האקזיט לחיפה: הסטארט אפים שלא ממהרים לשנות אזור חיוג - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האקזיט לחיפה: הסטארט אפים שלא ממהרים לשנות אזור חיוג

בתשע בערב חיפה אולי הולכת לישון, אבל לפחות כמה מאות סטארט אפיסטים צעירים נשארים ערים עד השעות הקטנות של הלילה 
כדי לעבוד על האקזיט הבא ■ בתוך שנה בלבד שילש את עצמו מספר הסטארט אפים בעיר - ואפילו התל-אביבים עולים לרגל

33תגובות

יונית בר, 30, היתה עד לפני חצי שנה מאמנת כושר תל-אביבית. מודעה מקרית שראתה בעיתון שינתה את חייה: לאחר שקראה על תחרות רעיונות לסטארט-אפים בחיפה, "עליתי על הרכבת עם רעיון לאפליקציה שתגרום לילדים לצאת לשחק בחוץ ולנהל אורח חיים בריא יותר", היא מספרת. "באתי לכאן, ומאותו רגע התאהבתי בעיר". אף שאין לה רקע בטכנולוגיה או ביזמות, היא זכתה במקום השני בתחרות.

בר החליטה לממש את הרעיון, ולהפוך אותו לסטארט-אפ בשם YouMe, שפועל במסגרת האקסלרטור ‏(תוכנית האצה לסטארט-אפים שנמשכת כמה חודשים ומטרתה לדחוף את החברה הצעירה קדימה באמצעות ליווי צמוד, ראו מסגרת‏) החיפאי היי-סנטר, שבו נערכה התחרות. "עזבתי את תל אביב ועברתי לגור כאן לפני חצי שנה", אומרת בר, שנמצאת בימים אלה בעיצומו של תהליך פיתוח אפליקציית מציאות רבודה שמעודדת ילדים לשמור על תזונה נכונה ולבצע פעילות גופנית, ביחד עם שמעון ינאי, השותף הטכנולוגי ששידכו לה באקסלרטור.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

עבור רוב היזמים הישראלים, הבחירה לעבור לחיפה כדי להקים סטארט־אפ אינה טבעית. אמנם כבר שנים שחיפה מזוהה עם היי־טק ישראלי, אבל בעיקר עם ענקיות גלובליות כמו גוגל, פיליפס, אינטל, מיקרוסופט ובאחרונה גם אפל, ולא עם סטארט־אפים. העיר הולידה יזמים לא מעטים - כמו אייל גורה, שהקים כמה חברות וכיום הוא שותף עצמאי בקרן פיטנגו, אחיו רון גורה, שהקים את דה גיפט פרוג'קט ומכר אותה ל-eBay, ושי וינינגר, אחד ממייסדי פייבר - אך רובם בחרו להקים את החברות שלהם באזור המרכז.

תל אביב וסביבתה הן אבן שואבת ליזמי היי־טק צעירים, עם האינטרנט האלחוטי החופשי בבתי הקפה והשיחות על חלום האקזיט שאפשר לשמוע בכל פינה. גם הכסף, הדלק שמניע את תעשיית הסטארט־אפים, מרוכז בעיקר אצל אנג'לים ‏(משקיעים פרטיים‏) וקרנות הון סיכון במרכז, וכך גם מרבית נותני השירותים.

לא משנים 
את אזור החיוג

עם זאת, בר לא לבד: בשנתיים האחרונות החלו לקום בחיפה סטארט-אפים שלא ממהרים לשנות את אזור החיוג שלהם. את המגמה מובילים יזמים שגרים בצפון, ונמאס להם לעלות כל בוקר לרכבת ולנסוע דרומה. בחודשים האחרונים יש כבר ממש מבול של אירועים וכנסים שמתרחשים בחיפה. לאחר שקיבלנו את ההזמנה השביעית החודש, החלטנו שהגיע הזמן לצאת למסע בעקבות הסצנה הסטארט-אפיסטית המתהווה בעיר.

אבישג שאר ישוב

מחקר מקדים שערכנו העלה שבשנה האחרונה קמו בחיפה אקסלרטורים ותוכניות יזמות בקצב שלא היה מבייש את האחות הגדולה תל אביב: רק לפני שנה היו בחיפה שתי חממות, אך מאז הוקמו בה שישה גופים יעודיים העוסקים ביזמות, וכיום פועלים בה שלוש חממות, שני אקסלרטורים ומרחב עבודה משותף ליזמים, כשבקרוב ייפתח לפחות עוד אחד. גם מספר האירועים בתחום עלה משניים-שלושה בחודש לכעשרה, והנוכחות בהם גדלה מ–10–15 משתתפים באירוע ל–60 משתתפים ויותר - כששליש מהם מגיעים מחוץ לחיפה, ובעיקר מגוש דן. והשורה התחתונה: לפי הערכות של רשות הצעירים בעירייה, מספר הסטארט-אפים בעיר שילש את עצמו בשנה האחרונה - מ-20 סטארט-אפים רק לפני שנה לכ-60 כיום.

לאחר התלבטות קצרה, החלטנו שניקח רכבת לחיפה. לפי התוכנית, הנסיעה ברכבת לחיפה אמורה להימשך שעה וחצי, אבל עיכוב בתחנת הרצליה שיבש את לוחות הזמנים. מחוץ לתחנת מרכז השמונה בחיפה עמדו המוני נהגי מוניות, צועקים בעברית ובאנגלית. לרגע באמת ניתן היה לחשוב שאנחנו בחו"ל. במרחק של פחות מחמש דקות הליכה נמצא קמפוס הנמל - המתחם שמרכז את מרבית הפעילות בתחום היזמות. מאיה ראז, מנהלת השיווק הנמרצת של רשות הצעירים בעיריית חיפה קיבלה את פנינו, והוליכה אותנו למרכז הצעירים, התחנה הראשונה בביקור.

לעיריית חיפה תפקיד מרכזי בשינויים המתרחשים בזירת היזמות. רשות הצעירים, שתפקידה לענות לצורכי האוכלוסייה בגילי 40-13, הוקמה לפני עשרה חודשים. במסגרת הרשות פועל מרכז הצעירים, שהוקם לפני שנתיים בתמיכת שותפות חיפה בוסטון וג'וינט ישראל, ושוכן באזור הנמל. המרכז הוא מקום מפגש ליזמים, מספק שירותי ייעוץ, מארגן אירועים וסדנאות ומשמש צומת מידע וקישור לתחום היזמות והסטארט-אפים בעיר.

את הפרויקטים בתחום היזמות מובילה נועה בלחסן. לדבריה, מאז הקמתו ליווה המרכז יותר מ-20 סטארט-אפים חדשים, הנמצאים בתהליכי פיתוח וגיוס הון. בניגוד לרוב משרדי העירייה, הקירות במרכז הצעירים צבועים בצבעי פסטל ובין החדרים חוצצים קירות שקופים. נראה שגם הגיל הממוצע של צוות העובדים הוא פחות מ-40.

התעוררות היזמות בחיפה נולדה לצד השקעה בהתחדשות עירונית באזור הנמל. כשאנחנו יוצאים ממרכז הצעירים בדרך לתחנה הבאה שלנו, אנחנו רואים כמה עשרות צעירים בהפסקה מהלימודים באחד המוסדות האקדמיים שקמו בנמל. האזור נראה שוקק חיים - מסעדות, פאבים, חנויות, גלריות ומעונות סטודנטים. לדברי חיפאים ותיקים, עד לאחרונה היה האזור מחוספס ומסוכן, כזה שהתרחקו ממנו. כיום, הם אומרים, ניתן אפילו לראות תיירים "שמגיעים עם הספינות הגדולות שעוגנות בנמל", מטיילים באזור.

לא רחוק משם, מעבר לכביש, סמוך לדרך העצמאות, בקומה התשיעית של בית צים, אנחנו מבקרים את מרכז היזמות היי-סנטר. המרכז נוסד ביוזמת העירייה בעקבות מלחמת לבנון השנייה ובתמיכה ממשלתית כחברה הבת של החברה הכלכלית חיפה. המרכז כולל חממה, אקסלרטור וחלל עבודה משותף. הבניין שבו שוכן המרכז חריג בנוף הנמל - מבנה היי-טקיסטי מצופה זכוכית שזה עתה עבר שיפוץ שלא השאיר זכר למבנה המיתולוגי.

יעל מיטלמן, מנכ"לית היי-סנטר, מספרת שכאשר הם נכנסו לבניין רוב הקומות היו שוממות, למעט יונים שאיכלסו חלק מהחדרים. קשה להאמין שבחדרים המיושנים שבעבר ישבו בהם פקידי חברת הספנות הלאומית, עובדים כיום סטארט-אפים צעירים על טכנולוגיות המחר - נעליים שעוזרות למבוגרים לשמור על שיווי משקל, טכנולוגיה להעברת מידע בין סמארטפונים ומנוע מתקדם להשוואת מחירים.

