עו"ד רכש את הכתובת של פייסבוק בישראל - וייאלץ להעבירה ללא תשלום - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עו"ד רכש את הכתובת של פייסבוק בישראל - וייאלץ להעבירה ללא תשלום

בשנת 2006 רכש ישראלי את הדומיין facebook.co.il, ודרש מפייסבוק כסף רב תמורת העברתו לידיה

15תגובות

בשנת 2006 רכש הישראלי, עו"ד גל אראל, את הדומיין (כתובת האינטרנט) facebook.co.il, ודרש מפייסבוק כסף רב תמורת העברתו לידי הרשת החברתית. הליך בוררות של איגוד האינטרנט הישראלי דרש ממנו לוותר על הכתובת ללא תמורה.

מי שניסה אי פעם לגלוש לאתר פייסבוק, אך במקומו הגיע לבלוג facebook.co.il, ישמח וודאי לשמוע שבקרוב תועבר הכתובת שעד כה הציגה פרטים אודות 4 עמותות צדקה לידי פייסבוק, וכניסה אליה תפנה אוטומטית לאתר הפופולרי.

לפוסטים נוספים ב-Newsgeek:

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם


RLiveRadio: רדיו ישירות מהנייד

דיווח: וואטס אפ לקראת השקת פיצ'ר Push To Talk
 

אתמול הודיע איגוד האינטרנט הישראלי על החלטה שהתקבלה על ידי IL-DRP) Israel Dispute Resolution Process) - מנגנון יישוב המחלוקות המופעל על ידיו, ולפיה ייאלץ בעל הדומיין facebook.co.il, עו"ד גל אראל, להעבירו לרשות החברה שייסד מארק צוקרברג תוך 30 יום.

ההחלטה, שהתקבלה על ידי עו"ד ליהי פלדמן לפני כשבועיים, באה לאחר שפייסבוק הציעה לאראל לרכוש ממנו את הכתובת תמורת 3,000 דולר, ונתקלה מצידו בדרישה לקבל תמורתו 10,000 דולר. משסירבה פייסבוק להצעה היקרה, ואף להצעת המשך על סך 8,000 דולר, פנתה החברה להליך הבוררות המקומי המכריע בסוגיות מסוג זה.

החלטתה של פלדמן מבוססת על 4 כללים הנבחנים במקרים של תביעות בעלות על שמות מתחם: דמיון בין הכתובת המדוברת לשם מסחרי, בעלות חוקית של התובעים על השם המסחרי, אי בעלות על שם דומה מצד הנתבע וכוונה תחילה של הנתבע בעת רישום הכתובת.

לאחר בדיקת העובדות, בהתכתבות בין הצדדים דרך מנגנון הבוררות, כתבה עו"ד פלדמן כי "פייסבוק הוא סימן מסחר מוכר היטב בישראל ובעולם, ומזוהה מאוד עם שירותי הרשת החברתית של העותרת. [...] הציבור הרחב ברחבי העולם מזהה בבירור את השם עם שירותי הרשת החברתית".

פלדמן ציינה גם כי השם מורכב מצירוף מילים לא נפוץ ולכן השימוש בו ודאי אינו מקרי. לדבריה, בבדיקה שנערכה התגלה כי אראל רשם על שמו את הכתובת המדוברת באוקטובר 2006 - חודש לאחר פתיחת האתר לציבור ויום לאחר שפתח בו הוא עצמו פרופיל אישי.

את הסכום שדרש מהחברה בעבור העברת הדומיין לבעלותה הגדירה הבוררת כ"לא סביר", וטענה כי לאור חוסר הפעילות באתר והודעה המופיעה בראשו ומדגישה כי אין בינו ובין הרשת החברתית כל קשר, "ניכר כי למשיב אין כל אינטרס בהחזקת שם המתחם או שימוש בו לכל מטרה משלו, למעט לצורך הפקת רווח מהעברת הזכויות בו לגוף שהוא בעל הזכויות בשם".

התוצאה: במקום לקבל מפייסבוק כמה אלפי דולרים תמורת הכתובת הנחשקת, ייאלץ אראל להעבירה ללא תשלום.

הפסד ידוע מראש

דינה באר, מנהלת מרכז שירותי תשתית באיגוד האינטרנט הישראלי, הסבירה ל-Newsgeek כי לאראל נתונה הזכות לערער על ההחלטה לבית משפט עד תום 30 הימים שהוקצבו לו.

למרות בחירתו שלא להגיב לעניין, היא הדגישה כי הוא מודע לכך והתקשר עם האיגוד במסגרת הליך הבוררות. לדבריה, ההליך נמצא בשימוש "לא מעט", ומטפל בממוצע במקרה אחד מדי חודש.

לדבריה, האיגוד מתחייב כי מהבקשה להפעלת ההליך עד לביצוע לא יעברו יותר מ-30 יום, ומשתדל אף לעשות זאת בזמן קצר יותר. היא ציינה כי עורכי הדין המשמשים כפאנליסטים (אחד, שלושה או חמישה בכל דיון, כאשר הבחירה נתונה בידי התובעים) מתמחים בענייני טכנולוגיה, ואינם עובדים באיגוד האינטרנט, המשמש רק כמתווך וכמקור הסמכות.

בחינת ההיסטוריה של הפעלת מנגנון יישוב המחלוקות מעלה כי מתוך 19 מקרים שנידונו בו בשנתיים האחרונות, רק בשניים נפסק כי שמות המתחם יישארו בידי בעליהם המקוריים. שיעור הנצחונות המרשים לעותרים במנגנון זה אינו מפליא, שכן רכישת כתובות מטעות המבוססות על שמות של חברות, שירותים ומוצרים ע"מ להפיק מהם רווחים שונים היא תופעה מוכרת.

מאז ראשית ימי האינטרנט, נהגו יזמים לקנות כתובות דומות או זהות לשמות מותגים ידועים. חלקם נקטו בשיטה של הצבת המוני פרסומות על העמודים וניצול כמות הגולשים הטועים בהקלדת הכתובת הנכונה על מנת להרוויח ממנגנוני הפרסום, בעוד אחרים הרחיקו לכת ויצרו דפים המתחזים לאתרי קניות או מידע אישי כדי לגנוב את פרטיהם של גולשים שיטעו ויזינו אליהם את פרטי חשבונותיהם באתרים כגון בנקים, תיבות מייל או רשתות חברתיות.

לפוסט המקורי ב-Newsgeek לחצו כאן
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#