בקרוב בישראל: 
שים 10,000 שקל, קבל מניות בסטארט אפ - TechNation - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בקרוב בישראל: 
שים 10,000 שקל, קבל מניות בסטארט אפ

הסערה סביב גיוס המימון לספרו של עוזי וייל ממחישה את הכוח שצבר מימון ההמונים ■ הקראוד פאנדינג נהפך לאפיק לגיטימי לא רק עבור אמנים או יזמים קטנים, אלא גם עבור פרויקטים גדולים, עם מגוון משקיעים ■ החקיקה, שתגן על המשקיע הקטן, כבר בדרך

11תגובות

באחרונה פרצה ברשתות החברתיות סערה סביב פרויקט גיוס ההון של הסופר עוזי וייל למימון הרומן פרי עטו, "חמישה חלומות".

באפריל ביקש וייל לגייס 55 אלף שקל מהקהל הרחב במודל של מימון המונים (Crowd Funding‏) כדי להשלים את כתיבת הספר. הפרויקט זכה להצלחה אדירה. הסכום המבוקש גויס בתוך עשר שעות, ובסופו של של דבר גייס וייל יותר מפי שניים מהסכום שתיכנן - 129 אלף שקל - מ-2,000 איש. גיוס הכסף לא נעשה כתרומות - כל משקיע קיבל תמורה להשקעה שלו. רוב המשתתפים בגיוס השקיעו 55 שקלים בתמורה לעותק חתום במהדורה מיוחדת.

אלא שלאחר מכן הופתעו כמה מהמשקיעים בקמפיין לגלות שהספר יצא בהוצאת מודן, ולא בהוצאה עצמאית כפי שהבינו ‏(אף שוייל לא טען כך בעמוד שקידם את הפרויקט‏). אם לא די בכך, המשקיעים גילו כי הספר נמכר בצומת ספרים במבצע של 3 ספרים ב-99 שקל, עוד לפני שהגיע אליהם העותק המובטח. התומכים בוייל לא חסכו ממנו ביקורת ברשתות החברתיות ובבלוגים, וטענו כי הסופר מפר את האתיקה הבלתי כתובה של גיוסי קראוד פאנדינג. וייל התנצל בפני הגולשים ואיפשר לבטל את ההשקעה, אך רק משקיעים ספורים מימשו את האפשרות הזו.

אילייה מלניקוב

פרשה זו ממחישה את השינוי שעבר מימון ההמונים בשנה האחרונה: מאפיק מימון שבוחרים בו רק אמני שוליים או יזמים שמעודכנים בהתפתחויות האחרונות בעולם, נהפך הקראוד פאנדינג לאפיק שמשמש למימון פרויקטים מרכזיים מקשת רחבה של משקיעים. אמנם הסכומים עדיין צנועים יחסית, אך קצב הגיוסים וגודלם נמצאים בעלייה. בנוסף, לפני כשבועיים חלה התפתחות משמעותית מבחינת הרגולציה, שתאפשר לראשונה בישראל גיוס הון במודל קראוד פאנדינג בתמורה למניות בחברה. קידום החקיקה יפתח אפיק מימון חדש לסטארט־אפים ישראליים בימיהם הראשונים. בהמשך, מקווים בתעשיית ההיי־טק, תיפתח הדרך גם לעסקים קטנים ובינוניים.

קראוד פאנדינג למופע לזכרו של מאיר אריאל

אתר HeadStart, פלטפורמת הגיוס ששימשה גם את וייל ואחת הפלטפורמות הפעילות בישראל, מדווח על הכפלת קצב הגיוסים מתחילת השנה. לפי נתוני האתר, ב-2012 גויסו באמצעותו בסך הכל 1.8 מיליון שקל. מתחילת 2013 ועד סוף מאי, לעומת זאת, גויסו באתר 2 מיליון שקל - כלומר בתוך חמישה חודשים גויס באתר סכום גבוה מזה שגויס בשנה הקודמת. כמו כן, סך הגיוסים בכל חודש עלה מרמה של 207 אלף שקל בינואר ועד 760 אלף שקל במאי. שיעור הצמיחה החודשי הממוצע מתחילת השנה היה 39%, בעיקר הודות לזינוק בגיוסים בחודש האחרון.

"הצמיחה נובעת בעיקר משינוי תודעה, חשיפה ומתוך זה שפרויקטים מגייסים, ואחרים למדים מכך שאפשר לגייס כסף באמצעות קראוד פאנדינג", טוען יוסי מאירי, מנכ"ל ומייסד HeadStart. לדבריו, תחומי הגיוסים הבולטים ביותר ב-2012 היו מיזמים בתחום המוסיקה - כמו גיוס של רן ניר, בסיסט להקת המוג'וס של אסף אבידן, ושל להקת כל החתיכים אצלי - ובתחום האינטרנט, ומגמה זו נמשכת גם השנה. בשנה שעברה הגיוס הגדול ביותר באתר היה של אתר "חורים ברשת", שגייס 209 אלף שקל, ועד כה הפרויקט הגדול ביותר השנה היה מימון המופע השנתי לזכרו של מאיר אריאל, שגייס בהצלחה 466 אלף שקל.

גם תחום הספרות ממשיך להיות דומיננטי, וסופר נוסף שמגייס כעת כסף לפרסום ספר הוא צור שיזף. תחום שהתעורר השנה הוא פיתוח ועיצוב של מוצרים ופיתוח משחקי מחשב - כמו למשל, פרויקט "הפולנייה" ‏(מוצרים שעליהם הודפסו אמרות כנף של פולניות‏) ומשחקי יצירה. ממוצע התמיכה בפרויקט ב-2013 עלה ל-195-175 שקל 
מ-150 שקל ב-2012. עם זאת, השונות בין פרויקטים גדולה - בפרויקט של וייל מדרגת הגיוס הפופולרית ביותר היתה 55 שקל ‏(עלות ספר‏), ואילו במופע לזכרו של מאיר אריאל 320 שקל ‏(עלות שני כרטיסים למופע‏).

"כיום הרבה יותר קל למגייסים ולנו. בשנה שעברה אנשים היו מקבלים לינק לפרויקט גיוס ושואלים 'מה זה הדבר הזה'. כיום, ברוב המקרים אין צורך להסביר את התהליך", אומר מאירי. לדבריו, גם שטף הפרויקטים שמגיעים לאתר גדל - מדי יום מגיעים 30-20 פרויקטים חדשים, ובחודש האחרון לבדו הגיעו כ-2,000 פרויקטים. עם זאת, מרבית הפרויקטים נפסלים ואינם נפתחים למימון הקהל הרחב. האתר מתמקד במיזמים שמעמידים מוצר או שירות צרכני, למשל סרט, ספר או מופע. אתרי קראוד פאנדינג אחרים אימצו מדיניות שונה, שלפיה הם בוחרים את המיזמים.

מאירי מציין כי חלה עלייה בשיעור הפרויקטים שמצליחים לעמוד ביעד ולהשלים את הגיוס, מ-24%-34% בשנה שעברה ל-45%-60% השנה. בפלטפורמות הפופולריות בעולם שיעור הפרויקטים המצליחים הוא 43%.

מימון המונים
 בליווי אנג'ל

לפני כשבועיים המליצה רשות ניירות ערך על אימוץ הקראוד פאנדינג כאפיק מימון חוץ־בורסאי לסטארט־אפים בשלב הסיד. מבחינת החברות הצעירות זוהי בשורה שפותחת בפניהן ערוץ מימון שלא היה קיים עד כה. הרשות הציגה מתווה שיאפשר לסטארט־אפים לגייס סכומי כסף קטנים ממספר גדול של משקיעים מהציבור.

ההמלצה, שפורסמה כחלק מדו"ח ביניים שפירסמה הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המו"פ, היא ההצעה הנרחבת ביותר שגובשה בתחום בישראל, ותיצור את הבסיס ליישום קראוד פאנדינג בישראל בעתיד הנראה לעין. לפני כשנה הגיש ח"כ אבישי ברוורמן ‏(העבודה‏) הצעת חוק בתחום, שהוגשה מחדש עם השבעת הממשלה החדשה ועד כה לא התקדמה. לצורך גיבוש ההצעה עבדו יחד כל הגופים הרלוונטיים למימון סטארט־אפים בישראל. עם זאת, עדיין צפויות להישמע הסתייגויות לגבי הסכום שיוכלו סטארט־אפים לגייס, מגבלת ההשקעה למשקיע והרגולטור שיהיה אחראי על מתן אישורים למימון המונים.

כיום נאסר על חברות על פי חוק לגייס הון ממספר גדול של משקיעים ‏(יותר מ-35 משקיעים‏). אמנם יש סטארט־אפים ישראליים, כמו ג'נום קומפיילר ו-Ringbow, שכבר השתמשו בפלטפורמות קראוד פאנדינג למימון פרויקטים שביצעו, אך החברות לא ערכו את הגיוס בתמורה למניות החברה אלא סיפקו תמורה כלשהי לכל משקיע.

לפני כשבועיים השלימה חברת ג'נום קומפיילר ‏גיוס של כחצי מיליון דולר מיותר מ-8,000 איש בקראוד פאנדינג. הסטארט־אפ התכוון לגייס במקור 65 אלף דולר לפיתוח צמחים זוהרים בחושך. המשקיעים לא קיבלו מניות בחברה, אלא תשורות למיניהן, כמו סטיקרים, זרעים של הצמחים הזוהרים וחקיקת שמם על הדנ"א של הצמח הזוהר.

עופר וקנין

הוועדה מדגישה בדו"ח הביניים את חשיבות המהלך: "המודל יאפשר ליזמים בישראל נגישות קלה ומיידית למשקיעים שבאופני ההשקעה המסורתיים אינם מהווים כלל קהל יעד פוטנציאלי להשקעה. גם בראי המשקיעים מן הציבור, הקראוד־פאנדינג פותח בפניהם אפשרות לקחת חלק בהזדמנויות השקעה ששמורות בדרך כלל למשקיעים מתוחכמים בלבד".

עם זאת, הוועדה מציינת כי התהליך כרוך בסיכון מיוחד הנובע מהשקעה בסטארט־אפים צעירים, מפערי מידע הנובעים מהקושי לנתח את המידע הטכנולוגי ומחוסר יכולת של ההמון לנהל משא ומתן על תנאי ההשקעה - ומביעה חשש מהונאות שמתגבר בהשקעות בחברות מסוכנות, ובפרט כשפלטפורמת ההשקעה היא אינטרנטית.

המלצות הועדה נסמכו ביסודן על ה-JOBS Act האמריקאי, שנחקק באפריל 2012 והפך את הקראוד פאנדינג לחוקי בארה"ב. עד היום לא נקבעו התקנות, והחוק עדיין אינו מיושם בפועל. לפי המלצות הוועדה הישראלית, חברות יהיו רשאיות לגייס באמצעות קראוד פאנדינג בתקופה של שנה עד 2 מיליון שקל - בגיוס אחד או בכמה גיוסים ‏(כמחצית מהסכום בארה"ב). סכום ההשקעה לכל משקיע לא יעלה על 20 אלף שקל בשנה, ולא יותר מ-10,000 שקל בהשקעה בודדת.

בעלי הכנסות שנתיות משמעותיות יוכלו להשקיע סכומים מעט יותר גבוהים, אם כי עדיין נמוכים יחסית להשקעות של אנג'לים: בעל הכנסה שנתית הגבוהה מ-750 אלף שקל יהיה רשאי להשקיע בכל תקופה עד 5% מהכנסתו השנתית, ולא יותר מ-15 אלף שקל בהשקעה בודדת; בעל הכנסה שנתית הגדולה מ-1.5 מיליון שקל ישקיע עד 20 אלף שקל בהשקעה בודדת ועד 100 אלף שקל בשנה. לפי ההמלצה האמריקאית, משקיע יכול להשקיע בשנה 2,000 דולר או 5% מהשווי הנקי של הונו - הגבוה מבין השניים. משקיע שהכנסתו השנתית ושווי הונו הנקי גדולים מ-100 אלף דולר, רשאי להשקיע עד 10% מהכנסתו השנתית או משווי הונו הנקי, אך לא יותר מ-100 אלף דולר. מטרת המגבלות, בישראל ובארה"ב, היא להגן על המשקיעים ולמנוע מצב שהם יאבדו את הונם בהשקעות קראוד פאנדינג.

לפי המלצת הוועדה, החברה המגייסת בגיוס המונים מחויבת לספק למשקיעים דו"חות כספיים אחרונים ודו"ח דירקטוריון אחרון, תוכנית עסקית של החברה, תיאור הבעלות ומבנה ההון בחברה ‏ופרטים על הגיוס, כולל הסכום שהחברה מבקשת לגייס.

הוועדה הישראלית הוסיפה שני סעיפים שאינם קיימים 
ב-JOBS Act האמריקאי. הראשון הוא חובה של החברה המגייסת לקבל אישור מהמדען הראשי במשרד הכלכלה - מהלך שמטרתו להפחית את רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה בסטארט־אפ ולמנוע הונאות. "הכוונה היא לאישור שיוכל להינתן בתוך פרק זמן קצר ובהליך פשוט", קבעה הוועדה. המלצה זו למעשה גורמת לכך שאפיק מימון זה ייפתח, לפחות בשלב זה, בפני סטארט־אפים בעלי רובד טכנולוגי עמוק ולא עבור חברות מסוג אחר.

סעיף נוסף שהציעה הוועדה ושאינו קיים בהמלצות האמריקאיות הוא השתתפות של "משקיע מתוחכם" בסבב הגיוס, כלומר השקעה של אנג'ל שיוביל את הגיוס. המשקיע, בעל מומחיות וניסיון בהשקעות בחברות הזנק, ישקיע לפחות 10% מהסכום המגויס, לפי אותם תנאים ושווי חברה של משקיעי הקראוד פאנדינג. המשקיע המתוחכם רשאי להתנות את השקעתו בהשלמת הגיוס מן הציבור, בתנאי שהשקעתו בפועל תיעשה בזמן השלמת הגיוס מהציבור.

תומר אפלבאום

סעיף זה מתמודד למעשה עם אחת הטענות נגד קראוד פאנדינג לסטארט־אפים, שלפיה זהו "כסף טיפש" - כלומר, משקיעים בסטארט־אפ במודל זה לא עוזרים לחברה בפתיחת דלתות ולא תורמים לה מניסיונם. כמו כן, סעיף זה יסייע למנוע מצב שבו קראוד פאנדינג נהפך לברירת מחדל לחברות שלא מצליחות לגייס הון ממשקיעים מקצועיים. הוועדה לא קבעה כיצד יפוקחו פלטפורמות הגיוס - ומה יהיו הדרישות מהן. לפי ההצעה האמריקאית, פלטפורמות הגיוס יפוקחו על ידי רשות ניירות ערך.

"הסכומים 
נמוכים מדי"

"2 מיליון שקל הם סכום מכובד לכל סטארט־אפ בתקופת הסיד. סכום כזה יכול היה לעזור לנו. כולנו יודעים שכמות הכסף שמסתובבת בשוק להשקעה קטנה, בטח לרמת הסיד, שבה הסיכון גדול מאוד. לכן קראוד פאנדינג יכול להיות אופציה טובה מאוד לפתרון של סיד", אומר על המלצות הוועדה מאירי. הפלטפורמה כבר מתכוננת ליום שבו יאשרו את התקנות החדשות. "אנחנו חושבים שזה יגדיל את עולם הקראוד פאנדינג כולו - גם את זה שמבוסס על תשורות וגם את זה שמבוסס על אקוויטי. ייווצר מצב שאנשים מאמינים בשתי השיטות, מה שיגדיל את מספר האנשים שמשקיעים", מעריך מאירי.

עו"ד שירי שחם, שותפה בכירה בתחום שוק ההון במשרד יגאל ארנון, מצביעה על כך שתקרות ההשקעה לחברה ולמשקיע נמוכות מדי - 2 מיליון שקל לחברה בשנה ו-10,000 שקל למשקיע בשנה ‏(או עד 20 אלף שקל בשנה למשקיעים אמידים‏). כמו כן, היא מביעה חשש כי מתן אישורים על ידי המדען הראשי עלול לסרבל את התהליך. "הרשות הדגישה שחשוב שניתן יהיה לתת את האישור בהליך פשוט, ופה המלכוד: אם המדען ידע לתת את זה בקלות", אומרת שחם.

"אחת השאלות הקשות היא איך לבדוק שאין תרמיות", מסביר אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה ומי שיהיה אחראי לאשר לחברות גיוס בשיטת הקראוד פאנדינג. "מישהו יכול לגייס 2 מיליון דולר, ואחרי שבוע לסגור את החברה ולהישאר עם הכסף. זה חשש גדול. אנחנו אמורים להיות גורם שיבצע בדיקה שזו אכן חברה ושהיא אכן עושה מו"פ, מבלי להיכנס לאיכות העסקית או לטכנולוגיה. החוכמה תהיה להקים מערכת שיודעת לתקן את עצמה בצורה די זריזה. יהיו קשיי יישום, ואתה חייב שתהיה לך יכולת לתקן תוך כדי תנועה", אומר חסון על המלצות הוועדה. חסון מעריך שחברות יוכלו לגייס בקראוד פאנדינג כבר ב-2014.

השלב הבא: מימון חוץ־בנקאי לעסקים קטנים

עוד לפני שאושרו המלצות הוועדה, יש כאלה שכבר רוצים להרחיב תחום הפעולה של הקראוד־פאנדינג, כדי שישמש גם אפיק מימון חוץ־בנקאי שיתאים למגוון עסקים בישראל. "ההמלצות של הוועדה הן צעד גדול קדימה", אומרת שחם. "כעת ייחדו את זה רק לחברות הזנק טכנולוגיות, אבל בהמשך זה יכול להיות מנוף גם לעסקים קטנים. כרגע בהיי־טק זה הכי דחוף".

בהצעת החוק שהגיש, התכוון ח"כ ברוורמן שהאפיק יהיה פתוח בפני כל עסק קטן או בינוני. "ישראל לא צריכה לקדם רק חברות היי־טק", אומר ברוורמן. "המלצות הביניים של הוועדה הן התקדמות, ומה שהן אומרות הוא מצוין לגבי ההיי־טק והסטארט־אפים - אבל המטרה היתה לפתוח חלון גדול יותר לחברות שניתן להקים באמצעות כספים קטנים מהציבור".

ברוורמן מוסיף כי "זוהי סנונית ראשונה. לאור הביקושים נצטרך להרחיב את היריעה ואת כלי המימון. אנשים הבינו שבבנקים יש דואופול וקשה להשיג מימון. לכן התחילה שיחה נרחבת, שבחלקה נובעת מהמחאה החברתית, איך עסקים קטנים ובינוניים ישיגו אשראי. אחד הרעיונות הוא בנק קואופרטיבי. אנחנו מקדמים את הרעיון שבנק הדואר ייהפך לבנק חברתי, שיפנה לקהל של עסקים קטנים ובינוניים ויזמים קטנים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם