אפל, גוגל ומיקרוסופט רצו - אך ווייז בחרה בפייסבוק

מאז הפרסומים בשבוע שעבר הואצו המגעים בין פייסבוק לווייז לקראת עסקה ■ שווי ווייז - מיליארד דולר ■ הצדדים הגיעו לסיכום עקרוני: מרכז הפיתוח של ווייז יישאר בישראל - וייהפך לזרוע הפיתוח הראשונה של פייסבוק במדינה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים11

הפרסומים בסוף השבוע שעבר על כך שפייסבוק לקראת רכישת ווייז קידמו כנראה את הצדדים לקראת סיכומים סופיים. ל-TheMarker נודע שפייסבוק הביעה הסכמה עקרונית לכך שווייז תישאר חברה עצמאית הפועלת מישראל.

על פי הסיכומים המתגבשים, פייסבוק תתחייב שפעילות הפיתוח של ווייז תישאר בישראל ושהחברה תמשיך להעסיק מספר מסוים של עובדים. כמו כן, ווייז צפויה להישאר חברה הרשומה בישראל, כך שתמשיך לשלם מסים למדינה. על פי ההסכם המתגבש, המשרד שפתחה ווייז בפאלו אלטו ימוזג לתוך פייסבוק יחד עם כל הפעילות העסקית של החברה. מנכ"ל החברה, נועם ברדין, צפוי להמשיך להוביל את הפעילות מתוך פייסבוק.

הדרישות הועלו על ידי אנשי ווייז כתנאי לביצוע העסקה. מדובר בהישג מהותי, שכן פייסבוק נוהגת לרכוש חברות ולהטמיע אותן, כלומר לסגור את החברות הנרכשות ולהעביר חלק מעובדיהן לפאלו אלטו. כך היא עשתה בשתי הרכישות שלה בישראל - פייס.קום וסנפטו.

עוד נודע שמאז הפרסומים בסוף השבוע שעבר קיבלו אנשי ווייז פניות חוזרות משלוש חברות הענק שעמן ניהלו בעבר מגעים לגבי עסקה - גוגל, אפל ומיקרוסופט. אך מאחר שווייז חתומה על הסכם בלעדיות ‏(no shop‏) מול פייסבוק, היא אינה יכולה לקבל הצעות מתחרות. עם זאת, הדבר זירז את המשא ומתן מול פייסבוק, שרוצה להגיע לסיכום.

בשלב הנוכחי, תג המחיר לווייז הוא מיליארד דולר - 40%-60% מהתשלום יהיה במניות והיתר במזומן. הקרנות הישראליות שמחזיקות בווייז מעדיפות מזומן, בעוד הקרנות הזרות נוטות לקבל מניות פייסבוק.

מייסדי ווייז אמיר שנער ואהוד שבתאי והמנכ"ל נועם ברדיןצילום: צביקה טישלר

הסכם ה-no shop מול פייסבוק אמור להסתיים בימים הקרובים, ולפיכך קיים סיכוי כי המחיר עוד יעלה - אם החברה תקבל הצעה טובה יותר מאחת משלוש ענקיות הטכנולוגיה. עם זאת, בחברה יש העדפה מובהקת לעסקה עם פייסבוק. בניגוד לגוגל, פייסבוק אינה מחזיקה פעילות בישראל, ועל כן ווייז תהיה למעשה זרוע הפיתוח הראשונה של פייסבוק במדינה.

יש לציין כי ווייז תיהפך למעשה לזרוע הפיתוח השנייה של פייסבוק מחוץ לארה"ב, לאחר שבאוגוסט האחרון פתחה פייסבוק מרכז פיתוח בלונדון. לפייסבוק יש גם מעין מרכז פיתוח זמני בקנדה, לעובדים שלא קיבלו אשרות שהייה בארה"ב. במקרה כזה, תוכל החברה לשמור על התרבות הארגונית שלה, ולא להיטמע בתוך פעילות מקומית אחרת, כפי שיקרה אם תימכר לגוגל. כמו כן, בווייז חוששים מהתרבות הארגונית של אפל, הנחשבת נוקשה יחסית.

מתוך מיליארד דולר במזומן ובמניות פייסבוק שצפויים לזרום לבעלי המניות של ווייז, כמחצית צפויה לזרום לידיים ישראליות, כלומר למייסדים הישראלים ולקרנות ההון סיכון מאגמה וורטקס, המנוהלות על ידי ישראלים. עם זאת הגופים המוסדיים הישראלים לא ייהנו מכסף זה, שכן מרבית המשקיעים בקרנות הישראליות הם זרים. המשקיע הסיני לי קה-שינג, לשעבר בעל השליטה בפרטנר, יזכה לתמורה של 116 מיליון דולר לאחר שהשקיע 30 מיליון דולר באמצעות קרן הורייזון ונצ'רס יחד עם קרן קליינר פרקינס האמריקאית לפני פחות משנתיים. מיקרוסופט, שכנראה הפסידה את העסקה לפייסבוק, תצא עם 102 מיליון דולר לאחר שהשתתפה בסבב השקעה של 25 מיליון דולר בדצמבר 2010, יחד עם משקיעים נוספים.

מדוע פייסבוק 
קונה את ווייז?

זירת המפות מהווה תחרות קשה בין שלוש חברות הענק - גוגל, אפל ומיקרוסופט, ולפיכך טבעי ששלוש החברות התעניינו בשלב מסוים ברכישת ווייז: אם כדי לחזק את הדומיננטיות שלהן בתחום או כדי למנוע ממתחרה להתעצם.

פייסבוק אינה מחזיקה בשירותי מפות עצמאיים, אלא רוכשת אותם ממיקרוסופט. לפיכך, רכישת ווייז תכניס את פייסבוק לתחום בזריזות - ותעמיד אותה בשורה אחת עם מתחרותיה הגדולות, ובמיוחד עם גוגל. למעשה, פייסבוק הבינה שעדיפים לה שירותי מיפוי עצמאיים על פני העברת מידע חשוב על המשתמש לשותפה של מיקרוסופט.

רכישה זו מחזקת שתי מגמות המאפיינות את תעשיית האינטרנט מאז עליית האינטרנט הנייד - החברות מנסות להרחיב את בסיס המידע שהן אוספות על המשתמשים, ולהוסיף לו את משתנה המיקום. המיקום מאפשר להן למקד עוד יותר הפרסום בצרכיו של כל משמש, וכך להעלות משמעותית את האפקיטביות של הפרסום אצלהן. חנות, למשל, יכולה להציע קופונים ייחודיים בזמן אמת לכל המשתמשים הנמצאים ברדיוס של כמה מאות מטרים ממנה. היא תוכל לעשות זאת באמצעות תוצאות החיפוש שתספק גוגל או באמצעות הפיד בפייסבוק.

כך, השותפות בין ווייז לפייסבוק תשווה יתרון לפייסבוק על פני המתחרה העיקרית שלה - גוגל. משתמש ווייז מסכימים במודע לספק לרשת את מיקומם בכל רגע נתון - ועבור פייסבוק, מידע זה שווה כסף רב.

מגמה נוספת שבאה לידי ביטוי ברכישה היא היפרדות בין ענקיות הטכנולוגיה. עד תחילת מהפכת האינטרנט הנייד, וגם לאחר שפרצה, שיתפו חברות ענק אלה פעולה זו עם זו. אפל שילבה במערכת ההפעלה מפות וחיפוש של גוגל ומשלבת במערכת ההפעלה קישורים לפייסבוק, פייסבוק עובדת עם המפות והחיפוש של מיקרוסופט ועוד. בתקופה האחרונה מנסות החברות להתנתק זו מזו, כאשר הניסיון המובהק ביותר היה של אפל, כשפיתחה שירותי מפות משל עצמה - והוציאה את גוגל ממערכת ההפעלה שלה.

לחץ על פייסבוק להתמקד במובייל

חברות הטכנולוגיה הגדולות מנסות לעטוף את המשתמש במגון שירותים שלהן, בכדי שהמשתמש יבלה את מירב זמנו ב"אקו-סיסטם" שהן יוצרות. כך, הן יוכלו לאסוף על המשתמש שלהם מידע מזוויות רבות ככל הניתן, ולספק פרסום אפקטיבי יותר מזה שמציעות מתחרותיהן.

הזמן שהמשתמשים מבלים בנהיגה הוא זמן מת מבחינת פייסבוק, כלומר היא אינה יודעת עליהם דבר ואינה יכולה להשתמש במידע זה כדי למקד בהם פרסום. לשם השוואה, לגוגל ואפל יש יותר כלים כדי להבין היכן נמצא המשתמש שלהן. חיסרון זה של פייסבוק, בהשוואה לפלטפורמות הפרסום של גוגל או אפל, הוא כנראה הסיבה שהמשא ומתן בינה לבין ווייז הגיע לשלב בשלות מתקדם.

יש לציין שפייסבוק נמצאת תחת לחץ גובר של המשקיעים להגדיל את הכנסותיה מתחום המובייל, וזאת ככל שזמן המשתמשים שלה נע מהמחשב הנייח לאמצעים הניידים, כלומר סמארטפונים וטאבלטים. ברבעון הראשון של 2013 גדל נתח ההכנסות של פייסבוק מהמובייל ל-30%, לעומת 23% ברבעון שלפניו.

אורן רביב, אנליסט בחברת המחקר IDC, מציין כי אם אכן העסקה תצא לפועל, זו תהיה אחת מהרכישות הגדולות ביותר בתחום אפליקציות המובייל. מלבד הרכישה של אינסטגרם, שאר הרכישות הגדולות התמקדו בעיקר בתחומי המשחקים, כמו רכישת nGmoco על ידי DeNA תמורת 403 מיליון דולר, רכישת Gloops על ידי Nexon תמורת 468 מיליון דולר ורכישת Funzio על ידי Gree תמורת 210 מיליון דולר. ברכישות נוספות שלא בתחום המשחקים ניתן לכלול את העסקה בין מיקרוסופט לסקייפ, וכן את הרכישה של QIK על ידי סקייפ.

נועם ברדין: "פייסבוק בחרה במלחמה של חמש השנים הבאות - המלחמה על הזמן של המשתמש"

לפני כשבועים התראיין מנכ"ל ווייז, נועם ברדין, לעיתונאית ליז גאנס מהבלוג הטכנלוגי "All Things D". ניתן להעריך שבעת מתן הראיון היה ברדין כבר במשא ומתן עם פייסבוק.

"מה אתה חושב על פייסבוק הום?", נשאל ברדין. "תפישתית, זה צעד ראשון מדהים לדעתי. אם פייסבוק היתה מוציאה מערכת הפעלה, היא היתה נלחמת את המלחמה של חמש השנים האחרונות - המלחמה של מיקרוסופט. פייסבוק בחרה להילחם את המלחמה של חמש השנים הבאות - המלחמה על הזמן של המשתמש. פייסבוק מחזיקה כיום חלק ניכר מזמנו של המשמש. אני רואה בבירור את פייסבוק מנסה להשיק עוד ועוד שירותים שיאפשרו לה לשמור על זמן המשתמש אצלה, בדומה למה שעושה גוגל עם האנדרואיד", השיב ברדין.

"אני מקבלת את הרושם שגוגל ואפל נהפכות לשחקניות דומיננטיות בתחום המפות. כיצד המוצר העצמאי שלך מתפקד בסביבה כזאת?", שאלה גאנס. "חוויית המשתמש שמספקת החומרה זהה יחסית בין המכשירים השונים, והחומרה אינה גורם מבדל. מה שמשתנה הוא השירותים. השאלה המהותית היא אם השירותים יועברו דרך המערכת הפעלה. זה יגדיר את חמש-עשר השנים הבאות במובייל.

"בזירה הזאת, שבה המלחמה היא על זמן המשתמש, יש שתי גישות. אפל וסמסונג מאמינות שהן יספקו את כל השירותים לכל המשתמשים באמצעות מערכת ההפעלה. גוגל ופייסבוק מחזיקות בדעה שונה, הן מדברות על משהו שניתן לקרוא לו "מטא מערכת הפעלה". אתה יכול להשתמש באיזה טלפון שאתה רוצה, אבל תמשיך לחיות בתוך המוצרים של גוגל. אפל מאמינה שיש אפליקציות שיניעו את החומרה וגוגל מאמינה שהיא מחזיקה במשתמש בלי קשר לחומרה. האתגר הגדול לשנים הקרובות הוא מי יחזיק במשתמש. זו השאלה הקשה שאנחנו מתמודדים אתה כל יום - אם לאפליקציות צד שלישי יש מקום באקו-סיסטם הזה. אולי פייסבוק הוא המטא מערכת הפעלה החדשה והום הוא דוגמה נפלאה", אמר ברדין.

"כל מי שעוקב אחר ווייז נתקל בשמועות לגבי המכירה שלהם. האם אתם מחוייבם להישאר עצמאים?", שאלה גאנס. "קיימת שאלה מהותית בתחום המובייל - מה המרחב של חברה עצמאית? האם יש מקום לחברה עצמאית להגיע למאסה הנדרשת?", ענה ברדין. "אנחנו שואלים עצמנו שאלה זו כל יום. ברור שאנחנו בונים את עצמנו כחברה עצמאית, ומנסים לייצר זרם ההכנסות, אבל אנחנו גם בקשר עם כל אלה שנמצאים באקו-סיסטם שלנו.

