עתיד האינטרנט: מחובר תמידית, מזוהה ומשותף - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עתיד האינטרנט: מחובר תמידית, מזוהה ומשותף

18 שנה מסקרת האנליסטית מרי מיקר את המגמות ארוכות הטווח באינטרנט ■ לאחר שזיהתה ראשונה את מהפכת הסמארטפון היא מעריכה: האלמוניות ברשת תמה, המשתמשים עוברים מהמערב למזרח, הפרסום בנייד נהפך לאפקטיבי - וחברות החומרה עומדות מול גל ביקושים אדיר

תגובות

>> לפני חודש חגג האינטרנט 20 שנה לקיומו. במהלך שני עשורים אלה שינתה הרשת את העולם שבו אנו חיים, ונהפכה לחלק בלתי נפרד מחייהם של מיליארדי משתמשים בכל העולם. עם זאת, המהפכה הדיגיטלית עדיין רחוקה מסיום. הרשת היא עדיין הגורם המשבש העיקרי כיום - זה שמשנה את התנהגות המשתמשים - ולפיכך יוצרת מודלים עסקיים חדשים המבוססים על העולם הדיגיטלי הנייד, שבו המשמש מזוהה לכל, מחובר תמידית ומשתף חברתית.

מרי מיקר היא אנליסטית חוקרת המלווה את האינטרנט כבר 18 שנה. מדי שנה היא מפרסמת מחקר הנקרא "State of The Web", שבו היא מנתחת מגמות ארוכות טווח ומאירה את השינויים העסקיים שהרשת מעוררת. לאורך השנים נהפכו הדו"חות של מיקר לציוני דרך בהתפתחות האינטרנט, ובשנים האחרונות משלבת מיקר בדו"חותיה תצוגה של חברות וסטארט־אפים שמשקפים את המגמות ארוכות הטווח שאותן היא מנתחת.

מרכז הכוח עובר למזרח

אחת המגמות המהותיות ביותר שמשפיעות על האינטרנט בשנים האחרונות היא זרימת מרכז הכוח מהמערב מזרחה, ולהערכת מיקר מגמה זו רחוקה ממיצוי. היא מראה כי האינטרנט ממשיך לצמוח, ומהר יחסית, כאשר המקור העיקרי לצמיחה מגיעה מכיוון מדינות מתפתחות.

בלומברג

בחמש השנים האחרונות נוספו לאינטרנט 264 מיליון משתמשים מסין ו–88 מיליון מהודו - אך רק 18 מיליון אמריקאים. מיקר מציגה נתונים המצביעים כי מגמה זו רחוקה ממיצוי, שכן שיעורי החדירה של האינטרנט בעולם המתפתח עדיין נמוכים מהותית מבמדינות מפותחות. להערכתה, הפער הזה ייסגר וילך בשנים הקרובות, כך שחלק גדול מהפעילות הגלובלית ברשת ינוע לכיוון שווקים אלה.

כלכלת האינטרנט של סין היא הצומחת המהירה ביותר. לטענת מיקר, סין עקפה במהלך הרבעון הראשון של 2013 את ארה"ב במספר משתמשי האינטרנט הנייד, כלומר גולשים באמצעות אנדרואיד של גוגל או iOS של אפל. עוד מראה מיקר כי הסינים מקדישים חלק גדול יותר מזמנם לאינטרנט ‏(נייח ונייד‏) בהשוואה לאמריקאים. בעוד שהאמריקאי הממוצע מבלה באינטרנט 38% מזמנו היומי שמוקדש לצריכת מדיה - הסיני מבלה מול המדיות הדיגטליות 55% מזמנו. עוד מראה מיקר כי היקף העסקות באתר המסחר הסיני אליבאבא עקף ב–2012 את היקף העסקות המצטבר של eBay ואמזון גם יחד. מיקר מציגה נתונים אלה כדי לחזק את הערכתה, שסין קרובה לעקוף את ארה"ב כמדינה שבה השימוש הרב ביותר באינטרנט.

עם זאת, מיקר מציינת כי החברות האמריקאיות הן עדיין שליטות הרשת: שמונה מתוך עשרת האתרים הנצפים בעולם הם אמריקאים, וזאת אף ש–81% מהמשתמשים בעולם אינם אמריקאים. נתוניה של מיקר מצביעים כי התנועה בכל אתרי גוגל שמקורה מחוץ לארה"ב גדולה כיום פי חמישה מהתנועה שמקורה בגולשים אמריקאים. בפייסבוק היחס הזה גבוה אף יותר.

