הכירו את הישראלים שמרוויחים מיליונים מפיתוח משחקים לסלולר - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו את הישראלים שמרוויחים מיליונים מפיתוח משחקים לסלולר

הפריחה במשחקים למובייל ולפייסבוק לא דילגה על ישראל ■ ללא השקעות גדולות, מצליחים מפתחים יצירתיים לגרוף הכנסות של מיליוני דולרים ■ מייסדיהן של ארבע חברות מקומיות מספרים איך הופכים משחק פשוט יחסית להצלחה

15תגובות

ההיי־טק הישראלי מוכר בעיקר בזכות מגזרים כמו תקשורת, תוכנה, שבבים וביוטכנולוגיה, וגם תחום האינטרנט זוכה בשנים האחרונות להשקעות - אך כשמדובר בחברות גיימינג, הזרקור מופנה עדיין לארה"ב ולאירופה. תחומי הגיימינג שבזכותם מוכרת ישראל הם בעיקר משחקי ההימורים - בזכות חברות כמו 888 ופלייטק. תחום המשחקים למובייל או לרשתות חברתיות נחשב עד לאחרונה ללא מפותח בישראל, כשההסבר לכך היה שאין בישראל את הידע התרבותי הנדרש לפיתוח משחקים - אך לא עוד.

חברות כמו פלאריום או דרגון פליי זכו בשנה האחרונה לחשיפה - אך הן אינן היחידות. בישראל צומחת תעשייה של חברות גיימינג בגדלים שונים, שמסתמכות במקרים רבים על מימון עצמי ומצליחות להגיע לרווחים ולשיתופי פעולה עם חברות האינטרנט הגדולות בעולם.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

Funtomic: להציל אפרוחים ממפלצות - ולהכניס 10 מיליון דולר בשנה

המשימה העיקרית של כל חברה שמפתחת אפליקציות, בין אם משחקים או יישום אחר, היא למצוא משתמשים. רוב המפתחים בתחום מספרים שהמפתח שלהם להצלחה הוא לאו דווקא משחק הלהיט שפיתחו, אלא היכולת ליצור בסיס רחב של משתמשים לאחר ששיחררו את המשחק.

פאנטומיק (Funtomic) מתל אביב עשתה את הדרך ההפוכה. החברה החלה את דרכה כפורטל המארח משחקים - בדומה לערוצי המשחקים של ynet או וואלה. הפורטל צבר 20 מיליון משתמשים באוסטרליה, בקנדה, בבריטניה, בברזיל ובארגנטינה, ובחברה החליטו לנצל את הנכס כדי לפתח משחקים ולהפיץ משחקים של מפתחים אחרים.

כל מייסדי החברה, שהוקמה ב–2008 - איליה אגרון, אהוד רוזנברג, גל גולדשטיין ונועם מקבי, המשמש מנכ"ל - הם יוצאי יחידת ממר"ם. החברה הוקמה תחת השם Played online, והפעילה פורטל משחקים שנקנו ברישיון. לפני שנתיים שידרגה החברה את פורטל המשחקים, והשיקה אותו מחדש תחת השם Kizi. האתר הכיל מאות משחקים, שרובם המכריע נקנו ברישיון ומקצתם פותחו בחברה - משחקים שבהם מככבת דמותו של Kizi, יצור ירוק בעל עין אחת שעיצבה החברה.

לכתבות נוספות ב-TheMarker

"החיסכון לפנסיה יקטן מאוד; קופות הגמל וביטוחי המנהלים לא רלוונטיים"

תקציב המדינה: האוצר ויתר - אלו שרים יצאו מרוצים?

הממשלה לחברות הבנייה: "סיימו בנייה ושיווק בתוך שלוש שנים - או שתשלמו"

גם בתחום המשחקים, ביג דאטה משחק תפקיד משמעותי. לדברי מקבי, "ברשת יש מאות אלפי משחקים. היתרון היחסי שלנו היה במסד הנתונים הגדול שלנו. אספנו נתונים שסייעו לנו להבין מהו משחק ויראלי, מה יגרום לאנשים לחזור ומה להציג לכל משתמש.מתוך 100 אלף משחקים ידענו להתאים משחק לכל גולש, לפי דפוס השימוש שלו".

לפני כשנה הקימה פאנטומיק חטיבה עצמאית לפיתוח משחקים לסמארטפונים ולטאבלטים. במסגרת החטיבה פועל סטודיו עצמאי, ומתקיימים שיתופי פעולה עם סטודיות אחרים בישראל. פאנטומיק מסתייעת במשתמשים שצברה כפלטפורמת הפצה למשחקים של אולפני המשחקים האלה. המודל העסקי דומה להוצאה לאור - פאנטומיק חותמים על עסקת הפצה עם הסטודיו, ומסייעים במימון הפיתוח ובהפצתו דרך הפורטל שלהם.

"להשיג משתמש לאפליקציה חינמית עולה 3–5 דולרים, ויש מעט חברות שיכולות לעשות לעצמן שיווק במובייל", אומר מקבי. "אולפני משחקים ללא יכולות שיווק משתמשים בנו - אנחנו מפרסמים באתר מודעות לגרסאות מובייל של משחקים שמפתחים השותפים שלנו". חמישה משחקים יצאו לשוק במודל זה, ועוד עשרה משחקים שהחברה מעורבת במימונם נמצאים בפיתוח. לדברי מקבי, החברה מממנת חלק מהמשחקים ב–100% וחלק ב–50%.

ברבעון הבא מתכוונת החברה להוציא משחק ראשון שפיתחה לאייפד, בשם Super Chicken Boy - משחק חינמי שבו מציל סופר צ'יקן בוי אפרוחים מידיהן של חיות טרף ומפלצות. המודל העסקי של המשחק יתבסס על רכישה של אביזרים וירטואליים בתוכו.

משחק נוסף שפיתחה, בשם Launch the Rocket, צפוי לצאת ברבעון הבא. ככל הנראה, ייגבה תשלום התחלתי על גרסה בסיסית, ותשלום נוסף עבור הרחבה. למשחקים תהיה גם גרסת רשת, שתופץ ב–Kizi, שדרכה ייחשפו השחקנים לגרסת המובייל.

החברה מעסיקה 24 עובדים, רובם בישראל ושניים ברומניה ובקרואטיה - המועדפות על חברות משחקים, מאחר שניתן למצוא בהן מפתחים בשכר נמוך יחסית. החברה, שגייסה השקעת סיד צנועה בתחילת דרכה ממשקיעים פרטיים, מכניסה 10 מיליון דולר בשנה. לדברי המנכ"ל - היא גם רווחית. לדבריו, הרווחים נובעים מפרסום בתוך Kizi.

למרות הפוטנציאל, בפאנטומיק לא מתכננים כרגע להפיץ את המשחקים בפייסבוק, אף שהיו בקשר עמה וקיבלו חוות דעת טובה על המשחק. לחברה גם אין כוונה לפנות למשחקי הימורים, אלא להמשיך להתמקד במשחקי קז'ואל. "התעשייה של משחקי הקז'ואל גדלה מאוד. המון כסף זורם לשם", אומרים בחברה.

Deemedya: מהפצה של משחקים לפיתוח משחקי אופנועים

דימדיה ‏(Deemedya‏) היא חברה תל אביבית שפעלה עד עתה בעיקר מתחת לרדאר. דורון קגן ומאיה גורביץ', בני זוג מתל אביב, הקימו חברה שמפתחת משחקים לאייפד, לאייפון ולאנדרואיד. הם פעילים בתחום עוד מ–2004 דרך חברה קודמת שהקימו, בשם רייפיוז'ן, שעסקה בהפצה של משחקים לטלפונים ניידים.

עופר וקנין

"התחלנו עם משחקים למכשירי נוקיה", מספרת גורביץ'. "שוק המשחקים לסלולר בישראל היה סביב 4% ממשתמשי הסלולר". רייפיוז'ן, שעבדה עם המפעילות הסלולריות הישראליות אך גם עם וודפון באירופה, נמכרה ב–2008 בעסקה של כמה מיליוני דולרים ל–Connect2Media, חברה אירופית להפצת בידור ומשחקים לסלולר.

דימדיה, כמו רייפיוז'ן, מתקיימת מתחילת דרכה ללא גיוס השקעות. החברה הוקמה ב–2010, ומתמקדת בפיתוח והפצה של משחקים. עד היום פיתחה 11 אפליקציות משחקים, שהורידו 65 מיליון משתמשים. החברה מתכננת לסיים את 2013 עם 100 מיליון הורדות.

המשחקים הפופולריים שפיתחה דימדיה הם סדרת משחקי Trial Extreme, שבהם מתחרה השחקן במרוץ אופנועים ויכול לרכוש בגדים מיוחדים לאופנוען שלו ולשפר את כלי הרכב תמורת נקודות או כסף. במשחק נוסף, בשם CatCH, צריך השחקן להריץ חתול שגנב נקניק ובורח מסבתא זועמת.

דימדיה מעסיקה שמונה עובדים בישראל שעוסקים בפעילות שיווק, הפצה ובקרת איכות ‏(QA‏) ו–12 עובדים ברוסיה, שם מתבצעת פעילות הפיתוח והעיצוב. בחברה נעזרים במפתחים חיצוניים ממדינות שונות, בהתאם למשחק. חלק מהמשחקים מפותחים על פי רעיון של סטודיו חיצוני, ודימדיה משמשים הוצאה לאור.

לדברי גורביץ', החברה מכניסה כמה מיליוני דולרים בשנה ושומרת על רווחיות. בניגוד לתדמית המפתח הבודד שיוצר משחק בחדרו בבית ההורים, דימדיה עובדת לפי לוחות זמנים נוקשים - שבהם קבועים הכותרים שתוציא בכל רבעון וכיצד יתבצעו השיווק והמוניטיזציה שלהם (הפיכתם לרווחיים).

"אנחנו משקיעים הרבה בליטוש המשחק - לשפר ולתקן מה שלא עובד - ובשיווק שלו", אומרת גורביץ'. "כיום אנחנו מבינים שצריך להשקיע הרבה בשיווק". בשבועיים הקרובים עתיד Trial Extreme לעלות לראשונה בגרסת פייסבוק, מה שיציב את דימדיה בשורה אחת עם פלריום, פלייטיקה ו–Diwip שכבר משתפות פעולה עם 
הרשת החברתית.

חלק מהמשחקים של דימדיה כוללים פרסומות, אך המודל העסקי של החברה מסתמך בעיקר על רווחים מרכישות בתוך המשחקים, שניתנים להורדה בחינם ברוב המקרים. "בשנתיים האחרונות המודל העסקי הוא לרוב רכישה בתוך האפליקציה, מה שלא היה לפני שנתיים - מורידים משחק בחינם והמשתמשים משדרגים את עצמם בתוך המשחק. במשחקי האופנועים אנחנו מרוויחים ממכירה של עוד שלבי משחק או ממכירת אביזרים", אומרת גורביץ'. לעומת הסכומים הגבוהים שמשקיעים משתמשים במשחקי הימורים או משחקים מורכבים יותר, הסכום הממוצע שמשלם משתמש במשחקי החברה הוא כ–50 סנט.

לדברי גורביץ', תעשית הקז'ואל גיימינג בישראל מתפתחת ככל שקהל השחקנים הפוטנציאלי גדל. "הקהל של משחקים בישראל גדל והולך. תפוצת הטאבלטים עולה, ומי שמשחק אלה גם הסבתא והאמא והילדים הקטנים. יש הזדמנויות למפתחים, וטכנולוגיה שמאפשרת לפתח ולעבוד בקלות גם מישראל", היא אומרת.

בניגוד לתחומים אחרים בהיי־טק או בתעשיית האינטרנט, פיתוח משחקים הוא עניין תלוי תרבות, שדורש הבנה של הסביבה התרבותית של קהל היעד, כדי לקלוע לטעמו וליצור להיט שימשוך שחקנים לאורך זמן. ישראל אמנם רחוקה ממוקדי הפיתוח של הגיימינג - ארה"ב, אירופה ויפן, אך גורביץ' טוענת שלא מדובר בחסם. לדבריה, "התרבות של תוכן גיימינג לא התחילה בישראל, אולם אין ספק שהישראלים יכולים להיכנס ולחדש, ורק צריך לרצות. זה לא קל להצליח כי חנויות האפליקציות מוצפות.

"משחק הוא חשיבה מחוץ לקופסה, וזה מאפיין את הישראלים. איך לגרום לשחקן ליהנות, להישאר במשחק ולהוציא כסף - כל הדברים האלה דורשים כשרונות ויצירתיות שיש בישראל, לצד יכולת טכנולוגית".

לדברי קגן, מהיכרותו עם התעשייה, הקרנות משקיעות פחות בחברות גיימינג מכיוון שהן סבורות שקשה להבטיח הצלחה לטווח ארוך של חברות מהתחום. אנג'לים נוטים יותר להשקעות בחברות גיימינג, ויש התעוררות של חיפוש השקעות בתחום.

Touchapps: משחקים לבנות מתוצרת מגדל העמק

אבישג שאר ישוב

על אף הנטייה לחשוב שחברות אינטרנט שוכנות בין הרצליה פיתוח בצפון לשדרות רוטשילד בדרום, יש גם חברות שחורגות מהגבולות האלה. אחת כזו היא Touchapps ממגדל העמק, שהקימו אייל בכבוד ואוראל אוחנה. החברה מתמקדת במשחקים לבנות, שמציעים להלביש, לעצב ולאפר דמויות, ופיתחה עשרה משחקים לאייפון ולאנדרואיד, מתוכם חמישה לווינדוס פון.

החברה צברה 25 מיליון הורדות למשחקיה, כשהמודל העסקי הוא רכישה מתוך האפליקציה. "בדמות הבסיסית במשחק ניתן לשחק בחינם, אבל אם רוצים דמויות נוספות ואיפור מיוחד צריך לקנות מטבעות של המשחק, ובאמצעותם את המוצר", מסביר בכבוד. הפריט הווירטואלי היקר ביותר עולה 5 דולרים.

החברה מעסיקה ארבעה עובדים בנוסף למייסדים, שעוסקים באיור, בתכנות, בשיווק ובהפצה. בכבוד לא מסכים להסגיר את ההכנסות, אך מציין שמדובר ב"סכום בן שבע ספרות". המשתמשים במשחק הם בגילי 6–17, ובמשחקים משולבות גם פרסומות.

"תהיתי איך חברה קטנה יכולה לתת פייט לחברות עולמיות גדולות. זה מכריח אותנו לגלות יצירתיות וייחודיות. אין לנו יתרון טכנולוגי. יש חברות משחקים בארה"ב עם 200 עובדים, אבל אם אנחנו עושים משחק, לא משנה אם עבדו עליו ארבעה אנשים או 400", אומר בכבוד. "אם היינו עושים משחקי תלת־ממד מטורפים לא יכולנו להתחרות בחברות בחו"ל, אבל בגלל שהלכנו לקז'ואל גיימינג - אנחנו יכולים".

לדבריו, "אני מכיר כאלה שקיבלו השקעות מקרנות ונכשלו, כי משחק אחד יכול להצליח אבל השאר לא. יש התעניינות זהירה. המשקיעים יודעים כיום שזה קשה. למפתח לפני שנתיים היה יותר קל לגייס כסף. אין כאן מודל עסקי מוכח - אם המשחק לא מצליח הוא לא מצליח. אי אפשר לדעת מה יתפוס".

Diwip: החברה שפייסבוק מחזרת אחריה

אף שהפעילות העיקרית של דיוויפ ‏(Diwip‏) מתל אביב היא במשחקי מכונות מזל, באחרונה היא התחילה לפתח משחקי קז'ואל שאינם קשורים להימורים. בהמשך, טוען מנכ"ל החברה, היא מתכננת לפתח משחקי משחקים מורכבים יותר, המכוונים לגיימרים, שבהם יש פוטנציאל גבוה יותר למעורבות של השחקן לאורך זמן.

"הנישה של משחקי ההימורים מייצרת הרבה כסף, ולכן אנחנו לא זונחים את התחום, אבל החזון שלנו הוא להיות חברת גיימינג שמציעה מגוון משחקים", אומר יניב גמזו - מנכ"ל משותף ב-diwip יחד עם אודי קנצוקר.

התחרות בתחום לא קלה. דיוויפ צריכה להתחרות מול 100 חברות אחרות בתחום. למרות זאת, נראה שהחברה מצליחה: לדיוויפ שיתוף פעולה הדוק עם פייסבוק, ובכנסי גיימינג של הרשת החברתית מוצגת החברה בתור אחת הישראליות המצליחות בתחום.

בדיוויפ לא מנדבים מידע על הכנסות, אך טוענים שהחברה רווחית כבר משלב מוקדם. המודל העסקי מבוסס על רכישות בתוך המשחק - בשלבים הנמוכים השחקן יכול להתקדם בחינם, אך כדי להגיע לרמה גבוהה עליו לרכוש מטבעות משחק. כל שחקן מקבל בונוס יומי של מטבעות משחק - אך מי שלא מעוניין להסתמך על הבונוס הזה בלבד רוכש מטבעות בתשלום.

עד היום פיתחה החברה שישה משחקי קזינו, שמוצעים בחבילה בפייסבוק תחת השם Best Casino. בשבועיים הקרובים יעלה לפייסבוק משחק קזינו נוסף, שפיתחה החברה בחמשת החודשים האחרונים.

באחרונה עלה לפייסבוק משחק של דיוויפ בשם
Bubbles World, גרסה חברתית למשחק הממכר הידוע, שבו ניתן לשחק גם מול חברים מהפייסבוק ולהתחרות על תואר מפוצץ הבועות המוצלח ביותר. המשחק, כך נראה, מאותת על רצונה של החברה לעבור מתחום ההימורים לתחום המשחקים החברתיים בכלל. המודל העסקי של משחק הבאבלס הוא רכישה בתוך המשחק של תורות נוספים או עזרים שמשפרים את הפגיעות.

שניים מתוך משחקי החברה זמינים גם באייפון, באייפד ובאנדרואיד. במובייל רשמה דיוויפ 2.5 מיליון הורדות ובפייסבוק יש לה 16 מיליון משתמשים רשומים, שמתוכם 2.5 מיליון משחקים בקביעות. לדברי גמזו, כ–2% מהשחקנים משלמים על מטבעות וירטואליים שנמכרים במשחק, בחבילות שנעות מ–5 דולרים ועד 200 דולר. בנוסף למטבעות, נמכרים גם אביזרים וירטואליים, כמו צופרי וובוזלות וזרי פרחים, שאפשר להעניק לשחקנים אחרים. "יש לזה אלמנט חברתי, זה מה שגורם לאנשים לרצות לשחק אצלנו ולא בזינגה פוקר", טוען המנכ"ל.

לפי גמזו, רק חלק מהשחקנים הם מישראל, והשאר מ–250 מדינות - כולל מגרינלנד ומהוותיקן, אך השוק העיקרי שלה הוא בארה"ב ובמערב אירופה. החברה, שנוסדה ב–2010 על ידי גמזו ואודי קנצוקר, מעסיקה 33 עובדים.

בניגוד לחברות אחרות - דיוויפ מפתחת את כל המשחקים במודל אינהאוס, כולל העיצוב, הגרפיקה והאנימציה. גם את מערכות התוכנה, למשל מערכות האנליטיקס שמנטרות את תנועת השחקנים וההוצאות במשחק, מפתחים בתוך החברה. "אנחנו מאמינים שחבל להיות תלויים בחסדים של אחרים", אומר גמזו.

מייסדי החברה הם מהנדסי תוכנה בהכשרתם, שאחרי שהתלהבו מהמשחק זינגה פוקר החליטו לפתח בעצמם משחק מתחרה. גמזו עבד בעבר באקטימייז, שנמכרה לנייס. הקמת החברה התבססה על השקעה משותפת של המייסדים, שכל אחד מהם מחזיק במחצית מהחברה. לדברי גמזו, בתחילת הדרך הם ניסו לעניין משקיעים - אך לא הצליחו מאחר שהקרנות לא הבינו את הקונצפט של קז'ואל גיימינג.

"אנשים לא הבינו את הרעיון של משחקי סושיאל שבאנו אתו", אומר גמזו. "לא היה ברור להם למה שמישהו ישלם כסף במשחק מבלי לקבל כסף בחזרה. גם כיום אנשים שלא מכירים את התחום חוששים להשקיע, אבל מצד שני כבר אחרי חודש רואים שמשתמשים מתחילים לשלם. כיום יש יותר נכונות".

לדברי גמזו, כיום האתגר האמיתי של חברות הקז'ואל גיימינג הוא המעבר מהדסקטופ למובייל. "במובייל אפשר למצות הרבה יותר מכל שחקן, כי אפשר לשחק בדרכים וגם בתור לרופא השיניים. מצד שני, התחרות שם על המשתמשים הרבה יותר קשה - והחברות משקיעות מאמצים רבים בשיווק ובהרחבת בסיס המשתמשים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם