"עדיף להיות אח גדול מסחרי מאשר אח גדול ממשלתי" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הנשיא

"עדיף להיות אח גדול מסחרי מאשר אח גדול ממשלתי"

יו"ר ומנכ"ל חברת הפרסום פובליסי אמר במליאת הבוקר שעסקה בכיוונים שאליהם הולכת המדיה החברתית כי "אנחנו רואים שינוי גדול באיך שאנחנו מתקשרים עם אנשים ועם הצרכנים ואת ההשפעות של האינטרנט על הפרסום. אנחנו לא יכולים לדמיין קמפיין ללא מעורבות של אחד על אחד עם הצרכנים באמצעות האינטרנט

מליאת הבוקר בוועידת הנשיא עסקה בכיוונים שאליהם הולכת המדיה החברתית. בין היתר, ניסו חברי המליאה לנתח מה יקרה בפלטפורמות החברתיות בשנים הקרובות ואם טפשר לראות עדיין חדשנות בפלטפורמות החברתיות.

את המליאה פתח יזם ההיי-טק הוותיק, יוסי ורדי בשאלה מה צפוי לקרות בתעשייה בחמש-עשר השנים הקרובות. טים ארמסטרונג, יו"ר ומנכ"ל AOL, השיב כי בעתיד יהיו כמה שינויים שבהם AOL תתמקד. "הדבר הראשון הוא האינטרנט. בחמש השנים האחרונות כולם ניסו לקרב אנשים באינטרנט שהיה מבוסס על גלישה במחשבים, כיום האינטרנט והמובייל מאפשרים לאנשים להיות מהירים יותר וזמינים יותר, ולכן השקענו במותגים רבים כמו האפיגנטון פוסט.

"תחום נוסף שיעבור שינוי משמעותי מהותי הוא וידאו - יש בו את ההזדמנויות הגדולות ביותר עבור צרכנים - וזה תחום שאנחנו מתעניינים בו מאוד. גם בתחום הפרסום אנחנו מתעניינים מאוד". לדבריו, האינטרנט נמצא כבר בשלב שבו היטשטשו הגבולות בין אונליין ואופליין וזה משפיע גם על הפרסום.

מוריס לוי, יו"ר פובליסיס
רויטרס

ורדי שאל את ארמסטורנג מה גרם לזינוק המניה של AOL בתקופה האחרונה, על רקע הירידה המתמשכת במחירה בשנים האחרונות והקושי של החברה להתפתח בתחום החברתי. לפי ארמסטרונג, שני דברים מרכזיים הובילו לעלייה במניה: "לקחנו סיכונים ששינו את מה שהחברה התמקדה בהם. החלטנו להיכנס באופן כבד לתוכן ולווידאו. קיבלנו גם החלטה להפסיק לעשות דברים מסוימים - מכרנו נכסים והתמקדנו, אבל השילוב של שני הדברים גרם לשינוי".

בניסיון לנתח את עולם הפרסום במדיות החברתיות, שאל ורדי את מוריס לוי, יו"ר ומנכ"ל חברת הפרסום פובליסי, מה התחזיות שלו לעולם הפרסום. לוי השיב כי "אנחנו רואים שינוי גדול באיך שאנחנו מתקשרים עם אנשים ועם הצרכנים ואת ההשפעות של האינטרנט על הפרסום. אנחנו לא יכולים לדמיין קמפיין ללא מעורבות של אחד על אחד עם הצרכנים באמצעות האינטרנט.

"אם מסתכלים על מה שקרה ב-10 השנים האחרונות, האינטרנט התפוצץ עם הבועה וכולם חשבו שזה סופה של תקופה. כולם ראו איך האינטרנט נהפך לכלי חשוב עבור צרכנים ללא יכולות החלפה. אני לא בטוח שמארק צוקרברג ידע מה הוא יוצר ושלארי פייג' חלם בחלומות הכי פרועים שלו שיהיו לו 2 מיליארד משתמשים.

"כל מה שיש לו מסך משנה את החברה. זה משנה את איך שאנשים עובדים, צורכים ומבלים. זה שונה לגמרי מהמצב שהיה רק לפני כמה שנים. זה מאלץ אותנו להסתגל ולחפש את השותפים הטובים ביותר. זה משחק מסובך כי הוא בקנה מידה עצום וזה משהו מלחיץ, ובמקביל זה דורש תקשורת 'אחד על אחד' וזה מה שהופך את הגישה החדשה לכל כך מעניינת. אני מעדיף להיות אח גדול מסחרי מאשר אח גדול ממשלתי", אמר, בהתייחס לפרשיית ההאזנות האחרונה בארה"ב.

לדבריו, "זה הופך את הארגון שלנו לשונה מאוד ממה שהיה. מבחינת IQ, אנחנו צריכים להכין את האסטרטגיה של הלקוח שלנו. מבחינה מעשית, איך לבנות מותג באופן שונה ומבחינת EQ - ההיבט הרגשי - איך לפנות לצרכן עם המסר הנכון. אנחנו צריכים להגדיל את הנוכחות שלנו כי זה משחק של גודל - אם אנחנו רוצים להגיע לאנשים ואנחנו צריכים להגדיל את דריסת הרגל שלנו בשווקים מתפתחים". לפי לוי, 16% מההוצאה על הפרסום היא דיגטלית. בפובליסיס שיעור ההוצאה הוא 37% והיעד שלנו הוא להגיע ל-50% עד 2018.

ורדי פנה אל ריצ'ארד גלפונד, מנכ"ל איימקס שמפעילה בתי קולנוע בכל העולם, ושאל אותו אם תעשיית הקולנוע תקרוס בגלל המובייל והזמינות של הווידאו ברשת.
"אנשים הם חיות חברתיות", אמר גלפונד. "הם לא רוצים להיות כבולים לספות ולטאבלטים. הם רוצים לצאת החוצה. סטיבן שפילברג מספר סיפור טוב יותר מילד בן 16. אני חושב שמה שיקרה לתעשיית הקולנוע הוא שיהיו סרטים מסוימים כמו 'הארטיסט' - שזה לא שונה אם תצפה בו בבית או בקולנוע. יש סוג אחר של סרטים, עם אפקטים מיוחדים כמו "איירון מן" או "איש הפלדה" שצריך לראות בקולנוע כדי להעריך אותם. אנחנו רואים את הגלובליזציה בקולנוע. ארה"ב שלטה בעבר בשני שלישים משוברי הקופות בעולם. היום היא שולטת בשליש. גם זה שאמא של סופרמן באיש הפלדה היא שחקנית ישראלית (איילת זורר; י"פ) - זה לא במקרה. בגלל זה, התוכן יזרום בקלות יתרה דרך הגבולות.

ורדי: האם אנשים מתחילים להיות עייפים ממדיה חברתית?

ארמסטרונג השיב כי "אנשים רוצים לחיות חיים מלאים ועשירים. מספר החברים שיש לאדם יכול להיות מוגבל. יש כלים שונים לתקשר עם אנשים. אני חושב שזה יעבור שינוי.
לוי: המודל של מדיה חברתית בפרסום עדיין לא הומצא. המודל שיש היום הוא טוב, אבל הוא לא מביא עדיין את פייסבוק לרמה של גוגל. אני מאמין שהמדיה החברתית תשחק תפקיד משמעותי בפרסום, אבל לא מצאנו עדיין את המודל הנכון".

ורדי הזמין אל הבמה את הסקסולוגית רות וסטהיימר, שלה יותר מ-76 אלף עוקבים בטוויטר, שאמרה כי "אני מודאגת מכך שאני רואה זוגות הולכים עם ידיים שלובות ברחוב, אבל כל אחד מצייץ בטוויטר למישהו אחר".

פרופ' דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית אמר שהוא משתמש בטוויטר בעיקר למחקר. לדבריו, "הדרך שבה המדיה החברתית משפיעה על מה שאנחנו מוכנים לשתף הוא משמעותית. העובדה שיש לנו כפתור לייק ולא כפתור 'אני מבין אותך' משפיע באופן ניכר על השיתוף".

לוי אמר כי "עשינו קמפיין שבו רצינו לבדוק אם חבר הוא באמת חבר. ביקשנו ממישהו שיש לו כמה אלפי חברים במדיה החברתית לשתות כוס קפה עם כל אחד מהם בהפתעה. התגובות נעו בין שמחה לבין טריקת הדלת בפנים. אני יכול להגיד לך שבישראל חבר הוא חבר".

גלפונד סיפר כי "הייתי פעם בפאנל עם מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק ועם דיוויד שטרן והיו שם כל מיני אנשים חשובים. המטרה היתה לנסות לפתח מודל עסקי חדש. כולם אמרו שהם רוצים לפתח משהו כמו פייסבוק, חוץ מצוקרברג שאמר שכל מה שהוא המציא זה פלטפורמת הפצה - ופלטפורמת הפצה זה משהו שמשתנה".

רנה אוברמן, מנכ"ל דויטשה טלקום, אמר כי אורח החיים העתידי שלנו באופן ברור מבוסס יותר על מובייל. הוא סיפר כי "חדירה של 150% בשווקים מסוימים והעובדה שבודקים את המכשיר כל כמה דקות משמעותית מאוד וזה מציב אתגרים משמעותיים לגבי הטראפיק. נחבר לאינטרנט משקפיים ובגדים לרשת והתנועה צריכה להיות מנוהלת בצורה הרבה יותר חכמה בעתיד. אז הטכנולוגיה נהפכה לחיונית. בשבילנו, כספקים, אנחנו צריכים לדעת איך להימנע מ'פקקי תנועה' כדי שנמשיך להרוויח. אנחנו גם צריכים לדעת שלמשתמש לא יהיה קושי להתחבר ולהבין איך עובד המכשיר. אנחנו צריכים לשנות את החשיבה של איך להפוך לידידותיים לצרכנים. לא צריך רק לספק את השירות הטכנולוגי הטוב ביותר, אלא גם שהצרכנים יבינו מה הם עושים".

מארק בניוף, מנכ"ל חברת מחשוב הענן salesforce.com, אמר כי "אנחנו מצויים בעידן המרגש ביותר של העידן הטכנולוגי. אנחנו בני מזל לחיות בעידן הזה ולחזות ברנסנס".

הוא סיפר על פגישה שלו עם מנכ"ל טויוטה, אקיודו טויודה, שבה הוא שאל אותו על עתיד החברה ובה ענה לו המנכ"ל כי העתיד הוא "טויטה פרינד - מכונית ענן, שמאפשרת למכונית לדבר עם הנהג, עם סוחר הרכב ועוד". בניוף סיפר על תהליכי התקשורת בעולם ושהעלה תהיה למה כל המכשירים הרפואיים שלנו הם לא "חברים שלנו, אפילו כלים רפואיים שיכולים לשתף אותנו במידע הרפואי שלנו".

הוא הוסיף כי "החברות והמדינות שמצליחות היום עושות שבעה דברים שהופכות אותן למצליחות: הדבר החשוב ביותר הוא תקשורת חברתיות - מעורבות של רשתות חברתיות. הדבר השני הוא ניידות. הדבר השלישי הוא big data (טיפול בתנועת נתונים גבוהה; י"פ). הדבר הרביעי הוא היכולת לבנות קהילות במהירות".

בניוף הדגים איך קמפיין פרסומת של יוניליוור, שהצליח להקים קהילה של צרכנים, ואיך השוק נהפך כך לוויראלי. "הדבר החמישי הוא שכל חברה נהפכת לחברת תוכנה. טויוטה, GM וממשלת ישראל הופכים לחברות תוכנה – כשאין לך אפליקציה אתה לא קיים. הדבר השישי הוא ענן – כך אתה לא חייב להתקין ולתחזק את המערכת שלך. כשהמכונית שלך מחוברת לענן – התקשורת נהפכת לטובה ואמינה יותר".

הוא הביא כדוגמה מברשת שיניים שמתעדת כל פעולה שלך וכך רופא השיניים יכול לבחון בדיוק אם המטופל מצחצח שיניים בצורה ראויה. "זה ישנה את מבנה האמון באנשים - חברות הביטוח יוכלו לבחון איך נהגת". לדבריו, הדבר השביעי הוא היכולת לתקשר עם צרכנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#