזמים שעושים שם חנייה זמנית. KCSV נהפך כבר לארגון מסודר שנועד לסייע ולקדם יזמים שבאים לשכונה, שקיבלה שם שלישי - FiberHood.

יזמים מהשכונה שרואיינו למגזין Cnet מסרו כי גם כשעובדים 15 אנשים על אותו החיבור, הם אפילו לא מתקרבים לנצל את מלוא רוחב הפס, ובמובן זה הסיב מוגזם, Overkill. נכון ליישומי הרשת הקיימים זה כמו להרוג זבוב עם פטיש. היזם כריס בארן שרואיין הגיב לכך ואמר "מה שאנחנו הכי אוהבים בשירות של גוגל הוא קצבי העלאת הנתונים, שהם זהים לקצב ההורדה המהיר. רוב השירותים שעושים בהם שימוש עובדים יפה על רשתות כבלים או נחושת, אבל הם לא סימטריים וקצב ההעלאה שלהם הוא אחוזים מקצב ההורדה".

הסיב דוחף יזמות, אבל זה לא נגמר שם. הוא גם דוחף תחרות. באפריל האחרון גוגל הכריזה על העיר השנייה שתורשת בסיב, אוסטין טקסס. אוסטין היא העיר שמארחת מדי שנה במארס את כנס South by Southwest למדיה ואינטראקטיב וגוגל מסרה כי העיר "היא המכה של היצירתיות והיזמות, עם קהילות תוססות של אמנות וטכנולוגיה בנוסף לאוניברסיטה של טקסס ומרכז המחקר הרפואי".

חלפו רק כמה שעות וחברת התקשורת האמריקאית AT&T הוציאה הודעה לתקשורת שבה היא מודיעה כי תפרוש סיב אופטי עם מהירות גלישה של 1 ג'יגה באוסטין. בהודעה האפולוגטית משהו כתבה החברה: "AT&T ממשיכה בעקביות להשקיע בקהילות אמריקאיות - 98 מיליארד דולר הושקעו בחמש השנים האחרונות, יותר מכל חברה ציבורית אחרת".

מעט אחרי ההכרזה על על אוסטין, עדיין באפריל, גוגל הודיעה על העיר השלישית שתחובר לסיב שלה, פרובו ביוטה. הפעם המקרה מעט שונה. לעיר היתה רשת סיבים אופטיים משלה תחת השם iProvo. גוגל חתמה הסכם עם העירייה לרכוש את הרשת במחיר של דולר בודד, ובתמורה היא תשדרג את רשת הסיבים המזדקנת ותספק שירות חינם ל–25 מוסדות עירוניים. עוד התחייבה גוגל לספק את השירות האינטרנט החינמי למשקי בית בעלות התקנה של 30 דולר במקום 300 דולר.

שירותים חדשים לא צמחו מגוגל־סיב

הסיב אולי מיטיב עם היזמות, תחרות וכנראה גם לשוק הנדל"ן - מעלה את ערך הדירות. מול זאת, אחרי שנה בתוך הפרויקט קשה להצביע על שירותים חדשים שצמחו עקב הרשת החדשה.

התזה לגבי רשתות תקשורת מהירות וסיבים בפרט, אומרת שכל רוחב פס יתמלא בטווח הארוך ושמהירות גבוהה תצמיח שירותים חדשניים. אם נודה על האמת, זה עוד לא קרה. יזמים מקנזס שרואיינו דיברו על גיבוי מהיר בענן ושיחות וידאו באיכות HD, אבל כל זה אפשר פחות או יותר להשיג על רשת כבלים או ADSL. אולי כצעד מתגונן גוגל העלתה באתר הסיבים שלה עמוד "מדוע מהירות חשובה". באתר מראים סרטונים מרגשים שיש בהם כל מה החומרים הדרושים לסחוט דמעות: אוכלוסיות מנותקות בפרו, ילד חולה סרטן בארה"ב, ארגון זכויות אדם. אבל זה לא מספיק. הסיב, או יותר נכון קהילת המפתחים צריכים להמציא שירותים חדשים, עתירי נתונים, כדי להצדיק את התשתית.

קשה גם לבחון בשלב זה את ההצלחה של הפרויקט. כמה לקוחות כבר מחוברים לסיב של גוגל? לא ידוע, אך גוגל הבהירה כי מבחינתה לא מדובר ב"ניסוי" טכנולוגי אלא בביזנס.

לדברי מדין, "אנחנו מתכוונים לעשות כסף מגוגל־סיב, זה עסק מצוין להיות בו". בינתיים אנליסטים מתווכחים על קצב הפרישה העתידי של הסיב.

אחת ההערכות, של אנליסט בגולדמן סאקס היא כי גוגל־סיב תיפרש בקצב של 830 אלף בתים בשנה בעלות של 1.25 מיליארד דולר. בהתאם לכך, תוך תשע שנים, כתב, הסיב של החברה יגיע ל–7.5 מיליון בתים בעלות פרישה של 10 מיליארד דולר. בעבודה נכתב כי "יש לגוגל־סיב פוטנציאל לעשות החזר השקעה צנוע ובנוסף לסלול את הדרך עבור שירותים אחרים של החברה כמו יוטיוב ו–google play ולשלב את החברה טוב יותר במוצרי טלוויזיה וצפייה".

צוואר הבקבוק אינו בתשתית

>> הרבה תקווה מעמיסים על הסיב האופטי שיונח בקרוב בישראל. "שר התקשורת הביע תקווה כי ישראל תיהנה מרשתות מתקדמות כבר בעתיד הנראה לעין. גלעד ארדן סבור כי מיזם הסיבים יסייע בקידום הכלכלה, החינוך, הבריאות, הטכנולוגיה והחברה במדינת ישראל. כמו כן, הוא יסייע לגישור על הפער הדיגיטלי שבין הפריפריה למרכז, באמצעות פרישה ארצית של תקשורת אינטרנטית בפס אולטרה־רחב", נכתב באחת מההודעות של משרד התקשורת.

אין ספק, סיב אופטי הוא החלום הוורוד של עולם התקשורת. מיזם המוביל הדיגיטלי יוכל לתרום לתחרות בענף התקשורת הקווית, הוא יגרום להקמת עוד חברות שירותים, ידחוף את סלקום ופרטנר לשוק הטלוויזיה וידחוף את בזק ו–HOT להשקיע עוד בתשתית הסיבים העצמאית שלהן. אלא שאסור להעמיס על הסיב תקוות שווא כי צווארי הבקבוק הם לאו דווקא ברשת.

הנה, למשל, בראיון ל–TheMarker התייחס מנכ"ל משרד התקשורת היוצא, עדן בר טל, למיזם הסיבים ואמר: "הם לא צופים את העלייה החדה בביקוש הפרטי, אך יותר מכך, את העלייה הצפויה בביקוש של הממשלה ובשירותים המקוונים שהיא תעניק לאזרחים".

בר טל מנסה להוביל בימים אלה תוכנית שאפתנית תחת הכותרת "ישראל דיגיטלית", שמתמקדת בחיבור הסקטור הציבורי לרשת. התוכנית תוגש בקרוב לשולחנו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא חולם על כך שהממשלה תעניק מגוון שירותים מקוונים לאזרח.

ואפשר לומר: מר בר טל, איפה אתה חי? נסה שנייה להיכנס לאתר רשות המסים מהדפדפן הנפוץ בעולם, כרום, נסה להיכנס לאתר משטרת ולעשות בירור דו"חות מכרום, נסה לבקש טופס ממשרד הפנים - אין מצב. חלק גדול מאתרי הממשלה, אולי רוב, עובדים רק עם אקספלורר כאילו אנחנו נמצאים ב–2004. או נסה שנייה לשלם את החוב שלך לביטוח הלאומי ביום שבת. אי אפשר. יד נעלמה מורידה אותו מהאוויר כל סופשבוע עד צאת שלושה כוכבים בשבת.

זה לא קשור לסיב או לא סיב. וזה לא רק המגזר הממשלתי שמפגר. אין כיום שום סיבה טכנולוגית שקופות החולים לא יספקו באופן רחב שירותי ייעוץ בוידיאו; אין סיבה טכנולוגיית שלא יהיה בנק מקוון בישראל, גם ב–10 מגה־בייט, ועוד ועוד. מי שרוצה לתפוש עצמה כאומת הזנק, למעשה תקועה בעבר בגלל שמרנות, פחדים, צרות אופקים או סתם איוולת.

זו גם הזדמנות לקורא ליזמים: ייתכן, רק ייתכן, שאנחנו לפני קפיצת דור נוספת בטכנולוגיה, כמו בערב הגעת האייפון והאפסטור לעולם. לא ירחק היום והרשת, ולא רק בישראל, הולכת לאפשר לכם מהירויות גלישה יוצאות דופן, בסדרי גודל שונים וגדולים יותר ממה שהכרתם. תפעילו את הדימיון כבר עכשיו, ותמציאו שירותים מעולים שינצלו את הרשת הזו עד הביט האחרון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#