הסטארט-אפיסטים דורשים צדק חלוקתי - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דעה

הסטארט-אפיסטים דורשים צדק חלוקתי

האם במציאות בה התקציב מוגבל יש היגיון בהענקת כספי מו"פ ממשלתיים לחברות ענק, שחלקן נהנות גם מחוק עידוד השקעות הון, על חשבונן של חברות העושות את צעדיהן הראשונים?

2תגובות

במהלך השבועות האחרונים פורסמו מספר דו"חות הסוקרים את מצבה של ישראל בתחום המחקר והפיתוח (מו"פ). לצד מחמאות רבות על היקף הפעילות הגדול בתחום ורמה גבוהה של חדשנות, עולה גם נושא מדאיג: תקציבו המדלדל לאורך השנים של המדען הראשי במשרד הכלכלה. תקציב המדען הראשי הוא אחד ממנועי המו"פ של תעשיית ההיי-טק בישראל ובמהלך דיוני התקציב האחרונים עלתה לדיון מחודש אפשרות הקיצוץ בתקציבו. כמדי שנה נחפזו ראשי התעשייה לכנסת במטרה לגונן על התקציב. בינתיים נראה כי מאבקם הצליח.  

אולם, בפני משרד הכלכלה עומד אתגר נוסף: בחינת החלוקה הפנימית של תקציב המדען הראשי.  אחד היתרונות בזמני משבר הוא ההכרח בבחינה מחודשת של מערכות. בפני ממשלת ישראל עומדת כיום ההזדמנות לתקן עיוותים לטובת כלל המשק, למרות הלחץ של קבוצות אינטרס חזקות במדינה. בחינת החלוקה הפנימית של תקציב המדען מראה כי כמעט חמישית ממנו (כ-18% או 262 מיליון שקל בממוצע במהלך חמש השנים האחרונות) מוענק לחברות ענק במשק המוכרות בהיקף גבוה מ-100 מיליון דולר בשנה. ברור כי לחברות אלו קיימת כבר פעילות מו"פ סדירה ומבוססת, ולכן נשאלת השאלה: האם זהו אכן ניצול מיטבי של כספי המדען הראשי?

רשומות המדען הראשי מפרטות כי בחמש השנים האחרונות חברות כגון טבע, קומברס, שיכון ובינוי ואסם נהנו ממענקי המו"פ של המדען. האם במציאות בה התקציב מוגבל יש היגיון בהענקת כספי מו"פ ממשלתיים לחברות ענק, שחלקן נהנות גם מחוק עידוד השקעות הון, על חשבונן של חברות העושות את צעדיהן הראשונים? לרשימת החברות הגדולות יש להוסיף גם מספר לא מבוטל של חברות קטנות ובינוניות שנמצאות בתוך המבנה הפירמידלי של ענקים במשק כמו אי.די.בי או החברה לישראל. ברור כי חברות אלו נהנות מגב פיננסי משמעותי, אך חוק המו"פ במתכונתו נוכחית אינו מחייב את המדען הראשי להתייחס למבנה הבעלות של חברה הפונה אליו בבקשת מימון. התוצאה היא שכיום חברה קטנה בבעלות קונצרן גדול נבחנת על פי אותם הקריטריונים כמו סטארטאפ קטן ועצמאי.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

מחקרים שבוצעו בכל רחבי העולם ובישראל מצביעים על חברות קטנות כמנוף צמיחה מרכזי לתמ"ג וליצירת מקומות עבודה חדשים. גם בלשכת המדען הראשי כבר זיהו את המגמה, והפעילו בתחילת השנה מסלול תמיכה ייעודי המיועד לחברות מתחילות. זהו הזמן לתקן עיוות היסטורי, להגיע לצדק חלוקתי גם בתוך תקציב המדען הראשי – ולנצל את ההזדמנות להגדיל בכ-200 מליון שקל את התמיכה בחברות קטנות ובינוניות.

בכדי לאזן את הפגיעה בחברות הגדולות ניתן להפנות חלק מהתקציב שייחסך לעידוד חברות אלו בפנייה לקבלת מענקי המו"פ של האיחוד האירופי (במסגרת תכנית Horizon2020), שם ישנו תת-ניצול משמעותי של כספי מו"פ מצד חברות בסקטור העסקי בישראל. 

הכותבים הם בעלי פורטל המידע GrantInfo בתחום מענקי המו"פ

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#