המדען הראשי: קיצוץ התקציב יביא לסגירת חממות טכנולוגיות - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדען הראשי: קיצוץ התקציב יביא לסגירת חממות טכנולוגיות

לצד הסכנה לחממות, לא ברור עתידו של מרכז הפיתוח של ECI בעומר, שמעסיק 200 עובדים ונתמך על ידי תוכנית לעידוד מחקר ופיתוח בפריפריה ■ משרד האוצר: "אנחנו אוספים מן היקב ומן הגורן כדי להוסיף למדען הראשי תקציבים, אבל אין די כסף"

5תגובות

הקיצוץ הצפוי בתקציב בפועל של המדען הראשי במשרד הכלכלה ‏(התמ"ת לשעבר‏) - קיצוץ של כ-30% בהשוואה לתקציב בפועל מ-2012 - עשוי להתגלות כמכה קשה לפעילות שמנהל האגף.

לפי הערכות, משמעות הקיצוץ תהיה הפסקת פעילותן של ארבע מתוך שש חממות טכנולוגיות פעילות שזיכיונן מסתיים השנה - כ-20% מהחממות הפעילות כיום. לצד זאת, צפויות הפסקת התקצוב של מסלול לעידוד מו"פ בפריפריה, שתומך בהעסקת 200 עובדים במרכז הפיתוח של ECI בעומר; האטה בהעברת תקציבים לפעילות זכייני החממות החדשים; וביטול תוכנית התמיכה במו"פ בתעשייה המסורתית. לפי הערכות במשרד הכלכלה, הקיצוץ עשוי לסכן כ-75 חברות צעירות, בחממות ומחוץ להן, שפעילותן מבוססת בעיקר על תמיכת המדען.

עופר וקנין

המדען הראשי, אבי חסון, מזהיר כי הקיצוץ יפגע בפוטנציאל הצמיחה העתידי של ישראל, ועלול להביא לחיסול של מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל - תעשיית ההיי־טק, לאור הגידול בתקציבים המקבילים במדינות העולם. לדברי חסון, כבר עתה ניתן לראות סימנים למשבר בהיי־טק: מספר חברות הסטארט־אפ שנפתחו ב-2012 היה נמוך ביותר זה עשור.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

לפי הצעת התקציב 
ל-2013-2014, תקציב המדען הראשי יהיה כמיליארד שקל. מדובר בשמירה של התקציב המקורי של המדען ב-2012 - משמע, האוצר עשה מאמץ להגן על תקציב המדען מפני קיצוצי הענק בתקציב. עם זאת, ב-2011-2012 קיבל המדען תוספות גדולות במהלך השנה, כך שתקציבו בפועל הגיע ל-1.57 מיליארד שקל. בהשוואה לתקציב בפועל, ולא לתקציב המקורי, תקציב המדען אמור לרדת עתה בשליש.

חסון מתריע על כך שישראל מתגאה בהיותה "אומת הסטארט־אפ", אך בפועל פוגעת בתעשיית ההיי־טק, מנוע הצמיחה החשוב ביותר של המשק. לדבריו, בניגוד גמור להצהרות האוצר, תקציב המדען הראשי נמצא מאז תחילת שנות ה-2000 בקיצוצים נמשכים, ואף שהאוצר מצהיר כי הוא מאמין בחשיבות המדען הראשי, בפועל הוא עושה את ההפך, תוך ניצול העובדה שתקציבי המדען הראשי גמישים, ולכן קל לקצץ בהם.

הקיצוץ הצפוי יביא את תקציב המדען הראשי בפועל לשפל של 13 שנה, לאחר שבשיאו הגיע התקציב ל–2.5 מיליארד שקל. מתוך התקציב, בין 300 ל-500 מיליון שקל מוקצים להתחייבויות רב־שנתיות, מרביתן לתוכניות שיתוף פעולה בינלאומיות שבהן ישראל אינה יכולה להפר את התחייבויותיה.

לפי הצפי הנוכחי, ההקצאה לקרן המו"פ - הכלי המרכזי שבאמצעותו נותנת המדינה מענקי מו"פ לחברות - תסתכם ב-650 מיליון שקל - סכום זהה לתמלוגים הצפויים השנה למדינה מהחזרים על השקעות עבר. ייתכן גם כי בתקציב הנוכחי השקעת הנטו במו"פ של המדען תהיה נמוכה מהתמלוגים עצמם.

לפי מחקרים שבוצעו בעבר, השקעות המדען מניבות החזר של פי חמישה עד עשרה מההון המושקע. לפיכך, קיצוץ של 500 מיליון שקל יכול להקטין לאורך זמן את הכנסות הממשלה ב-2.5-5 מיליארד שקל.

החממות הטכנולוגיות שזיכיונן מסתיים השנה הן החממות משגב, טרגטק, מופת, ל.נ, אשקלון, חממת המדיה של JVP בירושלים, ניות, רד־ביומד, אקספלור ודה טיים. כמה מהחממות יוכלו להאריך את תקופת הזיכיון, אך ארבע־חמש מהן היו אמורות להיפתח להתמודדות מפעילים חדשים במסגרת מכרז.

בעלות הזיכיון עשויות להמשיך ולתמוך בחברות במסלול החממה, אך אם יעשו זאת, לא יזכו לתמיכת המדען, שמסתכמת ברוב החברות במיליון שקל בשנה - כ-85% מההשקעה בחברות. JVP ייחודית בפעילותה, בכך שהיא משקיעה בחברות החממה סכומים גבוהים מהנדרשים ממנה לפי תקנות המדען - כ-2 מיליון שקל בחברה.

"פגיעה קשה 
בתוכנית החממות"

אחד המהלכים המרכזיים שהוביל המדען הראשי בשנה האחרונה הוא רפורמה בתוכנית החממות, שהודות לה משכו החממות לישראל גופים כמו נילסן והאצ’יסון לצד קרנות הון סיכון מקומיות ומשרדי פרסום. בעקבות הקיצוץ בתקציב, כבר עכשיו מואט הקצב שבו נקלטות חברות בחממות. מנהלי החממות מתריעים על נזק אדיר לתאגידים שהחליטו לגשת למכרזים ולא יכולים לקלוט חברות בקצב שתכננו, ובינתיים נדרשים להוצאות גבוהות בתפעול החממות הריקות.

"תוכנית החממות נמצאת כעת בשלב קריטי בחייה. הרפורמה בהפעלת הזיכיונות נמצאת בעיצומה, ואי עמידה של המדינה בהתחייבויותיה יכולה לפגוע קשה בתוכנית", אמר איל ליפשיץ, יו"ר הנהלת איגוד משקיעי הסיד ‏(IEI‏), ושותף מנהל בקרן הון סיכון פרגרין, בעלי חממת אינסנטיב. "קיצוץ תקציב המדען הראשי יגרום לנזק עצום לתדמית המדינה ולאמון בה, משום שיוביל להגבלה במספר החברות בתוכנית החממות, חודשים ספורים לאחר זכייתם של זכיינים חדשים במכרזים. לקראת המכרזים הבאים שנערכים בימים אלה, קבוצות שעושות מאמצים אדירים בגיוס משקיעים זרים ושותפים אסטרטגיים, מתקשות להציג רמת ודאות בסיסית במודל הזכיינות שהן מציגות". ליפשיץ הוסיף כי "קיצוץ התקציב עשוי להרתיע קבוצות חדשות מהתמודדות על הזיכיונות החדשים".

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ‏(IATI‏), שמכנס תחת כנפיו את מרבית קרנות ההון סיכון הישראליות ומרכזי המו"פ הבינלאומיים, כינס בעקבות הקיצוצים הצפויים פגישת חירום, שמתוכננת להיערך היום. מהאיגוד נמסר כי "לא נראה כי בהצעת התקציב קיימות במידה מספקת תוכניות המעודדות תמיכה בכלל, ובפרט לא מופנים תקציבים יעודיים למו"פ ולצמיחה בתעשייה ההיי־טק, המהווה את מנוע הצמיחה של מדינה ישראל בשנים האחרונות".

יואב שלוש, יו"ר משותף של האיגוד לתעשיות מתקדמות ושותף בקרן אביב, מסר כי "בתקציב החדש חסרה השקעה במחוללי צמיחה. תעשיית ההיי־טק היא מחולל הצמיחה הכי טבעי שקיים במדינה והיא גם יעילה מאוד. אם משקיעים בכבישים או במפעלים, לוקח זמן עד שבונים דברים כי צריך לבנות תשתית פיסית. בהיי־טק הכסף נכנס מיד לתעסוקה, למשכורות לעובדים, למס הכנסה ולביטוח לאומי. לכן, אם רוצים להשקיע בצמיחה, צריך להרחיב את המשאבים ולא לקצץ בהם".

האוצר: " נגמרו 
החיים הטובים"

באוצר מסכימים עם חסון על חשיבות תקציבי המדען הראשי לצמיחת המשק, אך טוענים שפשוט אין להם ברירה. לטענת מקורות באוצר, הקיצוצים הענקיים בתקציב חייבו אותם לקצץ בכל מקום אפשרי - והמעט שהם יכלו לעשות זה להגן על תקציב המדען בכך שהוא נשאר ברמתו המקורית.

באוצר העריכו כי הם יצליחו להעלות במעט את תקציב המדען, אבל בכל מקרה הוא לא יגיע לרמתו מ-2012. לדברי מקורות באוצר, "אנחנו אוספים מן הגורן ומן היקב כדי להוסיף תקציבים למדען, אבל פשוט אין מספיק כסף. החיים הטובים של 2011-2012 נגמרו, ועכשיו חייבים לקצץ".

על השאלה האם בכך האוצר אינו פוגע במנועי הצמיחה של ישראל, השיבו באוצר כי מהסיבה הזו הם ניסו לפתח השנה מנועי צמיחה שאינם קשורים בהשקעה תקציבית - סיוע ביורוקרטי לענף מדעי החיים, הגברת התחרות בתחומי המזון, התקינה ‏(חסמים שמונעים יבוא‏) והתקשורת, שמירה על התקציב המקורי של המדען הראשי, וכן המשך הגדלת התקציבים בהשכלה הגבוהה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#