רוצים למשוך את גוגל ופייסבוק? נצלו את הפוטנציאל האדיר של חברות קונספט - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים למשוך את גוגל ופייסבוק? נצלו את הפוטנציאל האדיר של חברות קונספט

החברה הגדולה של ישראל יכולה לצמוח דווקא מחברות הקונספט באינטרנט ובמובייל, אילו רק ידענו כיצד להעריך שוויין

5תגובות

שתי עסקות ענק עלו לכותרות באחרונה: בראשונה, וורן באפט השלים את רכישת ישקר, שנוסדה לפני כ-60 שנה, ורכש 20% ממניותיה ב-2 מיליארד דולר, על פי שווי של 10 מיליארד דולר. במקרה השני, פייסבוק וגוגל התחרו על רכישת ווייז, על בסיס שווי של מיליארד דולר לחברה שהוקמה לפני כ-7 שנים. עסקת ווייז מעידה על כך שאומת הסטארט אפ שלנו מצמיחה דור חדש של חברות, שיכולות להשתתף במשחק הכלכלי ולתרום למילוי קופת המדינה.

ווייז לא פיתחה אלוגריתם מתמטי חדשני, אלא קונספט ייחודי, שהפך אותה למאד אטרקטיבית עבור פייסבוק וגוגל, עד שהן היו מוכנות לשלם עבורה מיליארד דולר. גוגל קנתה ממייסדי ווייז את הקונספט, וכעת יש לה זכות להעתיק אותו ולהשתמש בו. לגוגל יש את כמות האנשים שנמצאים בזמן אמת ברשת אבל אין לה את הידע על מה שמתרחש בכבישים המקומיים, שבהם נוהגים משתמשי ווייז, בזמן אמת. גם לפייסבוק אין חלק משמעותי מהידע הזה.

הידע איך לבנות קונספט כזה נשאר בידי אנשי ווייז, שיכולים כעת לנסות לשכפל את ההצלחה בסטארט אפים חדשים. יש בידיהם איזה "מתכון סודי", בדומה למתכון הסודי של קוקה קולה, שלא עבר לידיה של גוגל, ורק הם יודעים כיצד להכין אותו.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

האקזיט של ווייז הוא לא רק דוגמה לכך שהכסף והניסיון נשארים בארץ, אלא גם ליכולת של חברות קונספט למשוך לישראל חברות ענק בינלאומיות, המביאות הנה עוד ידע וניסיון. זו תרבות אקזיטים בריאה. כלומר, כמו שישקר הביאה את ברקשייר הת'אוויי לישראל, 54 שנים לאחר שהוקמה, כך הביאה ווייז את גוגל, אבל תוך 7 שנים בלבד.

אפליקציית ווייז

בישראל פועלות כבר גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט. מכאן, שחברות אינטרנט ומובייל ישראליות יכולות לחבר אותנו לערך ולשווי, שפעם חברה היתה צריכה עשרות שנים כדי להגיע אליו. כי יש לנו כאן כבר גם טכנולוגיה ומתכונים סודיים, וגם חיבור לשווקים הבינלאומיים.

כמו ווייז, צמחו בישראל לא מעט חברות קונספט בשנים האחרונות, בהן Fooducate - אפליקציה המספקת דירוג בריאותי של מוצרים על המדף והמלצה על מוצרים תחליפיים; Eeshee - אפליקציה המתאימה את הטיפול הקוסמטי לכל אדם בנפרד בהתאם למאפייני העור שלו, ו-mobli. המתחרה באינסטגרם עם אפליקציה לשיתוף תכני וידיאו.

חברות אלה מוכרות יותר את השימוש בזכויות היוצרים ופחות את הבעלות על הפטנטים. למעשה, הכלכלה החדשה היא כלכלת אינטרנט ומובייל המשלבת שירותים שהם נטו אונליין (סרט, ספר) ולעיתים גם מוצרים פיזיים (מוצרי צריכה). אם פעם הייתי הולך לדואר, לעירייה ולבנק, הרי כיום אני עושה זאת באינטרנט ובסמארטפון. כמות האנשים שמייצרים שיר, שירות או סרט, ומפיצים אותם בערוצים דיגיטליים בכל העולם, יכולים להיות לעיתים שקולים למערך ההפצה של ישקר בישראל, ואפילו למעלה מכך. אלא שהם יכולים לעשות זאת בזמן קצר הרבה יותר.

השאלה הגדולה היא, מי יודע להעריך את השווי של חברות הקונספט האלה? מי יודע להעריך, למשל, את השווי של שותפות בסטארט אפ של סלבריטי או מפקד צבא בכיר בעלי מוניטין בתחומם? מי יודע להעריך כמה אנשים יזדהו עם חברת קונספט רק בגלל שאחד השותפים שלו הוא דמות אהובה או מותג Off-Line ידוע?

יש כמה מגה אנג'לים שיכולים להעריך חברות קונספט, משום שהם כבר יצרו כמה כאלה. יש משרדי אדריכלים און ליין, כגון Designit או ארכיטקט אונליין כדוגמת עדי טרקאי, שיותר קל להם לייצר קונספט יש מאין, כי הם יודעים לבנות חוויית משתמש טובה ולהעביר אותה לאייפד ולאיי טאץ' ולסמנסונג ולסנכרן ביניהם.

אבל אין כמעט מודלים פיננסיים או אנשים, היכולים להעריך את השווי של סטארט אפ כמו ווייז שאין לו תזרים הכנסות, ובכל זאת הוא שווה מיליארד דולר. מניסיוני, יש מעטים מאד כאלה בישראל, לעומת עשרות רבות שיודעים להעריך את השווי של חברת תזרים כמו ישקר. אמיר בן יהודה מבית ההשקעות דה-קלו בן יהודה, יוסי ורדי, רונן בראל מארנסט אנד יאנג ועופר סלע מ-KPMG, הם למעשה החלוצים הישראלים בתחום זה.

אם נדע להעריך את השווי של חברות קונספט נוכל להתלבט אם למכור או לא למכור. יהיו לנו עוד פרמטרים כדי לדעת אם הסטארט אפ יכול עוד לגדול. כלומר, החברה הגדולה של ישראל יכולה להגיע דווקא מהאינטרנט, מהקונספטים החדשים של הניו מדיה באינטרנט ובמובייל. וזוהי בדיוק התגשמות החזון של הכלכלה החדשה.

הכותב הוא שותף מייסד Darya Venture Capital ויזם היי-טק
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#