מקימים סטארט אפ? המשקיעים הסינים בדרך לישראל

עלייתה המטאורית של סין בשנים האחרונות הפכה אותה לשוק יעד חשוב. חברות ישראליות עדיין חוששות ממנה, אבל בשנה האחרונה חלה תפנית: יותר השקעות סיניות זורמות להיי-טק הישראלי, וקשרי הממשל מתחזקים

ענבל אורפז
ענבל אורפז

בעיני רבים, סין נתפשת כאזור התעשייה של העולם. מרבית המכשירים הצרכניים המתוחכמים שעל גבם התפוצצה המהפכה הדיגיטלית מיוצרים בסין, אך כוח העבודה הזול הוא כבר לא עוצמתה היחידה או העיקרית של המעצמה הסינית. בשנים האחרונות נהפכה סין לשוק יעד ענק עבור מוצרים ושירותים צרכניים.

אך הכוח הצרכני הסיני שהצטרף ליכולות הייצור המתקדמות אינו מספיק כדי להפוך את סין למעצמה טכנולוגית - לשם כך צריך הרבה מאוד כסף פנוי להשקעות. כפי שמסתמן, החסם האחרון הזה נעלם בשנים האחרונות. חברות סיניות גדולות נהנות ממשאבים כמעט בלתי מוגבלים לשם ביצוע השקעות. הן עושות זאת בתחום התשתיות והמשאבים הטבעיים בכל העולם, ועכשיו גם בתחום הטכנולוגי. ואכן, בשנים האחרונות ניכרת עלייה מהותית ברמת ההתעניינות של משקיעים סינים וחברות סיניות בשוק הטכנלוגיה הישראלי. כמה עסקות ואירועים שהתרחשו באחרונה מביאים את הנוכחות הסינית בשוק המקומי לשיא.

כתבות נוספות ב-TheMarker

סיפור הצלחה חינוכי: בלי מבחנים עד כיתה י"א והפסקה של 15 דקות בכל שעה

זהירות, שביר: כך תעברו דירה בשלום

ההיי־טק הישראלי פנה עד היום לכיוון מערב. היזמים הישראלים מכירים בחשיבות של מדינות אסיה ושל כלל הכלכלות המתעוררות כשוקי יעד, אך הבחירה הטבעית עבור יזמים ישראלים בבואם לחפש משקיעים, רוכשים או שותפים אסטרטגיים היא צפון אמריקה או אירופה. מרכזי הפיתוח הרב־לאומיים הפועלים בישראל הם בשליטה מערבית כמעט מוחלטת. האם המצב הזה עומד להשתנות?

בישראל הבינו את החשיבות של מגמה זו, ושמים דגש גובר והולך על קשרי המסחר עם סין. שר הכלכלה, נפתלי בנט, יצא במוצאי שבת לסין לביקור ממלכתי ראשון מחוץ לגבולות ישראל. הבחירה בסין כיעד הנסיעה הראשון של בנט אינה מקרית, ומבטאת מאמץ ממשלתי להעמיק את הקשרים עם המדינה. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ערך ביקור מתוקשר בסין עם תחילת כהונתו הנוכחית. חיזוק שיתוף הפעולה עם סין במחקר ופיתוח ‏(מו"פ‏) של מוצרים בתעשייה עתירת הידע סומן כיעד אסטרטגי במסגרת חוק ההסדרים, ומצביע על כיוון חדש להיי־טק הישראלי שאותו מסמנת הממשלה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו עם ראש ממשלת סיןצילום: AP

הציפיות מבשילות לעסקות

בשנים האחרונות היתה ציפייה למעורבות סינית גוברת בהיי־טק הישראלי בפעילות של השקעה, רכישות ושיתופי פעולה. לפני כשנה עורכי דין, רואי חשבון ונותני שירותים סיפרו בחדרים סגורים על גישושים ובדיקות שנעשות באופן חשאי. רק באחרונה החל התהליך להגיע להבשלה, והציפיות החלו לקבל ביטוי גלוי.

"הביקור של בנט מסמן לא רק את החשיבות שהממשלה מייחסת לסין, אלא גם את ההבשלה. בכל שנה נפח הפעילות מול סין גדול יותר, וכל הצלחה מייצרת אחריה גל נוסף של פעילות. ב–2013 סין תהיה המדינה מספר אחת מבחינת מספר פרויקטים של שיתופי פעולה עם חברות ישראליות במסגרת תוכניות המדען הראשי. לפני שלוש שנים לא היתה פעילות בכלל, והשנה תהיה יותר פעילות מאשר עם מדינות כמו ארה"ב, איטליה וגרמניה", אומר אבי חסון (הנמצא עכשיו בסין עם המשלחת של בנט), שמאז נכנס לתפקידו כמדען הראשי קידם את שיתוף הפעולה בין ההיי־טק הישראלי והסיני ברמה הממשלתית.

"אין שבוע שאני לא מארח משלחת סינית. אנחנו פועלים לא רק ברמת המדינה אלא גם ברמה המחוזית והעירונית, מול ערים כמו שנגחאי. הסינים מחפשים בישראל טכנולוגיות ולא כל כך אכפת להם איך הם יקבלו אותן - הם רוצים להשקיע, לקנות את הטכנולוגיה ולשתף פעולה. אין כמעט מדינה שלא משקיעה השקעות עתק כדי להיכנס לסין במגוון ממדים, ואנחנו בתחרות עולמית עם נתוני פתיחה טובים שנובעים מהגודל שלנו - אנחנו לא מאיימים על הסינים, אנחנו שותף טבעי. לסינים, שמודעים לסיפור הישראלי, יש הערכה אדירה ליכולות ולתרבות שלנו", הוא מוסיף.

"בסופו של דבר, סין שונה מאוד מארה"ב, אבל מבחינת העומק והרוחב של הקשרים אנחנו שואפים למקום שבו יש את כל סוגי הקשרים עם סין - השקעות סיניות בסטארט־אפים, פעילות של קרנות הון סיכון סיניות ונוכחות של חברות רב־לאומיות. אנחנו רחוקים מאוד מהפעילות שמגיעה מארה"ב בתחום, אבל הקצב בשנתיים האחרונות הוא מהמם", טוען חסון.

בסוף אפריל הודיעה חברת פוסון פארמה הסינית כי תרכוש 95.6% ממניות אלמה לייזרס ‏(Alma Lasers‏) הישראלית תמורת 240 מיליון דולר. העסקה היא אבן דרך - אקזיט משמעותי ראשון לסטארט־אפ ישראלי שנרכש על ידי תאגיד סיני. בעקבות הרכישה הגיעה ביוני משלחת של בכירי קבוצת פוסון - שבה כ–50 חברות בת נוספות מלבד פוסון פארמה - ובהם גם מנכ"ל הקבוצה והיו"ר שלה. הקבוצה הסינית הצהירה בביקור כי היא מעוניינת להרחיב את פעילותה בישראל, ושהיא עתידה לפתוח בחודשיים הקרובים משרד שיהיה אמון על איתור השקעות ושיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה ישראליות בתחום המכשור הרפואי, הפארמה והמסחר האלקטרוני. פוסון בוחנת הקמת חממה לחברות ישראליות, קרן הון סיכון ייעודית להשקעות בחברות טכנולוגיה בישראל ומרכז מו"פ.

ההון סיכון הסיני
 מגיע לישראל

הנוכחות הסינית מתגברת גם בתחום ההשקעות. זה שנתיים שהמיליארדר ההונג־קונגי לי קאשינג, באמצעות קרן Horizons Ventures, הוא אחד המשקיעים הפעילים בישראל. קאשינג אחראי להשקעות בכמה מהסטארט־אפים המבטיחים והמעניינים בישראל, והיה גם בין המשקיעים שהרוויחו ממכירת ווייז לגוגל במיליארד דולר. אלא שגם משקיעים סינים מסורתיים יותר מתחילים לגלות את ישראל. בסוף מאי, כשבוע לפני ביקור המשלחת של בכירי פוסון, הגיעה לישראל משלחת של ארגון קרנות ההון סיכון והפרייבט אקוויטי הסיני ‏(ZCVA‏) לביקור עבודה ראשון. 12 אנשי ההון סיכון הסינים נפגשו עם גופים ישראליים שעוסקים בפיתוח טכנולוגיות בתחומי האנרגיה המתחדשת, איכות הסביבה, מדעי החיים והחקלאות. הביקור עשוי להיות בסיס להשקעות ושיתופי פעולה עתידיים.

