מיזם התקשורת של חברת חשמל יצא לדרך: השותפים גייסו 300 מ' ש'

השותפים הפרטיים וחברת החשמל זכאים לקבל רשיון ולהתחיל ולפרוש סיבים אופטיים ■ הגישו הבוקר את ההון הנדרש לועדת המכרזים

אמיתי זיו
אמיר טייג

החלום הוורוד של ענף התקשורת - סיב אופטי לכל בית בישראל - מעולם לא היה קרוב כל כך. סיב כזה יוכל לספק למשקי בית, לעסקים פרטיים וגם לארגונים, תקשורת אינטרנט אולטרה מהירה של 1 ג'יגה־ביט לשנייה, פי 50 ממהירות הגלישה הממוצעת בישראל כיום.

יתרה מזאת, זוהי תקשורת סימטרית. המשמעות היא שקצב הורדת הקבצים וקצב העלאת הקבצים יהיה זהה. כיום, גם בבזק וגם ב-HOT, קצב העלאת הקבצים הוא 10% מקצב ההורדה, מה שמקשה על שליחת קבצים גדולים, שיחות וידאו ועוד יישומים.

היום העמידה קבוצת המשקיעים שתהיה בעלת השליטה במיזם הסיבים את ההון העצמי הדרוש לו. קבוצה של חמישה משקיעים פרטיים יקבלו את הזכות ל–60% ממניות מיזם התקשורת של חברת החשמל. קבוצה זו כוללת את חברת ויה אירופה השוודית, קבוצת רפק, חברת באטם ‏(BATM‏), חברת נכסי זיסאפל וחברת טמרס אחזקות. קבוצה זו היתה היחידה שהגיעה לקו הסיום והגישה הצעה.

מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמלצילום: יוסי וייס

כתבות נוספות ב-TheMarker

גדול עליכם // לוקחים משכנתא? לא בטוח שתוכלו להחזיר אותה

התשובות לשאלה הכי בוערת של שוק ההון // מאיפה מביא נוחי דנקנר 800 מיליון שקל?

כחלק מתנאי המכרז נדרשת הקבוצה להעמיד הון עצמי של כ–100 מיליון שקל במזומן ועוד 200 מיליון שקל בערבות. כל אחת מהחברות הישראליות העבירה 12.5 מיליון שקל ועוד 25 מיליון שקל בערבות בנקאית. ויה אירופה העבירה 50 מיליון שקל במזומן ועוד 100 מיליון שקל בערבות בנקאית.

לצד הון זה צפוי המיזם לקבל אשראי ספקים מחברת ציוד הרשת סיסקו בסך של כ–500 מיליון שקל לפחות. ההערכות הן כי סך אשראי הספקים שיקבל המיזם יגיע לכ–650 מיליון שקל. כמו כן, המיזם יהיה זכאי לקבל מהמדינה מענק של כ–150 מיליון שקל, שייפרש על פני כמה שנים בהתאם לקצב פרישת התשתית.

סך הכל יוצא המיזם לדרך עם הון עצמי והון זר זמינים של כמיליארד שקל. סכום כזה מאפשר למיזם להתחיל את עבודות התשתית ללא אשראי בנקאי נוסף. ההערכות הן כי עתה, לאחר שהצליחו לגייס את ההון העצמי ואת מימון הספקים, יוכל המיזם לגשת לבנקים לבקש אשראי.

ההערכה היא כי לאורך תקופת המיזם, כ–20 שנה, תידרש הקבוצה להשקיע כ–4 מיליארד שקל - אך מרבית ההשקעה תיעשה לאחר שיתחיל תזרים כספי מלקוחות. בעבר העריך עמוס לסקר, לשעבר מנכ"ל חברת החשמל, כי תזרים המזומנים השלילי המקסימלי שאליו יגיע המיזם יהיה כ–700 מיליון שקל בשנה השנייה או השלישית של פעילות החברה.

החברות השותפות במיזם יכולות לראות ממנו ברכה עוד לפני שהחברה תגיע לאיזון ותתחיל לחלק דיווידנדים. באטם, למשל, צפויה לספק ציוד תקשורת למיזם. האחים זיסאפל מחזיקים בבינת, שצפויה להיות קבלנית מרכזית בהקמת המיזם ‏(שמבוסס ברובו על ציוד של סיסקו‏). טמרס תצליח באמצעות המיזם לאכלס את הסיב האופטי התת־ימי שפרשה ועדיין לא הגיע לקיבולת גבוהה.

"המכרז נבנה בצורה הפוכה מהמקובל: ספקי הציוד ועבודת הפרישה גויסו ראשונים למיזם כשותפים אסטרטגיים. ספקים אלה ישקיעו מכספם, ובמקביל ייצרו לעצמם ביקוש לשירותים שלהם", אומר עדן בר טל, עד לפני חודש מנכ"ל משרד התקשורת, שהיה זה שקידם עבור שר התקשורת הקודם, משה כחלון, את מיזם הסיבים.

"למעשה, כבר בהצעה שהוגשה לוועדת המכרזים, יצרו השותפים מתווה מוסכם לגבי היקף העבודות שייתן כל ספק למיזם, והתעריף שלפיו המיזם יחויב. בצורה זו, הוא יוצא לדרך כשיש לו כבר הסכמים עם ספקים, כך שהוא יכול להתחיל את העבודות בתוך כמה חודשים", אומר בר טל. הערכות בשוק הן כי עד סוף 2013, ולכל המאוחר בתחילת 2014, יתחיל מיזם התקשורת של חברת החשמל לפרוש סיבים לבתים. לפי שעה לא ברור היכן תתחיל הפרישה, וההערכות הן כי המיזם יבחר בעיר פריפריאלית. באר שבע, חיפה וקריית שמונה הוזכרו כמועמדות.

צבי מרום, מנכ"ל באטם, אישר את ההשקעה: "אכן נפרדנו מסכום כסף משמעותי, אך נוכל לברך על המוגמר רק כשבכל בית בישראל יהיה 1 ג'יגה גלישה". לגבי רמת הסיכון במיזם הוא אמר: "ביצענו ניתוחים כלכליים רבים לפני ההשקעה, כדי לכמת את הפרויקט. בעיני רמת הסיכון היא מצומצמת יחסית, אבל תמיד יכול להיות שטעינו. בכל השקעה יש סיכון, אבל בחרנו לעשות במקום לא לעשות. בכל מקרה, זה כסף של החברה. לא הנפקתי אג"ח ולא הלכתי לבאבא ג'ובה".

מרום אישר כי המיזם יפנה גם ללקוחות עסקיים ואמר: "נספק להם מאות ג'יגה כולל כבל בינלאומי - לא רק לתוכי יש כבל, ותהיה תחרות אמיתית במגזר הזה". דמות התוכי היא הפרזנטור הוותיק של המתחרה, בזק בינלאומי.

מיזם הסיבים האופטיים מוקם בשיתוף חברת החשמל, אך היא אינה מממנת אותו - אלא רק מעמידה לטובתו את התשתית שלה. לחברת החשמל יש כבר כמה אלפי קילומטר סיב, המשמשים לבקרה שלה על רשת החשמל. שאר הפרישה תתבצע על גבי קווי החשמל, עד לבית הלקוח. זוהי פרישה מהירה בהרבה מחפירה בקרקע, כפי שנעשה במדינות שונות.

מיזם הסיבים יהיה סיטוני בעיקרו. הוא יוכל לספק שירותים ללקוחות עסקיים גדולים אך לא למסת הלקוחות של בתי האב. עם זאת, החברה תעמיד לרשות חברות אחרות את תשתית הסיבים. שני הלקוחות המרכזיים שלה אמורים להיות סלקום ופרטנר, שבאמצעות תשתית הסיבים החדשה יגיעו לבתי הלקוחות ויציעו להם שירותי תקשורת קווית. מלבד סלקום ופרטנר יוכלו להשתמש בתשתית גם ספקיות תקשורת קטנות יותר כמו אקספון או טריפל סי. כמו כן, גם גולן טלקום מגלה עניין באספקת שירותים קווים לבתים.

אי־אפשר לכתוב על מיזם הסיבים בלי להזכיר את כחלון, שדחף והצליח לשחרר את המכרז ממש בימים האחרונים של הקדנציה. הוא לא יהיה זה שיגזור את הסרט, אלא אם יחזור למערכת הפוליטית בקרוב. עם זאת, גם לשר הנוכחי, גלעד ארדן, צפוי להיות חלק מהותי בהצלחת המיזם. ארדן הצליח להרחיב לפני יומיים את סמכויותיו של משרד התקשורת, כך שיוכל לקבוע תעריף סיטוני לבזק. תעריף זה ישפיע על כדאיות המיזם של חברת החשמל, שכן גם המיזם ימכור שירותים במודל סיטוני.

הצלחה או כישלון?

"האיום של חברת החשמל שהוצג, רחוק מאוד ממימוש, ולהערכתי לא יקרה לעולם, מכיוון שהוא לא כדאי" - כך כתב מנכ"ל בזק לשעבר, אבי גבאי, בהתייחסו למיזם הסיבים האופטיים, במכתב לעובדים באוגוסט 2012.

מאז ועד עתה הדיון סביב מיזם הסיבים והכדאיות הכלכלית שלו לא הוכרע. יש גורמים בתעשייה ובשוק ההון שמאמינים בהצלחת המיזם, ויש מולם רבים המתנגדים לו ומאמינים שהוא יהיה כישלון. הגורם העיקרי הוא התחרות מול בזק ו–HOT. שתי חברות התשתית אינן שוקטות על השמרים והחליטו גם הן להשקיע בפרישת סיבים.

כמה שבועות לאחר שנשלח המכתב האמור של גבאי, הודיעה בזק לבורסה על מיזם סיבים משלה בשם Fiber NGN, שבו היא תפרוש כ–15–20 אלף קילומטר של סיב במיזם לאורך כ–10 שנים.

יובל קינן, סמנכ"ל ההנדסה של החברה, הסביר אז: "אנחנו בנינו בשנים האחרונות את הבסיס לרשת מתקדמת: פרשנו עשרות אלפי קילומטרים של סיבים אופטיים. אבל הפרישה היתה עד הארונות ברחוב. עכשיו אנחנו עושים את הצעד הבא.

"היישומים שיש כיום באינטרנט לא מצריכים רוחב פס של יותר מ–20–30 מגה, ואת זה אנחנו כבר מספקים. עם זאת, אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבעוד שנתיים־שלוש נפגר מאחורי הביקוש. פרישת 'המייל האחרון' של הסיבים היא תהליך יקר שלרוב מצריך חפירה בקרקע ולכן אנחנו מתחילים עכשיו. עד סוף 2013 נגיע עם סיב למאות אלפי בתים ונחבר אותם בהתאם לצורך ולטכנולוגיה שתהיה רלוונטית".

גם HOT מבצעת השקעות בסיבים אופטיים, תחת המיתוג HOT Fiber, ובמארס האחרון כינסה מסיבת עיתונאים והודיעה על 100 אלף בתים שלבסיסם כבר מגיע סיב, מה שמכונה FTTB. מנגד, HOT הודיעה לאחרונה לבורסה, בצמוד לדו"חות הכספיים, על האטת קצב ההשקעה בתשתיות. כך או כך, השאלה המרכזית היא מי רץ יותר מהר והאם המיזם של חברת החשמל יצליח להיות ייחודי כשייצא לשוק עם גלישה אולטרה מהירה.

עוד איום או מתחרה למיזם הסיבים, הידוע גם בתור "המוביל הדיגיטלי", הוא רפורמת השוק הסיטוני. על פי הרפורמה, סלקום, פרטנר ועוד חברות יוכלו לקנות תשתית מבזק או - HOT וכך הן יגיעו לבית הלקוחות. אנשי המיזם החדש הביעו לא פעם ולא פעמיים תרעומת על קידום שתי הרפורמות במקביל. מצד שני, יש מספיק גורמים לכך שהמיזם יצליח.

פרטנר וסלקום יעדיפו תמיד לקנות תשתית לבית הלקוח מהמוביל הדיגיטלי, שהוא תשתית ניטרלית, ולא מהמתחרות המרות בזק ו–HOT. כמו כן, צפוי המגזר הציבורי להיות לקוח מהותי של המיזם. עיריות, מועצות מקומיות ומשרדי ממשלה עשויות לחתום עם המיזם הסכמים ארוכי טווח ולעזור לו להתרומם בשנים הראשונות.

הדרישה לפס רחב ויישומי אינטרנט בישראל ובעולם עולה כל הזמן, מה שמצדיק השקעות בסיבים אופטיים, ובמדינות רבות מתקיימים פרויקטים לאומיים להשקעה בסיבים - מאוסטרליה, דרך שוודיה ועד ארה"ב. חשוב לומר שגם כשנפח הגלישה הסלולרית עולה, מה שמשרת את הביקושים הללו הם סיבים אופטיים שמחברים את האנטנות הסלולריות. פלאפון דיווחה לאחרונה כי לקוח ממוצע של החברה שבבעלותו אייפון 5, צורך 2.4 ג'יגה בחודש, לעומת 300 מגה שצרך בממוצע כשהושק האייפון הראשון ב–2009.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker