כך סידרה אסתר ברק-לנדס ליגאל אהובי 7 אקזיטים - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ציידת ההשקעות

כך סידרה אסתר ברק-לנדס ליגאל אהובי 7 אקזיטים

הנדל"ניסט יגאל אהובי נהפך בשנים האחרונות לאחד האנג'לים הבולטים בישראל, שכבר ביצע 25 השקעות ושבעה אקזיטים ■ מי שניהלה עבורו את הקרן - ואחראית להצלחתה - היא אסתר ברק־לנדס, שחושפת לראשונה את הפעילות המשותפת עם חברת נילסן הגלובלית

29תגובות

חברת מחקרי השוק האמריקאית נילסן מכירה את אוכלוסיית הצרכנים מקרוב. החברה יודעת למשל לזהות אם אתם בעלי הון או שוכרי דירות אורבניים צעירים, או אם אתם שייכים לאחת מ–60 קטגוריות שבאמצעותן מפלחת החברה את אוכלוסיית ארה"ב.

כדי להגיע לרמת ההיכרות המעמיקה הזאת עם כל אחד מהצרכנים, נילסן מתבססת על הטכנולוגיות המתקדמות הקיימות בעולם - וכעת היא שמה לה למטרה לצוד גם את החברות הישראליות הפועלות בתחום. בימים אלה עושה נילסן צעד אסטרטגי להעמקת הנוכחות שלה בישראל, באמצעות חממה טכנולוגית שתחבר אותה לסטארט־אפים החדשניים ביותר בתחומה.

"נילסן רואה בישראל מרכז לפיתוח של טכנולוגיות וסטארט־אפים. הם מבינים את העוצמה ומעריכים את זה מאוד", אומרת אסתר ברק־לנדס, מנהלת חממת נילסן אינובייט. חממה זו מוקמת כשיתוף פעולה של נילסן עם פרתם היי־טק, גוף ההשקעות בהיי־טק של איש הנדל"ן יגאל אהובי, שאותו ניהלה ברק־לנדס בשנים האחרונות.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

כתבות נוספות באתר TheMarker

מי מפחד מהגרעין האיראני? האויב החדש של נתניהו ולפיד

יו"ר בלאקסטון: "מעניינים אותנו מפעלים בישראל ולא בנקים"

הקמת החממה מסמנת את חזרתה של נילסן לזירת הטכנולוגיה הישראלית, לאחר שב–2009 סגרה את מרכז הפיתוח שלה בישראל. "בראש ובראשונה מעניינים אותם דברים שיועילו לנילסן", אומרת ברק־לנדס. לטענתה, נילסן תחפש באמצעות החממה חברות ישראליות שמפתחות טכנולוגיות מתקדמות לאיסוף וניתוח נתונים בכל סוגי המדיה - וטכנולוגיות לניתוח רכישות בעולם המקוון ובחנויות פיסיות. נילסן מתעניינת בנוסף בחברות טכנולוגיה, שתוצר הלוואי של המוצר או השירות שהן מפתחות הוא אינפורמציה. עד לסוף השנה צפויים להיקלט בחממה שישה סטארט־אפים שמפתחים טכנולוגיות לניתוח התנהגות צרכנים.

אייל טואג

להסתכל על סטארט אפ כמו על תאגיד

ב–2000, לאחר תשע שנים שבהן היתה עורכת דין, עזבה ברק־לנדס את עולם המשפטים ועברה לסצנת הסטארט־אפים. זהו מעבר חד למי שגדלה בבית שבו ההורים הם אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, ואלישבע ברק־אוסוסקין, סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר. היא שימשה מנהלת פיתוח עסקי לחברת קשיו טכנולוג'יס ‏(Cash-U Technologies‏), שהיתה בזמנו חברה צעירה שעסקה בפלטפורמת משחקים לסלולר - הרבה לפני המצאת האייפון והסמארטפונים. "שם למדתי את עולם ההיי־טק מלמטה - לעבוד בתוך חברה קטנטונת מול גורמים ענקיים בחו"ל, ללמוד איך העולם היזמי והעסקי עובד".

