וייז מוכיחה - יש מקום לישראל בעולם הסטארט אפים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

וייז מוכיחה - יש מקום לישראל בעולם הסטארט אפים

הארגונים, מצדם, צריכים גם הם להבין את הפוטנציאל הרב הגלום בעולם הסטראט אפיםהזה ולהיפתח אליו בצורה משמעותית יותר

תגובות

מכירת הענק של חברת וייז סתרה השבוע כמה הנחות יסוד לגבי עולם הסטארט-אפים שהתרגלנו אליהן, ואולי הגיע הזמן שנשקול אותן מחדש.

כבר שנים שמרבית חברות הסטארט-אפ הישראליות אינן מסתכלות על השוק הישראלי כחלק מתהליך הפיתוח והצמיחה שלהן, אלא מכוונות כבר מיומן הראשון החוצה - לשווקים בארה"ב, אירופה או המזרח הרחוק. התפיסה השוללת את אפשרות היות המשק הישראלי מסלול חשוב להבטחת צמיחתו של סטארט-אפ היא נבואה המגשימה עצמה ומשמרת מצב אבסורדי בו למרות מקומם המשמעותי מאד של הסטארט-אפים במיתוג ישראל ותדמיתה החיובית, תרומתם הממשית למשק הישראלי זניחה יחסית – הן מבחינת היקפי המשרות, הן בהיבט המיסוי.

באופן אבסורדי, למרות פוטנציאל אדיר לשיתופי פעולה בין חברות ההזנק והגופים הגדולים במשק – ממשלתיים, ציבוריים ועסקיים כאחד - מתנהלים שני המישורים האלה כמקבילים עם מעט מאד שיתוף פעולה. הארגונים הישראלים - גדולים ככל שיהיו - הרבה פחות מעניינים את הסטארט-אפים ממקביליהם בחו"ל.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

ואילו, מנגד, הארגונים הישראלים, פחות פתוחים לעבודה משותפת עם חברות ההזנק מתוך תחושה כי העבודה המשותפת היא לרוב התפשרות של ולא אינטרס משמעותי של הסטארט-אפ. עסקת וייז מוכיחה שאפשר אחרת.

אמיר שנער (מימין), אהוד שבתאי, המייסדים; ונועם ברדין, מנכ"ל ווייז
צביקה טישלר

היא נותנת תוקף לכך שישראל יכולה להיות כר פורה לסטארט-אפים, שניתן לעשות בה בטא ענק ולהצליח בקנה מידה בינלאומי. התבססות החברה על מדינת ישראל בלבד כנקודת פתיחה ושיתוף הפעולה של אנשי וייז עם שורה ארוכה של גופים מקומיים, סייעו לה לייצר מוצר מנצח.

וייז לא לבד. דוגמא נוספת לסטרטאפ שעושה גרסת בטא בישראל בימים אלו היא חברת Woosh, המשיקה מוצר המספק עמדות מים מסוננים ונקיים ברחובות תל-אביב וצפוי להתפשט בקרוב לערים נוספות ברחבי הארץ. הבחירה בתל-אביב אינה מקרית – העיר, שקנתה לה תדמית בינלאומית בעיר של חדשנות, והעירייה, שכבר הוכיחה כי היא יודעת לאמץ שיתופי פעולה חדשניים בפרויקטים דוגמת התל-אופן, מספקות כר אידיאלי לשיתוף פעולה מקומי ומסייעת לWoosh בפיתוח המוצר.

הדוגמאות הללו מוכיחות שישנו ערך, לעיתים רב ביותר בעסקאות ואתרי בטא בישראל. כאשר סטארט-אפים, קרנות הון סיכון והחממות יחלו להכיר בכך, אפשר יהיה להתחיל ולשבור את מעגל הקסמים הנוכחי. הארגונים, מצדם, צריכים גם הם להבין את הפוטנציאל הרב הגלום בעולם הזה ולהיפתח אליו בצורה משמעותית יותר, דבר שיכול למנף משמעותית את שורת הרווח שלהם.

ויש גם קצת ציונות בסיפור העסקי הזה. שיתופי פעולה בישראל, אשר ישמרו פה יותר הון, ייצרו יותר משרות, ויגדילו את תשלומי המס למדינה. דוגמא מצויינת לשיתוף פעולה אפקטיבי אפשר למצוא דווקא בשוק המוצרים הביטחוניים בישראל. חברות כגון אלביט, התעשייה הצבאית ורפאל מייצרות כבר עשרות שנים מוצרים חדשניים רבים, בוחנות, מתקפות ומשפרות אותם תוך כדי שיתוף פעולה הדוק עם צה"ל ומשרד הביטחון ולאחר מכן יוצאות איתם לעולם הרחב בהצלחה כלכלית רבה.

העמקת הפעילות במשק הישראלי של חברות הזנק בישראל אינה מכשול, אלא הזדמנות. גם לחברות עצמן, גם לארגונים הגדולים וגם למשק הישראלי בכלל. הגיע הזמן שכולם יפנימו את לקחי וייז ויחלו לשתף פעולה ולעבוד.

הכותבים, אמיר רסקין ופלורה לוין, שותפים בחברת הייעוץ האסטרטגי B-Pro.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#