אונ' ת"א מקימה קרן להשקעה בטכנולוגיות מסחריות עם TATA - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אונ' ת"א מקימה קרן להשקעה בטכנולוגיות מסחריות עם TATA

רמות, חברת מסחור הידע של האוניברסיטה, סיכמה עם התאגיד ההודי על הקמת קרן השקעות של 20 מיליון דולר בפרוייקטים מדעיים ■ הקרן הוקמה במטרה להשקיע בין 250 אלף דולר ל-750 אלף דולר בפרויקטים בעלי פוטנציאל למסחור טרם הגעתם להבשלה מסחרית

3תגובות

אוניברסיטת תל-אביב הכריזה על שיתוף פעולה של רמות, חברת מסחור הידע של האוניברסיטה, עם קונצרן טאטא (TATA) ההודי להקמת קרן השקעות של 20 מיליון דולר בפרוייקטים מדעיים. האוניברסיטה ייסדה את הקרן, ששמה מומנטום לחדשנות טכנולוגית, במטרה להשקיע בין 250 אלף דולר ל-750 אלף דולר בפרויקטים בעלי פוטנציאל למסחור טרם הגעתם להבשלה מסחרית.

"המטרה היא לאפשר לפרויקטים לצלוח את עמק המוות שבין המחקר המדעי שמאפשר פרסום ועד בשלות שמאפשרת שימוש מסחרי ברישיון, השקעה והקמת חברות", הסביר בראיון עם TheMarker גיורא ירון, יו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה. "רוב המוסדות ממסחרים את הידע בשלב מוקדם מדי. הכוונה שלנו היא לאפשר לחוקרים להביא את המוצר לבשלות מסחרית יותר גבוהה", אמר מנכ"ל רמות, שלמה נמרודי. "כשמדען סיים לפרסם מאמר, מבחינתו הוא גמר את העבודה, אבל הטכנולוגיה עדיין אינה בשל ברמה המסחרית. המדען הגיע לכדי סיפוקו בפרסום, אבל לקרנות הון סיכון זה לא יספיק", הוסיף ירון.

טאטא מוטורוס
רויטרס רויטרס

"בשונה מקרנות קיימות, הקרן שמוקמת כעת לא תידרש להציג החזרים בטווחי זמן של 10-7 שנים", הסביר נמרודי. "טווח זמן כזה, שהוא פרק הזמן שבו צריכות קרנות לייצר החזר השקעה קצר מדי מכדי ליצור מהפיכות אמיתיות. ההכנסה של השותף העסקי דרושה כדי לכוון את המדע למקומות מעשיים, וגם כערוץ הפצה להמשך הדרך", הוא הוסיף.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

טאטא, תאגיד הודי עם 13 חברות בנות בתחומי תעשייה רבים, תשקיע בקרן 5 מיליון דולר ותהיה המשקיע המוביל. 15 מיליון דולר נוספים יושקעו על ידי אנג'לים, קרנות Funds of funds ומשקיעים פרטיים. גיוס הקרן טרם הושלם. הפרויקטים ייבחרו על ידי ועדות מייעצות בשלושה מסלולים - מדעי החיים, מדעי המחשב וקלינטק. כל ועדה תכלול נציג של טאטא, נציג של רמות ושלושה נציגים חיצוניים. כחלק מההסכם תקבל טאטא זכות ראשונה על שימוש בטכנולוגיות שיווצרו מפרויקטים בהם השקיעה הקרן.

התאגיד, שהגיע לאחרונה למחזור מכירות שנתי של למעלה מ-100 מיליארד דולר, מעסיק 450 אלף עובדים. מהמחצית השנייה של העשור הקודם נמצא התאגיד במסלול צמיחה מהיר. הקבוצה פועלת בשבעה מגזרים: חומרים, הנדסה, אנרגיה, שירותים, מוצרי צריכה, כימיקלים ו-IT ותקשורת. במהלך החודשים האחרונים ביקרו באוניברסיטת ת"א נציגים בכירים מכל תחומי העסקים של טאטא, שנפגשו עם למעלה מ-70 חוקרים, שהציגו בפניהם פרויקטי מחקר בעלי פוטנציאל למסחור.

"כלכלות כמו זו של דרום קוריאה ויפן הבינו שהם לא יכולות להמשיך לצמוח בתחומי הלואו-קוסט, שהן חייבות להכניס חדשנות", הסביר ירון. "טאטא, שנמצאת במסלול צמיחה מהיר, הבינה את זה גם היא. כדי לשמר את הצמיחה הזאת צריכה טאטא שותף בתחום החדשנות. מהצד שלנו, מעבר להתאמה של טאטא לפעילות המחקר המגוונת שנעשית באוניברסיטה, ברור שאנחנו רוצים לקחת חלק בצמיחה המהירה של מדינות ה-BRIC", הוסיף ירון. "מהודו נרשמים בכל שנה אלפי פטנטים, אבל היקף המסחור שלהם נמוך מאד, זה אחד היתרונות הבולטים שאנחנו מביאים לשולחן", מוסיף נמרודי.

לפני כשבוע הודיעה רמות וחברת ההשקעות PLUS Ventures על הסכם שיתוף פעולה שיתבצע באמצעות StarTau, מרכז היזמות באוניברסיטה. Plus Ventures, החטיבה הטכנולוגית של קבוצת מולדבסקי, מתמחה בהשקעות מוקדמות משלב הפרה-סיד ועד השקעות של כמיליון דולר בתחומי האינטרנט, המובייל והניו-מדיה. במסגרת שיתוף הפעולה הקצתה החברה תקציב ייעודי להשקעה במיזמים של סטודנטים באוניברסיטה, חוקרים ואנשי סגל בתחומי הניו-מדיה והאינטרנט. החברה קיבלה זכות סירוב ראשונה להשקעה של 100-50 אלף דולר במיזמים, בהבטחה למענה של חודש מרגע ההצעה. "שני ההסכמים הם יריית פתיחה", קובע נמרודי, "אין שום סיבה שהאוניברסיטה לא תצליח לייצר אקו-סיסטם שיהפוך לפס ייצור לסטארט-אפים".

לפי נתונים אותם מסרה רמות, עד היום רשמה החברה כ-600 משפחות פטנטים, כמחצית מתוכן נרשמו בחמש השנים האחרונות. 30% ממשפחות הפטנטים כבר מוסחרו, מרביתן על ידי תאגידים טכנולוגיים בינלאומיים דוגמת סנדיסק, שמשתמשת באלגוריתם תיקון שגיאות בשבבי פלאש, מוטורולה שעושה שימוש בטכנולוגיה לסריקת ברקודים, פייזר, סמסונג, אלקטל-לוסנט, מיקרוסופט, GE, GM ופורד. לפי נתוני רמות, הפיתוחים שמוסחרו הביאו להקמת למעלה מ-40 חברות ישראליות.

כיום מכניסה האוניברסיטה כ-70 מיליון שקל ממסחור ידע, שירותים לתעשייה והשקעות בפיתוח. תמלוגים ממסחור ידע מתחלקות בין החוקר, מעבדת המחקר והאוניברסיטה. על התמלוגים מהשימוש ברישיונות מקבלת האוניברסיטה 40%, מעבדת המחקר 20% והחוקר 40%. הכנסותיה של חברת רמות עדיין נמוכים משמעותית מאלו של חברות מסחור הידע של מכון וייצמן והאוניברסיטה, חברות ותיקות הרבה יותר. הכנסותיה של הראשונה מגיעות לעיתים ל-300 מיליון דולר לשנה, ואילו אלו של יישום, חברת מסחור הידע של האוניברסיטה העברית, מגיעות ל-60 מיליון דולר בשנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#