ב–2003 פנתה ללימודי תואר שני במינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, שבו היא משתמשת מנטורית עד היום. בלימודים הכירה את אריק פרץ, וביחד עמו ועם סהר פילוסוף הקימה ב–2005 את מועדון המשקיעים יזראל אנג'לס. "אחד מהאנג'לים שפנינו אליו היה יגאל אהובי. הוא הציע לי לבוא ולהקים עבורו חברה שתשקיע בהיי־טק. אהובי משקיע בעיקר בחברות נדל"ן. הוא פנומן בתחום שלו", היא מספרת.

מאז שהוקמה פרתם היי־טק ב–2006, העניק אהובי לברק־לנדס חופש פעולה להשקיע בתחומים מגוונים ובשלבי חיים שונים של חברות, לפי מדיניות שגיבשה. בסך הכל, הפורטפוליו של פרתם היי־טק כלל 36 חברות ישראליות, או בעלות קשר לישראל, שמהן ברק־לנדס הובילה השקעות ב–25 חברות. שבע חברות שבהן השקיעה פרתם היי־טק ביצעו אקזיט.

ברק־לנדס לא חושפת את סך ההשקעות והרווחים של פרתם, אך מציינת כי היא השקיעה עשרות מיליוני דולרים והקרן רווחית. עיקר ההשקעות של פרתם נעשו בחברות בשלבים מוקדמים ‏(פרה סיד, סיד וראונד A‏), ובחלק מהמקרים כמשקיע הראשון בחברה. פרתם השקיעה בחברות בתחום המכשור הרפואי, התקשורת, האינטרנט והמדיה. סכומי ההשקעה נעו בין 250 אלף דולר ל–2 מיליון דולר.

למרות היד החופשית שניתנה לה, ברק־לנדס חשה שמשהו חסר. "חסר לי החיבור לשוק היעד של החברות. אני חושבת שבשביל שחברה תצליח היא צריכה אנשים מעולים שטובים בפני עצמם, שיודעים להסתדר אחד עם השני, עם העובדים וגם עם בעלי המניות שלהם - וזה לא טריוויאלי. צריך גם רעיון טוב, וצריך שיהיה לו שוק מתאים. אבל כבר בשלבים מוקדמים מאוד חשוב החיבור לשוק, ללקוחות ולתעשייה - זה הכרחי".

הזדמנות לחולל שינוי נוצרה בעקבות פגישה בין ברק־לנדס ליצחק ‏(איציק‏) פישר, סגן נשיא בנילסן העולמית, שאחראי על הפיתוח העסקי העולמי של החברה. פישר הצטרף לנילסן לאחר שענקית מחקרי השוק רכשה ב–2007 את חברת BuzzMetrics, שפישר נמנה עם מייסדיה, ביותר מ–100 מיליון דולר. הפעילות, שהתבססה על הרכישה בישראל, נסגרה ב–2009, אך פישר המשיך להתקדם בנילסן. "סיפרתי לו על הרעיון לרכוש חממה או להשתתף במכרז לקבלת רישיון לחממה, והוא אמר שהוא רוצה לעשות אותו דבר עם נילסן, והציע שנעשה זאת יחד. הוא העביר את הרעיון בנילסן, ואני העברתי בפרתם", היא מספרת.

ברק־לנדס מתכננת שתהליך סינון החברות יארך שלושה שבועות בלבד, והתהליך כולו, עד שהחברה נכנסת לחממה, יארך כחודשיים. "באמצעות הקשר שלנו לדרגים הגבוהים בנילסן, אנחנו יכולים לעזור לחברות להגיע לשוקי יעד במהירות הכי גבוהה שיש ולפתוח את כל הדלתות האפשרויות אצל השותפים. לא רק בארה"ב אלא בכל העולם", אומרת ברק־לנדס.

"לעזור גם ברגעים הקשים של החברה"

חלק מהחברות יירכשו בסופו של דבר על ידי נילסן. לתאגיד האמריקאי יש היסטוריה של רכישות ענק שביצע, האחרונה שבהן היא Arbitron, שעוסקת במדידת קהל מאזינים לרדיו, תמורת 1.26 מיליארד דולר. בימים אלה נכנסת לחממה חברת זולו ‏(Zollo‏), הסטארט־אפ הראשון שבו תשקיע החחמה, שנקראת נילסן אינובייט. החברה משקפת את סוג ההשקעות שהחממה מחפשת - זולו מפתחת אפליקציה צרכנית הממליצה בזמן אמת על החנות הזולה ביותר.

"עבור חברה, המשקיע הטוב ביותר הוא משקיע שיכול להשקיע בשלב הראשון ולהתקדם אתה ולעזור גם ברגעים הקשים של החברה", אומרת ברק־לנדס. "אחת המשימות הכי חשובות שראיתי בחברות שהשקעתי בהן היא לעזור להם בסבבי המשך".

תומר אפלבאום

הגישה של ברק־לנדס נועדה למנוע את התופעות הקיימות בעמק הסיליקון - מחסור בהון זמין שמביא לסגירת חברות שגייסו הון ממשקיעי סיד, ולא מצליחות לגייס סבב גיוס ראשון ממשקיעים מוסדיים.

לצורך הפעלת החממה, שנושאת את המותג של נילסן, הקימו שני הגופים שותפות עצמאית 
ש–51% ממנה בבעלות נילסן ו–49% בבעלות פרתם היי־טק של אהובי. מעתה, הפעילות של פרתם היי־טק תשולב בנילסן אינובייט.

משרדי החממה בקיסריה עוצבו עם מוטיבים שקשורים למסע, ומייצגים את התהליך שעוברות החברות. בשטח של 800 מטר רבוע, שולבו אלמנטים כמו אופניים, קראוון וכביש. החממה קמה 
בפברואר, ומאז הצוות המנהל התחיל במלאכת מיפוי החברות הרלוונטיות. עד כה הם נפגשו עם יותר מ–100 חברות. בינתיים, חברה אחת החלה לעבוד עם נילסן אינובייט במסלול פיתוח עסקי שפועל לצד החממה. החברות יפעלו במסגרת החממה מתשעה חודשים ועד שנתיים. החממה תחזיק 25% ועד 50% מהמניות בחברות, בהתאם לתקנות המדען הראשי.

לתקן את המוניטין השלילי של חממות

זוהי הפעם הראשונה שבה נילסן מפעילה מודל מסוג זה בעולם, ובמידה שהוא יצליח החברה עשויה לשכפל אותו במדינות נוספות.

הבחירה במסלול החממות הטכנולוגיה הממשלתיות אינה מובנית מאליה. במשך השנים התוכנית זכתה למוניטין לא חיובי במיוחד וזוהתה עם חברות בינוניות שלא מצליחות להשיג מימון המשך. ואולם, בשנה האחרונה עברה תוכנית מתיחת פנים שנועדה למשוך משקיעים אסטרטגיים עם כיסים עמוקים. כך, מצד אחד מעודדת המדינה גופים חזקים, מישראל ומהעולם, להשקיע בסטארט־אפים צעירים ועתירי סיכון, ומצד שני היא מבטיחה לסטארט־אפים הטובים שייקלטו בחממות עם אופק השקעות באמצעות פתיחת החממות למכרז שבו זכו תאגידים וגופי השקעה כמו נילסן, האצ'יסון, אלביט מערכות, גיתם BBDO וקרן JVP.

רענון תוכנית החממות נועד לשחרר אותה מהדימוי השלילי שליווה אותה לאורך השנים ולהפוך אותה לתוכנית אטרקטיבית. "אני שמחה שאנחנו פועלים במודל חממה, לא רק בשל התמיכה של כספי המדינה - זו תוכנית מדהימה שקיבלה שם לא טוב. מה שבאמת יפה בתוכנית זה האקו־סיסטם שאנחנו מחויבים לייצר לחברות, שיושבות אתנו במשרדים. בנוסף, נוצרת אינטראקציה בין החברות שהיא תומכת ומעלה בעיקר בגלל שהחברות שייכות לאותו תחום רחב", אומרת ברק־לנדס.

עם זאת, צמצום תקציב המדען הראשי מעיב על עתיד תוכנית החממות, וכבר מגביל את החממות הפועלות. בעקבות הקיצוץ לא יתקיימו כל המכרזים שתוכננו לתקופה הקרובה וארבע חממות צפויות להיסגר.

"אני מקבלת הרבה פניות של גופים גדולים שמתענינים בהשתלבות בתוכנית. גופים אלה יביאו כסף זר לישראל, וזה יתמוך בתעשייה המקומית של יזמים, שגדלה והולכת משנה לשנה. עם זאת, בשל קיצוצים בתקציבים של המדען הראשי, אני חוששת שתוכנית החממות לא תמשיך עם הליכי המכרזים שלה, ותעצור זרם של משקיעים זרים שמתכנן להגיע לישראל. כשגוף זר בא לכאן הוא בונה על מערכת יחסים ארוכת טווח, ולא רוצה לגבש בכל שנה אסטרטגיה חדשה בהתאם לתקציבי מדינה. אסור למדינה לפגוע בתוכניות המדען הראשי. זו ממש פגיעה כלכלית ותדמיתית במדינת ישראל", אומרת ברק־לנדס.

בנוסף להשקעות מכספי המדינה, נילסן אינובייט תשקיע הון נוסף בחברות. בעלי המניות התחייבו להשקיע לפחות 100 מיליון שקל לאורך תקופה של שמונה שנים. כמו כן, בימים אלה מקים פישר את קרן פרג ונצ'רס ‏(Pereg Ventures‏) להשקעה בסטארט־אפים צעירים, שהוא יהיה היו"ר שלה וישמש בה שותף.

הקרן עתידה להשקיע בסטארט־אפים בארה"ב ובישראל שמפתחים טכנולוגיות הקשורות לניתוח שוק ופרסום. המיקוד של הקרן יהיה בחברות בשלבים מוקדמים, עם צמיחה מהירה וטכנולוגיות מהפכניות שנועדו לעזור לחברות להבין את השווקים והלקוחות שלהן. חברות החממה עתידות לענות על הגדרה זו ולכן יהיו מועמדות להשקעה על ידי הקרן. לפי מידע שהתפרסם 
ב–New York's Crain, פרג ונצ'רס תגייס 50 מיליון דולר ותשקיע בכ–15 סטארט־אפים אחרי ה–Early Stage.

כ80%- מההשקעות יהיו בחברות אמריקאיות והשאר בישראל. ככל הנראה, השקעה ממוצעת של הקרן תנוע בין 250 אלף דולר ל–2 מיליון דולר בחברות שכבר גייסו סבב השקעה ראשון. מחצית מההון שהקרן תגייס יוקצה להשקעות המשך.

"כל אמא היא גם מנכ"לית"

כאשה, אסתר ברק־לנדס חריגה בנוף ההשקעות וההון סיכון, שנשלט על ידי גברים. היא גיבשה עמדה נחרצת בנוגע לנשים ושילוב בין קריירה ומשפחה.

"ברוב ישיבות הדירקטוריון אני אשה יחידה. אני חושבת שיש הבדל משמעותי בין הנהלות שיש בהן נשים, לאלה שאין בהן. במסגרת פרתם השקעתי בשש יזמות שהיו מנכ"ליות של חברות, לא כאפליה מתקנת, אלא מתוך אמונה בעתיד החברה ובאיכות הניהול שלהן", היא אומרת.

"אני דוחפת מאוד את כל הנשים לעבודה. לדעתי, כל אשה, כמו כל גבר, צריכה לפתח ולהעצים עצמה ולא להקדיש את עצמה רק למשפחתה ולילדים".

לדבריה, "כל אמא היא גם מנכ"לית, כי היא מנהלת משק בית. לכן, רוב הנשים מפתחות את הכישורים הבסיסיים להיות מנהלות". עם זאת טוענת ברק־לנדס כי "אין שוויון בעבודה של נשים וגברים וזה כואב ולא צודק. אני אעשה הכל כדי לעזור לנשים יזמות להתקדם. לא הייתי עושה אם לא הייתי חושבת שנשים יכולות להגיע רחוק עם המון יתרונות כשלעצמן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#