היום הראשון לפיילוט: כמחצית ממוציאי התעודות בחרו שלא להיכנס למאגר הביומטרי - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היום הראשון לפיילוט: כמחצית ממוציאי התעודות בחרו שלא להיכנס למאגר הביומטרי

כמה מאות ישראלים הנפיקו תעודות זהות ודרכונים בארבע לשכות רשות האוכלוסין שהחלו להנפיק תעודות חדשות ■ פעילותו של המאגר מוגדרת כעת כפיילוט שימשך שנתיים שבסופן יוחלט אם להפוך את הרישום למאגר והוצאת התעודות החכמות לחובה

53תגובות

כמחצית ממוציאי תעודות הזהות והדרכונים שהגיעו היום (ג') ללשכות רשות האוכלוסין שבהן החלה הנפקת הכרטיסים החדשים בחרו בתעודות הזהות הרגילות, כך נמסר ל-TheMarker מדוברות משרד הפנים.

קבלת תעודת זהות ודרכון חכמים כרוכה כיום בהעברת הנתונים הביומטריים למאגר מרכזי. פעילותו של המאגר מוגדרת כעת כפיילוט שימשך שנתיים שבסופן יוחלט אם להפוך את הרישום למאגר והוצאת התעודות החכמות לחובה לכלל אזרחי ישראל. כמה מאות ישראלים הנפיקו היום תעודות זהות ודרכונים בארבע לשכות רשות האוכלוסין שהחלו להנפיק תעודות חדשות - בראשון לציון באשדוד, בכפר סבא ובהרצליה.

שר הפנים גדעון סער השיק אתמול את תעודת הזהות החכמה והדרכון החכם של ישראל במסיבת עיתונאים בלשכת משרד הפנים בראשון לציון. סער ציין כי עד סוף אוגוסט אפשר יהיה להנפיק את התעודות החדשות בכל לשכות משרד הפנים בארץ. "אני ממליץ לכל אזרח במדינת ישראל להשתתף בפיילוט", הכריז במסיבת העיתונאים. "ישראל חיכתה כמעט שני עשורים לתעודות הזהות החכמות", הוסיף שר הפנים שחזר על הנתונים שהוצגו בוועדת הטכנולוגיה ברשותו של מאיר שטרית בהליך החקיקה שנדרש להנפקתן של התעודות לפיהן בישראל כ-160 אלף תעודות זהות מזויפות.

רויטרס

מבקר המדינה שנדרש ב-2009 לדחיות בפרויקט תעודת הזהות החכמה ציין כי בידי משרד הפנים, "אין נתונים כמותיים, ולו חלקיים, על הבעיות שהעלה כנימוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים בתעודות הזיהוי של כלל האוכלוסיה - זיוף מסמכי זיהוי ותיעוד כפול - על שכיחותן ועל מאפייניהן. בהיעדר נתונים כאלה אין בידיו תשתית עובדתית נאותה לביסוס החלטותיו בנושא זה".

ביקורת על התוכניות להקמתו של המאגר הושמעה בין השאר על ידי שורה של חוקרים בכירים בתחום אבטחת המידע, ביניהם פרופ' עדי שמיר ופרופ' אלי ביהם. שמיר אף הציע שיטה חלופית לאחסון המידע במאגר הביומטרי כך שהסיכון לניצול המאגר לרעה יקטן. ח"כ מאיר שטרית שקידם את הקמת המאגר ואף עמד בראש ועדת המדע והטכנולוגיה שבחנה את החוק פסל את השימוש בשיטה שהציע שמיר. "אני לא רוצה להיות שפן ניסיונות של עדי שמיר. שמעתי את דעתו ושמעתי אנשים אחרים שמטפלים בביטחון המדינה והבנתי שהנזק לפרט גדול הרבה יותר מזיהוי אחד על אחד", אמר.

