הסמארטפון הנועז בעולם

הכירו את יולה - החברה הפינית שמעזה להציע תחליף לאייפון ולגלקסי

"אנחנו מתרכזים בפשטות הפעלה עם עוצמה", אומר סטפנו מוסקוני, ממייסדי החברה הפינית הקטנה שהוקמה על ידי קבוצה של יוצאי נוקיה, מעסיקה 70 עובדים בלבד - ורוצה להתחרות באפל ובסמסונג ■ התמיכה בעברית, הוא מבטיח, בדרך

אמיתי זיו
הלסינקי
אמיתי זיו
הלסינקי

כותבים Jolla, אומרים יולה ואם עוד לא הכרתם, כדאי שתכירו - כי החברה הפינית הקטנה הזאת, 70 עובדים בסך הכל, מתכוונת להיות לקחת נתחי שוק מענף הסמארטפונים ולפנות בעיקר לסגמנט של המשתמשים המתקדמים, הטכנולוגיים - קובעי הדעה. יולה עושה מעשה נועז עד טיפשי: היא מפתחת טלפון חכם משלה, שאמור להתחרות באייפון ובגלקסי. אך זה לא נגמר שם. בניגוד למאות יצרניות מכשירים בעולם, היא לא נסמכת על מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, והחליטה לפתח גם מערכת הפעלה משלה בשם Sailfish OS.

הסיפור של יולה מרתק: החברה הוקמה על ידי פורשי נוקיה שעזבו את החברה בחצי טריקת דלת. נזכיר כי עד לפני שנתיים נוקיה עוד פיתחה מערכת הפעלה ייחודית משלה, בשיתוף אינטל, וקראה לה MeeGo. מערכת ההפעלה הבשילה, ומכשיר נוקיה בשם N9 יצא לשוק והצליח להדהים את הכתבים הטכנולוגיים. אלא שמעט לאחר ההשקה החליטה נוקיה לסגור את פס הייצור, להפסיק את שיווק המכשיר ולעשות סיבוב פרסה.

כתבות נוספות ב-TheMarker

קונדואיט במו”מ מתקדם לרכישת פריון לפי שווי 
של כ-200 מיליון דולר

כך פעלה בקולומביה רשת הסמים שנוהלה ע"י ישראלי ואביו והלבינה מאות מיליוני דולרים

למה רק אנדרואיד או אפל?

באותם ימים החליפה נוקיה מנכ"ל, והמנכ"ל החדש החליט שנוקיה צריכה להמר על מערכת הפעלה אחרת, מן המוכן - ווינדוס פון מבית מיקרוסופט. ההחלטה האסטרטגית הזאת מלווה את נוקיה עד היום עם סדרת מכשירי הלומיה, ועדיין מוקדם לקבוע אם ההימור היה נכון. נוקיה עדיין מחזיקה בנתח שוק מזערי מעולם הסמארטפונים - רק 5% במערב אירופה, אזור שבו היא חזקה באופן יחסי.

כמה עובדי נוקיה בכירים לא אהבו את ההחלטה הניהולית ההיא, עזבו את החברה והחליטו להמשיך לפתח את MeeGo. זו לא היתה בעיה כי מדובר בקוד פתוח, ועל בסיס אותה פלטפורמה פותחה מערכת ההפעלה Sailfish OS שתהיה הבסיס לסדרת מכשירי יולה. מכשיר ראשון של יולה אמור להגיע לשווקים בעונת החגים הנוצריים הקרובה - דצמבר 2013.

"דרכה של יולה לא תהיה קלה", מודה בלי להסס סטפנו מוסקוני, אחד ממייסדי יולה וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, ולא רק בגלל הדומיננטיות האדירה של אנדרואיד ו–iOS: "לאנדרואיד יש כיום נתח שוק של 80% ויותר משוק הסמארטפונים. iOS קטנה הרבה יותר, אבל עדיין 15% מהשוק. אבל אם מדברים על רווח אז באנדרואיד, בגלל ריבוי היצרניות, הרווח הוא 1–3 דולרים למכשיר. iOS הרבה יותר רווחית, עם יותר מ–30% רווח למכשיר. זה לא נגמר שם, כי איפה שאנחנו נתחרה יש עוד מערכות הפעלה שהן האנדרדוג. צריך להזכיר את בלקברי ואת ווינדוס פון, את Firefox OS ואת אובונטו. אפשר לתאר זאת כך: יש שתיים גדולות, שתיים קטנות ואת השאר".

אחרי שמוסקוני מתאר את מפת התחרות הבעייתית הזאת, הוא עובר להסביר למה יולה הולכת להצליח למרות הכל: "בוא נתחיל מהמספרים. בשנה הקרובה יימכרו בעולם 1.3 מיליארד מכשירים. זה הרבה. 850 מיליון מהם הולכים להיות סמארטפונים. אנחנו חברה של 70 איש. בלקברי ונוקיה מעסיקות אלפי עובדים, הן חייבות נתחי שוק גדולים כדי לממן את הפעילות. אנחנו מסתפקים בנישה, או יותר נכון שברי אחוזים, בשביל לכלכל את הפעילות. בשלב הראשון אנחנו לא נהיה יצרנית של עשרות מיליוני מכשירים, אנחנו פשוט לא יכולים לייצר כמות כזאת.

יולהצילום: יולה

"הדבר השני הוא שכיום, למרות ריבוי השחקנים, אין הרבה חברות שעושות גם חומרה וגם תוכנה - בעצם רק אפל ובמידה מסוימת בלקברי. מערכת הפעלה בלי מכשיר זה שום דבר. להזכירך, אנדרואיד היתה קיימת שנים ולאף אחד לא היה אכפת ממנה עד שהגיע המכשיר הראשון. אנחנו בונים משהו מההתחלה ועד הסוף. עושים את שני הדברים, חומרה ותוכנה, והתוכנה משתמשת בכל היכולות של החומרה.

"ולבסוף, ישנו העניין של MeeGo. אנחנו לא מערכת הפעלה ל–PC שמנסה להיות מובייל", אומר מוסקוני כשהוא עוקץ את ווינדוס. "אנחנו מובייל מההתחלה, ובקוד פתוח לגמרי. אנחנו נסמכים על קהילה של מפתחים, אנשים שאת חלקם אני מכיר בשמות ומתקשר אתם בטוויטר או ב–IRC ‏(תוכנות צ'ט שמשמשות כיום בעיקר מתכנתים - א"ז‏). אלה חבר'ה נאמנים, הליבה שלנו ומשהו להתחיל אתו".

קוד פתוח זה יפה, אבל מה לגבי הצרכן הפרטי? למה שהוא ירכוש מכשיר של יולה?

"ראיתי את iOS החדשה? בעיני זה פחות או יותר אותו דבר, אותו ממשק משתמש כבר חמש שנים. זו מערכת הפעלה פשוטה עד רמת השעמום. אנדרואיד זו מערכת הפעלה די מבולגנת ומגושמת. היא מאוד מסובכת וגיקית. ממשק המשתמש שלנו אינטואיטיבי וכולל מחוות טבעיות: ימינה־שמאלה־למעלה־למטה. אנחנו מנצלים טוב יותר את הנדל"ן על המכשיר, והתפריטים עוטפים את המסך. יש לנו ריבוי משימות אמיתי ואריחים חיים על המסך הראשי - אלו דברים שחוסכים לך הרבה זמן ביומיום. אנחנו מתרכזים בפשטות הפעלה עם עוצמה. זו מערכת הפעלה בשלה. MeeGo עברה בדיקות מקיפות על ידי נוקיה ואינטל לפני ההשקה".

מה לגבי אפליקציות? אחד הדברים שהכי מקשים על ווינדוס ובלקברי זה מחסור באפליקציות. מפתחים הולכים רק לאנדרואיד ול–iOS.

"השאלה היא לא כמה אפליקציות יש לך אלא כמה אפליקציות טובות. באנדרואיד יש 600 אלף אפליקציות, אבל כמה מהן רלוונטיות? בכל מקרה, אנחנו נתמוך במרבית אפליקציות האנדרואיד, רק שהן לא ינצלו את כל יכולות המכשיר. בנוסף, ההמרה של אפליקציית אנדרואיד ל–Sailfish היא מאוד מהירה - כמה שעות למפתח מנוסה ושבוע לטירון. לבסוף, כל מה שמפתחים לאובונטו OS ולבלקברי אפשר לתרגם אלינו די בקלות כי זו אותה סביבת פיתוח ‏(QT‏). כבר כיום יש הרבה אפליקציות עבור יולה, אבל אני לא יכול לומר כמה".

"הסופר־פון האולטימטיבי"

מהם סיכויי ההצלחה של יולה בעולם הסופר־תחרותי של הסמארטפונים ומערכות ההפעלה החכמות? קשה לומר. בעניין הזה כדאי להקשיב לטומי אהונן, מי ש"פורבס" הכתיר כאנליסט התקשורת המשפיע בעולם. אהונן מתגורר בהונג־קונג אך הוא פיני בעצמו במקור, כך שאפשר לשנייה לחשוד שהוא יהיה מוטה לטובת יולה, אבל הרושם הזה חולף מיד כשקוראים את מה שהוא כותב על נוקיה, ספינת הדגל הפינית. כך מסביר אהונן:

סטפנו מוסקוניצילום: יולה

"יולה נכנסת לנעליים שנוקיה הותירה ריקות כשנטשה את MeeGo ואת מכשירי הדגל של אותה מערכת הפעלה, N950 ו–N9. האחרון היה הטלפון המהולל ביותר של נוקיה בכל הזמנים, והיחיד שהביס את האייפון במבחני ראש בראש בכל הסקירות של מגזיני הטכנולוגיה המרכזיים. N9 היה בדרך להצלחה עולמית עד שמנכ"ל נוקיה, באופן מוזר, החליט לא למכור אותו יותר בשווקים מרכזיים, והטלפון לא שווק למשל בבריטניה, ארה"ב וגרמניה.

"N9 זכה בתחרות עיצוב הטכנולוגיה D&AD כשהוא מביס את iPad2. המגזין הגרמני Der Stern אהב את המכשיר כל כך עד שהוא עודד אנשים לטוס לשווייץ או לאוסטריה כדי לרכוש אותו. בשוק היד־שנייה המכשיר עבר את מחיר ה–1,000 יורו. לנוקיה היה להיט ביד כשהיא החליטה לנטוש אותו - ואז נולדה יולה. יולה אינה מכוונת להיות שחקנית Mass Market, אלא מוצר פרימיום שמתחרה באייפון ובסדרת גלקסי, ולאור הניסיון עם N9 זו אינה פנטזיה. היולה־פון הראשון יוכל להיות הסופר־פון האולטימטיבי של 2013, ולגרור תשומת לב ענקית".

התחזית של אהונן מתממשת בינתיים. הוא כתב את הטקסט בינואר 2013, ובסוף מאי האחרון הציגה יולה את המכשיר הראשון והחלה ההרשמה למכירה מוקדמת שלו, במחיר של 400 יורו. זו היתה הצלחה אדירה. הזמנות הגיעו מ–118 מדינות, והמכירה זכתה לסיקור נרחב בבלוגוספירה הטכנולוגית. "המספרים גבוהים, יותר ממה שאתה חושב", אומר מוסקוני, אך מסרב לומר כמה מכשירים הוזמנו בדיוק.

אך יולה אינה מתכוונת להתבסס רק על מכירות ישירות לצרכן, אלא לעבוד גם במודל הקלאסי של היצרניות - מכירה דרך מפעילות הסלולר. מבחינתה, הדבר החשוב ביותר הוא לא איכות מערכת ההפעלה עצמה אלא היחסים שיש לה עם מפעילות הסלולר בעולם. אהונן מרחיב: "יולה לא צריכה למכור 10 מיליון מכשירים בשנה הראשונה בשביל להצליח ולהיות יציבה בטווח הבינוני. הגדרת ההצלחה שלהם שונה מזו של המתחרות. מבחינת השותפות, לחברה יש חוזה עם חברת DNA הפינית. נכון, בפינלנד יש 5.3 מיליון תושבים בלבד ו–DNA היא המפעילה הקטנה מבין השלוש, אבל עדיין, זו עסקה אמיתית עם מפעילה, ואפשר לסמוך על הפינים הפטריוטים שיצטרפו לקנות את הסמארטפון הראשון של יולה. החברה הסינית D-phone, המפיצה הגדולה ביותר של מכשירים בסין, חתמה חוזה לשיווק מכשיר היולה".

סמסונג וכל היתר

הכרזתם על מפעילה אחת, DNA, שבה ישווק המכשיר. יש עוד?

מוסקוני: "אנחנו מדברים עם עוד מפעילות, אירופיות וסיניות. חלק מהמגעים במצב מתקדם, אבל מכיוון ששום דבר לא חתום עדיין אני לא יכול להכריז על כך". יש לומר שבדומה לאנדרואיד, גם למערכת ההפעלה Sailfish יש קיום בנפרד מחברת יולה, וכבר ידוע שחברה הודית בשם Zopo תייצר ותמכור סמארטפון משלה המבוסס על מערכת ההפעלה הזאת.

אתה כועס על נוקיה שלא המשיכה עם MeeGo אחרי כל העבודה שהשקעתם?

"לא. ההחלטה לעזוב את MeeGo לטובת ווינדוס היא החלטה ניהולית. הם קיבלו החלטה עסקית, ונראה אם זה יצליח. השוק יגיד. כל מה שעשיתי נעשה הודות לנוקיה", משיב מוסקוני, שעבד בחברה בין בשנים 2007–2012. שבעת הפיטורים הגדולים הקימה נוקיה את Nokia Bridge, מענק כספי לפורשיה כדי שיוכלו להקים מיזמים חדשים. מקימי יולה נהנו ממענק כזה, אך מוסקוני אומר: "זה מעט מאוד כסף, מספיק רק להקים את החברה".

אם כבר מדברים על כסף, יולה גייסה לא מעט כסף עד כה. מוסקוני מסרב למסור מספר מדויק אך רומז שמדובר בעשרות מיליוני יורו - "מספיק כסף כדי להגיע לייצור ולמכירות". עם מממני החברה נמנה גוף הונג־קונגי בשם Sailfish Alliance שמקדם את מערכת ההפעלה החדשה וגוף סיני בשם China Express שרכש 6.25% ממניות החברה במיליון יורו, אך שאר רשימת המשקיעים והקרנות אינה ידועה, והחברה מסרבת לפרט אותה.

בתקופה הקצרה שהחברה קיימת, מ–2012, היא החליפה שלושה מנכ"לים. על כך מגיב מוסקוני ואומר: "אנחנו חברה זריזה וגמישה. ‏בניגוד למרבית חברות ההיי־טק, הצוותים שלנו דינמיים ואנחנו מזיזים אנשים בהתאם לצרכים, מצוות הגלריה לצוות המצלמה וכדומה. כך צריך גם להתאים את המנכ"ל הנכון לשלב הנכון בהתקדמות החברה".

דמיון רב למודו הישראלית

מכשיר היולה ‏(הראשון‏) עצמו נחשף באירועים שונים. הגודל שלו הוא 4.5 אינץ', יש לו מעבד כפול ליבה, מצלמה אחורית של 8 מגה־פיקסל וזיכרון מובנה של 16 ג'יגה־בייט. בנוסף יש לו יציאת 3.5 מ"מ לאודיו, חיבור מיקרו־USB - ואפס כפתורים.

דב מורןצילום: דודו בכר

אבל יש עוד קונצפט מיוחד למכשיר ששווה להתעכב עליו. קוראים לו The Other Half - ניתן להחליף את גב המכשיר וכך לשנות את המכשיר לעומקו. "נניח שאתה יוצא לטיול רגלי ארוך ונמצא רחוק מחשמל - אפשר לבנות גב למכשיר שמותאם לסיטואציה כזו. או גב שמתאים את הטלפון לצילום וכדומה. זה לא רק הפלסטיק, המכשיר משתנה, התפריטים, המיתוג", אומר מוסקוני.

החברה מאמינה שחברות שונות עשויות לספק גב שונה למכשיר, החל מחברות אלקטרוניקה צרכנית ועד לחברות שיספקו גב לצורכי מיתוג ‏(קוקה קולה למשל‏). בערך על החברה בוויקיפדיה מוסבר: "כיסוי הפלסטיק יכול להכיל תוכנה וחומרה, ולשנות פרמטרים ותכונות של המכשיר".

לקורא ישראלי כל זה נשמע אולי מוכר, מוכר מאוד. חברת Modu של דב מורן נוסדה על עיקרון דומה, של מוח סלולרי אחד שאמור לקבל פנים שונות בשימושים שונים. Modu נהפכה לכישלון גדול אחרי ששרפה 124 מיליון דולר. מוסקוני לא שמע על Modu.

שאלה אחרונה בשם הישראלים: אתם תומכים בטקסט מימין לשמאל, עברית וערבית?

"כן. המכשיר יתמוך ב–RTL".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