בנט, שכחת את אחיך ההיי-טקיסטים? - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנט, שכחת את אחיך ההיי-טקיסטים?

המשך הפגיעה בתקציבי המדען הראשי תדרדר את ישראל בטבלת ההיי-טק העולמית

11תגובות

אחד המותגים הגדולים ביותר שיצאו מישראל בשנים האחרונות הוא ה"סטארט-אפ ניישן". נס הטכנולוגיה שהפריח את השממה הפך לסיסמה שמנהיגי ישראל מתגאים בה בכל מפגש בינלאומי בו הם נוכחים.

בנימין נתניהו, שמעון פרס ופוליטיקאים אחרים מפיצים את הבשורה בעולם ומזמינים אורחים לצפות בפלא. כל שבוע מגיעות לישראל משלחות מכל רחבי העולם להתרשם, ואכן יש על מה להתגאות – על הדיסק און קי, על שבבים מתוחכמים, על השבת היכולת לנכים ללכת והרשימה עוד ארוכה.

באופן אירוני, הסיפור שפותח את הספר "אומת הסטארט-אפ" - התנ"ך של המאמינים במיתוס הסטארט-אפ ניישן - הוא לידתה של בטר פלייס. החזון היה אדיר, נשיא המדינה נרתם לפתוח דלתות בדאבוס בפני שי אגסי, היזם הצעיר והנחוש, והכל היה נראה מבטיח - עוד מאמץ קטן ויזם ישראלי יצליח לגאול את העולם מההתמכרות שלו לנפט באמצעות טכנולוגיה פורצת דרך בחדשנות שלה. אלא שבינתיים, נראה שמתרחק היום שבו החלום באמת יהפוך למציאות ובטר פלייס ממשיכה לחפש את דרכה כדי לשרוד.

כפרי ניר
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

זוהי תמצית סיפור ההיי-טק, פעם קטר הצמיחה של המשק הישראלי. כשחברה מצליחה, ההצלחה יכולה להיות פנומנלית. עסקה אחת כמו מכירת וייז לפייסבוק במיליארד דולר מזינה חלומות אצל אלפי יזמים בפוטנציה שרוצים גם הם להצטרף לחגיגה. אלא שסיפורי ההצלחה כמו צ'ק פוינט שזוכים להגיע לכותרות הם המיעוט. לא במקרה גוף המימון העיקרי שמזין את הדלק בצינורות תעשיית הסטארט-אפים נקרא קרנות הון סיכון. רמות הסיכון בהן מסתכנים יזמים ומשקיעים הן גבוהות במיוחד.

דווקא שר הכלכלה הטרי, נפתלי בנט, זכה לקחת חלק באחד מסיפורי ההצלחה של ההיי-טק הישראלי. הוא היה אחד מארבעת מייסדי סאיוטה, סטארט-אפ בתחום מניעת הונאות ברשת, שב-2005 נמכר ב-145 מיליון דולר לחברת RSA (שבהמשך נרכשה בעצמה על ידי EMC). בנט, שבוודאי גרף קופון נאה מהעסקה, ראה את התרומה למשק כשהחברה שהקים הפכה למרכז פיתוח של חברת ענק בינלאומית. הפעילות של סאיוטה בתוך RSA צמחה והיא מעסיקה עובדים מוכשרים בשכר גבוה, תורמת לייצוא ומזינה טבעת של נותני שירותים בהרצליה פיתוח והסביבה. עד היום המעגל החברתי של בנט כולל לא מעט אנשי היי-טק ובין התומכים שמימנו את מסע הבחירות שלו נמצאים אנשי הון סיכון שהשקיעו בו סכומים משמעותיים.

כשמונה בנט לתפקיד שר הכלכלה ניתלו בו ציפיות גבוהות. התקווה הייתה ששר הכלכלה יכיר בחשיבות ההיי-טק למשק הישראלי ויהפוך אותו מחדש לקטר הצמיחה של ישראל, לאחר שבעשור האחרון הוא עמד במקום. אלא שהתקציב החדש שפורסם הבהיר שבנט שכח את אחיו ההיי-טקיסטים. מי שציפו לתקציב שיהווה בשורה להיי-טק התאכזב לגלות תקציב נטול מנועי צמיחה. בימים האחרונים קהילת ההיי-טק הישראלית כמרקחה, לנוכח הקיצוץ הצפוי בתקציב המדען הראשי - זרוע התמיכה המרכזית בתעשייה.

למרות הסיכון האדיר, ממשלות ישראל השכילו להבין את היתרון העצום והתרומה המשקית של חברות היי-טק כשהן מצליחות להתקדם: חברות שתורמות לייצוא מן המדינה, מעסיקות עובדים בשכר גבוה המשלמים מסים גבוהים, ומחזיקות סביבן מעגלים של נותני שירותים מעורכי דין ורואי חשבון ועד מסעדנים ושירותי תחבורה. לממשלת ישראל היה תפקיד מרכזי בהפיכת ישראל למדינת הסטארט-אפים כשיסדה את תוכנית "יוזמה" בתחילת שנות התשעים שהביאה להקמת תעשיית קרנות הון סיכון.