אלי ביהם, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הסביר בראיון ל"הארץ" ב-2011 כי שיטת שמיר מאפשרת לממש את מטרות החוק המוצהרות, כלומר שאי אפשר יהיה להתחזות לאדם אחר, אבל היא ממזערת את הפגיעה בפרטיות. ביהם קבע כי הצהרתו של שטרית על כך שהשיטה שהציע שמיר עשויה לגרום נזק נובעת ממטרות לא מוצהרות של החוק. "כשהוא אומר ששיטת שמיר לא מספיק טובה, הוא מתכוון שהיא לא מספיק טובה כדי לעקוב אחרי האזרחים. מה שהוא בעצם אומר זה שהוא לא רוצה פרטיות לאנשים. בשביל זה היא לא מספיק טובה".

במשרד הפנים מתגאים בתעודות הזהות החכמות, שכוללות שבב חכם שיזהה את המשתמשים בהן וינגיש לציבור שירותי רשת רבים - בקלות רבה. "השירותים שאפשר יהיה לתת הם כאלה שעד היום לא יכולנו להנגיש מחשש שאנחנו נותנים את המידע הנכון לאדם הלא נכון", אמרה אתמול כרמלה אבנר, הממונה על התקשוב הממשלתי. כדוגמה ציינה אבנר כי ניתן יהיה באמצעות התעודה החדשה לתת שם לילד בלי להגיע לסניפי משרד הפנים, להוציא בקשה לספח לתעודת זהות, להוציא פרטים על בעלות לרכב ולהוציא סיכומי אשפוז.

"חלק מהשירותים האלה ניתנים כיום על ידי סיסמה חד פעמית שנשלחת למכשיר סלולרי, אך השימוש בהם מותנה ברישום קודם בלשכות הממשלה השונות ובכך נהפך למוגבל לחלק קטן מהאוכלוסייה. מעבר לכך, הגבלנו עד היום את השירותים שהותנו בסיסמה חד פעמית רק לשירותים עם רמת סיכון נמוכה", ציינה אבנר.

התעודות, שהנפקתן לציבור הוכרזה שלשום במסיבת עיתונאים בנוכחות שר הפנים גדעון סער, יאפשרו, בין השאר, העמקה של השירותים הניתנים לאזרחי ישראל על ידי העברתם לאינטרנט של שירותים שדורשים כיום מאזרחים להגיע למשרדי הממשלה השונים. אזרחים שהגיעו ללשכות משרד הפנים שבהן החלה הנפקה של התעודות החדשות - בראשון לציון, אשדוד, הרצליה וכפר סבא - מקבלים לצד תעודת הזהות החדשה קורא כרטיסים שמיועד לשימוש בביתם. יוגב שמני, מנהל אגף מערכות מידע ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, אומר כי "הביקוש לתעודה החדשה בלשכות מדהים. בכל הלשכות הביקוש לתעודות החדשות גדול מהישנות".

אחרי הורדת תוכנה ייעודית, יוכלו בעלי התעודה החדשה לקבל שירותי אינטרנט ממשלתיים שעד היום לא התאפשרו. אחרי העברת תעודת הזהות בקורא הכרטיסים שקיבלו, יידרשו האזרחים להכניס קוד גישה. ל–100 אלף מוציאי תעודות הזהות הראשונות יינתן קורא כרטיסים בלשכות משרד הפנים. לאחר מכן, ניתן יהיה לרכוש את קורא הכרטיסים בחנויות המחשבים בעלות של עשרות שקלים.

ב–2012 קפץ דירוגה של ישראל בדירוג הדו־שנתי של האו"ם לזמינות שירותי הממשל לאזרח באינטרנט: ממקום 26 ל–16 . "ישראל שיפרה את שירותי האינטרנט הממשלתיים שלה ונהפכה למדינה המובילה במערב אסיה", נכתב בדו"ח. עוד צוין כי הפורטל הממשלתי של ישראל מאורגן היטב, וכי אזרחי המדינה יכולים לגשת למידע בדרכים שונות, לבצע תשלומים ולהיעזר בשירותי הממשל.

על אף ההתקדמות, מיכאל איתן, לשעבר השר הממונה על שיפור השירות לאזרח, ציין בעקבות פרסום הדו"ח כי המשך התקדמותה של ישראל בתחום תלוי בכך שהממשלה תיתן גיבוי ליוזמות חשובות. אחת היוזמות החשובות ביותר בהקשר זה היא הנפקתן של תעודות הזהות החכמות - תעודות פלסטיק שכוללות שבב, המאפשר זיהוי של כל אזרח מרחוק. מדינות כמו גרמניה ואסטוניה עושות זה זמן רב שימוש רב בתעודות זהות חכמות לייעול מערך השירות הציבורי, כשהראשונה אף נעזרה בתעודות זהות חכמות כדי לאפשר הצבעה מקוונת בבחירות הלאומיות.

עיכוב של 13 שנה

המעבר לתעודות החדשות בישראל נדחה שוב ושוב בשל שורת עיכובים שאליהם התייחס גם מבקר המדינה בדו"ח שפירסם ב–2009. התוכניות המקוריות למעבר לתעודה החדשה הוצגו לפני 2000. בין השאר, התעכב הפרויקט בשל שורת תביעות שנגעו לזהות הזוכה במכרז לייצור התעודות, בו זכתה לבסוף חברת HP, בשל ההתנגדות להקמתו של המאגר הביומטרי שהוכנס למערך התעודות החכמות בדלתות אחוריות ובשל עיצומים של עובדי לשכות האוכלוסין.

תעודות הזהות החדשות יכללו בהמשך גם חתימה דיגיטלית, שתאפשר מעתה למשתמשים בקורא כרטיסים לחתום על מסמכים משפטיים באופן מקוון. לצורך כך, שונה חוק החתימה הדיגיטלית, כך שיאפשר לממשלה עצמה להנפיק חתימות כאלה, זכות שהיתה שמורה עד לשינוי בחוק לגורמים מאשרים - החברות המסחריות קומסיין ופרסונל איי.די, שגבו עבור השירות מאות שקלים בשנה. כחלק ממו"מ מול הגורמים המאשרים המסחריים, הותירה הממשלה בידיהם את הסמכות הבלעדית לאישור חתימה דיגיטלית לבתי עסק, אישור שנדרש כיום כדי להשלים הגשה מקוונת של דו"חות מס ומע"מ.

הכללתה של חתימה דיגיטלית בתעודת הזהות החכמה מוגדרת כרשות, אך המערך הנדרש לשם הנפקתן של החתימות טרם הוקם באגף ממשל זמין. לדברי אבנר, ניתן יהיה להנפיק חתימות דיגיטליות החל מעוד כמה חודשים. שימוש בחתימה הדיגיטלית ירחיב את מעגל השירותים הזמינים בתהליכים מקוונים, ויאפשר למשל לספק אישור הפקדה מקוון להקמת עסק.

תפוצה רחבה של התעודה החכמה תאפשר גם לחברות מסחריות לאמץ את תעודת הזהות כאמצעי זיהוי לשם אימות זהות בשירותים מקוונים, כמו שירותי בנקאות, שכיום דורשים את נוכחותו בפועל וחתימתו של הלקוח לביצוע של פעולות רבות. העיכוב במעבר לתעודות החדשות חייב את ארגונים אלה להנפיק כרטיסים משלהם - כרטיסים שאותם מחלקים היום בנקים וגופים בתחום הבריאות והביטוח.

גם הממשלה עצמה הנפיקה עד היום כ–50 אלף כרטיסים חכמים חלופיים לתעודות הזהות, כדי לאפשר ביצוע מקוון של פעולות לעובדי ממשלה ולגופים עסקיים מרכזיים. "יש הרבה מאד מוסדות וארגונים שחיכו לתעודות החדשות", אמרה אבנר. "בגלל העיכובים הם יצרו אמצעי זיהוי משלהם, אך חלק מהארגונים, בעיקר הממשלתיים, העדיפו לחכות לתעודות החדשות". בין השאר, ציינה אבנר כי הביטוח הלאומי יעשה שימוש בתעודות הזהות כדי לספק שירותים מקוונים, וכך גם השלטון המקומי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#