"אין סיבה לפאניקה": הושקה תעודת הזהות החכמה

מחוץ ללשכת משרד הפנים בראשון לציון הפגינו מוחים נגד המאגר הביומטרי; לפי החקיקה שהתקבלה המאגר יופעל למשך פיילוט של שנתיים

אור הירשאוגה
אור הירשאוגה

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

שר הפנים גדעון סער השיק היום (ב') את תעודת הזהות החכמה והדרכון החכם של ישראל במסיבת עיתונאים בלשכת משרד הפנים בראשון לציון. החל מהיום יוכלו אזרחים ישראליים להוציא תעודות זהות ודרכונים חכמים בלשכות משרד הפנים בראשון לציון ובאשדוד, ממחר בכפר סבא ובהרצליה, ולפי דבריו של סער עד סוף אוגוסט אפשר יהיה להנפיק את התעודות החדשות בכל לשכות משרד הפנים בארץ.

"אני ממליץ לכל אזרח במדינת ישראל להשתתף בפיילוט", ציין במסיבת העיתונאים סער. "ישראל חיכתה כמעט שני עשורים לתעודות הזהות החכמות", הוסיף שר הפנים שחזר על הנתונים שהוצגו בוועדת הטכנולוגיה ברשותו של מאיר שטרית בהליך החקיקה שנדרש להנפקתן של התעודות לפיהן בישראל כ-160 אלף תעודות זהות מזויפות. סער הסביר כי תעודות הזהות החדשות יקשו על מזייפים וציין כי בחודש הבא יחל קמפיין הסברתי בנושא. סער התייחס בדבריו גם לחששות לדליפתו של המאגר הביומטרי או לניצולו לרעה: "אין סיבה לפאניקה", קבע.

תעודות הזהות והדרכונים החדשים כוללים שבב שבו מאוחסנים נתונים ביומטריים של נושא התעודה - צילום פנים וסריקה של טביעות של שתי אצבעות. למשך תקופת הפיילוט מותנית הוצאת תעודות הזהות והדרכונים החכמים בשמירת הנתונים במאגר מרכזי שזכה לכינוי "המאגר הביומטרי". במסגרת החקיקה שנדרשה לצורך הנפקת התעודות החדשות נטען כי הקמתו של המאגר נדרשת לשם מניעה של הרכשה כפולה - מקרים שבהם אותו אדם מוציא מספר תעודות זיהוי ובהן פרטים שונים. ללא מאגר, הסביר המחוקק, לא ניתן יהיה לבדוק האם האדם המבקש שתונפק לו תעודה עשה זאת כבר בעבר.

מבקר המדינה שנדרש לדחיות בפרויקט תעודת הזהות החכמה ציין בעבר כי בידי משרד הפנים, "אין נתונים כמותיים, ולו חלקיים, על הבעיות שהעלה כנימוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים בתעודות הזיהוי של כלל האוכלוסיה - זיוף מסמכי זיהוי ותיעוד כפול - על שכיחותן ועל מאפייניהן. בהיעדר נתונים כאלה אין בידיו תשתית עובדתית נאותה לביסוס החלטותיו בנושא זה".

גדעון סער ופאינה קירשנבאום משיקים את תעודות הזהות החכמותצילום: תומר אפלבאום

לאחר שמונה שנים של קרבות משפטיים בחר ב-2008 משרד הפנים בחברת hp כחברה האחראית על ייצור תעודות הזהות החכמות ועל פריסת מערך ההרכשה הביומטרית בלשכות משרד הפנים. אחרי הבחירה בחברה התפנה משרד הפנים והעומד בראשו דאז מאיר שטרית לקדם באופן מזורז את החקיקה הנדרשת. בלא שהדבר נדון במליאת הכנסת שאישרה את החוק בקריאה ראשונה, אושר סעיף נוסף שהכניס משרד הפנים לחוק: סעיף המאפשר לממשלה להקים מאגר זיהוי ביומטרי לכל אזרחי ישראל. בעד החוק הצביעו בקריאה ראשונה 19 חברי כנסת והתנגד חבר כנסת אחד - דב חנין.

"במסגרת תפקידו כשר לביטחון פנים, פנה אבי דיכטר לרוני בר-און בעניין המאגר הביומטרי, בעת ששימש שר הפנים", סיפר ב-2008 אודי סלבין, ראש מטהו של אבי דיכטר, אז השר לענייני בטחון פנים בשיחה עם TheMarker. סלבין ציין כי המאגר הוא הדרך הוודאית היחידה למנוע הוצאת תעודות זהות כפולות: "בר-און [קודמו של שטרית בתפקיד, א.ה.] חשב שזה לא נחוץ, בעיקר בגלל העלות הכבדה. ברגע ששטרית הגיע הוא התחיל לקדם את העניין".

ביקורת על התוכניות להקמתו של המאגר הושמעה בין השאר על ידי שורה של חוקרים בכירים בתחום אבטחת המידע, ביניהם פרופ' עדי שמיר ופרופ' אלי ביהם. "אתם נמצאים בסכנה", הטיח שטרית במבקרי הכנס, "יהודים ולא יהודים, כל מיני ארחי פרחי מבריחים מחבלים. אתכם זה לא מטריד. זאת הדרך להבטיח שלא ייכנסו לפה אנשים לא רצויים. אתם ממלאים את הציבור בטענות סרק. כל מדינה בעולם עושה תיעוד ביומטרי".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