כשעומדות על הפרק דרישות לקיצוץ בחינוך, בבריאות ובמקומות כואבים אחרים, קיצוץ תקציב המדען הראשי נראה כמו צרות של עשירים - סעיף שקל לחתוך בו. התפיסה המקובלת היא שחברות היי-טק יכולות להסתדר בכוחות עצמן בשוק התחרותי והגלובאלי בו הן פועלות, לא רואים בהן מנוע צמיחה שצריך לטפח.

ואכן, בעשור האחרון קוצץ תקציב המדען הראשי - זרוע התמיכה המרכזית של המדינה בחברות היי-טק - במעל ל-40%. לפי התקציב החדש צפוי ב-2013 קיצוץ של כשליש בהשוואה לשנה שעברה - חצי מיליארד שקל פחות. סך הכל כמיליארד שקל.

הצלחת ההיי-טק שנראית כיום לעין נשענת על זרעים שנטמנו בעבר ולא מובטח להיי-טק הישראלי עתיד ורוד. קרנות ההון סיכון בישראל ובעולם מתאוששות לאיטן מהמשבר הכלכלי העולמי ודווקא בתקופה כזו תמיכה ממשלתית יכולה לדחוף את התעשייה קדימה ולמזער את הנזק. כך שבזמן שהכלכלה תתאושש יהיה בישראל מגוון של סטארט-אפים בשלים ומצליחים. מדינות אחרות שזיהו בישראל את המודל המוצלח מיישמות תפיסה זו בהצלחה.

הקיצוץ מאט את ההשקעה בחממות

אחד המהלכים המרכזיים שהוביל משרד המדען הראשי בשנה האחרונה הוא רפורמה בתוכנית החממות. הודות לשינוי הפכו החממות לאטרקטיביות ומשכו לישראל גופים כמו נילסן, האצ'יסון לצד קרנות הון סיכון מקומיות ומשרדי פרסום.

אמיל סלמן

בעקבות הקיצוץ בתקציב כבר עכשיו מואט הקצב בו נקלטות חברות בחממות. מנהלי החממות מתריעים על נזק אדיר בפני התאגידים שהחליטו לגשת למכרזים ולא יכולים לקלוט חברות בקצב שתכננו, ובינתיים נדרשים להוצאות גבוהות בתפעול החממות הריקות. מדינת ישראל תלויה בתאגידים בינלאומיים שיגיעו להשקיע בה. אי עמידה בהתחייבויות כלפיהן עלולה לגרום לנזק תדמיתי עצום ולהרחקה של משקיעים בעתיד.

במקביל, עתיד 9 חממות שהזיכיון להפעלתן יסתיים השנה לוט בערפל, 4 מהן עשויות להסגר. בשלב זה נראה שלא יתקיימו הליכים תחרותיים חדשים להפעלת החממות. לא רק החממות ייפגעו מהקיצוץ. לפי הערכות, 75 סטארט-אפים וחברות צעירות שמחפשים פתרונות מימון יתקשו לקבל מענקי מו"פ מהמדען.

בהינתן המשאבים המוגבלים של קרנות ההון סיכון, זו עלולה להיות פגיעה משמעותית בתעשייה. חשוב לזכור שמענקים לחברות אינן תרומות - הם חוזרים למדינה כתמלוגים, כך שבמובן מסויים הם מזינים את עצמם משנה לשנה. צריך לראות בהם השקעה מניבה.

כדי שישראל תוכל להמשיך להתגאות שנים רבות בהיותה הסטארט-אפ ניישן עליה להמשיך ולהשקיע בסטארט-אפים הצעירים ועתירי הסיכון, גם בתקופות קשות. יתכן ומודל המדען הראשי צריך להבחן מחדש כדי לבדוק אם הוא ממלא את מטרתו בצורה אידיאלית.

כך או כך, לפי הצעת התקציב לא נראה שקטר ההיי-טק נמצא בראש סדרי העדיפויות של הממשלה החדשה. התעשייה תלתה תקוות גדולות בכנסת ההיי-טקיסטית ביותר מאז קום המדינה, שמורכבת מיזמים ומשקיעים בתפקידי מפתח כמו נפתלי בנט, יאיר שמיר ואראל מרגלית. בינתיים, נראה שאף פוליטיקאי לא לקח על עצמו את תיק ההיי-טק. המשך פגיעה בתקציבי המדען תרוקן את המותג מתוכן. כשכולם ישאלו לאן נעלמה אומת הסטארט-אפ, יצטרכו לחפש אותה בדרום קוריאה, פינלנד או טאיוואן.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#