קיצוץ בתקציב המדען הראשי יקפיא את ההיי-טק לעשור נוסף - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דעה

קיצוץ בתקציב המדען הראשי יקפיא את ההיי-טק לעשור נוסף

ללא תמיכה ממשלתית מהותית, ישראל תתקשה לשמור על מעמד מוביל בסצנת היי-טק

14תגובות

עשור בדיוק עבר מאז בינימין נתניהו עשה את טבילת האש הראשונה שלנו בזירה הכלכלית, והוביל את התוכנית להצלה כלכלית של 2003. אמנם תוכניתו של נתניהו עצרה את המשבר הפיננסי שאיים על להקריס את הכלכלה המקומית, ואף יצרה פרדיגמה מבורכת של אחריות תקציבית, אך בפרספקטיבה של עשור ניתן לזהות בבירור את השלכותיה ארוכת הטווח.

אחת החומורות שבהן היא דווקא נסתרת מהעין. תעשיית ההיי-טק הישראלית, שלכאורה נתפסת עדיין כקטר צמיחה, נעצרה מאז 2003 ולא חזרה למשוך את המשק מאז.

אוליבייה פיטוסי

מאז 2003 ניתן לזהות קפאון בקצב הצמיחה של ההיי-טק הישראלי. אמנם אבסולטית, התוצר של תעשיית ההיי-טק המשיך לצמוח, אך באופן יחסי לכלכלה הרחבה, כלומר חלקו מהתוצר העסקי, הוא נותר קבוע.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

חמור מכך - נושא כוח האדם: מספר השכירים שעובדים בהיי-טק, כאחוז מסך השכירים נותר גם הוא קבוע, בדומה למספר בוגרי האוניברסיטה במקצועות הנדסיים. המשמעות היא כי ההיי-טק כבר אינו משמש כגורם המשפר את רמת החיים בישראל. תהליכים אלו אכן החלו כבר בשנת 2001, לאחר התפוצצות בועת ההיי-טק, אך מאז עבר כבר יותר מעשור ותעשיית ההיי-טק לא חזרה להוות קטר צמיחה.

יתכן כי זו אינה הסיבה היחידה, אך סיבה עיקרית לקפאון בהיי-טק היא הירידה ההדרגתית בתקציבי המדען הראשי. אם זה באמצעות מענקים ישירים לחברות דרך קרן מחקר ופיתוח, או תוכניות של חממות המנביטות חברות צעירות. המדען הראשי הוא הזרוע הממשלתית העיקרית באמצעותה תומכת המדינה ביזמות היי-טק.

מאז הגיע תקציב המדען לשיא של 2.3 מיליארד שקל בשנת 2001, קוצץ התקציב הדרגתית עד רמה של 1.4 מיליארד שקל בשנת 2007. מאז, הבינה המדינה כי עליה לחזור ולהגדיל את התקציב, הרבה בזכות ההחזר הכלכלי המוכח שמניבים תקציבים אלו.

ב-2012 הגיע התקציב ל-1.6 מיליארד שקל לאחר שהמדען הצליח לקבל תוספת תקציבית של כ-500 מיליון שקל בנוסף לבסיס שעמד על 1.1 מיליארד שקל בלבד. עתה, במסגרת הגיזרות הכלכליות של שר האוצר יאיר לפיד, צפוי תקציב המדען לרדת לרמה של כמיליארד שקל בלבד - שפל של יותר מ-13 שנה.

יתכן כי תקציבי המדען יכולים להתחלק בצורה יעילה יותר, אך ברור כי קיצוץ כל כך מהותי בתקציב העיקרי שתומך ביזמות טכנולוגית, יהיה בעל השלכות ארוכות טווח שליליות מאוד. במקום ללמוד מהניסיון בעשור האחרון, לפיד חוזר על הטעות שנעשתה בשנת 2003, אך הפעם, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה עוד עשור של היי-טק מוחלש.

מולה מתחרות היום מדינות כמו טיוואן, דרום קוריאה, פינלנד וארצות רבות נוספות שהבינו כי תמיכה ביזמות טכנלוגית מניבה תשואה ארוכת טווח גבוהה מאוד. ישראל כבר אינה חדשנית בנושא זה, כך שללא תמיכה ממשלתית מהותית, היא תתקשה לשמור על מעמד מוביל בסצנת היי-טק הגלובלית.

מוזר שדווקא בכנסת שיש בה כל כך הרבה היי-טקיסטים כמו שר הכלכלה נפתלי בנט, שר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי, חבר ועדת הכספים אראל מרגלית, ושר החלקאות יאיר שמיר, תחזור הממשלה על הטעות עליה אנו משלמים כבר עשור וכנראה שנשלם עוד עשור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#