האיחוד האירופי: "ישראל מובילה בחדשנות, אך תתקשה לשמור על יתרון" - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיחוד האירופי: "ישראל מובילה בחדשנות, אך תתקשה לשמור על יתרון"

האיחוד האירופי קובע כי ההשקעה היחסית של ישראל במחקר ופיתוח יורדת בשנים האחרונות ■ אחת הסיבות לכך היא מחסור בהשקעה ממשלתית בתחום ■ על אף שנתוני המו"פ הישראלי גבוהים מהממוצע, עד 2020 עשויות יפן וקוריאה לעקוף את ישראל במדד ההוצאה למו"פ ביחס לתוצר

7תגובות

ישראל עדיין משתלבת היטב בין המדינות המובילות העולמיות בהשקעה במחקר ופיתוח ‏(מו"פ‏), אבל ניצבת מול אתגרים לא קלים שיקשו עליה להמשיך ולהוביל בתחום - כך קובע דו"ח חדש של Innovation Union, ועדה לחקר חדשנות ומו"פ באיחוד האירופי שפורסם באחרונה.

על אף שברוב שמדדי המו"פ במשק הישראלי גבוהים, לעתים באופן ניכר מהממוצע האירופי, מציג הדו"ח שורה של תחומים שבהם צריכה ישראל לבצע שינויים מבניים כדי להמשיך ולהוביל. הדו"ח מצביע, בין השאר, על הצורך בהגדלת ההשקעה במוסדות אוניברסיטאיים ועל הירידה בהון הזמין להשקעה בהון סיכון בישראל כאתגרים בסיסיים.

"הרמה הכוללת של ביצועי החדשנות בישראל ממקמת אותה בקבוצה האירופית של 'מובילי החדשנות'. רק שוודיה, שווייץ ופינלנד מראות רמות גבוהות יותר של ביצועי חדשנות", נכתב בדו"ח. ואכן, ברוב המדדים למחקר וחדשנות ניצבת ישראל מעל הממוצע באיחוד האירופי: במדד עצימות המו"פ במגזר העסקי, בהוצאה ממשלתית על מו"פ, ביחס בין מימון זר למו"פ בהשוואה למימון מקומי, בהגשת פטנטים ובמספר אנשי מו"פ ביחס לגודל שוק העבודה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

"ישראל הצליחה לשמור על מעמדה במו"פ במגזרים אסטרטגיים, כשהחוזקות העיקריות הן רמת מחקר גבוהה, בעיקר הודות להשקעה עסקית גבוהה מאוד במו"פ והפעילות בתחום הפטנטים. בחמש השנים האחרונות המשיכו החברות הישראליות להגדיל את השקעותיהן במו"פ ושמרו על מעמדן הגבוה כמשקיעות במו"פ במגזרי הפארמה, התעופה, האלקטרוניקה, השבבים, התוכנה והייצור התעשייתי" - מדגיש הדו"ח.

לפי הנתונים שנאספו, מספר הבקשות המוגשות לפטנטים בישראל ביחס לתמ"ג גבוה פי שלושה מהממוצע האירופי - למרות ירידה שנתית ממוצעת של 1.4% ב–2000–2010 במדד זה. מספר החוקרים במגזר העסקי לכל אלף עובדים הוא יותר מפי ארבעה בהשוואה לממוצע באיחוד האירופי, 14.3 לעומת 3.4 בנתונים מ–2009. מחברי הדו"ח מדגישים גם את הצלחת המשק הישראלי במשיכת השקעות זרות למחקר וחדשנות: ישראל מדורגת שנייה אחרי ארה"ב בעולם במונחים של זמינות הון סיכון, שמבטיח את התנאים הנכונים לחדשנות רבה בחברות קטנות בכל הסקטורים. בנוסף מצביע הדו"ח על מספר בקשות הפטנטים הגבוהות מישראל הקשורות לטכנולוגיות אקולוגיות ביחס לתמ"ג ועל גידול שנתי של 13.7% במספר הפטנטים שהוגשו בתחום ב–2000–2008.

על אף הירידה בעצימות המו"פ בישראל (הוצאה למו"פ כשיעור מהתמ"ג), אומרים החוקרים כי ההשקעה היחסית של ישראל במו"פ עדיין כפולה מהממוצע באיחוד האירופי. שיעור ההוצאה למו"פ כשיעור מהתמ"ג עבר את ה–4% כבר ב–2000 והמשיך לעלות עד 2007, אז הגיע לרמה של 4.8%. ב–2010 הוא ירד לרמה של 4.25% - עדיין הרמה הגבוהה ביותר מבין מדינות האיחוד האירופי וגבוהה אף מזו של קוריאה ויפן. עם זאת, האיחוד אינו צופה צמיחה במדד זה בישראל בעשר השנים הקרובות, בעוד ביתר המדינות המפותחות תירשם עלייה במדד זה. להערכתם עד 2020 יעקפו יפן וקוריאה את ישראל במדד ההוצאה למו"פ ביחס לתוצר.

עוד עולה מהדו"ח כי המגזר העסקי בישראל אחראי ל–80% מההוצאה הלאומית למו"פ בישראל. לטענת החוקרים, אף שישראל הושפעה פחות מהמשבר הכלכלי העולמי מאשר מדינות אחרות, עצימות המו"פ העסקי ירדה מ–3.9% ב–2007 ל–3.5% ב–2010. יש לצין כי ההשקעה במו"פ של המגזר העסקי בישראל גבוהה פי שניים מהממוצע האירופי, בעוד ההשקעה הממשלתית במו"פ ישראלי דומה לממוצע האירופי. המשמעות היא כי המגזר העסקי, ולא המעורבות הממשלתית בתחום, הוא זה שאחראי ליתרון התחרותי ישראל בתחום המו"פ.

מחסור בבוגרי מדעים

ההוצאה למו"פ של גופים זרים תפסה 62% מההוצאה למו"פ בארגונים בישראל ב–2007. זהו שיעור גבוה בהשוואה למדינות כמו בלגיה ‏(59%‏), אוסטריה ‏(54%‏) או שוודיה ‏(33%‏). "ההשקעה במו"פ מקומיים היא סממן גם לרמת הבינלאומיות של המו"פ העסקי וגם לאטרקטיביות של המדינה למשקיעים זרים", כתבו מחברי הדו"ח.

לצד המדד המשוקלל הגבוה מציגים מחברי הדו"ח שורה של אתגרים עתידיים שיקשו על ישראל לשמר על מעמדה. "ישראל ניצבת בפני שורת אתגרים מבניים שיצרו קיפאון מסוים בעשור החולף: תקציבי האוניברסיטאות לא גדלו בהלימה לגידול במספר הסטודנטים והתוצאה היא ירידה בתפוקה המדעית וזליגה של סטודנטים החוצה; השקעות ההון סיכון צנחו בעקבות החזרים נמוכים 
על השקעות וכתוצאה המשאבים הזמינים כיום להשקעה נמוכים יותר כיום מבעבר. הקרנות הישראליות צריכות לגייס קרנות חדשות כדי להמשיך ולהוות גורם משמעותי בתמיכה בסטארט־אפים ישראליים".

נתון מדאיג נוסף שעליו מצביעים מחברי הדו"ח הוא היצע מידלדל של משאבי האנוש למדע וטכנולוגיה. מספר הבוגרים בתחומי המדע והטכנולוגיה נמוך בהשוואה לאיחוד האירופי, וכך גם מספר בוגרי הדוקטורט החדשים לאלף נפש באוכלוסיה בגילאי 25–34. עם זאת, מבחינת מספר פרסומים מדעיים מצוטטים ישראל נמצאת באותה רמה של האיחוד האירופי, נתון המצביע על בסיס מדעי טוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#