עסקת גוגל-ווייז: "הנחות היסוד על חברות טכנולוגיה ישראליות נופצו" - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עסקת גוגל-ווייז: "הנחות היסוד על חברות טכנולוגיה ישראליות נופצו"

הסכום בו נרכשה חברת הניווט הישראלית מפיח תקווה חדשה בקרב בכירי התעשייה המקומית, שמקווים כי העסקה מהווה קפיצת מדרגה בדרך לווייז הבאה: "היכולת לגייס כסף למיזמי אפליקציות תשתפר באופן משמעותי"

4תגובות

הסכום ששילמה גוגל עבור רכישת ווייז הפך את החברה הישראלית לחברת יישומי המובייל היקרה אי פעם. סכום הרכישה היה גבוה אפילו מזה ששילמה פייסבוק עבור אינסטגרם - מיליארד דולר. על אף שבשני המקרים נראה שסכומי הרכישה נדחפו למעלה בגלל התחרות העזה בין פייסבוק, גוגל, אפל ומיקרוסופט, ברור כי לעסקה תהיה השפעה משמעותית על סביבת היזמות העולמית, אך בעיקר על הסביבה הישראלית ועל הדרך שבה פועלים יזמים, קרנות הון סיכון ומשקיעים מגופים ממשלתיים, כמו המדען הראשי.

ווייז, שנוסדה ב–2008, היא אמנם חברה שמפתחת יישום מובייל, אך בשונה מרוב החברות בתחומה ההשקעות שבוצעו בה עד למכירתה היו גבוהות יחסית - 67 מיליון דולר - וזאת אף שהחברה לא הגיעה במשך שנות קיומה העצמאיות לאיזון, והכנסותיה נותרו נמוכות יחסית. המשקיעים הביעו אמון ביזמים ובצוות המנהל וידעו לזהות בזמן שאף שאין לחברה מודל עסקי מבוסס, ברשותה מאגר נתונים ויכולות שיהיו שוות הון לחברות הטכנולוגיה הענקיות. ווייז נחשבת חברה ייחודית גם בעומק הטכנולוגיה שאותה פיתחה כדי לייצר את תשתית המפות ואת התמיכה בזמן אמת בעשרות מיליוני משתמשים. במובן הזה, יותר משהיא מייצגת חברות מובייל, מייצגת ווייז את הנכונות של המשקיעים להזרים משאבים לחברה שממוצבת נכון בשוק, ושפוטנציאל הצמיחה שלה משמעותי - ולא למהר למכור אותה בשלבים מוקדמים יותר.

רויטרס

ההון שהושקע בווייז איפשר לה, בין השאר, להקים מערך שיווק ולהגדיל את קהל המשתמשים ביישום לכ–50 מיליון משתמשים. לפי מספר המשתמשים הנוכחי ביישום, סך ההשקעות בחברה עד עתה והמחיר ששילמה עבורה גוגל, בווייז הושקעו יותר ממיליון דולר לכל מיליון משתמשים - וכל מיליון משתמשים הוסיפו לשווי החברה כ–20 מיליון דולר. המודל העסקי של החברה שהתבסס על פרסום מבוסס מקום במערכת הניווט של ווייז אמנם היה רחוק מלהפוך את החברה לרווחית, אך עצם הגידול בהכנסות הראה על הפוטנציאל הניכר בתחום.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

"מכירת ווייז מאששת את מודל ההון סיכון ואת ביצועיו בשוק הישראלי", קובע קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC. "יש פה הום ראן ‏(Home Run‏) ברמה שהשוק הישראלי לא הכיר עד היום. אחרי שבמשך שנים אמרו שחברות ישראליות לא יודעות לשווק, יש פה חברה שפונה לקהל הצרכני ונמכרת תמורת יותר ממיליארד דולר, עם קרנות הון סיכון שלוקחות הביתה 150–170 מיליון דולר", הוא קובע. ואולם בתעשייה לא בטוחים שעסקת ווייז־גוגל תניב את האקזיט המוצלח הבא ומנסים להבין מה ניתן להסיק ממנה.

קובי שימנה, מנכ"ל IVC
דודו בכר דודו בכר

1. "יש פה התבגרות 
של התעשייה"

לדברי שימנה, עסקת גוגל־ווייז מערערת על הנחות יסוד שהנחו את תעשיית ההון־סיכון הישראלית במשך שנים ארוכות: הקושי של חברות ישראליות להחדיר מוצרים שפונים לקהל הצרכנים ומשתמשי הקצה ומכירתן של חברות ישראליות לפני השלבים שדורשים השקעה ניכרת בשיווק, שלבים מאוחרים יחסית במחזור החיים של חברות.

"הנחות היסוד על חברות טכנולוגיה ישראליות נופצו. אי אפשר להגיד יותר שחברות ישראליות לא יודעות לשווק, ושהמשקיעים לא יודעים לזהות את החברות הנכונות ולא עושים כסף. גם לטענה שמדובר במקרה חד פעמי אין אחיזה. מספיק לראות את ההשקעות שבוצעו בשנים האחרונות בחברות אינטרנט דוגמת Wix וקונדואיט. יש פה התבגרות של התעשייה, וכניסה לכיוונים חדשים", אומר שימנה.

2. השלב הבא: להקים חברה דומה שגם 
 מייצרת הכנסות

"למול מקרים שבהם מגיע תאגיד זר, קונה את החברה, סוגר את מרכז הפיתוח והידע יוצא מישראל - יש כאן חברה שנמכרה ביותר ממיליארד דולר, היזמים הרוויחו, הקרנות הרוויחו והעובדים הרוויחו", מסביר שימנה. "מדינת ישראל תקבל מאות מיליוני שקלים במס והעובדים יישארו בארץ. כל מה שאמרו הופרך במקרה הזה. ההתעקשות של היזמים להשאיר כאן את החברה והעובדים עלתה לווייז בעסקה עם פייסבוק, אבל קידמה את העסקה עם גוגל שמוכנה להשאיר את הפיתוח בישראל. זה רווח לעובדי החברה לא רק מהמכירה, אלא משימור מקומות העבודה של רובם וכמובן רווח לתעשייה בישראל שלא מאבדת אנשים מוכשרים לטובת מרכזי פיתוח בחו"ל. הידע נשאר בישראל, הכישרון נשאר בישראל והכסף נשאר בישראל".

"אם זה נכון גם ביחס לחברות אחרות שפועלות בתחומים האלה בישראל? לא יודע. האם יש חברות שתואמות את הפרופיל של ווייז בישראל היום? בהחלט כן. ווייז היא מייצגת של הרבה תכונות שקיימות בחברות ישראליות - חשיבה מחוץ לקופסה, וחדשנות שמגובה בעומק טכנולוגי. השלב הבא עבור המשק הישראלי הוא להקים חברה בסדר גודל כזה שגם מייצרת הכנסות משמעותיות", קובע שימנה.

3.מאבטחת מידע ליישומים למובייל

ישראל מוכרת בעולם כמעצמה בתחומי טכנולוגיות התקשורת, השבבים ואבטחת המידע. יש גם מי שסבור שישראל צריכה להמשיך ולהתחזק בתחומים אלה, על חשבון תחומים כמו יישומים צרכניים במובייל. יומיים לפני הודעתה של גוגל על השלמת רכישת ווייז, היה זה נפתלי בנט, שר הכלכלה, שהלין על כך שרבים מיוצאי היחידות הטכנולוגיות בצה"ל מקימים מיזמים שאינם קשורים לתחומי אבטחת המידע, על אף הידע שצברו בתחום בשירותם הצבאי. "הרבה מהמוחות המבריקים שיוצאים מצה"ל מייצרים אפליקציות שונות ומשונות שלא מתמקדות בתחום הזה ‏(תחום הסייבר; א"ה וע"א‏). זה בזבוז, המוחות האלה לא צריכים להעסק בזה, אלא בתחום שאנחנו כה חזקים בו", קבע בנט.

"ווייז היא דוגמה לתחום מומחיות שנוצר בארץ שאינו קשור בהכרח לאבטחה, או לאינטרנט - תחום ה–Big–Data - היכולת להסיק מסקנות מכמויות גדולות מאוד של נתונים", קובע מייקל אייזנברג, שותף בקרן בנצ'מרק. "לכולם יש GPS - זה לא מה שמשנה. מה שמשנה הוא היכולת של ווייז להפיק תוצאות מזרם הנתונים האדיר שמגיע אליה", הוא מוסיף. כדוגמה לחברות ישראליות נוספות שמשתמשות ביכולות אלו מציין אייזנברג את Shopping.com שנמכרה לאיביי, את קונדואיט ואת Any.Do.

מוטי קמחי

4."אין שום סיבה שלא יצאו מישראל חברות באותה רמה"

"היכולת של חברות טכנולוגיה ישראליות לפתח מוצרים צרכניים משתפרת משמעותית בשנים האחרונות ווייז היא חוד החנית", קובע עומר פרצ'יק, מנכ"ל ומייסד Any.DO, חברה שמפתחת יישום לניהול מטלות ונחשבת לאחת מהחברות המבטיחות בישראל בתחום המובייל ‏(ראו מסגרת‏). בדירוג תפוצת היישומים של חברת Onavo, שגם היא חברה ישראלית, מדורג היישום של Any.DO במקום 263 אחרי יישומים של החברות הישראליות ווייז ‏(42‏), Viber‏ (51) ו–ooVoo הישראלית־אמריקאית ‏(142‏).

"יש כיום בישראל חברות שעושות עבודה מצוינת בתחום הקונסיומר ‏(טכנולוגיות שמיועדות לצרכנים; א"ה וע"א‏) - חברות כמו Fiverr ‏(שמפעילה זירת מסחר אלקטרונית; א"ה וע"א‏), Viber וכמובן גם אנחנו. זה משחק ארוך טווח ואין שום סיבה שלא יצאו מישראל עוד חברות באותה רמה. העובדה שהאנשים שעובדים בווייז ימשיכו להיות חלק מקהילת הסטארט־אפים הישראלית משמעותית מאד בהקשר הזה", קובע פרצ'יק.

"הימים שבהם חשבו שאפשר לפתח אפליקציה ולהצליח מיד - חלפו - ווייז היא דוגמה מצויינת לכך", מוסיף פרצ'יק. "הצלחה לא מתרחשת בלילה. לווייז לקח חמש שנים להגיע לאיפה שהיא כיום והיא עשתה זאת בזכות יצירת ערך ברור למשתמש, הגעה מהירה לשוק, אפקט חברתי, ניהול מצוין ומימון משמעותי. מרכיב נוסף שהיה קריטי להצלחת החברה הוא ניהול של מערכות קשרים חזקות מאוד עם החברות הגדולות. ווייז בנתה מערכת יחסים חזקה מאוד עם אפל כאחת האפליקציות הראשונות בפלטפורמה. התמיכה שהציג מנכ"ל אפל, טים קוק, בווייז היא תוצאה של מערכת היחסים הזו", מוסיף פרצ'יק.

5. ווייז אחת על מאות סטארט־אפים 
שנסגרים

עופר וקנין

"באופן רשמי, הוסרה עכשיו סטיגמה רבת שנים שיזמים ישראליים הם טכנולוגיים בלבד, שאנחנו לא טובים בשיווק וביחסי ציבור ושאנחנו לא יודעים להקים חברות שפונות לצרכן הסופי ולא רק בתחומי ההימורים, הפורקס, והמשחקים", קובע אייל רשף, מנכ"ל איגוד המובייל הישראלי ‏(IMA‏). "היכולת לגייס כסף למיזמי אפליקציה תשתפר באופן משמעותי. כל שרשרת המזון מבינה באמצעות התיקוף של העסקה את השווי הכלכלי של המשתמשים במובייל. סטארט־אפים ישראליים יוכלו לגייס מנהלים בכירים אמריקאיים לשורותיהם בקלות רבה יותר בעקבות העסקה הזו. יהיה הרבה יותר קל להראות את הכסף", קובע רשף.

הצלחתה חסרת התקדים של ווייז עשויה לעורר גל חברות אפליקציה חדשות שיחלמו להיות ווייז לעולם הרפואה, ווייז לעולם האופניים או ווייז לעולם החסכונות. "הלקח הראשון שאפשר ללמוד מווייז הוא היכולת לענות על צורך של אנשים בצורה פשוטה מאוד", קובע ג'רמי ברבי, שותף מנהל בקימה ונצ'רס שהשקיעה עד כה בכ–200 סטארט־אפים בעולם סכום של 150 אלף דולר.

"הם בדיוק סוג ההשקעות שאני מחפש - צורך פשוט מאוד עם פריצת דרך ‏(disruption‏) בבניית הפתרון. כולם יכולים להבין בשניות מה ווייז עושה, בניגוד למשל לטוויטר או סקוור. אבא שלי מבין בתוך שנייה מה זה ובעוד שעה ישתמש בזה. כל הזמן אני אומר לחברות שלנו שצריך לבנות מוצר שאנשים מבינים על איזה צורך הוא עונה", אומר ברבי. לטענתו, "המזל של ווייז הוא שהם חברה ישראלית. באירופה אי אפשר היה לבנות את ווייז כי כחברה בלי מודל עסקי הם לא היו יכולים לגייס כל כך הרבה כסף. זה קורה רק בישראל ובארה"ב".

עופר וקנין

למרות שמבחוץ הצלחתה של ווייז נראית כמו סיפור שניתן לשכפול, ככל שעובר הזמן, הרף להצלחתן של חברות אפליקציות מובייל עולה והולך. "האם יש סיכוי לווייז 2? קשה לדעת. יש ווייז אחת ויש מאות סטארט־אפים שנסגרים. קרנות לא משקיעות בחברות שאין להן מכרה זהב בידיים. מי שאומר שהאסטרטגיה שלו היא להיות הגוגל הבאה ומבקש 3 מיליון דולר כדי להראות שהמוצר עובד - לא מצליח לגייס", טוען ברבי. לדבריו, "צריך ללמוד לא רק מווייז - אלא גם מבטר פלייס. בווייז ראינו שאפשר לבנות מישראל חברה שעונה על צורך גדול מאוד, ואפשר למצוא כסף כדי להגיע למייל האחרון. אבל בבטר פלייס ראינו שהם לקחו הרבה כסף מהשוק ולא עבדו כמו סטארט־אפ - הם לא בנו את החברה צעד אחרי צעד, שזה דבר חשוב מאוד".

6.חברות הגל החדש של עולם ההיי־טק

עופר וקנין

המדען הראשי של משרד התמ"ת יהנה גם הוא ממכירת ווייז. ווייז זכתה להשקעה של מיליוני שקלים מהמדען בתחילת דרכה. מכיוון שהקניין הרוחני של ווייז ופעילות הפיתוח שלה נשארים בישראל, לא יקבל המדען הראשי כסף בעקבות המכירה, אך הוא עדיין זכאי לתמלוגים בגין מכירות עתידות של ווייז. במידה שגוגל תרצה בהמשך הדרך להוציא את הקניין הרוחני, היא תזדקק לאישור המדען ולהעביר תשלומים בגין העברה שכזו.

"חברות שנרכשו בסכומים דומים בעבר הציגו הכנסות גדולות או טכנולוגיה וקנין רוחני עמוקים מאוד", קובע אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה. "לווייז אין כעת הכנסות משמעותיות, ובהשוואה לחברות ישראליות בתחומים אחרים, גם הטכנולוגיה עמוקה פחות. זו דוגמה של חברות הגל החדש - חברות אינטרנט ומובייל - והיא התוצאה המשמעותית הראשונה של השקעה בחברות כאלה. ווייז הצליחה בזכות הערך שהאפליקציה נתנה לצרכנים והיומיומיות של השימוש", מוסיף חסון. "חברות בתחומי המובייל והאינטרנט לא מפחדות לדבר עם הצרכן והן משלבות יכולות של עיצוב וממשק משתמש. הגל החדש הזה של החברות נוצר בזכות הרבה יזמים סדרתיים, חלקם כאלה שכבר עבדו בחברות בחו"ל", הוא מוסיף.

7. גידול במספר חברות המובייל

המדען הראשי השקיע ב–2012 כ–270 מיליון שקל בחברות ניו מדיה ומובייל. עם זאת, מרבית הכסף לחברות אלה מגיע מקרנות ההון סיכון שהגדילו מאוד את השקעותיהן בתחומים אלה בחמש השנים האחרונות. לפי נתוני חברת המחקר IVC, שיעור ההשקעה בחברות אינטרנט ומובייל בישראל גדל מ–14% ב–2008 ל–21% ב–2012. במספרים מוחלטים גדלה ההשקעה מ–284 מיליון דולר ב–2008 ל–480 מיליון דולר ב–2011, ולאחר מכן ירדה ל–411 מיליון דולר ב–2012. במהלך הרבעון הראשון של 2013 הסתכמו השקעות ההון בחברות היי־טק בתחומי האינטרנט והמובייל בישראל ב–104 מיליון דולר - 22% מכלל ההשקעות.

"זה אקזיט בקנה מידה עולמי, שנותן לסצנה הזו דחיפה חזקה ואמון גדול יותר למשקיעים להשקיע בעולמות האלה", אומר חסון. "ווייז נוגעת באחד המקומות הכי כאובים לצרכנים - היא עונה על צורך אמיתי. בתחומי המובייל והאינטרנט קשה מאוד לצפות מראש מה יצליח ומה לא, ורמת הסיכון גבוהה מאוד. זו אחת הסיבות שההשקעה בחברה התאימה לנו - ראינו רמת חדשנות גבוהה ושאלה גדולה ביחס להתכנות. הרבה חברות בתחומים הצרכניים נמצאות במצב דומה, והמפתח הוא יכולת לבצע שינויים, להקשיב לשוק, לעדכן את המוצר ולרוץ קדימה".

8. רוח גבית לקרנות הישראליות

לדברי אייל רשף, בעקבות האקזיט של ווייז, ישתפרו מאוד סיכויי המימון העתידיים של המשקיעות המרכזיות בחברה - מגמה ונצ'רס, שמובילה בישראל את תחום ההשקעות בחברות יישומים, וקרן ורטקס. בנוסף, סבור רשף כי גם קרנות ישראליות אחרות צפויות לקבל רוח גבית משמעותית לאור ההכרה שהן יכולות לתמוך במימון של אקזיט מסדר גודל כזה.

"ווייז היא חלק ממגמה: חברות שיזמיהן והמשקיעים בונים לטווח ארוך כדי שהן יהפכו לחברות גדולות", קובע אייזנברג מבנצ'מרק. "אני חושב שיהיו עוד חברות ישראליות כאלה. אנחנו יוצאים כעת מעידן ICQ של חברות שנמכרו תמורת כמה מאות מיליוני דולרים ועוברים לעידן החברות הישראליות הגדולות - הרצף שצריך להתייחס אליו הוא זה של צ'ק־פוינט, אמדוקס, קונדואיט, Wix ווייז. בשונה מהחברות הראשונות ברשימה, בכל האחרונות, שהן חברות אינטרנט, אין אלפי עובדים. זו הכלכלה החדשה - הרבה חברות חדשניות, אבל עם פחות עובדים. עולם התאגידים חלף מהעולם. העובדה שיש עכשיו יזמים ישראלים ששואפים לדברים גדולים היא משב רוח מרענן בנוף הכלכלי הישראלי", מוסיף אייזנברג.

לדבריו, "שוק הסטארט־אפים וההון סיכון הוא שוק של הצלחות בודדות - כך הוא עובד. העסקה הנוכחית תעלה מאוד את קרנם של יזמי ווייז, ואם הם ירצו להקים חברות נוספות, כנראה שהכסף יזרום אליהם, אך מעבר לכך לא צפויה העסקה לשנות את הנוף. לאורך זמן ישרדו בארץ חמש עד שבע קרנות שיחזיקו מעמד ויצליחו להמשיך לגייס כסף בזכות ההחזרים שהן יציגו".

9. עם הפנים לחברת המיליארד הבאה

"יש כיום בישראל קבוצה מצומצמת, אך איכותית, של יזמים עם כישרון וביטחון עצמי, שמוכנים לוותר על הצעות רכש מפתות אם התנאים לא בשלים או לא מתאימים בעיניהם", קובע שימנה. "זה מעיד על כך שלא רודפים אחרי האקזיטים רק בשביל כסף, אלא מתוך אמונה אמיתית במוצר ובעתידו. החברים בווייז מאמינים במוצר ובחברה, כי הצרכנים מאמינים במוצר ואוהבים אותו. הם התעקשו על הנקודות העקרוניות האלה - וזה הצליח. הם לא מכרו רק בשביל לעשות מכה, אלא כדי לראות את מה שהם הקימו ויצרו ממשיך לגדול ולהתפתח. גם המשקיעים גילו בגרות, ולמרות הלחץ למכור לפייסבוק בעסקה מוצלחת, הם קיבלו את עמדת היזמים וחיזקו אותה והתוצאה היא עסקה מוצלחת אף יותר ככל הנראה", הוסיף.

"אין עסקה אחת דומה לקודמותיה, אבל כבר היו עסקות גדולות מאוד של יותר ממיליארד דולר בישראל ועוד יהיו כאלה. זו אמנם העסקה הגדולה ביותר בתחום המובייל והאינטרנט עד היום, אך אנחנו רואים עלייה בשווי הממוצע של עסקות רכישה בשנים האחרונות ואני חושב שאם עוד יזמים ומשקיעים יגלו את הסבלנות וקור הרוח שגילו היזמים ומשקיעי ווייז, ייתכן בהחלט שנראה עוד עסקות כאלה או אפילו נחזה ב'גביע הקדוש' של התעשייה - חברה ישראלית של יותר ממיליארד דולר, ויש כבר היום לפחות מועמדת אחת לתפקיד".

"מוקדם לקבוע איך, או אם בכלל, העסקה תשפיע על התעשייה כולה, אבל אני מקווה שהאימפקט יתבטא במודעות או בחינוך - שהיזמים ילמדו להשקיע במוצר ובלקוחות, ולא יפחדו לעמוד על שלהם. שהמשקיעים ילמדו שסבלנות ואמון ביזמים משתלמים ושעוד משקיעים מישראל - ובעיקר מחו"ל יגלו את הפוטנציאל שיש פה, ושעוד תאגידים כמו גוגל יבואו לעשות פה עסקים במודל שנשאר ומעצים את התעשייה ואת היכולות של החברה, ולא במודל שפייסבוק מציעה של 'קח את הטכנולוגיה וברח'", קובע שימנה.

האפליקציות הישראליות המובילות בעולם

נושפת בעורפה של וואטסאפ

Viber

דירוג עולמי: 54

יישום הודעות מיידיות ושיחות VoIP

יישום ההודעות המיידיות וואטסאפ הוא הפופולרי ביותר בישראל, אך בכ-30 מדינות בעולם ניצב במקום זה Viber. עם יותר 
מ-190 מיליון משתמשים, היישום של Viber שהושק ב-2010 הוא אחד מיישומי ההודעות הפופולריים ביותר בעולם. מאחורי היישום עומדת חברת Viber שהוקמה על ידי מייסדי iMesh, טלמון מרקו, איגור מגזיניק, סאני מרואלי ועופר סמוכה. החברה מעסיקה יותר מ-120 עובדים, מתוכם כ-40 עובדים בישראל. Viber הוא יישום חינמי והחברה טרם הכריזה על מודל עסקי.

שיחות וידאו מנס ציונה

ooVoo

דירוג עולמי: 142

ooVoo

שיחות וידאו

ooVoo היא חברה שרשומה בארה"ב עם הנהלה אמריקאית-ישראלית, אך עיקר פעילותה היא בישראל, עם כ-70 אנשי פיתוח במשרדים בנס ציונה. למעשה, מרכז הפיתוח הישראלי הוא גלגול של חברה בשם הראל תקשורת שעסקה בפתרונות וידאו-קונפרנס. בעל המניות היחיד ב- ooVoo הוא האמריקאי קליי מאט'יל ומנהל החברה הוא יובל בהרב, שהיה שותף בקרן ההון סיכון סקויה. ליישום שיחות הוידאו של החברה יותר מ-50 מיליון משתמשים בעולם. המודל העסקי של החברה מבוסס על מודל מנויים למשתמשי פרימיום, ופרסום.

יומן ישראלי להמונים

Any.DO

דירוג עולמי: 802

ניהול רשימת משימות ותזכורות במובייל

יישום רשימת המטלות של Any.DO הפך לאחר השקתו ליישום המוביל בקטגוריה זו באנדרואיד וב-iOS. החברה שהוקמה ב-2010 על ידי עומר פרצ'יק, יוני לינדנפלד ואיתי כהנא - יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל - גייסה עד היום 4.5 מיליון דולר מהקרנות ג'נסיס, Innovation Endeavors ובלאמברג קפיטל. בין השאר, נמנה על המשקיעים בחברה ג'ו לונסדייל, ממייסדי חברת Palantir, אחת מהמובילות העולמיות בתחום ניתוח נתוני העתק (Big-Data).

15 מיליון שחקנים

Dragonplay

דירוג עולמי: 263

משחקי הימורים ללא הימור כספי

המשחקים שמפתחת החברה שמעסיקה יותר מ-40 עובדים בתל אביב זכו ליותר מ-15 מיליון הורדות. אחד מהמשחקים שפיתחה ב-2012, היה המשחק המכניס ביותר בחנות יישומי האנדרואיד בארה"ב. החברה מנהלת רשת של משחקים פופולריים בפלטפורמת אנדרואיד ו-iOS, ובהם Live Holdem Pro, Slot City, Sea Battle Live.

לפני כשנה גייסה החברה 14 מיליון דולר מאקסל פרטנרס. "זו אחת החברות הצומחות ביותר בתחום המובייל", ציין בעבר אדם וולקין, שותף באקסל פרטנרס.

זכו להשקעה של לי קאשינג

Magisto

דירוג עולמי: 1034

עריכה אוטומטית של וידאו ושיתוף חברתי

יישום הוידאו של החברה הישראלית הגיע במארס למקום הראשון ברשימת יישומי הוידאו בפלטפורמת אנדרואיד וכיום משתמשים ביישום כ-8 מיליון משתמשים. מג'יסטו, פיתחה לעריכה אוטומטית של סרטונים נבחרים מתוך גלריית הסרטונים בסמארטפון. עד היום גייסה מג'יסטו, שמעסיקה 18 עובדים, 7.5 מיליון דולר מהקרנות מגמה, אחת המשקיעות בווייז ומ-Horizons Ventures של לי קאשינג.

-------------------------------------------------------------------------------------------

היישום היקר עד ווייז: אינסטגרם הכפילה את מספר המשתמשים

באפריל 2012 רכשה פייסבוק את יישום שיתוף התמונות אינסטגרם בעסקת מניות של מיליארד דולר. בעקבות הירידה בשווי מנייתה של פייסבוק ירד גם שווי העסקה ל–715 מיליון דולר, אך עד לעסקה הנוכחית בין גוגל לווייז, נותרה זו עסקת הרכישה הגבוהה אי פעם שבה נרכשה חברה שפיתחה יישום מובייל.

כיום נחשבת העסקה להצלחה - היא סייעה לפייסבוק להגדיל את השימוש ביישום מובייל וחיזקה אותה בקרב משתמשים צעירים. אינסטגרם הצליחה לשמור על עצמאותה והיא פועלת גם כיום כיישום עצמאי, אך פייסבוק ביצעה בו כמה שינויים. העיקריים מבין אלה נוגעים לשינוי במדיניות הפרטיות של אינסטגרם ובמדיניות הפרסום ביישום.

החל מינואר 2013 רשאית פייסבוק לעשות שימוש במידע שהעלו המשתמשים כדי לסייע לה להפנות מודעות פרסום לגולשים המתאימים ביותר. מידע זה כולל, בין השאר, את שם המשתמש, התיוגים והלייקים שאותם ביצע, ומיקומים שעליהם הכריז. בעוד שבעת מכירתה השתמשו באינסטגרם כ–50 מיליון משתמשים, כיום משתמשים ביישום יותר מ–100 מיליון משתמשים. השימוש בנתונים של משתמשים אלה, ובעיקר בנתוני המיקום, מאפשר לפייסבוק לבצע התאמה טובה יותר של פרסומות למשתמשים - כלומר, אחוז המרה גבוה יותר של חשיפות לדולרים שאותם מוציא המשתמש.

דרך נוספת שבה ניצלה פייסבוק את הרכישה היא בהרחבת האפשרויות שהיא מציעה למפרסמים. "אחד מהעקרונות המנחים שלנו בשילוב של פרסומות בשירות הוא שמירה על המראה האורגני של האתר גם בפרסומות עצמן", ציין צוקרברג בשיחה עם משקיעים. "מפרסמים רוצים להציג תוכני מדיה עשירים ולא איפשרנו זאת בעבר. אחד הדברים שעשינו בשנה האחרונה הוא לשלב בפיד של המשתמשים תוכני מדיה עשירים יותר, ונמשיך לנוע בכיוון הזה. כשיש לנו תצורה כזאת של תוכן בפיד, אנחנו יכולים להציע אותה גם למפרסמים", הוסיף צוקרברג.

בנוסף, ציינה פייסבוק כי היא עשויה לשלב באינסטגרם תוכן ממומן, שיוצג בפורמט שבו מופיעות כעת התמונות שאותן מעלים המשתמשים. תוכן זה, הכריזה פייסבוק, "לא יתויג בהכרח כתוכן ממומן או מסחרי". עד עתה לא הוסיפה פייסבוק פרסום ישיר בפיד באינסטגרם, אך החברה עשויה לעשות זאת בהתאם לשיקולים של כדאיות כלכלית על חשבון חוויית משתמש.

אינסטגרם פיתחה תחת פייסבוק יישום מותאם למחשבים: בעוד שכרשת חברתית עצמאית יכלה החברה להסתמך רק על משתמשי מובייל, בסיס המשתמשים של פייסבוק עדיין מבוסס על משתמשים במחשבים, וגם כאלה שיראו במחשב תמונות שהועלו מאינסטגרם עשויים לרצות להעלות תמונות ישירות מהמחשב.

שנה בדיוק אחרי רכישת אינסטגרם השיקה פייסבוק לאונצ'ר ייעודי לאנדרואיד שעיקר מהותו הצגת סטטוסים ועדכונים של חברים מרשתות חברתיות על מסך הבית של המשתמש - Facebook Home - שבו משולבת אינסטגרם באופן אינטגרלי. הכיוון שאותו מסמנת פייסבוק ברור: הרשת החברתית מכוונת למובייל, לחוויות ויזואליות יותר, ולפרסום יקר וממוקד יותר. אינסטגרם היא רכיב מהותי ביכולתה של פייסבוק לממש אסטרטגיה זו.

יח"צ

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#