"לשבור את הקוד העצבי של המוח" |

הטכנולוגיה שתתקן עיוורון כבר כאן

חוקרים בטכניון פיתחו שיטה להשבת הראייה ללא צורך בשתלים או ניתוחים פולשניים

NoCamels
אבנר מירב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
NoCamels
אבנר מירב

אחד הגורמים העיקריים לעיוורון בעולם המערבי הוא מחלות ניווניות של הרשתית. מחלות כאלה גורמות לתפקוד לקוי של קולטני האור ועלולות להוביל לליקויי ראייה ולעיוורון. מדענים בטכניון פיתחו לאחרונה שיטה להשבת הראייה באמצעות הקרנת תמונות הולוגרפיות ישירות לרשתית, מדווח אתר החדשנות הישראלית נו קאמלס.

במחקרים אחרים שנערכו לאחרונה, הצליחו אנשים שסובלים מבעיות כאלה להשיב את הראייה בעזרת שתלים שמייצרים גירוי חשמלי. עם זאת, כדי לקבל תוצאות טובות יותר, יש צורך בגירוי אינדיווידואלי של תאים.

"השבת הראייה לרמת תפקוד בסיסית התאפשרה לאחרונה באמצעות החדרה כירורגית פולשנית של שתלים אלקטרוניים מלאכותיים שמגרים באופן חשמלי את תאי הרשתית ששרדו, בדומה לשתלים דמויי שבלול שמשמשים לטיפול בכבדי שמיעה", אומר פרופסור שי שוהם מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. "הגישה שלנו שונה ומנסה לגרות את תאי הרשתית ששרדו ללא צורך בשתלים ישירות לרשתית, ויתכן שבסופו של דבר היא תהפוך את הניתוח והשתלים למיותרים".

עיןצילום: רויטרס

המחקר האחרון הזה מבוסס על שילוב בין הולוגרפיה לאופטוגנטיקה. "הגישה האופטוגנטית שלנו מסתמכת על הביטוי הגנטי של תעלות יונים שרגישות לאור בתאי הגנגליון של הרשתית", מסבירה ד"ר אינה ראוטסקי-גפן. החוקרים בעצם השתמשו בגנטיקה כדי להפוך תאי גנגליון שבאופן טבעי הם שקופים, לחיישני אור.

לאחר שההתאמה הגנטית מתבצעת, כאשר התמונות ההולוגרפיות מוקרנות על הרשתית הפגועה, המוח מפענח אותן בדיוק כפי שרשתית מתפקדת קולטת תמונה. בשיטת ההקרנה בניסוי נעשה שימוש בטכניקה שנקראת diffractive spatial light modulation, אשר דורשת יחסית מעט אנרגיה. בדרך זו ניתן יהיה בעתיד להרכיב מכשיר כזה על מסגרת חיצונית (כמו משקפיים) כרכיב נייד של מערכת של רשתית "תותבת".

"היישומים של הגישה הזו אינם מוגבלים להשבת הראייה", מדגיש שוהם. "אסטרטגיות גירוי הולוגרפי יכולות לאפשר שליטה גמישה על הפעילות של רשתות תאים גדולות שמבטאות באופן מלאכותי תעלות רגישות לאור וסוללות את הדרך לכיוון מכשור רפואי וכלים מדעיים חדשים שיכולים לסייע 'לשבור' את הקוד העצבי של המוח".

המחקר של שוהם וראוטסקי-גפן פורסם בכתב העת Nature Communications, והשתתפו בכתיבתו גם ליאור גולן, ד"ר ניירוז פארה, עדי שכטר, לימור צור וד"ר ענבר ברוש. המחקר נעשה במימון מלגה של המועצה האירופית למחקר לפרופסור שוהם.

המאמר המלא הופיע לראשונה באתר NoCamels.com - Israeli Innovation News

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker