בעקבות עסקת ווייז: "עכשיו הזמן להשקיע בקרנות ההון סיכון" - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעקבות עסקת ווייז: "עכשיו הזמן להשקיע בקרנות ההון סיכון"

אהוד לוי, משקיע ההון סיכון הראשון שמימן את ווייז, החזיר בשבוע שעבר למשקיעי קרן ורטקס רווח של פי 20 על ההשקעה ■ ואולם ההצלחה לא משכנעת את הגופים מוסדיים המקומיים, החוששים מהסיכון ולא ממהרים לשים את כספי החוסכים בקרנות הישראליות

8תגובות

"פגשתי לראשונה את החבר'ה של ווייז 
ב–2008. אנחנו היינו הראשונים שנתנו להם חוזה השקעה ‏(Term Sheet‏)", נזכר אהוד לוי, שותף־מנהל בקרן ורטקס. קרן זו החזירה בשבוע שעבר למשקיעיה כ–130 מיליון דולר במזומן - על השקעה של 5–6 מיליון דולר. עתה, לאחר ההצלחה הפנומנלית של ווייז, מקווים בתעשיית ההון סיכון הישראלית כי ייפתח פרק חדש בכרוניקה העצובה של תעשייה זו. הזיהוי המוקדם של ווייז על ידי שתי קרנות ישראליות, ורטקס ומגמה, לצד היכולת שהוכיחו בהובלת החברה לאקזיט ענקי, עשויות לעורר מחדש את זרימת ההון לקרנות הישראליות, שהלכו והידלדלו בשנים האחרונות.

אמנם תחום ההון סיכון אינו זר למוסדיים המקומיים, אך הם מעולם לא התייחסו אליו כאל אפיק מהותי. על פי רשות ניירות ערך, המוסדיים המקומיים מפנים פחות מ–0.3% מהנכסים שלהם להשקעות הון סיכון. הפניקס, כלל ביטוח הראל, בנק דיסקונט והאוניברסיטה העברית השקיעו בוורטקס ובמגמה סכומים לא מהותיים ביחס לסל הכסף המנוהל בידיהם, ועתה קיבלו החזר נאה. אולי הניסיון החיובי של שלושת המוסדיים הישראליים יחזיר אותם להון סיכון?

עד כמה עסקת ווייז השפיעה על היכולת גיוס שלכם בקרנות?

דניאל בר און
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

לוי: "זו אבן דרך חשובה עבור התעשייה הישראלית. החשיפה הגדולה שיצרה העסקה הזאת גרמה להרבה גופים גדולים להבין שקורים בישראל דברים יפים. הם ראו כיצד משקיעים אסטרטגיים מרוויחים כאן יפה, ואני בטוח שעסקת ווייז תעזור לכל התעשייה, ולא רק לקרן ורטקס. אם יותר משקיעים פיננסיים מחו"ל יתעניינו בקרנות המקומיות, ויותר גופים מוסדיים מקומיים ישקיעו בהן, לסטארט־אפים המקומיים יהיה קל יותר לגייס הון. בנוסף, יהיה להם קל יותר לכרות הסכמים אסטרטגיים עם חברות ענק".

מהם החסמים שמונעים מגופים מוסדיים ישראליים להשקיע בהון סיכון מקומי?

"זה עניין של הלך רוח. במוסדיים הישראליים מעדיפים להשקיע בנכסים סחירים. הם לא ממהרים לקחת סיכונים. אך מעבר לכך, אין ספק שתעשיית ההון סיכון הישראלית לא סיפקה את הסחורה בעשר השנים האחרונות. התשואות שהקרנות ייצרו לא עמדו בציפיות".

יכול להיות שזו מחשבה קצרת טווח מבחינתם?

"זו לא בהכרח מחשבה קצרת טווח, אלא רתיעה מסיכונים. קל יותר להעריך שווי של נכס שההפסד הפוטנציאלי או הרווח הגלומים בו מוגבלים. יותר קשה להתמודד עם השקעה שבה התגמול יכול להיות גדול - אך כך גם ההפסד. עם זאת, אני חושב שהתפישה הולכת ומשתנה. אני מקווה שעסקת וייז תעזור לעוד מוסדיים להשקיע בהון סיכון.

"כמו בכל עולם ההשקעות, גם בהון סיכון יש מחזוריות של עודף כסף ומחסור בכסף. כאשר יש יותר מדי כסף, כמו שהיה בתקופת בועת הדוט.קום ואחריה, כולם מפסידים. אף אחד לא ממשיך להזרים כסף לתחום, ואז נוצר מחסור בהון. אנחנו עכשיו בתקופת שפל, שהיא הזמן הטוב ביותר להשקיע".

לוי מציין כי בימים אלה ורטקס נמצאת במהלך של גיוס קרן חדשה. "פורמלית יצאנו לפני כמה חודשים לגיוס. אני מניח שתוך כמה חודשים נגיע לסגירה ראשונה", אומר לוי.

"כיום בחצי מיליון דולר מקבלים 30% בחברה"

איש הון סיכון ותיק, המגייס אף הוא בימים אלה, אומר דברים שיהיה למוסדיים קשה לשמוע. "גיליתי שלמוסדיים המקומיים אין אסטרטגיה. הם מפחדים לקבל החלטות. במקום לקחת סיכונים מושכלים, הם משקיעים באפיקים הזויים כמו קרנות נדל"ן או קרנות גידור, שאין להן פעילות בשוק המקומי. לקרנות ההון סיכון הישראליות יש פעילות בישראל. מנהלי ההשקעות מכירים את המנהלים, הם מכירים את הסטארט־אפים", אומר הבכיר.

"ווייז אולי תפתח את הדלת לעוד מוסדיים. כואב לי לראות שקרנות כמו זו של עובדי מדינת קליפורניה משקיעות בהיי־טק הישראלי ולא קרן של עובדי המדינה", אומר הבכיר. "חלק מהמוסדיים הישראליים אמרו שהם כבר השקיעו 2–3 מיליון דולר והם מרגישים שהם עשו את שלהם. זה סכום מגוחך, הם מנהלים מאות מיליוני דולרים. קרנות פנסיה אירופיות באות לישראל להשקיע בהון סיכון כי ברור להן שזהו סכום קטן שיכול להזיז להם את המחוג, גם אם זה סיכון גדול".

הבכיר בתעשיית ההון סיכון מצטרף לדעתו של לוי וטוען כי יש כיום הזדמנות עבור המוסדיים. "מחירי הכניסה שלנו להשקעות חדשות נוחים בצורה בלתי רגילה. בתחילת שנות האלפיים העליזות הייתי משקיע 1.5–2 מיליון דולר בשביל 10% מהחברה. כיום בחצי מיליון דולר בחברה בשלבים מתקדמים יותר אני מקבל 30%–35% מהמניות. מעולם לא היו מספרים כאלה בהיי־טק", הוא טוען.

גם משרד האוצר זיהה את הצורך להגדיל את כמות ההון המקומי שמשקיעים המוסדיים הישראליים בקרנות ההון סיכון. במסגרת התוכנית "יתרון יחסי" שיזם חיים שני ב–2010, הוצגה תוכנית לעידוד המוסדיים באמצעות כרית ביטחון שהעניקה למשקיעים הגנה של עד 25% מהשקעתם. התוכנית המקורית יכלה לתת מענה להשקעות בסך 800 מיליון שקל, מתוכם המוסדיים התחייבו להשקיע 450 מיליון שקל. בסופו של דבר עד תום התוכנית בסוף 2012 זרמו כחלק ממנה רק 360 מיליון שקל מהגופים המוסדיים לקרנות הישראליות - כלומר המוסדיים לא עמדו ביעד שהציבו.

בניגוד לאופטימיות של אנשי ההון סיכון הישראלים, נראה כי הגופים המוסדיים לא ימהרו לשנות את התוכניות שלהם בעקבות עסקת ווייז. "עסקה אחת לא משנה מדיניות השקעות. כשמסתכלים על 10–15 השנים האחרונות, קרנות ההון סיכון לא נתנו את התשואות המצופות מהן. במקרים רבים הן לא נתנו תשואה חיובית, ובכלל הן נתנו תשואה נמוכה מול הבנצ'מרק בעולם", אומר בכיר בגוף מוסדי ישראלי המבצע השקעות בקרנות ההון סיכון הישראליות. לדברי הבכיר, מבין נכסי הפרייווט אקוויטי קרנות הבייאאוט, כמו פימי, פורטיסימו או יורק, שמשתלטות על חברות, מספקות תשואה טובה יותר.

"זה מדהים שיש חברה כמו ווייז שעושה דבר כזה, אבל גם אם יש גוף שהשקיע 3 מיליון דולר וקיבל בחזרה 40 מיליון דולר, זה זניח בהשוואה לתיק", אומר הבכיר. "יש להשקעות בהון סיכון מקום, וצריך להיות חלק מזה, אבל עושים את זה בקטן. מנהלי קרנות ההון סיכון הישראלים מביעים לעתים קרובות תסכול מכך שכספי העמיתים הישראלים אינם מופנים למימון ההיי־טק, אלא מושקעים אצל הטייקונים. זה לא נכון להתייחס לכישלון ספציפי כמו אי.די.בי או דלק נדל"ן. סך השוק האג"ח הצליח להניב שיעור תשואה גבוה לאורך שנים".

"ווייז יצרו מודל שאיים לשנות שרשרת ערך
שעליה ישבה תעשייה שלמה"

זיהוי השקעות מוצלחות הוא עיקר העבודה של אנשי ההון סיכון. מה היו השיקולים של אהוד לוי, שותף־מנהל בקרן ורטקס, כשהחליט להשקיע בחברה הרבה לפני שהיה לה מוצר?

"אני המון שנים בעולם המובייל. הבנתי שנושא השירותים מבוססי מיקום ‏(LBS‏) עומד להתרומם וחיפשתי השקעות בתחום", מספר לוי. "החבר'ה של ווייז הגיעו עם חזון ליצור נכס משמעותי. מלבד קהילת משתמשים, הם בנו מפות. יש מעט חברות ענקיות שיש להן נכס יקר כל כך, ווייז הראו דרך זולה ליצור נכס כזה. במקביל הם יצרו מודל שאיים לשנות שרשרת ערך שעליה ישבה תעשייה שלמה. כבר לפני חמש שנים ניתן היה להעריך שאם ווייז תצליח, היא תחולל מהפכה במודל העסקי של השחקניות הוותיקות בתחום כמו נאבטק וטלה־אטלס".

צביקה טישלר

"כשאני עובד על השקעה אני שואל את עצמי 'איזה ענק טכנולוגי ירצה להיות שותף או לקוח של החברה?'" מתאר לוי את תהליך קבלת ההחלטות שלו. "במקרה של ווייז הבנתי שהמוצר שלה פונה לשוק ענקי וצומח, שהיא בונה נכסים אסטרטגיים השווים הון עבור חברות אינטרנט גדולות, ושהשירות שלה יהיה שמיש על בסיס יומיומי. למוצר של החברה גם יש בסיס טכנולוגי רחב, שיוצר חסם כניסה, המעלה את ערך הנכס. מעבר לכך, צוות היזמים עשה עלי רושם מצוין.

"הצטרפתי לורטקס לפני שש שנים וחצי, ותחום האחריות שלי הוא מדיה דיגיטלית. ראיתי ערימות של חברות פרסום במובייל ומשחקים מגניבים. יכול להיות משחק כמו אנגרי בירדס שיצליח, אבל אין באפליקציות כאלה משהו שמשנה שרשרת ערך. אין בהן חזון מהפכני או נכס אסטרטגי. בווייז מצאתי את זה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#