יצוא ההיי-טק הישראלי לסין

בנוסף, לפני כשבועיים נודע כי תוכנית ההאצה התל אביבית Elevator השלימה גיוס קרן של כ–10 מיליון דולר ממשקיעים סינים פרטיים ומוסדיים, שמיועדת להשקעות בחברות בשלבי סיד. הקרן נועדה להשקעות של 250 אלף דולר בכ–20 חברות צעירות. במארס ביקר בישראל צ'ן שואנג, מנכ"ל זרוע ההשקעות של התאגיד הממשלתי הסיני צ'יינה אוורברייט ‏(China EverBright Group‏), וציין בראיון כי בכוונתו להשקיע בישראל 100–200 מיליון דולר.

"בעולם מתחילים להיווצר ענקים סיניים כמו חואוויי. כמו הענקים האמריקאיים שמבצעים רכישות והשקעות בישראל, גם הענקים הסיניים מבינים שהם צריכים להסתכל על ישראל כמרכז של חדשנות וטכנולוגיה", טוען רו"ח טל חן, שותף וראש מגזר ההיי־טק בפירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט בריטמן אלמגור זהר.

העניין הסיני בהיי־טק הישראלי מתמקד בטכנולוגיות ומוצרים שניתן יהיה לשווק, לייצר או לפתח בסין. "אנחנו רואים בעיקר משקיעים מתוחכמים, שיש להם היכולת לקחת את המוצרים לשוק הסיני שהוא שוק ענק", אומר חן. אלמה לייזרס, שעוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מבוססות לייזר, אור וגלי רדיו לטיפולים רפואיים ואסתטיים, היא דוגמה לסוג ההשקעות שמעניינות את הסינים בישראל, כלומר חברה בעלת יכולות פיתוח וייצור בתחום הרפואי.

"סין נהפכה ממדינה שבשלב הראשון רצתה רק לייצר למדינה שרוצה דברים שקשורים בפיתוח מקומי שלהם. בכל העסקות רוצים לרכוש את הקניין הרוחני ולא רק את יכולת הייצור. יש להם גם יכולות פיתוח מקומיות לא רעות", טוען רפי עמית, יו"ר פריורטק הישראלית. פריורטק פיתחה טכנולוגיה ליצירת מצעים מתקדמים לרכיבים אלקטרוניים, שעל בסיסה הקימה שותפות עם גוף סיני שבה הועבר הידע למפעל בסין. פריורטק מחזיקה 40% ממניות חברת Access המשותפת, שבשבוע שעבר קיבלה אישור לרישום למסחר בבורסת שנגחאי, ותהיה החברה הישראלית־סינית הראשונה שתבצע מהלך כזה. בתקופה הקרובה עתידה החברה לגייס כ–200 מיליון דולר בהנפקה.

הסינים מתעניינים בטכנולוגיות ישראליות דווקא בתחומים שאינם מזוהים עם ישראל באופן מסורתי. בעוד מרכזי הפיתוח הראשונים והרכישות של החברות הרב־לאומיות בישראל היו בתחומי התקשורת והשבבים, הסינים מחפשים בישראל פתרונות בתחומים כמו מכשור רפואי, קלינטק, טכנולוגיות סביבתיות וקיימות, מזון וחקלאות. בביקוריהם בישראל הסינים נפגשים בעיקר עם חברות בתחומים אלו.

בתקופה שבה הכספים הזמינים להשקעות הצטמצמו, השקעה מגופים סיניים היא אפיק מימון חדש. "בסין יש כסף שפנוי להשקעה בטכנולוגיות. הזמינות לכסף לטכנולוגיה גבוהה באופן משמעותי, ובמיוחד לטכנולוגיות שלא קיימות בסין", טוען עו"ד ליאור אבירם, ראש מחלקת היי־טק במשרד שבלת ושות', שהיה מעורב בכמה מהעסקות האחרונות של גופים סיניים בישראל. "אם רוצים לעשות דברים בסדר גודל כמו הנפקה בסין, צריך שותף מקומי מתאים ולדעת לעבוד אתו. להערכתי, אין סיכוי לעשות הנפקה בסין למי שלא נתמך על ידי גוף סיני", אומר אבירם.

אתגר תרבותי ליזמים הישראלים

העבודה עם שותפים סינים טומנת בחובה אתגר תרבותי וניהולי לישראלים, שהתרגלו לעבוד עם חברות מערביות. "כשמסתכלים על ההיי־טק הישראלי, הוא מאוד מוטה מערב. אם אתם יזמים, משקיעים או ספקי שירות ואין לכם אסטרטגיה בנושא סין, אתם בבעיה", טוען חסון. "הבעיה העיקרית שאני מזהה כיום היא פערי ידע מאוד משמעותיים. סביב שולחן הנהלה טיפוסי בחברה או בקרן כמעט כל אחד גר בארה"ב, למד בארה"ב, עשה עסקים אתם. כמה אנשים מכירים את סין? מעט מאוד. זה משפיע על הנטייה להמשיך לעשות את המוכר והפשוט. הדבר המרכזי שצריך בזמן הקרוב הוא הסרת חסמים - יותר מודעות, לפתור בעיות כמו מתורגמנים, משרדים, רואי חשבון. גם עם ארה"ב לפני 30 שנה היה אותו חסם, אבל כיום אנחנו מנוסים בזה".

מאיצים את שיתוף הפעולה

בניגוד לתפישה הרווחת בקרב יזמים ישראלים, חסון טוען כי בסין מעורבות ממשלתית בחברה נתפשת כיתרון. "למעורבות הממשלתית תפקיד מפתח. היא יוצרת מטרייה שהיא מאוד חשובה לצד הסיני והישראלי, למשל בנושא של הגנה על קניין רוחני. העובדה שהמדען הראשי בדק את הטכנולוגיה והיא טובה עושה לסינים הבדל. זה מאוד שונה מהדנ"א האמריקאי או זה שלנו - המעורבות הממשלתית בסין נתפשת כדבר חיובי ולא שלילי", אומר חסון.

"הבעיה היא לחפש מודלים עסקיים. לחברות ישראליות יש קושי למכור בסין ויש חשש מהעתקות, בעיקר לחברות תוכנה. מדובר בשוק עם היקפים כספיים ענקיים, אבל ברור שאלה לא אותם מודלים עסקיים כמו באירופה או ארה"ב. מצד שני הכל גדול, הכל הולך מהר, יש המון רצון להשקיע בטכנולוגיה. צריך להבין שהם רוצים את הכי חדש והכי טוב", טוען יואב שלוש, יו"ר משותף באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ‏(IATI‏) ושותף בקרן אביב.

סוגיית הקניין הרוחני היא אתגר מרכזי שמטריד חברות ששוקלות לשתף פעולה עם גופים סיניים. "הסינים יותר מודעים לנושא הקניין הרוחני. הם מבינים שכשאתה מתקדם בשרשרת הערך אתה צריך להתחשב בזה. זה נושא כאוב, אבל בסופו של דבר הסינים מתקדמים", אומר שלוש. אחת החברות שבהן השקיעה קרן אביב רושמת בימים אלה פטנט ראשון בסין. "לסינים יש חשדנות לא מעטה כלפי משקיעים זרים והיסטוריה של אי אמון. לקח לנו הרבה זמן להגיע למצב של יחסי אמון אמיתיים. צריך סבלנות לזה, להבין את התרבות, להבין מה באמת חשוב. הם חושבים שונה מאתנו", אומר עמית מפריורטק.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