רוצים להוציא ספר? דלגו ישר לאינטרנט - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים להוציא ספר? דלגו ישר לאינטרנט

שוק הספרים הישראלי נשלט בידי הרשתות צומת ספרים וסטימצקי, שלוקחות לכיסן כ–60% ממחירו של כל ספר שהן מוכרות. החוליות הבאות בשרשרת הן הוצאות הספרים שנוגסות בסכום גם הן, ולסופרים נשארות פרוטות ■ אבל המסלול הדיגיטלי מאפשר לקצר תהליכים בדרך לקורא, ולהגדיל את התמלוגים לסופרים באופן משמעותי ■ "האג'נדה שלנו חברתית: מחיר הוגן לקורא, ותקבולים גבוהים למחבר"

26תגובות

לא בטוח ששמתם לב, אבל ב–5 במאי החלו חגיגות "חודש הקריאה והספרות" של ישראל, והן עתידות להימשך עד 15 ביוני. במשרד התרבות והספורט העניקו לחודש זה את הסיסמה "חוזרים להפעיל את הדמיון" - ויש מי שיראה בה רמז לנטישת הקוראים המאפיינת את השוק, בדגש על הספרות העברית הצעירה.

הדואופול של צומת ספרים וסטימצקי גורף את מרבית רווחי הענף תוך שהמו"לים מתלוננים כי הם נפגעים, ומאחורי הקלעים של הקרב בין הרשתות להוצאות, לסופרים נשארות רק פרוטות מכל ספר שנמכר. כך הועלה רעיון חוק הסופרים, שמטרתו להבטיח כי המחברים יקבלו תמלוגים בשיעור שלא יפחת מזה שייקבע בחוק. ואולם, לא כולם מאמינים כי החוק יכול להציל את הענף.

לתוך קלחת הדיון הזה, על מצבה הקשה של הספרות הישראלית, נזרקה לאחרונה ידיעה מפתיעה. הכותב והסופר עוזי וייל רצה להוציא ספר, אך במקום לעבור במסלול הרגיל של חתימת חוזה עם הוצאת ספרים ולאחר מכן שיווק הספר בחנויות, הוא פשוט גייס כסף ישירות מהקוראים - במחיר של 50 שקל לספר. "אני ממש לא אוהב את אווירת הארבעה ספרים ב–100 שקל. אתה רוצה לקנות ספר אחד ונתקע עם עוד שלושה", הסביר בסרטון שהעלה באתר מימון ההמון Headstart. יעד הגיוס של וייל היה 55 אלף שקל, אך בתוך שעות עוד ועוד קוראים הצהירו על אמונם בוייל ועל נכונותם להשקיע בספר - ונכון לאתמול, הוא גייס כ–120 אלף שקל מכ–1,800 גולשים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

וייל לא לבד. באתר Headstart יש עכשיו כ-20 קמפיינים לגיוס כסף לטובת ספרים, חלק מהם גם השלימו את יעד הגיוס. אבל לא די במימון - יש צורך גם באמצעי הפצה, כדי שהספר יגיע לקוראים רבים ככל האפשר. בשוליים של תעשיית הספרים כבר ניתן לראות את המפנה לשיטת ההפצה החדשה יחסית בישראל - באמצעים דיגיטליים. כך אפשר לדלג על העלויות הכרוכות בהדפסת הספרים ‏(כ–5 שקלים לעותק‏) ועל חנויות הספרים, שלוקחות לעצמן 60% ממחירו של כל ספר שנמכר. אפילו על הוצאות הספרים, שגובות 60%–80% ממה שנותר, אפשר לוותר. העולם הדיגיטלי מאפשר לקצר את שרשרת הערך, לדלג על המתווכים ולמכור ישירות לצרכן. במודל זה מחיר הספר נמוך, אך התמורה לסופר גבוהה יותר.

דיגיטליים ועצמאיים

בישראל יש כיום שלוש חנויות ספרים דיגיטליות בולטות. הגדולה שבהן היא "עברית", מיזם המשותף לסטימצקי ולידיעות טכנולוגיות. אתר e-vrit.co.il שהוקם במאי 2010, מציע למכירה כ–1,500 ספרים דיגיטליים במחיר אטרקטיבי של כ–37 שקל לספר. אלא שהחנות מציגה רק ספרים של ההוצאות הגדולות כמו עם עובד, ידיעות ספרים וכתר. בנוסף, מדובר בפלטפורמה סגורה מבחינה טכנולוגית - את ספרי עברית ניתן לקרוא רק באפליקציית האייפד של החברה ובקורא הייעודי שלה. אי אפשר לקרוא אותם בסמארטפונים וטאבלטים, ולא בקוראי ספרים אחרים.

מיזם הספרים העצמאי הגדול בישראל הוא "מנדלי מוכר ספרים ברשת". "עלינו לאוויר ב–7 בינואר 2010 - יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, ובאמת עלינו עם שמונה ספרים שלקוחים מפרויקט בן יהודה", מספר היזם ירון גולדשטיין, כשהוא מתייחס לאתר האינטרנט לכבודו של מחיה השפה העברית, שמעלה לרשת ספרים עבריים שפגו זכויות היוצרים עליהם - מפרי עטם של ברנר, ביאליק, ז'בוטינסקי ואחרים. "במנדלי עושים שני דברים: ראשית, אנחנו חנות שמוכרת בעיקר ספרים אלקטרוניים, ובעיקר של הוצאות קטנות. שנית, אנחנו מספקים שירותי הוצאה לאור עבור סופרים, לאורך כל התהליך - מההגהה והעריכה ועד להפקת הספרים הדיגיטליים".

בחנות של מנדלי יש כרגע כ-800 ספרים שונים, והיא מכרה אלפים רבים של ספרים לאורך השנים. בכובעה השני, החברה גם ממירה ספרים קיימים של סופרים לספר אלקטרוני. "אנחנו משלמים לסופר 65%–75% מהתמלוגים, שאין לזה אח ורע בענף", אומר גולדשטיין. "כמוציא לאור, זה תלוי בצורכי הסופר. אם הספר גם ערוך ומוכן, אנחנו מעמדים את הטקסט והופכים אותו לקובץ EPUB. השירות הזה עולה 1,300 שקל. עבור שירותי עריכה ספרותית והגהה אנחנו גובים 6,600 שקל".

מה ההבדל ביניכם לבין הוצאות קטנות אחרות?

"הוצאות לאור כמו אופיר או צמרת הן הוצאות בהשתתפות המחבר, בעלות של כמה עשרות אלפי שקלים. ראיתי הסכמים של הוצאות כאלה והם מזעזעים. גם אם הספר יימכר, ייקח הרבה זמן עד שהסופר יראה אגורה. בדרך כלל בהוצאות האלה נדרשת הדפסה של 1,000–2,000 עותקים, ואם הספר לא נמכר מיד, הסופר נתקע עם עותקים רבים. בחנויות הספרים הישראליות אורך חיי המדף של ספר הוא שבועיים. אחר כך הוא נדחף למדף העליון, ואז לתחתון - ואז למחסן. אצלנו הספר תמיד זמין - לנצח. קח למשל את סמי מיכאל. לאורך השנים הוא הקפיד לשמור אצלו את הזכויות הדיגיטליות של הספרים וכעת הוא מוכר דרכנו את "יונים בטרפלגר" ואת "עאידה" ‏(35 ו–37 שקל, בהתאמה‏). יש גם זווית ירוקה - כל 100 עותקים מודפסים של ספר זה עץ".

עופר וקנין

מיזם דומה וגם שונה של ספרים הוא אינדיבוק של היזם רון דהן, שמסביר: "כל מי שהוציא ספר בצורה כזו אחרת, ויש לו את הזכויות עליו, יכול למכור את הספר דרכנו ולקבל 70% מכל מכירה - כי אני חותך את המפיץ והחנות. האג'נדה שלנו היא חברתית: מחיר הוגן לקורא ותקבולים גבוהים למחבר. המחיר של ספר אצלנו נע בין 20 שקל ל–50 שקל. המטרה שלנו להחזיר את השפיות לשוק, כי אם מחיר הספר במבצע בחנות כמו סטימצקי או צומת ספרים הוא 25 שקל, הסופר מקבל בסוף שקל וחצי לספר וזה מעליב. אנחנו מקבלים ספרים שנכתבו באופן עצמאי לגמרי. עם זאת, כחצי מהספרים הם מהוצאות קטנות ומכובדות כמו פרדס, מעיין וזיקית".

לדברי דהן, "אינדיבוק שונה מ'עברית' במובן הזה שאנחנו מוכרים גם ספרי נייר. אנחנו חנות כמו אמאזון, שמוכרת את כל המגוון. לכל ספר יש עמוד עם מניפת תכנים: פרק ראשון לקריאה, קישור לביקורות, קישור ליוטיוב וביוגרפיה של הסופר".

בשונה ממנדלי, אינדיבוק אינה מספקת שירותי הוצאה לאור: "אנחנו לא לקטורים - רוצים לתת הזדמנות לכולם, ומהניסיון שלנו, ספר שאינו טוב לא יימכר", אומר דהן. "הקמתי את האתר יחד עם השותף שלי ניר גרינהויז, כשאני כתבתי ספר שירה וחיפשתי לו בית. השקענו באתר 10,000 שקל ואנחנו מתפעלים אותו לבד. כרגע יש באתר 350 ספרים שונים ואנחנו גדלים בקצב של חמישה ספרים ביום. עד היום מכרנו כ–3,000 כותרים, ואנחנו מחפשים משקיעים חדשים".

"לתת לשוק לעבוד"

"חוק הסופרים" שהוגש בכנסת הקודמת על ידי שרת התרבות והספורט לימור לבנת, אך עדיין לא עבר בכנסת הנוכחית, מאחר שמפלגת "הבית היהודי" ביקשה לבחון אותו לעומק, כולל בין היתר סעיפים שלפיהם לא ניתן יהיה להציע הנחות על ספר במשך 18 החודשים הראשונים לאחר צאתו, ועל חנויות הספרים ייאסר להעניק עדיפות למוציא לאור מסוים בהקצאת שטחי תצוגה.

האם החוק, במקרה שיעבור, עתיד להשפיע על הדיגיטציה של הספרות הישראלית? גולדשטיין סבור כי "אי אפשר לאלץ את השוק בעזרת חוקים. קבעת את החוק - קבעת את המעקף, ולכן אני לא חושב שלחוק הסופרים יש משמעות. גם אני לא אוהב את ההתנהגות המונופוליסטית של הרשתות, אבל זו מדינה חופשית והן עושות מה שזכותן לעשות. צריך להיאבק בזה באופן יצירתי, ובמקום לבזבז אנרגיה על חקיקה ואכיפה, לתת לשוק לעבוד". לדבריו, הספרים האלקטרוניים פותרים את הבעיה הגדולה של השוק: התגמול לסופרים.

אבל העובדה היא שההוצאות הגדולות לא מצטרפות למהפך הדיגיטלי, או עושות רק את חצי הדרך.

עופר וקנין

"אלה דינוזאורים, ארגונים גדולים ושמרניים, שתהליך קבלת ההחלטות בהם מסורבל. הם חוששים מהלא נודע. אפילו הוצאת ידיעות, שהקימה את עברית, מעלה לשם רק חלק מהתכנים ולכן יש שם רק 1,500 ספרים, במקום 15 אלף. כמובן שכנרת זמורה־ביתן ומודן מושקעים בנדל"ן ‏(רשת חנויות צומת ספרים, א"ז‏) אז עבורן ספרים אלקטרונים זה איום".

סיבה נוספת שבגללה עשויות ההוצאות להתרחק מהתחום הדיגיטלי היא חשש מפיראטיות. "אין בעולם אפשרות ולא תהיה להגן על החומרים שנמצאים ברשת ‏(ראה מוסיקה‏)", אמר בעבר יורם רוז, מנכ"ל כנרת זמורה־ביתן דביר, בתגובה לפנייה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת. "קיימת בעולם ענקית אינטרנט בשם אמאזון. כל הספרים שהועלו לשם, ומדובר באלפי ספרים, ניתנים להורדה באופן פיראטי. אמאזון היא אחד הגופים העשירים בעולם, שהשקיעה מיליוני דולרים כדי להגן על התכנים שאותם רכשה במיטב כספה, וכל הספרים שלה פרוצים".

ואולם נתונים מתעשייה פרוצה אחרת, תעשיית הווידאו, מצביעים על כך שייתכן שחששו של רוז מוגזם. מידע חדש מראה כי בכל מקום שבו הושק שירות Netflix, המאפשר לצרוך סרטים בתשלום הוגן, הפיראטיות נסוגה. אינספור דוגמאות מוכיחות כי אנשים מוכנים לשלם מחיר הוגן על תוכן איכותי, גם אם אפשר להשיג אותו בחינם.

הסופרים מרוצים

בשנתיים האחרונות התפרסם בעולם סיפורה של אמנדה הוקינג, ילידת 1984 ממינסוטה, שבזמנה החופשי כתבה 17 ספרים למתבגרים. אחרי שספריה נדחו שוב ושוב על ידי הוצאות הספרים הגדולות, באפריל 2010 היא התחילה למכור עותקים דיגיטליים של ספריה. עד מארס 2011 מכרה מיליון עותקים מספריה, והרוויחה 2 מיליון דולר. ספריה גם תורגמו לעברית. נכון שאי אפשר לשחזר בישראל את מה שאפשר לעשות בארה"ב הגדולה, ובכל זאת, במנדלי שמחים לספר על הסופרת הנמכרת ביותר שלהם - ד"ר ורדה פוקס, בת 67, מורה ללשון מעפולה.

"אני לא צעירה ולא בקטע של סמארטפונים וכל האמצעים האלה", אומרת פוקס. "את הספר הראשון שלי הוצאתי דרך הוצאת אופיר וזה עלה הון תועפות, כ–30 אלף שקל. מכרתי ככה משהו כמו 500 ספרים, אבל אין לי דרך לדעת כמה בדיוק. מישהו שאני מכירה סיפר לי על מנדלי. בהתחלה, כשהם ביקשו ממני קובץ וורד עם הספר שלי חששתי, דפק לי הלב. אבל עכשיו אני אומרת שאין מה להשוות, גילתי את נפלאות הדיגיטל. מהספר הראשון, שנקרא 'חטופים', מכרתי במנדלי משהו כמו 400 ספרים - אבל זה אחרי השקעה של 1,300 שקל בלבד, כי אני מורה ללשון ולא זקוקה לעריכה. אין מה להשוות, אתה מכסה תמיד את ההוצאה. אין יותר טוב מזה".

ספריה של פוקס נמכרים בכ–40 שקל דרך האתר, והיא נהנית מתגמול של 30 שקל על כל ספר ‏(75%‏). אם כך, הרי שרק מהספר הראשון שלה היא הכניסה 12 אלף שקל. נכון לעכשיו יש לה עוד ארבעה ספרים שנמכרים באתר, ושנים מספריה כבר מופצים על ידי הוצאת אופוס.

גיל אליהו

לקנות, להוריד, לקרוא

המשוכה הטכנולוגית בדרך לקריאת ספרים דיגיטליים אינה גבוהה. הספרים נמכרים כקובץ, לרוב מסוג EPUB שהפך לסטנדרט בתעשייה. ניתן לקרוא קובץ מסוג זה במחשבים, בסמארטפונים וטאבלטים מכל הסוגים וגם בקוראי ספרים דיגיטליים.

בסמארטפונים ובטאבלטים של אפל - האייפון והאייפד - יש אפליקציה מובנית לקריאת קבצי EPUB, ושמה iBooks. עבור סמארטפונים וטאבלטים מכל סוג, כולל אפל, אנדרואיד, בלקברי 
ו–Windows Phone, האפליקציה החינמית OverDrive Media Console תעשה את העבודה. ואם אתם מעדיפים לקרוא ממסך המחשב, תוכלו לבחור בין תוכנה ל–Windows הנקראת Calibre, תוסף קריאה לכרום הנקרא Magic Scroll ebook ותוסף בשם EPUBReader המיועד לפיירפוקס.

ממש כמו בקריאת ספר מנייר ודיו, כל קורא של ספר דיגיטלי מוצא את אופן הקריאה הנוח לו. גולדשטיין מעיד על עצמו שאחרי שניסה את כל המדיות, הוא מעדיף לקרוא בסמארטפון עם מסך גדול, כמו ה–Note II של סמסונג. אחרים כמובן חולקים עליו. מסכים רגילים של מחשבים וסמארטפונים הם זוהרים, ולכן מעייפים את העיניים. בדיוק לשם כך הומצאו קוראי הספרים הדיגיטליים, ה–eBooks. מדובר במכשירים ללא אור פנימי שמבוססים על טכנולוגיה בשם E-ink, דיו אלקטרוני. חוויית הקריאה במכשיר כזה דומה מאוד לקריאה מנייר, ולמעשה - טובה יותר. בקוראי הספרים ניתן להגדיל את גודל הפונט לטובת כבדי ראייה ובעלי לקויות למידה.

אלא שהשפה העברית ועולם הדיגיטל עדיין לא התחברו בצורה מלאה, והמרת קובץ וורד בעברית ל–EPUB כך שיישאר קריא היא משימה מאתגרת ‏(אם יש יזמים מבין קוראינו - קדימה‏). יתרה מזאת, חלק גדול מה–eBooks הפופולריים, כמו ה–nook וה–sony reader, פשוט לא תומכים בעברית. למרבה המזל יש כמה קוראים שיתמכו יפה בעברית: כל קינדל מדגם 3 והלאה - שימו לב שהקינדל לא קורא קבצי EPUB אלא רק קבצים בסיומת Mobi‏; קורא בשם Pageone; וסדרת קוראים בשם Pocketbook שמטפלים בעברית היטב. אפשר להשיג קוראים אלה ואחרים בכמה חנויות בזאפ במחיר שמתחיל ב–440 שקל, ואפשר גם להזמין קורא מחו"ל. זו אמנם הוצאה ראשונית לא זניחה, אבל לאוהבי ספרים - היא שווה את זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#