חלק מהחברות כבר יותר בשלות וכבר השיגו מימון ממשקיעים, ואחרות עדיין בשלב בוסרי. אנשי היי־סנטר מוליכים אותנו בין החדרים, חושפים עוד חברה ועוד טכנולוגיה. עם זאת, כחלק מהתעוררות האזור, הבניין התמלא, ערכו עלה והוא נרכש על ידי יזם. בימים אלה המרכז עובר למשכן חדש, בבניין שבעבר שימש את הביטוח הלאומי.

"בתור יזם תמיד האמנתי שהדבר הכי טוב שיש בחיפה הוא הדרך לתל אביב. כמו הרבה סטארט־אפיסטים, חשבתי שהדבר הנכון לעשות הוא להיכנס לאוטו ולנסוע", מודה צביקה שחף, יזם לשעבר וכיום סמנכ"ל שיווק בהיי־סנטר. כיום הוא חושב אחרת: "יש פה סצינה מבעבעת. לא סתם מרכזי הפיתוח של החברות הגדולות נמצאים פה - נולדים פה כל יום רעיונות גדולים, יש פה כוח אדם איכותי ותחרותי. עם זאת, אפשר לגייס מפתחי מובייל במחיר נמוך ב-30% מבתל אביב. זה משמעותי לחברה, במיוחד בשלבים המוקדמים שלה".

מיטלמן מחזקת את דבריו: "תעשיית הסיד ‏(כינוי לסטארט־אפים בשלב מוקדם של פיתוח‏) מחפשת דברים זולים, שכירות נמוכה, יוקר מחיה נמוך ורכבת שהיא פתרון סביר לתחבורה מהמרכז - כל אלה הם יתרונות של חיפה". עם זאת, יזמים חיפאים שפגשנו בהמשך ציינו כי רוב הסטודנטים שלומדים בטכניון מעדיפים להתקבל לעבודה באחת החברות הגדולות בפארק התעשייה מת"ם ולא מעוניינים לעבוד בסטארט־אפים, ולכן קיים קושי לגייס כוח אדם. גם היזמים עצמם הם לאו דווקא בוגרי המוסד.

אבישג שאר ישוב

אווירה של מושב בנמל

ערן אלפונטה ורני זייגר, שניים משלושת המייסדים של אקסלרטור האפליקציות StartApp Factory, שיושב בחודשים האחרונים במרכז הצעירים שהוקם בנמל על ידי עיריית חיפה, אוכלים את ארוחת הצהריים שלהם בחומוס סעיד - מסעדת חומוס טיפוסית על דרך העצמאות. אי-אפשר לדמיין תפאורה שונה יותר מזו המאפיינת את סצינת הסטארט-אפים ברוטשילד או בהרצליה פיתוח. בזמן הארוחה לא עוברים לידינו אנשי הון סיכון מעונבים, אלא בעיקר פועלים ועובדים מהסביבה, אבל את זייגר ואלפונטה זה לא ממש מטריד.

הם מזמינים כמה מנות חומוס וסלט ומספרים בהתלהבות למה הבחירה בחיפה היא הדבר הנכון ביותר: "אני תל אביבי במקור, וכיום גר בחיפה", מספר אלפונטה, המנכ"ל. "לפני שלוש שנים וחצי נהפכתי ליזם, אחרי שעבדתי בחברות שבבים. השתתפתי בהרבה כנסי סטארט-אפים באזור תל אביב והרצליה. שמתי לב שבערך שליש מהיזמים שמגיעים הם חיפאים - זה הרבה. השליש השני, אגב, מורכב מירושלמים. אמרנו שיש כל כך הרבה יזמים חיפאים וסטודנטים, אז בואו נקים את המרכז שלנו פה. זה מוכיח את עצמו".

באקסלרטור האינטרנטי של אלפונטה ושותפיו משתתפים שבעה מיזמים המפתחים אפליקציות ומעמידים אותן לבחירת הקהל הרחב, בדומה ל"כוכב נולד" - אלא שבמקום סמסים, המיזמים מגייסים מהציבור הון למימון אבן הדרך הבאה. המיזמים המשתתפים בתוכנית מגיעים מאזור חיפה וגם משתמשים בעיר כסביבה לבחינת האפליקציות שלהם. כך למשל, מפתחי GrouPic, אלבום משותף שאליו מעלים תמונות כמה משתמשים, ערכו לפני כשבועיים פיילוט ב-14 פאבים חיפאיים. במהלך ערב שבו נערכו הרצאות בברים בעיר על ידי אנשי אקדמיה, צילמו משתמשים באפליקציה תמונות כדי לשווק את האפליקציה ולבדוק אותה על קהל משתמשים.

שעת הצהריים מתאחרת. אלפונטה וזייגר לוקחים אותנו לגג של חברת גולדפיש הפקות, משם אפשר לראות את הים. רק כשאנחנו עומדים מתחת לבניין, שנמצא מול מרכז הצעירים ומסעדת הנמל 24 היוקרתית, אלפונטה מתקשר להודיע לבעלים של החברה, דידי נישליס, שאנחנו עולים אליו.

האווירה בנמל היא קצת כמו במושב של פעם. הדלתות פתוחות, היזמים לא מתקשרים לפני שהם קופצים לבקר אחד את השני והשיחות מלאות פרגון הדדי. כקהילה קטנה עדיין, כולם מכירים את כולם ושמחים לעזור. ברוח הקהילתיות והתמיכה, הריהוט במשרדי הסטארט-אפ מדיסייף, למשל, הגיע מהסטארט-אפ פוטוצ'ינו, שנמכר לפני שנה ל-Shutterfly האמריקאית - וסיפק אקזיט ראשון לאזור הנמל.

אנחנו מתיישבים במרפסת הגג, ממנה נשקף הים ותנועה בלתי פוסקת של אוניות בנמל. על שולחן הגינה הסטנדרטי מגיש לנו נישליס, בנו של דני נישליס, בעלי רדיו חיפה ורדיו תל אביב, בייגלה ומים. בכל זאת, עיר פועלים. כאן אין, לפחות בינתיים, גינונים מיותרים.

אבישג שאר ישוב

נישליס הבן היה בעבר בעלים של שתי חברות סטארט-אפ ‏("אבל לא הייתי טוב בזה"‏). כיום הוא דמות משמעותית בסצינה בעיר, בין היתר בזכות ערבי Beer Tech המתקיימים ביום שני האחרון בכל חודש בברים ברחבי העיר. "לפני שנתיים וחצי הגיעו מים עד נפש. לי ולחברים שלי נמאס לנסוע למרכז לאירועי נטוורקינג. התחלנו לקיים את אירועי Beer Tech של 15 חבר'ה חנונים בלי חברים. כיום לכל אירוע מגיעים 70-50 איש, ותיקים וחדשים. לא פיספסנו אף אירוע כבר שנתיים וחצי".

נישליס מודה כי "כדי למשוך קהל וסיקור תקשורתי לאירועים בחיפה צריך לייצר תוכן טוב ומעניין פי שניים מזה של אירוע במרכז", אבל הוא מקווה שזה עניין של מיתוג, שיכול להשתנות "אם חיפה תמותג כעיר סקסית שמייצרת יזמים בשלב מוקדם".

אחרי עוד שיחת טלפון ספונטנית מצטרף אלינו היזם עומרי שור, בן 32. הוא במקרה היה בסביבה, אחרי שחזר מיום של פגישות בתל אביב. האחים החיפאים עומרי ורותם שור הם דוגמה לדור היזמים החדש שנולד בחיפה. בדצמבר 2011 שמעו האחים על קורס יזמים שנפתח במרכז הצעירים שבנמל. רותם, 30, האח הצעיר שעוסק בפיתוח תוכנה מגיל 9, עבד באותה עת שנתיים בצ'ק פוינט בתל אביב. בנסיעות היומיומיות שלו ברכבת הוא כתב את שורות הקוד הראשונות בסטארט-אפ מדיסייף ‏(MediSafe‏) שהקימו האחים, ומציע מערכת לניהול נטילת תרופות.

עומרי סיים לימודי תואר שני במינהל עסקים עם התמחות ביזמות במכללה למינהל, ועבד בחברת התוכנה "מסדית", שפעלה בעיר התחתית בחיפה. "חבר שלח לי מודעה על קורס יזמות. באתי לרותם ואמרתי לו שזה הצעד הראשון שלנו, שאחריו נראה מה נעשה", מספר שור. הסדנה במרכז הצעירים נמשכה חודשיים והמפגשים נערכו פעמיים בשבוע. "התחלנו לפתח מוצר, וכשסיימנו את הקורס הצגנו את הרעיון באירוע שנערך במרכז הכרמל והצליחו להביא אליו 
כעשרה משקיעים. תוך כדי שהצגתי את החברה ציפצף הטלפון שלי - אחד המשקיעים בקהל שלח לי מייל שהם מאוד מעוניינים", אומר שור.

ואכן, מדיסייף - שנולדה בסדנת היזמות - נהפכה לסטארט-אפ, וכבר רשמה כמה הישגים ובהם חוזים עם שתי חברות תרופות ו-62 אלף הורדות של האפליקציה. בשבוע שעבר השתתפה החברה בתחרות סטארט-אפים גדולה בהודו. משרדי מדיסייף שוכנים במוריה, בציר העליון של הכרמל. לא רחוק ממדיסייף, על הכרמל, נמצאים הסטארט-אפים טוויטרלנד, פלטפורמה להתאמה אישית של תצורת טוויטר, ופיקסטר, המפתחת טכנולוגיה לשיפור תמונות. שלושתם השתתפו בשנה האחרונה בתוכנית האקסלרטור של מיקרוסופט בהרצליה. במחזור הראשון של האקסלרטור נרשמה נוכחות חיפאית מרשימה: ארבע מתוך שמונה החברות שהשתתפו בו הובלו על ידי חיפאים. חברה נוספת שיושבת במרכז הכרמל היא מטאל קומפאס, שמפתחת רובה למשחקי מציאות רבודה בסמארטפונים.

לא רק יוצאי 8200

מהגג של נישליס אפשר לראות גם את הבניין של נסטק ‏(NESTech), חממה המתמקדת במיזמים מהפריפריה החברתית: נשים, חרדים, ערבים ואוכלוסיות מודרות אחרות שאינן נוטלות חלק מרכזי בסצנת הסטארט-אפים בישראל. הכניסה למשרדי נסטק היא מסמטה שצמודה לפאב העוגן, שיורדי ים מאכלסים אותו מ-1942. מיזמים הנקלטים בחממה נהנים ממימון של 100 אלף דולר לשנת הפעילות הראשונה, השקעות המשך למיזמים נבחרים וליווי צמוד.

עד כה נקלט בחממה המיזם סגסיטי של היזם האתיופי אליאס יוסף, שמגיע כל יום מגבעתיים למשרד בנמל חיפה. בנוסף, פועל במשרדי נסטק מרכז הדפסה בתלת ממד, Haifa3D, שנועד לשרת יזמים, סטודנטים, בעלי עסקים קטנים שצריכים לייצר רכיבים בכמות קטנה ומתעניינים בתחום הדפסת תלת הממד.

היה זה אך טבעי שהחממה החברתית תבחר לקבוע את מושבה בחיפה, ולא בתל אביב: "45 דקות נסיעה זה לא פער. לוקח זמן גם להגיע לתל אביב מהפרברים. זה יותר הבדל של State of Mind", אומרת אילת בן ערב, מנכ"לית נסטק. "החזון שלנו היה להרחיב את הפרופיל של היזם הטיפוסי. זיהינו קהל יעד של יזמים מהפריפריה החברתית, לא תל אביבים יוצאי 8200. עם זאת, המטרה של החממה היא לגדל חברות מצליחות ורווחיות, ולא רק לתרום לקהילה".

תוכנית נוספת בסביבה, שפתחה את שעריה השנה בחיפה, היא סטארט-אפ בוטקאמפ ‏(Startup Bootcamp‏) האירופי. לאחר שכבר הקימו מרכזים בערים כמו דבלין, ברלין, אמסטרדם וקופנהגן - בסטארט-אפ בוטקאמפ חושבים שדווקא חיפה היא המקום הנכון להיות בו. לפני כשבועיים הסתיים המחזור הראשון בתוכנית, שבו השתתפו שמונה חברות, מחציתן מאזור חיפה, וכבר נפתחה ההרשמה למחזור הבא. מאחורי המיזם עומדת הקרן הבריטית סושי ונצ'ר פרטנרס.

בניגוד לרוב המיזמים, שבחרו להתמקם באזור הנמל, סטארט-אפ בוטקאמפ פועל מאוניברסיטת חיפה. "הבחירה בחיפה נעשתה בין היתר משום שמבחינת תחרות וצפיפות של אקסלרטורים בחיפה לא היה כלום. כמעט בכל תוכנית שדיברתי אתה היתה קבוצה של יזמים מחיפה. רצינו שתהיה אלטרנטיבה וניתן מענה נוח וקרוב לבית גם לחברות מהצפון", אומר בשיחת טלפון שי חיים, סמנכ"ל תפעול בסטארט-אפ בוטקאמפ.

אבישג שאר ישוב

עם הפנים לתל אביב

מהר מאוד השיחה על הגג של גולדפיש הופכת לפולמוס על החסמים שעומדים בפני מימוש הפוטנציאל החיפאי בתחום היזמות. קבוצת היזמים שהתקבצה על הגג רואה בעצמה דור חלוצי שהביא את עולם הסטארט-אפים לחיפה. "נראה שאין מספיק מחשבה אסטרטגית בנושא. כולנו אנשים שהיו מוכנים להתנדב כדי לשבת יחד ולחשוב איך אפשר לקדם את התחום בעיר. הרי הכסף נמצא בתל אביב. מה שיביא יזמים לחיפה זה הוזלת תקורות. למשל, להעניק פטור מארנונה או לתת תמריץ לפתוח פה חברות. יש פה בניינים שעומדים ריקים, יכולים למצוא פתרון שיאפשר לארח בהם חברות ולתת שטח חינם לסטארט-אפים", אומר נישליס.

ואולם, היוזמות שמובילה העירייה הן בעיקר לליווי סטארט-אפים וארגון אירועים, ולא מתבטאות במתן הטבות כספיות לחברות שבוחרות לפעול בעיר. מוקדם יותר הסביר לנו רפי פיינסוד, מנהל תחום צעירים ברשות הצעירים של העירייה, כי העירייה לא יכולה לתת לסטארט-אפים הנחות בארנונה על דעת עצמה, מאחר ומשרד הפנים אחראי על התחום. "היו הקלות בארנונה ליזמות בתחום האמנות בנמל. העיר לקחה על עצמה להפוך את העיר התחתית לסוהו והיא ספגה חלק מהעלויות. יכול להיות שההקלות יתרחבו גם לסטארט-אפים, אבל זה לא העיקר, אלא הליווי".

למרות אווירת הלוקל-פטריוטיות, גם לחיפאים שלא חולמים על מעבר לתל אביב, ברור שצריך לבקר בה תדיר. "החברה יושבת בחיפה על הכרמל, אבל אנחנו מנהלים חברה, ככה שאני כל יום עולה על הרכבת ונוסע לתל אביב. כל השירותים בתל אביב: עורכי דין, משקיעים, מעצבים", אומר שור. עם זאת, "אני לא רואה סיבה לקחת את החברה ולהעביר אותה לתל אביב. אם כבר, אז לעמק הסיליקון או לניו יורק", הוא אומר.

יזם מהמרכז, שהשתתף באחת מתוכניות ההאצה בחיפה, נשמע פחות אופטימי. לטענתו, "התנאים היו מצוינים והצוות מקסים, אבל לדעתי המיקום מכשיל. קשה להביא את האנשים לצפון. כל מיזם שרוצה להצליח יורד למרכז. גם ב"דמו דיי" ‏(יום ההדגמה של החברות בפני משקיעים‏), שקיימנו בסוף התוכנית, הגיעו פחות מחצי מהמוזמנים שהיו אמורים להגיע. זה לא נוח. הסצינה היא בתל אביב ולא בחיפה. אותה בעיה יש גם בירושלים. סטארט-אפ לא יכול להיות ישות עצמאית, הוא צריך להיות חלק מהוויה, להזמין ולהיות מוזמן לדברים שקורים באזור. היום כולם עוברים למרכז כי הם יודעים שבחיפה הם יהיו כמו בחו"ל, מנותקים ממה שקורה".

"ברור שלא נהיה עיר הסטארט-אפים של ישראל", אומר נישליס במבט מפוכח, "זאת תמיד תהיה תל אביב, אבל חיפה בהחלט יכולה להפוך לעיר הסיד של ישראל - אלטרנטיבה זולה שתמשוך מיזמים בתחילת דרכם, שמתנהלים בצורה רזה וחסכונית. תמיד יש סיכוי שמיזמים שנולדו בעיר גם יישארו בה אחר כך".

אחרי שהשמש שוקעת על הנמל, אנחנו לוקחים כרמלית למרכז הכרמל. בפאב בגן האם מצטרפים אלינו אנשי הסטארט-אפ מטאל קומפאס. על כוס בירה מוקדמת בבר כמעט ריק של אמצע השבוע, מתגלגלת שיחה כל כך מוכרת בין יזמים - הסכמים חדשים שעליהם חתמו, חוויות מתחרויות שבהן השתתפו, וכמובן קיטורים על שכר הדירה המאמיר. לרגע אפשר היה להתבלבל ולחשוב שאנחנו ברוטשילד.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#