בלעדי

גולן טלקום בוחנת כניסה לשוק האינטרנט והטלוויזיה

החברה הגישה למשרד התקשורת בקשה לרישיון ניסוי בטכנולוגיה קווית על מנת לבחון את התשתית של בזק

האם גולן טלקום תעשה לתחום התקשורת הקווית את מה שעשתה בתחום הסלולר? ל-TheMarker נודע כי גולן טלקום בוחנת כניסה גם לענף התקשורת הקווית: טלפון, אינטרנט ואף טלוויזיה. החברה הגישה למשרד התקשורת בקשה לרישיון ניסוי בטכנולוגיה קווית. החברה רוצה לבחון כיצד היא יכולה להעביר שירותי תקשורת על בסיס תשתית הקווים של בזק - מה שמכונה "שוק סיטוני". מיכאל גולן, מנכ"ל החברה, פנה בנושא כבר למנכ"לית בזק סטלה הנדלר, שהסכימה לקיים ניסוי כזה על גבי תשתיות בזק אך התנתה זאת ברישיון ניסוי. בשלב הראשון הניסוי יקיף כמה עשרות קווים.

ההצטרפות של גולן טלקום לשוק מהווה חיזוק תחרותי מהותי, שכן מיכאל גולן הוכיח כי הוא אינו מהסס להתנגח עם מתחריו ולהוביל שינויים תחרותיים מהותיים. כפי שהנהיג בשוק הסלולר פרקטיקה של חבילות הכל כולל במחיר נמוך, כך התקווה היא שבסופו של התהליך יציע חבילות זולות גם בשוק הקווי. חבילות אלו עשויות לכלול שירותי סלולר, טלפון קווי, אינטרנט ובטווח הארוך יותר גם טלוויזיה. שותפו של גולן, קסבייה ניאל, מציע חבילות דומות בצרפת במחיר נמוך יחסית. ניאל הקים את החברה שלו Free על בסיס רפורמת שוק סיטוני שהתרחשה בצרפת בתחילת שנות ה-2000.

משרד התקשורת מאפשר ניסויים בטכנולוגיות תקשורת חדשות בשני תנאים מרכזיים: האחד הוא שהשירותים יינתנו בחינם במסגרת זו והשני הוא שהניסוי יהיה מוגבל לעד 10,000 משתמשים. רישיונות כאלו ניתנו בעבר לטכנולוגיית ה-WiMax, למשל, לשיחות VoIP סלולריות ועוד. נתיין כי בשנת 2007 ניצלה סטלה הנדלר, כיום מנכ"ל בזק ואז מנכ"ל 012 סמייל, את הרשיון הזמני על מנת לחדור לשוק הטלפוניה.

כתבות נוספות באתר TheMarker

"את מכתב ההמלצה תקבלי אצלי בבית בערב": מחצית מהרופאות וחמישית מהרופאים הוטרדו מינית

"התקבלה החלטה שגם שוק הנדל"ן ישא בנטל של סגירת הבור בתקציב"

חברת גולן טלקום היא החברה הרביעית שהביע עניין במודל השוק הסיטוני. סלקום ופרטנר מעוניינות גם הן להגיע לבית הלקוחות, אך לא הצליחו להגיע למחיר מוסכם עם בזק ו-HOT, כשהאחרונה מסרבת בכלל לדון עימן. חברת 018 אקספון כן הגיעה להסכם עם בזק על תצורה הנדסית ומחיר של קו, והיא תהיה הראשונה להגיע לבית הלקוח עם חבילת שירותים. זה עתיד לקרות לקראת סוף הקיץ. סלקום ופרטנר, המועמדות העיקריות לכניסה לשוק הקווי, עדיין לא ביקשו ממשרד התקשורת את הרישיון המתאים.

בסיס הוויכוח הוא המחיר המפוקח שבזק תוכל לגבות עבור קו אינטרנט וטלפון שתשכיר למתחרותיה. משרד התקשורת ביצע עבודה כלכלית בנושא לאורך שנתיים באמצעות חברה כלכלית זרה בשם פרונטיר, אך ממצאי העבדוה טרם פורסמו. אחד הגורמים בשוק מסר כי מחירי הקו שמשרד התקשורת מחזיק כעת קרוב לחזה הם: 59 שקל לחודש לקו עד הבית במהירות של 10 מגה-ביט ו-65 שקל לחודש לקו עד הבית במהירות 100 מגה-ביט.

מיכאל גולןצילום: תומר אפלבאום

חברות התקשורת ינסו להטות את המחירים לכיוון שלהן, כאשר בזק כמובן תדרוש מחיר יותר גבוה וחברות הסלולר מחיר יותר נמוך. אחת מחברות הסלולר ביצעה עבודה כלכלית לפיה אם מחיר קו בזק יהיה גבוה מ- 33 שקל - לא תהיינה להן כדאיות כלכלית להציע ללקוח חבילת שירותים. מנגד, בזק מאמינה כי מחיר קו שלה צריך להיות סביב ה-80 שקל לחודש. למשרד התקשורת יש כמובן אינטרס שמחיר הקו יהיה נמוך ככל האפשר, כך יהיה תמריץ יותר גדול לחברות חדשות להציע שירותים לבית הלקוח. מבחינת המשרד, התוצאה הרצויה היא שסלקום ופרטנר יתחילו להציע שירותי טלוויזיה רב ערוצית וייתחרו בדואפול של yes ו HOT. גם בגולן טלקום יש מחשבות ראשוניות על כניסה לתחום הטלוויזיה אך אין כרגע שום תוכנית אופרטיבית על השולחן. בחברה בחנו, למשל, מודל בו לקוח יקבל לביתו עם שליח ממיר טלוויזיה אך ללא טכנאי - והמחיר יותקן בהתקנה עצמית.

מחיר שישתלם למתחרים

מחר (ב') יתקיים דיון המשך בנושא השוק הסיטוני בועדת הכלכלה בכנסת. משרד התקשורת מבקש לשנות את החוק כך שיקבל יתר גמישות לקבוע את המחיר הסיטוני לו תהיה מחוייבת בזק. מחיר זה ישפיע על הכדאיות של גולן טלקום וחברות נוספות אשר ירצו להתחרות בבזק. ככל שמחיר זה יהיה גבוה יותר, כך התמריץ של החברות להיכנס לשוק, והתחרות בבזק תירד. עם זאת, במקרה בו ייקבע מחיר נמוך מידי, לא יהיה תמריץ לחברות החדשות להשקיע בתשתיות הקוויות שלהן. משרד התקשורת יידרש למצוא מחיר ביניים, שיאפשר כניסה של מתחרים מחוסרי תשתיות לתחום הקווי, אך באותה השעה יעודד אותם להשקיע בעצמם בהקמת תשתיות מתחרות.

למשרד יש הסמכות לקבוע מחיר זה על סמך עלות הייצור של שירותים אלו. במשרד ובאוצר רוצים להרחיב את סמכויותיהם לקבוע את המחיר לפי שיקולים תחרותיים מבלי להיות תלויים בתהליכים ארוכים של בחינת העלויות של בזק. באוצר ובמשרד התקשורת חוששים ממצב הנקרא Margin Squeeze, בו חברת התשתיות תנקוב בבמחיר סיטוני הגבוה מהעלות שלה, אך עדיין נמוך מהעלות של המתחרה המשתמשת בתשתיות שלה. במקרה כזה בזק תוכל להמשיך להרוויח, אך הכדאיות של החברות המתחרות לשכור את התשתיות של בזק תהיה נמוכה מאוד עד שלילית. משרד התקשורת רוצה למנוע מצב שכזה וטען כי במסגרת הסמכויות הנוכחיות שלו הוא יתקשה לעשות זאת.

במשרד התקשורת והאוצר, אשר מקדמים יחד את רפורמת השוק הסיטוני, צפויים לקבוע מספר מסלולים של תעריפים סיטונאים, כאשר בקצה האחד יהיה מסלול בו החברות החדשות לא משקיעות כלל בתשתית עצמאית ורוכשות את כל הקו מבזק (Bitstream Access) ובקצה השני של הטווח יהיה מסלול בו החברות המתחרות שוכרות מבזק רק את המקטע האחרון של הרשת, כלומר רק את קו הנחשות במחבר בין ארון הסעף ובין בית הלקוח. מאחר שמשרד התקשורת רוצה לעודד את החברות להשקיע, נשקלת האפשרות להתיר לחברות להשתמש במסלול הפשוט שלא דורש השקעה רק לתקופה מוגבלת של מספר שנים. לאחר מכן יהיה עליהן להשקיע בתשתיות עצמאיות על מנת לתת שירות במסגרת אחד המסלולים האחרים.

אמנם, השוק הסיטוני צפוי לשנות את פניו של שוק התקשורת הקווי, אך הבשורה התחרותית האמיתי צפויה להגיע מכיוון מיזם התקשורת של חברת החשמל. אם אכן מיזם זה יצא לדרך, צפויה חברת החשמל להעמיד אלטרנטיבה חזקה לתשתיות הקויות של בזק ו-HOT. מיזם הסיבים האופטיים אשר מתבסס על תשתית חברת החשמל, לא צפוי למכור שירותים ישירות לצרכנים אלא יהיה מחוייב למכור את התשתיות שלו במסגרת שוק סיטוני למפעילי תקשורת קמעונאיים, כמו גולן טלקום וחברות תקשורת אחרות. שלוש תשתיות קוויות יהפכו את תחום התשתיות הקוויות בישראל לתחרותי במיוחד.

לפני מספר שבועות נקבע כי הקבוצה ברשות ויה-אירופה זכתה במכרז שניהל האוצר ותקבל אפשרות להחזיק בשליטה במיזם הסיבים של חברת החשמל. במהלך השבוע הקרוב תצטרך הקבוצה הזוכה, בה חברים באטמ של צבי מרום, חברת ראפק, האחים זיספאל מקבוצת רד וחברת טמרס של פוי זבלדוביץ', להציג בפני משרד האוצר הסכם מימון סגור. הסכם זה יכלול גיוס של כ-100 מיליון שקל חוב ועוד ערבות למדינה של 200 מיליון שקל. הסכם מימון זה הוא תנאי לקבלת מענק של כ-150 מיליון שקל מהמדינה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker