הבועה התפוצצה: "תהיה פה תקופה קשה לסטארט אפים" - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבועה התפוצצה: "תהיה פה תקופה קשה לסטארט אפים"

זירות היזמות בעמק הסיליקון ובישראל עדיין שוקקות, אך סימנים ראשונים מצביעים על כך שרק חברות מעטות בארה”ב מצליחות לצמוח ולגייס הון נוסף ■ ההתפכחות מ”חלום אינסטגרם” כנראה בדרכה גם לישראל

14תגובות

שני יזמים מוכשרים, רעיון טוב והשקעה של 60 אלף דולר - זה כל מה שנדרש לאינסטגרם כדי להיהפך לחברה של מיליארד דולר בתוך שנה וחצי מהקמתה. חלום האינסטגרם היה למעשה שיאה של התרוממות רוח אדירה ששטפה את העולם הטכנולוגי מאז החלה מהפכת האינטרנט הנייד. החלום להתעשרות מהירה וקלה משך לזירה אינספור יזמים מכל קצוות העולם, וכן כסף רב של משקיעים קטנים, אנג'לים, יזמים לשעבר ורבים אחרים. התוצאה היתה מבול של חברות שקמו בניסיון לשכפל את ההצלחה.

כמו בעמק הסיליקון, גם בישראל סצנת היזמות השוקקת הושפעה מהרצון להקים חברות בזול ולמכור אותן, רצוי מהר, ביוקר. "כשאנשים קוראים על אקזיטים או על היי־טקיסט שהתעשר, זה מעורר אצלם תיאבון לקחת סיכון", מסביר קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC Online. הוא מציין את "אפקט אינטוסל" ו"אפקט XtremIO" - שני סטארט־אפים ישראליים בתחומי האחסון והתקשורת, שנמכרו בשנה האחרונה בסכומים גבוהים, לאחר שהושקע בהם סכום נמוך יחסית ‏(6 מיליון דולר במקרה של אינטוסל‏) או לפני שהם גמרו את הפיתוח והגיעו לשלב שיווק ומכירות ‏(XtremIO‏).

נוכח הכסף הזול והערכות השווי הגבוהות שקיבלו סטארט־אפים צעירים, רבים טענו כי מתפתחת בועת אינטרנט חדשה, וחששו כי החגיגה תיגמר בפיצוץ כואב. אחת הדוגמאות המובהקות לחשש זה היא סיפור עלייתו ונפילתו של הסטארט־אפ האמריקאי Color. ב–2011 גייסה החברה 41 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו קרן סקויה - עוד לפני שהשיקה מוצר. החברה פיתחה אפליקציית מובייל בתחום הסושיאל ושיתוף התמונות - שניים מהטרנדים החמים ביותר באותה תקופה. בהמשך אותה שנה נודע כי Color סירבה לצ'ק של 200 מיליון דולר שגוגל הניחה על שולחנה. בסופו של דבר, האפליקציה לא הצליחה להתרומם, ובאוקטובר 2012 נודע כי אפל רוכשת את Color בכמה מיליוני דולרים בודדים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בתעשייה אמנם לא התרחש פיצוץ כואב ורועש, כמו שקרה ב–2001, אך בשנה החולפת בהחלט ניתן לראות התפכחות. אחד הדיונים החמים בעמק הסיליקון במהלך 2012 היה סביב השאלה האם קיים Series A Crunch - פער בין מספר החברות שקמות ומגייסות סבב סיד, בגודל כמה מאות אלפי דולרים, ומספר החברות שמצליחות לגייס סבב גיוס הון ראשון ‏(Series A‏) ממשקיעים מוסדיים, כלומר קרנות הון סיכון.

הפער המימוני גורם להיווצרות "עמק מוות" לחברות - סטארט־אפים צעירים שקמו בהמוניהם, גייסו הון ראשוני מאנג'לים או מחברים וממשפחה, ולא מצליחים לגייס את ההון הנדרש כדי לעשות את קפיצת המדרגה הבאה. חלק מהחברות שהצליחו לבנות מודל עסקי, נותרות חברות זעירות בעלות סיכוי קלוש לצמוח משמעותית, ורבות מהן פשוט נסגרות.

ברירה טבעית חיובית

לאחר תקופה ארוכה שבה הדיון על Series A Crunch התנהל בעיקר בבלוגים ובטורי דעה, נתונים חדשים שהצטברו בחודשים האחרונים מראים כי בועות טבען להתפוצץ, וכי לפחות בעמק הסיליקון נוצרה בעיה. נתונים שפירסמה חברת המחקר PitchBook מצביעים על כך שמספר העסקות בשלב הסיד והשקעות האנג'לים גדל כמעט פי ארבעה בארבע השנים האחרונות. באותו זמן לא חלה עלייה דומה במספר סבבי הגיוס הראשונים.

אי לכך, לפי PitchBook, נוצר מצב שכיום נסגרות 3.3 עסקות בשלב הסיד על כל עסקה בסבב גיוס ראשון, בהשוואה ליחס של 1.9 עסקות בשלב הסיד לכל עסקה בסבב גיוס ראשון ב–2008.

בדצמבר 2012, החלה חברת המחקר CB Insight לפרסם סדרת נתונים נוספת, שהמחישה את הבעיה. החברה ניתחה 4,056 השקעות סיד, רובן קטנות ממיליון וחצי דולר, שבוצעו בחברות טכנולוגיה על ידי אנג'לים או קרנות הון סיכון מתחילת 2009. המחקר הראה שרמת ההשקעות בסבב גיוס ראשון נשארה יציבה, בעוד שהיתה צמיחה אדירה בהשקעות סיד - שיצרה ביקוש עודף להיצע מוגבל של השקעות.

"'הברירה הטבעית' תהיה חיובית בסופו של דבר, אבל המשמעות היא שהרבה סטארט־אפים יתייתמו וחלק מהמשקיעים יפסידו את הכסף שלהם", נכתב במסקנות המחקר. ההערכה של CB Insight היא שיותר מאלף חברות יתייתמו - כלומר, לא יצליחו לגייס מימון בסבב המשך. בממוצע 39% מחברות הסיד הצליחו להשיג סבב מימון נוסף. נמצא כי פרק הזמן הממוצע בין גיוס סבב סיד לסבב גיוס ראשון הוא יותר מ–13 חודשים.

להערכת CB Insight, הפער שנפער בין השקעות מוקדמות להשקעות המשך גרם למשקיעים הפסד של יותר ממיליארד דולר. "השקעות סיד הן הימור מסוכן, והמציאות היא שרובן לא יחזירו כסף. מות הסטארט־אפים והפסד ההשקעות הם חלק מהתהליך שמפריד את החברות והמשקיעים הטובים מאלה שאינם כאלה", נכתב בדו"ח שפירסמה החברה. החברות הגוססות יוצרות שוק מעניין לציפורי טרף שמעוניינות לרכוש מתכנתים מוכשרים או לבצע רכישות של צוותים ‏(Acqui Hires‏). ב–CB מוכרים רשימה של אלף חברות גוססות ב–4,895 דולר.

בהמשך, לפני כחודש, פירסמה פירמת עורכי דין מעמק הסיליקון בשם Fenwick & West נתונים נוספים שקיבעו את ה–Series A Crunch כמציאות. החברה מצאה כי מבין החברות שקיבלו מימון סיד 
ב–2011, 27% בלבד הצליחו לגייס סבב ראשון עד סוף 2012. זאת לעומת 45% מהחברות שהוקמו שנה קודם לכן והצליחו לגייס סבב המשך עד סוף 2011. עם זאת, הסקר התקבל בתגובות מעורבות, מאחר שהוא כלל מדגם קטן יחסית של כ–50 עסקות בשנה.

גם בישראל מרגישים שינוי בכיוון הרוח

בעוד בעמק הסיליקון 
ה–Series A Crunch הוא סוגיה מרכזית, בישראל, לפחות בינתיים, הנתונים אינם מצביעים על בעיה דומה. ואולם, מי שנמצאים בשטח כבר מרגישים שינוי בכיוון הרוח. "בעמק הסיליקון קורה מה שהולך לקרות בישראל בחצי השנה הקרובה - יש עיכוב ביניהם. הרבה יותר חברות בישראל יתקשו לגייס Series A, כי יש פחות קרנות שמשקיעות בהשוואה לעמק הסיליקון", מעריכה שולי גלילי, מייסדת UpWest Labs, תוכנית האצה לחברות ישראליות בעמק הסיליקון.

טל ברנח, סופר אנג'ל, עד לתופעה בישראל: "הולכת להיות תקופה קשה מאוד. אם לא נתעשת ברמה של אנג'לים וקרנות, ולא יהיה שיח על איך לפתור את הבעיה, נגיע למצב שאין לנו חברות שמצליחות להתקדם. יש לא מעט חברות שגייסו סיד ולא יוכלו לגייס סבב ראשון. זו אחת הבעיות הגדולות שקיימות בתעשייה שלנו, והיא הולכת להחריף מאוד בשנה־שנתיים הקרובות. הוואקום שנוצר ייצור בעיה קשה מאוד. יהיה פה כשל גדול מאוד, של הרבה חברות טובות שלא יצליחו להיות ממומנות אחרי השקעת הסיד".

"רואים עלייה מתמשכת בחלקם של סבבי גיוס ראשונים, לכן נראה פגיעה וקריסה בהמשך", מעריך עו"ד ליאור אבירם, ראש מחלקת היי־טק במשרד עוה"ד שבלת ושות'. "לכל תופעה יש תופעה שכנגד. אם אין גידול מיידי ופרופורציונלי בכסף פנוי להשקעות היי־טק, לא תהיה אפשרות להמשיך להשקיע, ודאי לא בשווי עולה.

"לא רואים כיום גידול בכספים הפנויים להשקעות, לכל היותר אין קיטון. לכן, הגיוני שאחרי התפרצות ב–Round A נראה תיקון של מגמה. יכול להיות שבעוד שנה נהיה במקום שהרבה חברות התחילו ולא המשיכו. בדרך כלל, אנחנו באיחור אחרי עמק הסיליקון", אומר אבירם.

דניאל בר און

האנג'לים פחות פנויים להשקעות חדשות

עם זאת, בישראל הנתונים עדיין לא מראים צמיחה בפער בין מספר החברות שקמות ומגייסות סבבי סיד לבין מספר החברות שמגיעות לסבב גיוס ראשון מקרנות. בדומה למצב בארה"ב, בעשור האחרון נשמרה בישראל רמה קבועה יחסית של חברות המגייסות סבב ראשון, והן מהוות כמחצית מהעסקות בכל שנה - כך לפי נתוני מאגר המידע IVC Online. 
ב–2008–2009, על רקע המשבר הכלכלי העולמי, חלה ירידה במדד זה לשיעור של 41%–45% מהעסקות.

"מספר סבבי הגיוס הראשונים נקבע ברמה גבוהה לפי מספר הקרנות שגייסו וכמות הכסף שהן גייסו להשקעות חדשות. כשקרן חדשה מוקמת, היא משקיעה בחברות בשלבים התחלתיים ומלווה אותן לאורך הדרך. כשאין קרנות חדשות, מספר ההשקעות החדשות יורד", קובע שימנה. ואכן, ניתן לראות כי בעשור האחרון בדרך כלל היה מתאם גבוה בין מספר החברות שקמו, מספר סבבי ההשקעה הראשונים וההון שגייסו הקרנות. עם זאת, בשנים משבריות, כמו 2010, שבה הקרנות הישראליות לא גייסו אפילו דולר אחד, המשיכו לקום חברות ולהשיג מימון.

בעקבות הקושי לגייס השקעות המשך, אנג'לים בישראל ובעמק הסיליקון שמימנו את העלייה החדה בהשקעות סיד, מיתנו את ההשקעות החדשות שלהם בתקופה האחרונה.

"משקיעים שהשקיעו מ–2010 סכומי עתק בחברות, רואים פחות ופחות חברות שמצליחות להגיע לסבב ראשון. הם יותר מוטרדים מכך שיש להם פורטפוליו של חברות שצריכות לגייס סבב ראשון ועוד לא גייסו, לכן הם פחות פנויים לחיפוש השקעות סיד חדשות, והסלקטיביות שלהם גדלה", אומרת גלילי.

"אחת הסיבות המרכזיות שאנחנו, האנג'לים, מורידים קצת את הרגל מהגז על השקעות השנה, היא הפחד שלא יהיה מי שיסחוב אתנו את האלונקה הלאה. אמנם לא כל חברת סיד אמורה להצליח לגייס בסבב ראשון, אבל להערכתי, המון חברות לא יצליחו להגיע לשיחה רצינית עם קרן הון סיכון, כי מספר הקרנות בישראל שהצליחו לגייס כסף קטן, וכך גם מספר העסקות שהן עושות", אומר ברנח.

לטענתו, התפישה שחברות שמגייסות הון מאנג'לים צריכות להימכר מהר ובסכומים נמוכים יחסית, היא שגויה. "יזם שמקים חברה, צריך לחשוב רחוק מאוד. זו ריצת מרתון. לעשות הוקוס פוקוס ולמכור בתוך שנתיים, זה היוצא מן הכלל", אומר ברנח, שבעצמו היה שותף למכירת חברת קרוס ריידר ב–37 מיליון דולר בתוך שנה וחצי מהקמתה, לאחר שהושקעו בה 2 מיליון דולר בלבד.

עופר וקנין

בינתיים, בישראל עדיין לא נולד דור של סטארט־אפים "יתומים" שרשמו הפסדים למשקיעים בהם. גם בעמק הסיליקון חדוות היזמות לא נעצרה, אך סממני הבועה התמעטו. מספר החברות החדשות נשאר בעינו, אבל אנג'לים יחשבו פעמיים לפני שיכתבו צ'ק לעוד חברה.

"כולם עדיין אופטימיים, יש המון פעילות בעמק הסיליקון, אבל אנשים מפוכחים יותר מאשר לפני שנה" אומרת גלילי. "אני חושבת שזה תהליך בריא, שקורה אחרי שהיה בום של הרבה יזמים ומשקיעי סיד".

יזמים, רוצים לצמוח? גייסו מקרנות גדולות

המצב הנוכחי מצריך חברות ומשקיעים להוכיח התקדמות משמעותית במהירות - שיקולים שיזמים צריכים להביא בחשבון מהיום הראשון.

"ההישגים שצריך להציג בשביל להשיג מימון משתנים", טוען ברנח. "בהגדרה לחברות הולך להיות יותר קשה להגיע למצב שהן מגייסות סבב ראשון, לכן כדאי ליזם להגיע כמה שיותר מהר להוכחת היתכנות שמוכיחה שניתן להגיע עם המודל למספרים גבוהים. יזם שייתקע בשלבי הפיתוח והגדרת המוצר יתקשה מאוד להגיע לגיוס נוסף".

"כיום קל מאוד לבנות מוצרים צרכניים. הקושי הוא לצאת לשוק בצורה מהירה, שתשנה את ההתנהגות של המשתמש", אומרת גלילי. "זה לא אתגר טכנולוגי, זה אתגר שיווקי, לכן הידע והניסיון של הצוות חשוב יותר בצד השיווקי. יזמים צריכים לתת למשקיעים הרגשה שיש מומנטום מסוים למוצר ולצוות. אם פעם מיליון הורדות לאפליקציה היו מביאות אותך לסבב ראשון, כיום 10 מיליון בקושי מביאות אותך".

גורם שעשוי להשפיע על סיכויי החברה להגיע לסבב הגיוס הבא הוא זהות המשקיע שליווה את החברה ביומה הראשון. "יזמים לא חושבים מאיפה יגיע סבב הגיוס הבא. יזמים שגייסו סיד מקבוצת קראוד פאנדינג או קבוצת אנג'לים שכל אחד שם 50 אלף דולר ואין מישהו שיוביל אותם ויעזור להם להגיע לקרנות הנכונות או לסבב גיוס ראשון, ייתקלו בקשיים רציניים יותר מאלה שלקחו שניים־שלושה אנג'לים רציניים עם כיסים עמוקים שיש להם קשרים נהדרים לקרנות ודריסת רגל בתעשייה", טוענת גלילי.

במחקר של CB נמצא כי חברות שמקבלות השקעות סיד מקרנות הון סיכון גדולות יחסית מושכות השקעות המשך בשיעורים גבוהים יותר מאשר חברות שגייסו מקרנות ממוקדות או מיקרו־קרנות. מבין החברות שגייסו השקעת סיד מקרן הון סיכון 47% גייסו סבבי המשך, לעומת 35% בחברות שלא גייסו השקעת סיד מקרן הון סיכון גדולה.

בישראל נהפכו המיקרו־קרנות לשחקניות דומיננטיות בהשקעות בשלבים מוקדמים בחברות, ואם המצב בישראל יתאם למצב בארה"ב, רבות מחברות אלה עלולות להיתקל בקושי לגייס הון נוסף.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#