עוד מציינת מיקר כי זירת הסמארטפונים נשלטת כמעט במלואה על ידי מערכות הפעלה של חברות אמריקאיות - גוגל ‏(אנדרואיד‏), אפל ‏(iOS‏) ומיקרוסופט ‏(WP‏). כך, מצד אחד המשתמשים והתנועה מגיעים מחוץ לארה"ב, ומהצד השני החברות האמריקאיות מחזיקות בנכסים הגדולים ביותר שמאפשרים לייצר רווחים מתנועה זו.

בלומברג

הפרסום עובר לרשת

מגמה ארוכת טווח נוספת שמשפיעה מאוד על המודלים העסקיים ברשת היא מעבר של תקציבי הפרסום מהערוצים המסורתיים לדיגיטל. ההכנסות מפרסום הן אחד ממנועי ההכנסות העיקריים שמניעים את כלכלת האינטרנט. מיקר מציגה את תמהיל המדיה האמריקאי, בניסיון לנתח את המגמה שתאפיין אותו בשנים הקרובות.

בתחום העיתונות המודפסת עדיין קיים הפער הגדול ביותר בין הזמן שמקדישים לצריכתו לבין התקציבים המופנים אליו. בעוד חלקה של העיתונות מעוגת הפרסום האמריקאית הוא 23%, חלקה מזמן צריכת המדיה הוא 6% בלבד.

במדיות הדיגיטליות הפער הפוך - הגולשים מבלים באינטרנט הנייח והנייד 38% מזמנם המוקדש לצריכה מדיה, בעת שרק 25% מתקציבי הפרסום מופנים אליו. פערים אלה מצביעים על כך ששוק הפרסום עדיין לא התייצב, וכסף רב עוד צפוי לזרום מהמדיות המסורתיות לפרסום בדיגיטל.

עם זאת, גם תחום הדיגיטל, שבו פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר, אינו אחיד. בעוד האינטרנט הנייח נותר יציב בארה"ב - כלומר חלקו בעוגת הצפייה ובעוגת הפרסום נותרו יציבים בשנה החולפת - האינטרנט הנייד ‏(מובייל‏) מגדיל את חלקו גם בזמן הצפייה וגם בנתחי הפרסום.

להערכת מיקר, לשוק הפרסום הדיגיטלי בכלל, הנייח והנייד, פוטנציאל להגדיל את חלקו בעוגת הפרסום השנתית בארה"ב בכ–20 מיליארד דולר. חלק ניכר מצמיחה זו תגיע לאינטנרט הנייד. היקף כלל שוק הפרסום באינטרנט בארה"ב הגיע ב–2012 לכ–41 מיליארד דולר. תוספת של 20 מיליארד דולר, שתיפרש על פני כמה שנים, מגלמת צמיחה של כ–50%.

פייסבוק היא אחת המרוויחות ממעבר תקציבי הפרסום לדיגיטל, ובמיוחד לאינטרנט הנייד. מיקר מראה כיצד הרשת החברתית הצליחה בתוך שלושה רבעונים בלבד ליצור יש מאין תחום הכנסות חדש - פרסום בנייד. תחום זה היה אחראי על כ–30% מהכנסותיה, נכון לרבעון הראשון של 2013. עם זאת, חלק גדול מהכנסות פייסבוק עדיין מגיע מפרסום למחשבים נייחים - אף ש–68% מזמן הגלישה באתר הוא באמצעות סמארטפונים וטאבלטים. פער זה מצביע על כך שהמפרסמים עדיין לא השלימו את אימוץ המדיה הניידת. התופעה באה לידי ביטוי גם במחירי הפרסום. ההכנסה הממוצעת מפרסום למשתמש נייח ‏(ARPU‏) בפייסבוק, כלומר מחיר הפרסום הממוצע באתר הרגיל, עדיין גבוה ממחיר הפרסום בפלטפורמות הניידות. פער המחירים מצביע על כך שהביקוש לפרסום נייד עדיין נמוך יחסית להיצע המדיה הקיים בתחום.

הפער בין מחירי הפרסום עורר חשש שפייסבוק וגוגל יתקשו להניב מספיק הכנסות חדשות מתחום האינטרנט הנייד כדי לשמור על קצב הצמיחה המהיר של החברות. כנגד חשש זה מציגה מיקר נתונים המראים שפייסבוק מצליחה להעלות במהירות את ההכנסה הממוצעת שלה מכל גולש נייד.

בשלושת הרבעונים האחרונים הוכפלה ההכנסה הממוצעת של פייסבוק ממשתמש נייד, והגיע לכ–2 דולרים בשנה בממוצע. באותו הזמן ירדה ההכנסה הממוצעת מפרסום ללקוחות נייחים, כלומר למשתמש הגולש במחשב ההשולחני, ממעט יותר מ–4 דולרים למעט פחות מ–4 דולרים לשנה. המשמעות היא שקיים תהליך שבו המפרסמים מבינים שהפרסום בנייד הוא אפקטיבי מספיק, ועל כן מזרימים ביקושים גדלים והולכים לתחום. אמנם הפרסום בנייד עדיין זול יותר, אך פער זה מצטמצם והולך.

מאזן הכמות לא התאזן

בתחום החומרה מראה מיקר שמהפכת הסמארטפונים והטאבלטים עדיין רחוקה מסיום, ומאזן הכוחות בין חברות המחשוב הגדולות עדיין לא התאזן. בהתייחסה לשוק הסמארטפונים העולמי מציינת מיקר כי השימוש בסמארטפונים נמצא עדיין בשלב התחלתי: מתוך 5 מיליארד משתמשי טלפון נייד בעולם, רק 1.5 מיליארד מחזיקים בסמארטפונים. פוטנציאל הצמיחה העיקרי הוא בשווקים של מדינות ענק כמו סין, הודו, אינדונזיה, רוסיה ומקסיקו, שבהן חדירת הסמארטפנים עדיין נמוכה יחסית.

באשר לחברה שתדע לנצל טוב יותר את הצמיחה, מראה מיקר כי שוק הסמארטפונים נשלט על ידי סמסונג ואפל - שהגדילו את הדומיננטיות שלהן בשוק בשנים האחרונות. סמסונג הגדילה את חלקה בשוק פי שבעה בתוך שלוש שנים, ושולטת בכ–29%. במקביל, אפל הגדילה את חלקה פי 1.4, כך שהשוק כולה צמח פי ארבעה - מ–55 מיליון סמארטפונים שנמכרו ברבעון הראשון של 2010 ל–219 מיליון ברבעון האחרון של 2012. שתי ענקיות אלה שולטות כיום בכ–51% מהשוק, לעומת 20% ב–2010.

אמנם מהפכת הסמארטפונים היתה מהירה מאוד, אך הטאבלט מצליח לחדור מהר אף יותר. כבר ברבעון האחרון של 2012, כלומר פחות משלוש שנים לאחר השקת הטאבלט הראשון, נמכרו בעולם יותר טאבלטים ממחשבים נייחים. רבעון לאחר הם עקפו גם את הלפטופים והנטבוקים.

מיקר מציינת כי הביקוש למחשבים עם מסך גדול, כלומר שולחניים ולפטופים, הוא עדיין חזק - אבל המשתמשים מעדיפים את הטאבלטים על פניהם. באשר לחברות המושפעות ממגמות אלה מציינת מיקר כי חברות המחשבים הגדולות, כלומר HP, לנובו, אייסר ודל, הצליחו לעבור ממחשבים שולחניים למחשבים ניידים, אך לא הצליחו לחדור לשוק הטאבלטים. "מי היה מאמין שאמזון תיהפך לשחקנית מהותית, המחזיקה 8% משוק הטאבלטים?", היא שואלת רטורית.

בתחזית כללית יותר, מיקר מעריכה כי עד כה ראינו שני גלים טכנולוגיים, הראשון היה הסמארטפון - ואחריו הטאבלט. להערכתה, אנו עומדים בפתחו של גל מיחשוב שלישי, שבמסגרתו עוד מכשירים רבים יחוברו לרשת, כמו מכוניות ומחשבים לבישים.

לפי מיקר, משתמש סמארטפון בודק את מכשירו כ–150 פעמים ביום בממוצע. מחשבים לבישים יאפשרו שימושים הדומים לאלה של סמארטפון - אך ללא שימוש בידיים. מכשירים שכאלה, הכוללים את המשקפים של גוגל, יהיו צמודים למשתמש ומחוברים לרשת באופן תמידי, ויהיו מצוידים בחיישנים כמו מיקום ‏(GPS‏), תנועה, מצלמה ומיקרופון. מיקר מציינת כי כל מהפכה דיגיטלית היתה גדולה פי עשרה מקודמתה, כך שמיחשוב של עצמים ‏(Internet of Things‏) עשוי ליצור ביקוש לעשרות מיליארדי מכשירי קצה מסוג זה. צמיחה עתידית זו מהווה הזדמנות עסקית נכבדת עבור חברות החומרה.

האלמוניות מתה

באשר למגמות בעלות אופי חברתי יותר, מציינת מיקר את תופעת שיתוף התכנים כתופעה העיקרית שתשפיע בעתיד על אופי התוכן והיקף התנועה באינטרנט. "בשנות ה–90 אנשים רקדו בהופעות, כיום הם מצלמים, מקליקים, משתפים ומצייצים", אומרת מיקר.

במקביל, היא טוענת שמנהגי הפרטיות משתנים, והאינטרנט כבר אינה רשת של אנשים אנונימיים. "באינטרנט של היום, כל אחד יודע מי אתה", היא מוסיפה, ומציינית כי מרבית הצמיחה מקורה מתוכן גולשים, המתויג וניתן לחיפוש. איבוד האנונימיות מחזק מאוד את הפרסום הדיגיטלי. פלטפורמות פרסום גדולות, כמו גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט ויאהו, מסוגלות להציע כיום פרסום אפקטיבי הרבה יותר, מאחר שהן יודעות לזהות את הגולש, ללמוד על צרכיו - ולמקד בו פרסום.

כתוצאה מתהליכים אלה צמח היקף התוכן שמיוצר על ידי משתמשים ומשותף על ידיהם פי תשעה בחמש שנים. מיקר מציגה תחזית של IDC המראה שהיקף התוכן מסוג זה צפוי לצמוח פי שניים לפחות בשנתיים הקרובות. "קצב יצירת התוכן על ידי משתמשים צומח מהר מאוד, אך אנחנו מאמינים כי זו רק ההתחלה. שיתוף תמונות נמצא עתה בצמיחה מואצת, ושיתוף וידאו כבר צומח במהירות רבה, וצפוי לצמוח מהר מאוד", מציינת מיקר.

השיתוף הוא אחד השימושים העיקריים של מכשירים ניידים, כך שהתרחבות תופעה חברתית זו מגדילה מהותית את הלחץ על רשתות הסלולר. מיקר מראה כיצד בארבע שנים בלבד עלה חלקה של תנועת האינטרנט שמקורה באינטרנט הנייד מ–0.9% מהתנועה באינטרנט ל–15% כיום. בהנחה שמגמת הצמיחה תימשך, צפוי האינטרנט הנייד להכפיל את חלקו תוך שנה וחצי - ולהוות כ–30% מכלל התנועה. להערכתה, מגמה זו תמשיך עוד שנים רבות, ולראיה היא מציגה נתונים שלפיהם בסין ובקוריאה עלתה תנועת האינטרנט הנייד על הנייח.

עזרה לנפח את בועת הדוט.קום

ב–1995, כאנליסטת טכנולוגיה בבנק ההשקעות מורגן סטנלי, כתבה מיקר עם כריס דה־פוי את עבודת המחקר המהותית הראשונה על האינטרנט. בעבודה חזו את עליית הרשת כגורם החברתי, הכלכלי והעסקי המהותי של העשורים הקרובים. רבים טוענים כי על בסיס עבודה זו התנפחה בועת האינטרנט של סוף המאה הקודמת, שממנה נהנו בעיקר בנקאי ההשקעות. מורגן סטנלי זכה להוביל הנפקות רווחיות כמו נטסקייפ וגוגל, הרבה בזכות הפרופיל התקשורתי הגבוה של מיקר. מיקר אף תושאלה במסגרת החקירות שנוהלו לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום, אך לא הואשמה.

למרות אכזבת המשקיעים מהתפוצצות בועת הדוט.קום, מיקר נותרה דמות מרכזית בכל הקשור לתחזית ארוכות טווח בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט. בדו"ח שפירסמה ב–2010 חזתה את ההתרוממות המהירה של האינטרנט הנייד. ב–2010 היא עזבה את תפקידה כמנהלת צוות המחקר הטכנולוגי הגלובלי של מורגן סטנלי, ועברה לתפקיד שותפה בקרן ההון סיכון המובילה קליינר פרקינס.

מסמני המגמות של עתיד האינטרנט - לפי מיקר

סנאפצ'ט - מסרים שמשמידים עצמם / ענבל אורפז

סנאפצ'ט היא אפליקציית שיתוף תמונות במובייל, מבוססת על מסרים שמשמידים את עצמם כעבור שניות. משתמשים באפליקציה מצלמים תמונות או קטעי וידאו, מוסיפים כיתוב או שירבוטים על גבי הצילום, משתפים אותו עם חברים או קבוצות חברים ומגדירים תוך כמה שניות תימחק ההודעה לאחר הצפייה.

בישראל היא אומצה בעיקר בקרב קהל משתמשים מצומצם שממהר לבחון טכנולוגיות, אך סנאפצ'ט היא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים לשיתוף תמונות ברשת. Glide ו–YEVVO הישראליות מציעות יישומים דומים בתחום הווידאו. מיקר מעריכה שב–2013 תמשיך הצמיחה, וישותפו יותר מ–550 מיליון תמונות ביום ברשת. אמנם פייסבוק נותרת הפלטפורמה המרכזית, אך סנאפצ'ט מציגה צמיחה אגרסיבית: מספר השיתופים בה יותר מהוכפל תוך חודשיים מ–60 מיליון שיתופים ביום בפברואר לכ–150 מיליון באפריל.

Jawbone UP - צמיד המנטר את המצב הבריאותי / ענבל אורפז

>> חברת Jawbone הציגה בתערוכת האלקטרוניקה XES בלאס ווגאס ב–2011 את UP - צמיד שמנטר את המצב הבריאותי של העונד. הצמיד עוקב אחר מספר הצעדים שאדם צועד, מחזורי השינה שלו והאיכות שלהם. במידע שנאסף ניתן לצפות באפליקציית מובייל, ולשתפו ברשתות החברתיות.

לפי מיקר, מדי יום המשתמשים בצמיד צועדים מיליארדי צעדים, ישנים כ–700 אלף שעות וכל אחד מהם מבצע חמש אינטראקציות ביום עם האפליקציה. מיקר מזכירה את החברה בשני הקשרים: כמתבססת על מידע שנאסף ומנותח מהמשתמשים, ותורם לשיפור המוצר לכלל המשתמשים, ובהקשר יותר מעניין - כחלק מגל מחשוב שלישי, של גאדג'טים לבישים, מעופפים, נהיגים וסריקים, שיקבלו תנופה להערכת מיקר החל מ–2014.

Houzz - מעצבים בית רשת / אור הירשאוגה

מיקר מציגה את חברת Houzz של היזמים הישראליים עדי טטרקו ואלון כהן, כחלק מקבוצת חברות סטארט־אפ שבהן הפכו היזמים תשוקה אישית שלהם לפלטפורמה עולמית. Houzz מפתחת יישום לשיפוץ בתים ועיצובם מחדש.

בין השאר מאפשר היישום למשתמשים לנהל פרויקטים של שיפוץ, לשתף פעולה ולאתר אנשי מקצוע. כ–160 אלף בעלי מקצוע משתמשים בפלטפורמה שלה כדי ליצור קשר עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים. בינואר האחרון השלימה החברה סבב גיוס של 35 מיליון דולר, בהובלת קרנות הון סיכון מובילות בעמק הסיליקון. בסבב הראשון גייסה החברה שני מיליון דולר מהמשקיע הישראלי אורן זאב. מיקר מציבה את טטרקו וכהן לצד יזמים דוגמת אוטיס צ'נדלר, שניתב את אהבתו לספרים להקמת האתר Goodreads, ודניאל אק, שניתב את את אהבתו למוזיקה להקמת השירות Spotify.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם