רפורמת השוק הקווי מחכה לארדן

צרכני התקשורת שוב נדרשים להמתין שהרגולטור הפוליטי יתאפס על עצמו

אמיר טייג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

יותר מחמש שנים חלפו מאז שהגיש פרופ' ראובן גרונאו את המלצתו למסד בישראל שוק סיטוני של תשתיות תקשורת. חמש שנים שבהן התחלפו שלושה שרי תקשורת, אך לקוחות חברות התקשורת הישראליות ראו שינויים מעטים בלבד במגוון השירותים שהם מקבלים.

נכון, משרד התקשורת תחת משה כחלון הוביל את אחת הרפורמות הגדולות שנעשו בישראל בשנים האחרונות, וחסך לצרכני הסלולר כ-6 מיליארד שקל מדי שנה. אך האם רפורמה מהותית אחת לעשור מספיקה לשוק טכנולוגי חשוב כל כך כמו שוק התקשורת? כחלון קצר את פירות התחרות בסלולר ובחר במודע שלא לסיים את הטיפול בשוק הקווי - כלומר, ברפורמת השוק הסיטוני.

בדומה לרפורמת המפעילים הווירטואליים, שחיכתה כארבע שנים לחתימת השר, גם רפורמת השוק הסיטוני הושלמה כבר ותלויה רק בחתימת המיניסטר. הבסיס הכלכלי והמשפטי כבר הונח ממזמן, חברת הייעוץ הזרה כבר קיבלה את שכרה והגישה המלצות - חתימה אחת קטנה של שר התקשורת, גלעד ארדן, והרפורמה שיכולה לשנות את שוק התקשורת הישראלי ולהקפיץ אותו לשורה אחת עם השווקים בעולם, יוצאת לדרך.

אבל אצלנו הכל מסובך. חודשיים עברו מאז שנכנס ארדן לתפקידו, ואין עדיין סימנים כי הנושא יגיע להכרעה בקרוב. כאשר ברקע משתוללות שמועות כי ארדן בכלל חושק בתפקיד השגריר בוושינגטון ‏(שמועות שמוכחשות נמרצות על ידי השר ומקורביו‏), צרכני התקשורת שוב נדרשים להמתין שהרגולטור הפוליטי יתאפס על עצמו. שוב, משיכת הזמן משחקת לידי החברות, ונגד הצרכן.

גלעד ארדן ומשה כחלוןצילום: מיכל פתאל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker