שמרנות והיעדר חזון עסקי: כך נותרו אנשי ה-IT הישראלים מאחור - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שמרנות והיעדר חזון עסקי: כך נותרו אנשי ה-IT הישראלים מאחור

חטיבות המחשוב בארגונים התברגו כמרכיב חשוב בתחרותיות של חברות רבות בעולם 
■ עם זאת, אנשי ה-IT בישראל עדיין מתקשים לתפוס מקום מרכזי, בשל כשלים אופייניים לשוק הישראלי ■ שמרנות, עצמאות נמוכה והיעדר החזון העסקי של "האנשים מקצה המסדרון" פוגעת בצמיחת המשק

7תגובות

"הם יושבים בקצה המסדרון ואף אחד לא יודע ממש מה הם עושים" - עד לאחרונה, זו היתה הגישה ביחס לחטיבות ה-IT בארגונים. הפיכתן של מערכות המחשוב לרכיב קריטי בהצלחה וכשלון של ארגונים שינה בארגונים בעולם את מעמדן של חטיבות אלו, אך בישראל השינוי הוא אטי ורצוף מכשולים. למול תעשיית ההיי־טק והסטארט־אפים הישראלים שמובילים בחדשנות עולמית, הארגונים הגדולים במשק מפגרים אחרי המדדים העולמיים. 

דוגמה מעניינת לכשלים שמטרידים את ה-IT הישראלי היא התביעה ההדדית בין ECI הישראלית לבין HP. ב-2010 חתמו שתי החברות על חוזה להעברת מערכות המחשב של ECI למרכז שרתים של HP בצרפת. לפי יעדי הפרויקט היו אמורות כלל המערכות של ECI לעבור למרכז השרתים של HP, ולעבור לתפעולה של האחרונה לפי מודל תמחור חדשני יחסית לפי צריכה. בחודש האחרון הגישו שתי החברות תביעות זו כנגד זו: ECI טענה כי HP לא עמדה בזמנים, ו-HP טענה כי לא קיבלה את התשלומים המוסכמים.

גטי אימג'ז

עם זאת, מקורב לפרויקט מציין כי מעבר לטענות אלה, היו עוד הרבה כשלים שמנעו את הצלחת הפרויקט, ביניהם התנגדותה של מחלקת ה-IT ב-ECI להעברת המערכות, והצורך בהתאמת חלק מהיישומים של החברה מסביבת יבמ לסביבה שמבוססת על מערכת ההפעלה הפתוחה לינוקס. 

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

מ-ECI נמסר בתגובה כי “כל העיכובים נגרמו כתוצאה מאי עמידה במחויבויות של צוותי הפרויקט של HP, שהתחלפו כמה פעמים, מבלי שהצליחו להתקדם בצורה ראויה בנושא הקריטי של מעבר האפליקציות. לאחר ש-HP כשלה בביצוע הפרויקט, כמו גם ‘צוותי ההצלה’ ששיגרה נעלמו מבלי לשנות דבר, ECI נאלצה לקחת את גורלה בידה - ופועלת בחודשים האחרונים בהצלחה מרובה בשדרוג האפליקציות, ובהעברתן ללינוקס ולפלטפורמות אחרות, כפי הנדרש”.

הדיון המשפטי ימשיך לעסוק ככל הנראה בהיבטים הייחודיים למקרה זה, אך הסיבות שהוצגו כגורמים לעיכוב בפרויקט, ההתנגדות למעבר לענן והשימוש במערכות קנייניות, מייצגות מגמות רחבות יותר. לפי סקר שערכה חברת המחקר גרטנר בראשית 2013, החשיבות שמייחסים מנהלי מערכות מידע בישראל לשימוש במודל מחשוב ענן ותוכנה כשירות נמוכה בהרבה מזו שמייחסים לה עמיתיהם בעולם. בסקר העולמי דירגו מנהלי מערכות המידע את תחום מחשוב הענן כשלישי בסדרי העדיפויות שלהם. בישראל נדחקה הקטגוריה למקום החמישי. את המקום השלישי תפס תחום אבטחת המידע, שדורג בסקר העולמי במקום התשיעי.

השוני בסדרי העדיפויות מיתרגם להוצאה כספית. לפי נתוני חברת המחקר גרטנר, כ-10% מכלל ההוצאות הארגוניות לרכישת תוכנות בארה"ב מוקצים לרכישת תוכנות מקוונות. לפי נתונים שהציגה לפני כחודשיים חברת המחקר הישראלית STKI, רק כ-3% מהוצאות התוכנה בארגונים בישראל מוקצים לכך.

לפי נתוני גרטנר, הוצאות על שירותי ענן היוו 3.7% מכלל הוצאות המחשוב העולמיות 
ב-2012. לפי נתוני STKI חלקן של הוצאות מחשוב הענן מכלל הוצאות המחשוב בישראל ב-2012 היה גבוה יותר - 4.6%. עם זאת בעוד שלפי גרטנר קצב הגידול העולמי בצריכת שירותי ענן ב-2012 היה 18.6%, בישראל, לפי נתוני STKI, קצב הצמיחה היה חצי מכך - 9.2%.

המשמעות של נתונים אלה היא שהארגונים הגדולים מאמצים את מחשוב הענן בפיגור בהשוואה לעולם. כתוצאה מכך, בראש ספקיות התוכנה כשירות בישראל לא דירגה STKI את הענקיות בתחום, חברות כמו סיילזפורס, גוגל או WorkDay - אלא את החברה לאוטומציה, ספקית מערכות ניהול לעיריות ומועצות מקומיות, שעד לאחרונה היוותה מונופול דה־פקטו בשוק הישראלי.

השמרנות מתחילה במבנה הארגוני

ההיי־טק הישראלי אחראי לכמחצית מהיקף היצוא בישראל. ישראל נהפכה ליצואנית עולמית של חדשנות טכנולוגית, וככזאת היא מוכרת על ידי גופי השקעות וארגונים בעולם. עם זאת, את החדשנות שהיא מייצאת קשה מאוד למצוא גם במשק הישראלי עצמו, ובארגונים שאינם ארגוני היי־טק.

לפי מחקר של בנק ישראל, פריון העבודה בישראל נמוך ב-24% מבמדינות OECD. אחת הסיבות לכך היא הקצב האטי של הכנסת טכנולוגיות חדשות לענפים שאינם היי־טק. מחלקות ה-IT הישראליות אינן ממהרות לאמץ מגמות טכנולוגיות דוגמת מחשוב ענן, שימוש בתוכנות מקוונות ושימוש בקוד פתוח - מגמות שמאפשרות הוזלה משמעותית של עלויות ארגוניות, ולעתים קרובות מייתרות חלק ניכר מעבודות התחזוקה הנדרשות למערכות מחשוב ארגוניות.

לא מדובר רק בדרך שבה מוקצים תקציבי המחשוב בארגונים הישראליים - על אף חלקה של תעשיית ההיי־טק במשק הישראלי, ההוצאה הכוללת בישראל על מחשוב, כשיעור מהתמ"ג, רחוקה מאוד מזו של מדינות דוגמת ארה"ב, הולנד ופינלנד. לפי נתוני גרטנר, ב-2011 הוציא המשק הישראלי 7.54 מיליארד דולר על מחשוב - 3.1% מהתמ"ג השנתי של ישראל באותה שנה.

"בניגוד לנעשה בזירת הסטארט־אפים, חטיבות המחשוב בארגונים הישראליים הן שמרניות יותר ממקבילותיהן בעולם", קובעת שלומית הרט, מנכ"לית גרטנר ישראל. "אחד הסממנים הבולטים לכך הוא ההתמקדות של ראשי המחלקות בטכנולוגיה, ופחות בחדשנות עסקית. מנהלי המערכות רואים מולם את הטכנולוגיה - פרויקט להקמת מערכת ניהול משאבי אנוש או ניהול משאבים ארגוניים, אך הם חסרים את ההבנה העסקית", מציינת הרט שעומדת בראש הסניף שפתחה חברת המחקר בישראל ב-2012. הכנס השנתי של חברת המחקר בישראל יתקיים ב-22 במאי. 

"חלק מהבעיה נובעת ממבנה הארגונים בישראל וממעמדו הנמוך בהשוואה לעולם של מנהל מערכות המידע", היא מוסיפה. "בעולם יש כיום מגמה של שילוב מנהל מערכות המידע בהחלטות עסקיות, בין השאר על ידי שינוי מעמדו בארגון. בעבר היה נהוג שחטיבת ה-IT פועלת תחת סמנכ"ל הכספים ויש מגמה להצבתו ישירות תחת המנכ"ל. המשמעות היא שמנהלי מערכות המידע אחראים על יעילות תפעולית, אבל לא על חדשנות עסקית. כיום כ-30% ממנהלי מערכות המידע בעולם כפופים לסמנכ"ל הכספים. בישראל, לעומת זאת, 45% מהם מוצבים תחתיו".

לדברי הרט, "מגמות האימוץ של מודל הענן, בין השאר בשימוש בתוכנות מקוונות, נדחפת בארגונים עולמיים פעמים רבות על ידי מנהלי חטיבות ומחלקות עצמאיים, שמיישמים פתרונות שעוקפים את החסמים שמציבות בפניהם חטיבות ה-IT. בישראל, העצמאות של מנהלי המחלקות נמוכה בהרבה; מחלקת ה-IT נותרה זאת שאחראית על הכנסת טכנולוגיות לארגון באופן כמעט בלעדי".

לטענת הרט, שימוש במודלים של מחשוב ענן מאיים על חטיבות המחשוב. "לאורך זמן, המעבר לצריכה של שירותי מחשוב ותוכנות מקטין את הצורך בתחזוקה ומייתר חלק מהמשרות הנדרשות בחטיבה. מנהלי מערכות המידע הישראלים מפחדים לאבד את השליטה. המעבר לענן מועלה כאפשרות לא על ידי חטיבת ה-IT, אלא על ידי הדרגים שמעליה. כשהסוגיה עולה, חטיבת ה-IT מציגה התנגדויות והסתייגויות, לרוב כשהיא מצטטת היבטים של אבטחה".

"רוב המנכ"לים בישראל מעדיפים שלא להתערב בהחלטות שהם רואים כמקצועיות בגלל שאינם מבינים את הנושא", מציינת הרט. "ההבנה הטכנולוגית שלהם נמוכה לרוב מזו של מקביליהם בעולם. בעיני המנכ"ל, מחלקת ה-IT היא 'האנשים מקצה המסדרון' או 'מהמרתף'. הם לא יודעים מי הם, ומעדיפים שכך המצב יימשך. בכך הם למעשה מקבעים את השמרנות הארגונית. השינויים העסקיים המהותיים ביותר כיום מגיעים מהטכנולוגיה. חברות כמו קודאק ובלוקבאסטר איבדו את מעמדן בגלל חוסר יכולת לייצר חדשנות עסקית לאור השינויים הטכנולוגיים. מנהלי חברות חייבים לצפות ממנהל מערכות המידע להיות בעל חזון עסקי".

הקופסה השחורה מתחילה להיפתח

שורה של מינויים מהשנים האחרונות מראה כי גם בישראל מתחיל שינוי במעמדו של מנהל מערכות המידע. לאחר 15 שנים בתפקיד, הוחלף ב-2011 מנהל מערכות המידע של בנק הפועלים, דוד לוזון, בצביקה נגן. הבחירה בנגן, ששימש בתפקיד הקודם מנהל חטיבת המוצרים של אמדוקס נחשבה מפתיעה: אף שהגיע מתעשיית ההיי־טק, נגן גבר על מועמדים רבים מתוך הארגון וממחלקות מחשוב מקבילות, שנחשבו מועמדים מובילים.

שנה וחצי לאחר מכן ביצע בנק לאומי מהלך דומה, עם מינויו של דן ירושלמי במקומו של איציק מלאך, ששימש מנהל מערכות המידע הראשי של הבנק במשך 17 שנה. בדומה לנגן, ירושלמי אף הוא הגיע מאמדוקס, שבה שימש בתפקידו האחרון נשיא חטיבת EMEA ‏(אירופה, המזרח התיכון ואפריקה‏). מינויו של גיל ארזי, ששימש סמנכ"ל שירות לקוחות בחברת הפניקס למנכ"ל חברת כלל־ביט, חטיבת המחשוב של כלל הוא מייצג נוסף של המגמה.

עופר וקנין

שלושת המינויים מהווים נקודת מפנה. מרבית מנהלי מערכות המידע בישראל צמחו בשורות ארגוניהם, כשהם מטפסים בסולם הדרגות בתוך חטיבת המחשוב, או בחטיבה מקבילה בארגון אחר. המינויים מראים כי הפועלים, לאומי, טבע וכלל מתחילים לראות בטכנולוגיה בסיס לשינוי עסקי וצמיחה עסקית, ולא רק כלי להקטנת עלויות תפעוליות או רע במיעוטו הנדרש מטעמי רגולציה. ככאלה - הם מבשרי שינוי.

"במשך שנים התחושה היתה שמערכות המחשוב הן קופסה שחורה שלהנהלה אין רצון אמיתי לפתוח. זה משתנה עכשיו בגלל שתי סיבות: הפיכתם של הצרכים הטכנולוגיים למוחשיים יותר בגלל המעבר של הצרכנים לעולמות הדיגיטליים, והאכזבה ארוכת השנים מהביצועים של חטיבות ה-IT", קובעת פלורה לוין, שותפה בחברת הייעוץ הטכנולוגי־עסקי B-Pro.

“חדר המחשב הוא כיום רצפת הייצור של מה שהלקוח קונה - זה המוצר", מוסיף אמיר רסקין, אף הוא שותף ב-B-Pro. "העובדה שהחטיבות מנוהלות על ידי אנשים שצמחו מלמטה מעכבת את השינויים, ואין סיבה שהכנסתם של בכירים שמגיעים מהצד העסקי לא תחלחל גם כלפי מטה. כשהאדם שאחראי על מערכות המובייל והאינטרנט של ארגון הוא זה שמוטרד מחיבור הברגים - ברור שהחיבור העסקי יהיה חלש”.

קשר גורדי לספקיות התוכנה הגדולות

"אנשי חטיבות המחשוב רגילים לעבוד עם ספקים גדולים, וזה מקשה מאוד גם על הכנסתן של טכנולוגיות של סטארט־אפים", קובעת לוין. "מחלקות IT שמיישמות טכנולוגיות של סטארט־אפים בדרך כלל נדחפות לכך בגלל דרישה לקיצוץ בעלויות מצד ההנהלה - ולא כצעד שהן יוזמות".

הקשר הגורדי לספקיות התוכנה הגדולות משפיע גם על האימוץ של פתרונות קוד פתוח. בדו"ח על מעמדו הבינלאומי של הקוד הפתוח שפורסם ב-2010 על ידי CENATIC, מכון מחקר ממשלתי ספרדי, משתרכת ישראל הרחק מאחורי המדינות המובילות באירופה. בדירוג שוקללו מדדים דוגמת השתתפות בקהילות, הכשרות, חדירת תוכנות בתחום התשתיות והיישומים ומספר משתמשי לינוקס. ישראל דורגה במקום 27 מתוך 33 מדינות שנסקרו, לצד רומניה, יוון, טורקיה וקפריסין.

ועדה ממשלתית שמונתה 
ב-2011, במטרה לבחון חלופות למוצרי מיקרוסופט, קבעה כי משרדי הממשלה ברובם המכריע מבוססים על תשתיות מיקרוסופט. כמו כן, צוין בדו"ח כי ההוצאה השנתית של משרדי הממשלה על רישיונות של מוצרי מיקרוסופט ב-2010 היתה כ-70 מיליון שקל.

בין יתרונות השימוש בתוכנות חופשיות מציינת הוועדה כי השימוש בהן תורם להפחתת הוצאות מחשוב בארגונים, ומאפשר לארגונים להתאים את התוכנה לצורכיהם ולהיעזר בזמן הפיתוח המהיר. למרות זאת, מציינת הוועדה, בישראל עדיין לא התפתח שוק משמעותי של ספקים שיכולים לספק שירותי אינטגרציה סביב מוצרי תוכנה חופשית בקוד פתוח.

למצב זה הציגה הוועדה שלושה הסברים: "ביקוש דל מהשוק הפרטי, ובעיקר הממשלתי, מונע מחברות להשקיע תשומות לצורך הקניית ידע בתחום; קשרים עסקיים עם חברות קנייניות בעלות אינטרסים מסחריים מנוגדים; ורווחיות נמוכה כתוצאה מהיעדר מכירת רישיונות תוכנה ‏(בתוכנות חופשיות‏)".

מחברי הדו"ח תלו את השיעור הגבוה של אימוץ מוצרי מיקרוסופט בממשלה גם בזמינות כוח אדם בעל ידע מקצועי בטכנולוגיות שלה, כתוצאה מאימוץ מוגבל של טכנולוגיות קוד פתוח במכללות ואוניברסיטאות ומאימוץ כמעט מוחלט של טכנולוגיות מיקרוסופט בצה"ל, שממנו זורם כוח אדם מוכשר למגזר העסקי והממשלתי.

"במקרים רבים, כוח האדם הנוכחי במחלקות מותאם לעבודה בסביבות קנייניות בלבד. שימוש בתוכנות חופשיות ידרוש להכניס אנשים אחרים ויביא לטלטלה במחלקות", קובעת לוין. "מעבר לכך, המעבר לצד של ספקיות התוכנה, המשמשות כנציגות של חברות התוכנה הקנייניות, הוא במקרים רבים חלק ממסלול הקריירה של מנהלי מחלקות המחשוב, ולהפך".

לדברי הרט, "אנחנו גם רואים בארגונים בישראל אימוץ נמוך יותר של שפות תכנות פתוחות ומתקדמות, כמו Ruby-on-Rails או Python, בשעה שהן נהפכות לסטנדרט בעולם. אין פה היערכות לעתיד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#