הטלטלה באינטל העולמית מגיעה לישראל: "צפוי ניעור רציני בשורות ההנהלה" - Tech - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטלטלה באינטל העולמית מגיעה לישראל: "צפוי ניעור רציני בשורות ההנהלה"

לאחר נטילת הסמכויות מדדי פרלמוטר וחזרתו של מולי אדן מארה"ב, לראשונה זה שנים אין ישראלי בכיר בהנהלה הגלובלית ■ השאלה שמעסיקה את 8,500 העובדים הישראלים היא כיצד ישפיעו השינויים על מרכזי הפיתוח והייצור בישראל

16תגובות

קשר חזק ורב שנים מתקיים בין חברת אינטל העולמית לישראל. השקעת הענק שביצעה חברת השבבים בכמה מפעלי ייצור, לצד מרכז הפיתוח הגדול בחיפה, הפכו את ישראל לזרוע אסטרטגית של חברת השבבים הגלובלית. אינטל מעסיקה כיום כ–8,500 עובדים בישראל, והזרוע הישראלית אחראית ליצוא של כ–4.6 מיליארד דולר בשנה - כ–20% מכלל יצוא ההיי־טק של ישראל.

ביקורו היום בישראל של מנכ"ל אינטל החדש, בריאן קרזניץ', הוא עדות לקשר החזק. קרזניץ', שמינויו הוכרז לפני כחודש, בחר בישראל כאחר מיעדי הביקור הראשונים שלו. למרות זאת, הקשר הכלכלי החזק הזה יעמוד בקרוב למבחן גדול - אולי הגדול ביותר מאז הביא דב פרוהמן את אינטל לישראל ב–1974.

הנוכחות המהותית של אינטל בישראל התבססה תמיד על כדאיות כלכלית של שני הצדדים, אך לא רק עליה. במשך השנים הגיעו כמה ישראלים לעמדות מפתח בארגון הגלובלי. ראשון היה דב פרוהמן, שהצטרף לאינטל בשנות ה–70 והיה אחראי להקמתו של מרכז הפיתוח של החברה בישראל. בעשורים האחרונים התברגו ישראלים נוספים לצמרת הנהלת החברה העולמית: דדי פרלמוטר, עד לאחרונה הישראלי שהגיע לעמדה הבכירה ביותר באינטל; מולי אדן, האחראי על חטיבת המחשוב האישי בחברה; וקודם לכן אמיר אלשטיין, שהיה מנכ"ל משותף של אינטל ישראל ואחראי על הקמת פעילות הייצור של החברה בירושלים.

אי פי
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

ההחלטה למנות את קרזניץ' מעלה חשש כי הדומיננטיות הישראלית בהנהלת אינטל הבכירה תרד במידה ניכרת. כחודש אחרי המינוי חשפה סוכנות רויטרס מזכר פנימי שהפיץ קרזניץ' באינטל, ובו הכריז על מהלך של ארגון מחדש. לפי רויטרס, פרלמוטר יעביר את התחומים שתחת אחריותו למנהל אחר, ותפקידו הבא בחברה ייבחן בצוותא עם קרזניץ'. במזכר, שקיומו אושר על ידי דובר אינטל, צ'אק מאלוי, ציין קרזניץ' כי בכוונתו "לקבל החלטות מהירות ונחושות ולבצע בחברה שינויים שיתאימו לקצב השתנות התעשייה".

אף ישראלי 
בהנהלה הבכירה

לפני כשבועיים התבררו תוכניותיו של קרזניץ' בדיווח שהגישה אינטל לרשות ניירות ערך האמריקאית. בדיווח ציינה הקבוצה כי פרלמוטר יוביל תהליך שינוי בהנהלת החברה, שבמסגרתו החלטותיה העסקיות וההנדסיות של חטיבת הארכיטקטורה שבראשה עמד ידווחו ישירות לקרזניץ'. פירוש הודעה זו הוא שתפקידו הנוכחי של פרלמוטר רוקן מתוכן. עד להגדרת תפקיד חדש לפרלמוטר, לראשונה זה שנים רבות, לא יהיה אף ישראלי בכיר בהנהלת אינטל הגלובלית.

לנסיבות אלה יש לצרף את האתגרים הגדולים שמולם ניצבת אינטל העולמית. החברה אמנם זיהתה את מהפכת המחשוב הניידת, וכבר ב–1999 רכשה את חברת השבבים לסלולר הישראלית DSPC תמורת 1.6 מיליארד דולר - אך מעולם לא הצליחה לחדור לתחום. ככל ששוק הסמארטפונים והטאבלטים תופס את מקומו של שוק המחשבים האישיים, כך מאבדת אינטל מכוחה. אין פלא שמניית החברה רשמה תשואה של 21% בעשור האחרון, לעומת 125% בנאסד"ק.

רבים רואים כיום באינטל חברה בעלת פוטנציאל צמיחה מוגבל מאוד. ברור אפוא כי קרזניץ' הגיע כדי לעשות שינויים. השאלה הגדולה שמעסיקה את 8,500 עובדי אינטל הישראלים, ואת המשק הישראלי כולו, היא כיצד שינויים אלה ישפיעו על הפעילות של אינטל בישראל?

עופר וקנין

"המהלכים שקרזניץ' מוביל מורים על התמקדות ברורה בשוק המכשירים הניידים ועל שינוי התפישה בחברה. הישראלים הבכירים צמחו בה בתקופת ווינטל - התקופה שבה אינטל ומיקרוסופט יחד היו מונופול בשוק. נראה כי הוא מבצע ניעור רציני של שורות ההנהלה הבכירה", ציין בכיר בתעשיית השבבים הישראלית.

"כיום שוק השבבים אינו נשלט על ידי מערכת הפעלה אחת, וחרף הניסיונות של אינטל לחדור לשבבים למכשירים הניידים, עד כה החדירה נמוכה מאוד. באינטל דרוש כיום שינוי עמוק בתעדוף הפעילות", הוסיף.

"עדיין מוקדם לדעת לאן קרזניץ' מכוון", אומר שלמה גרדמן, מנכ"ל איגוד השבבים הישראלי. "העובדה שהוא מגיע לכאן חודש אחרי המינוי מראה שהוא מעריך את מה שנעשה בישראל. עם זאת, לא ברור אם הוא חושב שישראל צריכה להיות גם מרכז ייצור, לצד מרכז של פיתוח. ברור שיש מנכ"ל חדש שחושב אחרת, וכנראה שהוא חושב שצריך לשלוט בדברים בצורה ישירה יותר, וזה מעלה שאלות".

"הפיתוח הכי מתקדם של אינטל נעשה כיום בישראל, וזה לא צפוי להשתנות בקרוב. אינטל מודעת ליכולות ולחוזק של היחידות הטכנולוגיות בישראל", ציין מקור בכיר בתעשייה. עם זאת, המקור מעריך כי בשנה האחרונה יש חוסר ודאות באשר לניהול אינטל ישראל בידי אדן כנשיא אינטל ישראל לצדה של מקסין פסברג, שכן ניהול דו־ראשי עשוי להחליש את מעמדה של הפעילות בישראל. "אינטל ישראל מתנהלת עם שני ראשים, אחד בחיפה ואחד בקרית גת, וזה לא מיטיב עמה. נכון לעכשיו, נראה שיש מאבק כוחות בין אדן לפסברג על ההשפעה בהנהלת החברה בארה"ב. פסברג מנסה לשכנע את אינטל להביא לישראל את מפעל הייצור הבא שלה. אם היא תצליח, זה יחזק את מעמדה מול ההנהלה העולמית".

פוטנציאל צמיחה מוגבל

פעילות אינטל בישראל נחלקת לשני תחומי פעילות שאינם קשורים בהכרח זה בזה: מפעל הייצור בקרית גת ומרכז הפיתוח הגדול בחיפה. ההחלטות אם להמשיך את הפעילויות ובאיזה היקף הן החלטות שונות. בעוד הקמת מפעל שבבים או שדרוגו תלוי בעיקר בהיקף התמיכות הממשלתיות שתקבל אינטל, ההחלטה אם להרחיב או לצמצם את פעילות הפיתוח בחיפה נובעת ממרכזיות הידע שנצבר במרכז מבחינת האסטרטגיה של אינטל.

בימים אלה מתמודדת אינטל ישראל מול הזרועות האחרות של אינטל בעולם על הקמת מפעל השבבים העתידי של אינטל. ההחלטה של אינטל העולמית אם לבצע את ההשקעה בישראל תתבסס בעיקר על ביצועי היעילות והפריון של מערך הייצור שכבר קיים בישראל, וכן על שיקולי מס והיקף התמיכה הכספית הישירה שהמדינה תיתן לחברה. מנגד, ההחלטה לגבי מרכז הפיתוח נעוצה בגורמים שונים.

מרכזיותם של מרכזי הפיתוח והייצור של אינטל בישראל לחברה העולמית מבטיחים כי בכל שינוי שייעשה, ישראל תמשיך לשמש מנוע צמיחה לחברה. כיום מעסיקה אינטל בישראל כ–4,000 עובדים במרכזי הפיתוח, ופעילות הפיתוח של החברה בישראל שנייה בגודלה רק לפעילות הפיתוח במדינת אורגון בארה"ב.

"מרכזי פיתוח רבים התבססו בישראל ללא ישראלים בהנהלות הבכירות בחברות הרב־לאומיות. ברור שקשר אישי לישראלים הוא קלף חשוב, שמשחק לידיהם של מרכזי הפיתוח המקומיים, אך ההחלטות, בסופו של דבר, הן עסקיות ורציונליות. משמעותם של המהלכים האחרונים בחברה היא שאינטל ישראל תצטרך להמשיך להוכיח להנהלה את הערך שיש לפעילותה", קובע מקור נוסף בתעשייה.

פרלמוטר ואדן עצמם התקדמו לשורות ההנהלה העולמית על רקע פיתוחים וחידושים מרכזיים שהביא מרכז הפיתוח הישראלי, בשעה שלא היו ישראלים בהנהלה העולמית. הם עמדו בראש הפיתוח של שבב הסנטרינו ושל שבב הפנטיום MMX, השבבים הראשונים שבהם התמקדה אינטל גם בצריכת חשמל נמוכה, ולא רק בביצועים. מבחינת אינטל, שבמשך שנים התמקדה בהכפלת יכולת העיבוד של השבבים, מדובר היה במהפכה שאיפשרה לה לחדור לשוק המחשבים הנישאים, שנהפך בתחילת שנות ה–2000 למוקד הצמיחה המרכזי בשוק המחשוב העולמי.

מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל עוסקים בפיתוח הדורות הבאים של שבבי החברה, בהם שבבים שעומדים במוקד אסטרטגיית המובייל של אינטל. בשבוע שעבר הכריזה סמסונג על השקת 3 Galaxy Tab, הדור החדש של הטאבלטים של סמסונג, שבו לראשונה ישולב שבב של אינטל, Clover Trail, שפותח במרכז הפיתוח של החברה בירושלים. נוסף על כך השיקה אינטל השבוע את סדרת שבבי Haswell למחשבים ניידים ונייחים, שפותחה במרכז הפיתוח של החברה בחיפה. לצד זאת, אינטל ישראל מפתחת כבר עתה את Skylake, משפחת שבבים המיועדת להגיע לשוק ב–2015. מלבד פלרמוטר ואדן, משמשים בתפקידים בכירים בישראל ישראלים אחרים, בהם רוני פרידמן, מקסין פסברג, דני בן עטר, מיכל חובב, שלומית וייס, גדי זינגר ויואב הוכברג. פרידמן, שאחראי על ארכיטקטורת מעבדי Core של החברה בעולם, אחראי על כוח פיתוח של כ–6,000 מהנדסים בישראל ובעולם. גדי זינגר, שהיה מנכ"ל מרכזי הפיתוח של החברה בישראל וחזר באחרונה מארה"ב, משמש כיום מנהל מרכזי הפיתוח של פתח תקוה, חיפה וירושלים ומשמש מנהל בכיר בקבוצת הארכיטקטורה של רוני פרידמן.

מאינטל נמסר בתגובה: "דדי פרלמוטר מתייעץ בימים אלה עם בריאן קרזניץ' על תפקידו החדש בחברה. המחויבות של אינטל העולמית לאינטל ישראל היתה חזקה ותישאר חזקה".

רכישת מיקרון: 1,800 עובדים חוששים למקום עבודתם

בנוסף לפעילות הפיתוח הענפה של אינטל בישראל, ענקית השבבים פועלת בישראל גם בתחום הייצור בקרית גת. עתיד פעילות זו הוא סוגיה מעניינת בפני עצמה: אמנם לרוב אין לישראל יתרון תחרותי בפעילות הייצור, אך במקרה של אינטל המצב שונה, מאחר שלחברה כוח אדם שהוכשר במיוחד למשימה המורכבת.

כמו כן, במשך השנים קיבלה החברה מענקים ממשלתיים בסך 1.3 מיליארדי דולר, שעודדו אותה להקים מפעלים חדשים ולשדרג מפעלים קיימים. באחרונה עלתה גם פעילות הייצור של אינטל לכותרות, בעקבות מאמצי החברה להעביר לידיה את מפעל מיקרון שבקרית גת. בשלב זה, אינטל אינה מוכנה להגיב לדיווחים או להתייחס לעתיד 1,800 המועסקים במפעל.

אליהו הרשקוביץ

המפעל של מיקרון בקרית גת הוקם ב–1998 כ–FAB18 של אינטל. בהקמתו הושקעו 1.6 מיליארד דולר, מהם 600 מיליון דולר במימון ממשלתי. המפעל מייצר זיכרונות בטכנולוגיית NOR, ולא מעבדים, כלומר אין הוא מייצר בתחום הליבה של אינטל. המפעל משתמש בפרוסות שקוטרן 200 מ"מ לייצור שבבים המורכבים מטרנזיסטורים בגודל של 45 ו–65 ננומטר. אינטל יצאה מתחום פעילות זה ב–2008, כשמכרה את הפעילות של חברת נומוניקס - חברה בת בבעלות משותפת של אינטל ו–STMicroelectronics - למיקרון. כיום לאינטל מפעל אחד במסצ'וסטס, המייצר שבבים באמצעות פרוסות שקוטרן 200 מ"מ. כלומר, אינטל אינה מעוניינת במפעל בגלל טכנולוגיות הייצור שלו.

לפי הדיווחים שהתפרסמו בשבוע שעבר, אינטל ישראל מתכוונת להתמודד עם אינטל העולמית על הסבת המפעל בקרית גת לייצור שבבים בגודל של 10 ננומטר - דור השבבים הבא של אינטל. לשם כך תידרש אינטל ישראל לשכנע את אינטל העולמית להשקיע במפעל בישראל מיליארדי דולרים. לדברי בכיר בתעשיית השבבים הישראלית, לאינטל אין מספיק עתודות נדל"ן להקמת מפעל כזה בקרית גת, לאחר שבשנה שעברה לא אישרה הנהלת החברה העולמית רכישת שטחים נוספים.

כיום עומד המפעל של מיקרון על שטח של 100 אלף מ"ר בלב הקמפוס של אינטל בקרית גת, מה שמגביל את פעילותה של אינטל. לצורך הקמת מפעל לייצור שבבים בגודל של 10 ננומטר, זקוקה אינטל לשטח של 300 אלף מ"ר, בשעה ששטח מפעלה כיום הוא 200 אלף מ"ר. עומדות בפניה כמה אפשרויות: לשדרג את המפעל של מיקרון ולחבר אותו למפעל הקיים, להרוס אותו ולבנות עליו את המפעל החדש, או לבנות הרחבה בהמשך למפעל הקיים על שטח שברשות אינטל.

אינטל ישראל מציגה להנהלה העולמית את האפשרות לשדרג את המפעל של מיקרון מייצור פרוסות שקוטרן 200 מ"מ לייצור פרוסות של 300 מ"מ, ולהתאים אותו לייצור שבבים בגודל של 10 ננומטר כאופציה הזולה והמהירה ביותר. לפי הודעת מיקרון העולמית לעובדיה מדצמבר האחרון, המפעל בקרית גת יימכר או ייסגר עד 2015. המבנה שבו מייצרת כיום מיקרון לא יפונה לפני 2015 והחברה התחייבה להמשיך עד אז להעסיק בו את העובדים. עד לסגירתו המפעל עתיד להכניס לחברה מאות מיליוני דולרים.

בין מיקרון לאינטל העולמיות יש הסכם שעשוי להכתיב את עתיד המפעל של מיקרון בקרית גת. ב–2008, כשאינטל העבירה את הפעילות של FAB18 לנומיניקס, ובהמשך למיקרון, כל הנכסים עברו לבעלות החברה החדשה, למעט המבנים שנשארו בבעלות אינטל. בין אינטל למיקרון יש הסכם חכירה ל–24 שנה, שמהן כבר חלפו חמש. התשלום על החכירה בוצע מראש. עם זאת, אינטל צריכה לאשר את זהות קונה המפעל בקרית גת בכל החלפת ידיים. אינטל רשאית לסרב, למשל, לרוכש המתחרה בה או שעלול לגנוב ממנה טכנולוגיות. זו הסיבה לכך שאינטל חשופה לתוכניות העתידיות הנוגעות למפעל מיקרון.

בתחילת התהליך למכירת המפעל בקרית גת ממיקרון העולמית לגורם שלישי, אישרה אינטל את זהות כל אחד מהתמודדים. בנוסף לאינטל, מתמודדות על רכישת המפעל שתי קבוצות מרכזיות נוספות: הנהלת מיקרון ישראל עם העובדים ובגיבוי קרנות השקעה כגון פימי, שמעוניינות להמשיך להפעיל את המפעל ולהסב אותו מייצור זיכרונות לייצור שבבים לשוק האנלוגי, וטאואר־ג'אז, חברת השבבים ממגדל העמק. ואולם, ל–TheMarker נודע כי מאז שאינטל הודיעה למיקרון העולמית בתחילת מאי שהיא מעוניינת בנכס, נעצר המשא ומתן עם הגופים האחרים.

אף שבאינטל העולמית טרם אושרה תוכנית להקמת מפעל בגיאומטריית 10 ננומטר בנוסף למפעל שבפורטלנד, אינטל ישראל כבר מובילה מהלכים שישפרו את מעמדה בקרב על המקום שיארח את המפעל הבא. לאור אירועי העבר, קרוב לוודאי שאינטל תבקש מענקים ממשלתיים לצורך הקמת המפעל ושדרוג המתקן הקיים. בשלב זה אינטל אינה מגיבה לדיווחים ואינה מוכנה להתחייב לקלוט את עובדי מיקרון בקרית גת אם המפעל אכן יעבור לידיה. מיקרון מעסיקה 1,000 עובדים וכ–800 עובדי קבלן, כלומר סגירת המפעל עלולה להביא לפיטורי 1,800 עובדים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#