"השאלה הקריטית היא אם חברות הענק יכולות לבנות מערכות קריטיות על גבי סטארט-אפ קטן יחסית. אין מספיק דוגמאות טובות לדבר כזה שעובד היטב. אני חושב שזה האתגר שאנחנו רואים, ולמעשה אתגר שכל חברות האפליקציות רואות. אם אתה מצליח, ומתחרה ישירות עם שירותים שמספקות מערכת הפעלה, מה תהיה התוצאה? תירכש על ידי מערכת הפעלה או תצליח לצמוח ולהגיע למאסה קריטית שתאפשר לך להתחרות בהן?". בדבריו לא מזכיר ברדין את פייסבוק כרוכשת אפשרית, אך נותן את גוגל כדוגמה לחברה שעשויה להיות מעוניינת.

"מה אתה חושב שיקרה לחברות האפליקציה?", נשאל ברדין. "את זה נדע תוך עוד שנתיים", ענה. אני חושב שסביבה זו תפעל בצורה שונה. אפל וגוגל, המחזיקות מערכות הפעלה, יחליטו מה הן עושות בעצמן ובאילו תחומים הן משתפות פעולה עם אפליקציות חיצוניות. הן יצטרכו ללמוד לשתף פעולה. ראי איך אפל שילבה את טוויטר ופייסבוק במערכת ההפעלה שלה. המשתמש אמנם נהנה מכך, אך מבחינת אפל היא היתה צריכה להבין שעליה לוותר על האפשרות שהיא תקים בעצמה רשת חברתית".

כיצד תשפיע עסקת ווייז על ההון סיכון המקומי?

הדיווחים אודות העסקה הנרקמת בין פייסבוק לווייז רוממו את הרוחות בקהילת ההיי־טק הישראלית. אם תושלם העסקה, זה יהיה המחיר הגבוה ביותר ששולם עבור חברת מובייל ישראלית - ואחד האקזיטים הגדולים שרשמה חברה מקומית. בתקופה שבה קרנות ההון סיכון הישראליות מתקשות לגייס קרנות המשך וקרנות חדשות והסטארט־אפים נדרשים להיאבק על כל השקעה, העסקה יכולה להיות זריקת עידוד משמעותית.

פתיחת מרכז פיתוח מקומי של פייסבוק תיחשב גם היא להישג גדול, לאחר שבשתי הרכישות הראשונות שביצעה בישראל, הרשת החברתית סגרה את הפעילות המקומית. עם זאת, גורמים רבים בתעשייה מביעים ספק בנוגע לתג המחיר הגבוה שצמוד לעסקה.
"ווייז הגיעה ישירות מישראל למיליוני משתמשי קצה - זה הישג גדול", אומר יואב שלוש, יו"ר משותף של איגוד התעשיות המתקדמות ‏(IATI‏) ושותף בקרן אביב. "ווייז מראה שישראלים יכולים להיות טובים בשיווק ישיר לצרכן, וזה חידוש. יש הרבה חברות ישראליות שעוסקות באפליקציות למובייל, ואנחנו מקווים שיהיו עוד הצלחות כאלה. בדרך כלל הצלחה גוררת הצלחה".

"להצלחות כאלה, בדרך כלל, יש השפעה ייחודית, בהנחה שתושלם העסקה. אנחנו מקווים שזה זרז חיובי שיעזור לקהילה להביא עוד כסף והשקעות בחברות טכנולוגיה. קהילת ההון סיכון מתקשה לגייס עוד כספים לקרנות, מספר הקרנות בישראל בירידה ו–75% מהשקעות ההון סיכון בישראל הן על ידי קרנות זרות. יש לקוות שעסקה כזאת תמשוך עוד כסף לקרנות ולהשקעות. אם חברה נמכרת ביוקר ואנשים ממשיכים לעבוד בישראל, התעשייה מרוויחה וישראל מרוויחה. אני מקווה שהעסקה תעודד גם מוסדיים ישראלים להשקיע בתעשיית ההיי־טק המקומית", הוסיף שלוש.

אף שבין המשקיעים בווייז יש גם קרנות הון סיכון ישראליות - מגמה וורטקס - ספק גדול אם קרנות פנסיה ישראליות או גופים מוסדיים ישראלים ייהנו מהמחיר הגבוה שהוצמד לחברה, כך שההשפעה הישירה על המשק הישראלי תהיה קטנה יחסית. רוב המשקיעים בקרנות ההון סיכון הישראליות הם גופים זרים. כשיש אקזיט, הכסף זורם חזרה אליהם. הישראלים שייהנו מהעסקה הם היזמים שהקימו את החברה ומחזיקים בה מניות, כמו גם העובדים - שייהנו ממימוש אופציות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker