אומת הסטארט־אפ לא שולטת בעמק הסיליקון - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אומת הסטארט־אפ לא שולטת בעמק הסיליקון

ישראל היא אכן מקור מדהים לחדשנות, יצירתיות ופיתוח, אך צריך להיזהר מהסינוור

8תגובות

מרבית הישראלים כבר תופשים את תעשיית ההיי־טק הישראלית כמובן מאליו. אותם לא צריך לשכנע שהדולר הנמוך, שכר המהנדסים הגבוה והסיכונים הביטחוניים, מרתיעים משקיעים. הם בטוחים שישראל הקטנה נמצאת במרכז העולם הטכנלוגי ואין שני לה בחוכמה, חדשנות ויצירתיות.

סוגיית התמיכה הממשלתית באינטל נוגעת בדיוק בליבת הבעיה. העובדה שאינטל ישראל, המעסיקה הגדולה בהיי-טק המקומי ושמהווה כ-10% מכלל היצוא התעשייתי של ישראל ו-20% מכלל יצוא ההיי-טק, הופכת למובנת מאליה ועימה גם הציפיה שהחברה תמשיך לפעול בישראל ולהשקיע במפעלים בקריית גת ובמקומות אחרים.

אותם ישראלים לא רוצים שיבלבלו אותם עם העובדות. אובדן המפעל שתוכנן בישראל לטובת אירלנד, שסיפקה הטבות מס ותמיכה גבוהות יותר, הוא בגדר "לא רוצים-לא צריך". עבור הישראלים, פעילותן של אינטל ושל 300 החברות הרב-לאומיות שפועלות לצידה מובטחת. עבורם, מצבה של קבוצת אי.די.בי הרבה יותר משפיע על עתידם הכלכלי. אותם ישראלים שוכחים שאותם מאות מרכזי פיתוח זרים, שאינטל היא הסמן היותר קיצוני שלהם במידת האסטרטגיות של הפעילות הישראלית, משפיעים לא פחות על עתידם הכלכלי ובלעדיהם, הם עוד יתגעגעו לצרות של דנקנר.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

מתוך השכנוע העמוק הזה, הם גם מוכנים לעשות "טובה" לאותן מאות חברות זרות ה"מתחננות" לג'יניוס הישראלי שישרת אותן בכל מחיר. אבל כרגיל, מדובר במבט לא מפוקח על המציאות. מעמק הסיליקון שבו אני גר, אני יכול להציג פרספקטיבה שונה. ישראל היא אכן מקור מדהים לחדשנות, טכנולוגיה, יצירתיות ופיתוח, אך צריך להיזהר מהסינוור. מי שמסתובב בין חברות היי־טק כאן, מגלה שהמספרים האבסולוטיים עדיין מצביעים עדיין על חולשה של ישראל.

REUTERS

הקהילה ההודית־אמריקאית, לדוגמה, היא כיום הקהילה האתנית המובילה בעמק הסיליקון. שליש מהסטארט־אפים בעמק מוקמים על ידי יזם שמוצאו הודי - פי שישה ויותר מחלקם של ההודים לפני 15 שנה.

איגוד היזמים ההודי בעמק הסיליקון ‏(TIE‏) הוא אחד הגופים החזקים בעמק. חבריו הם רשת הקשרים החזקה בעמק, כשהם תופסים עמדות מפתח כמעט בכל החברות והקרנות. כדאי לפקידי האוצר הישראלים לבקר בכנס השנתי של TIE כדי להבין עד כמה כוחה של הקהילה ההודית אמריקאית גדול. הכוח זה, מטבעו, משפיע גם מחוץ לגבולות עמק הסיליקון.

להודים הבכירים בחברות הענק יש נטייה ברורה לפתוח את מרכז הפיתוח הבא של החברה בהודו. ההודים הם רק דוגמה אחת להשפעה האתנית על התאגידים האמריקאיים. אמנם יש לא מעט ישראלים שעובדים ומשפיעים על החלטות בחברות הענק, אך יש הרבה יותר קוריאנים, טייוואנים, גרמנים, בריטים ועוד. במלחמה הדמוגרפית ישראל תמיד תפסיד.

העולם החדש שבו אנו חיים אינו בעל סנטימנטים היסטוריים. הוא מחפש כיום את המקומות הזולים והאיכותיים ביותר לפיתוח וייצור, ומושפע מאוד מהשינוי הדמוגרפי של התאגידים. זו מלחמה שמנהלים המנהלים הישראלים בחברות הרב־לאומיות יום־יום. מדובר בכמה גיבורים אלמונים (ואם נוציא אותם אל האור ברשימה חלקית מאוד - גיל גורן ואורנה ברי מ-emc, יורם יעקובי וצחי וייספילד ממיקרוסופט, פרופ' יוסי מטיאס מגוגל, גיל גולן מ-GM, דור סקולר מאלקטל לוסנט, מיקי שטיינר מסאפ ומולי עדן, מקסין פיירברג ודדי פרלמוטר מאינטל ויש עוד עשרות כמוהם שנלחמים בשוחות).

לא קל להם לאנשים הללו. הם כל הזמן צריכים לספק את האינטרסים של התאגיד הזר שבו הם עובדים ובמקבל הם צריכים לשכנע שישראל, ולא מקום אחר, הוא היעד הנכון למרכז הפיתוח או הייצור הבא. ששם, למרות שער הדולר הנמוך והשכר הלא תחרותי מול רוב מדינות העולם, צריכים להוסיף תקנים נוספים של מהנדסים, וששם, למרות האיום הביטחוני הקבוע, אפשר לפתח את טכנולוגיות הליבה של החברות הזרות.

אותם אנשים עושים זאת בלי הרבה רוח גבית - להיפך, הם צריכים לשכנע בביתם שלהם בצורך לתמוך באותם מרכזי פיתוח זרים. לפעמים נראה שהם היחידים שמבינים שבעולם של היום - זו פריבילגיה של ישראלית להחזיק ב-300 מרכזי פיתוח רב-לאומיים. זו פריבילגיה גדולה עוד יותר להחזיק מרכז ייצור שבבים של חברה רב לאומית בישראל כמו זו שמחזיקה אינטל בישראל.

ההתפתחות הטבעית של מרכזי ההיי־טק בעולם תחת השפעתם הדמוגרפית של המנהלים בהם, יכולה בקלות לסיים או לקצץ את הפעילות של החברות האלה בישראל. הסיפור של אינטל הוא מיקרוקוסמוס עם השפעות הרות גורל. הגיע הזמן שגם אחרים בישראל יבינו את משמעות המלחמה הזו ויתנו כתף, ישתתפו בנטל ובמקום לסרס - יסייעו להילחם על המנוע המרכזי של אותו קטר צמיחה שכולם אוהבים להזכיר, ושנושף ורושף במעלה תלול וקשה והמסיקים שלו הם לבד במערכה.

הכותב גר בעמק הסיליקון ועובד בחברת ההשקעות רודיום. בעבר שימש מנכ"ל איגוד ההיי־טק הישראלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#