משרד המדע מזהיר: ישראל מאבדת את היתרון היחסי בתחומי המו"פ - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד המדע מזהיר: ישראל מאבדת את היתרון היחסי בתחומי המו"פ

דו"ח שחובר במשרד המדע טוען כי המדינה נשענת כיום בעיקר על מו"פ במימון חברות רב־לאומיות הפועלות בישראל - ומתריעים כי בריחת המוחות תימשך אם לא יועברו תקציבים נוספים

9תגובות

ישראל מאבדת את היתרון היחסי בתחומי המחקר והפיתוח ‏(מו"פ‏) המניעים את כלכלת ישראל - כך נטען בדו"ח שהוגש לראש הממשלה בנימין נתניהו על ידי שר המדע, יעקב פרי, ובכירים באקדמיה. עוד הזהירו המחברים כי לירידה בהשקעה במו"פ עשויות להיות השלכות קשות למשק, כמו היחלשות האקדמיה ופגיעה אפשרית בתעשיות עתירות ידע.

לפי כותבי הדו"ח, בעוד ש"ממשלות רבות מנסות ללמוד כיצד נהפכה ישראל ממדינה קטנה וענייה במשאבים למעצמת מחקר, טכנולוגיה וחדשנות", תקציבי המחקר בישראל נשחקו באופן משמעותי וכיום אנו נסמכים על השקעות העבר. המחברים הוסיפו גם כי עתידו של המחקר והפיתוח הישראלי אינו ברור, והוא מתפקד כיום בעיקר מכוח האינרציה. לדבריהם, בשני העשורים האחרונים חלה שחיקה מתמדת בתקציבי מוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר "שאת השלכותיה הקשות נרגיש היטב בשנים הקרובות".

אייל טואג

מאחורי הדו"ח עומדים פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב ‏(ות"ת‏) של המועצה להשכלה גבוהה ‏(מל"ג‏), ואחד המועמדים לתפקיד נגיד בנק ישראל; נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' רות ארנון; המדען הראשי במשרד הכלכלה אבי חסון; המדען הראשי במשרד המדע; פרופ' אהוד גזית; ראש מינהל המחקר והפיתוח במשרד הביטחון, אופיר שהם; ונשיאי האקדמיה הלאומית למדעים בעבר, פרופ' יעקב זיו ופרופ' יהושע יורטנר. לדבריהם, "קיום מערכת המחקר המדעי וטיפוח ההון האנושי ברמה הגבוהה ביותר הוא אתגר קיומי" עבור ישראל. הדו"ח חובר על ידי פורום מדע וטכנולוגיה שבראשו עומד יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

במכתב שהעביר לראש הממשלה, קורא פרי להגדיל את תקציבי המו"פ בשיעור של 4% בשנה במסגרת תוכנית לאומית ורב־שנתית, הנחוצה, לדבריו כדי "למנוע פגיעה ממשית בתשתית האנושית והפיזית, המהווים מקורות צמיחה חיוניים עבור ישראל". הוא הוסיף כי "ללא תוכנית חומש אסטרטגית, תאבד ישראל במהרה את נכסי ההון האנושי והידע שצברה לאורך השנים".

הקריאה להגדלת תקציבי המו"פ בתקופת קיצוצים, בולטת על רקע הקיצוץ שנערך בתקציב המדען הראשי ב–2003, שאז ערכה המדינה קיצוצים חדים בתקציבה. תקציב המדען - זרוע התמיכה הממשלתית המרכזית בתעשיית ההיי-טק היה ב–2003 1.98 מיליארד שקל, וב–2004 הוא צנח ל–1.47 מיליארד שקל, ומאז לא שב לרמתו בתחילת העשור הקודם.

נשארים בקושי עם הראש מעל למים

לפי כותבי הדו"ח, מגמת השחיקה "מדאיגה במיוחד על רקע התגברות התחרות הגלובלית. מדינה שלא תייחס לנושא זה חשיבות אסטרטגית, תיוותר מאחור בתוך זמן קצר". המחברים הצביעו על מאמצי הסקטור העסקי והאקדמי, הנשענים על השקעות עבר, שתורמים לכך שישראל נשארת עדיין עם "הראש מעל למים", אך ללא הפנמה של הממשלה בדבר חשיבות המחקר בתחומי טכנולוגיה וחדשנות כמנוע צמיחה אסטרטגי, היתרון התחרותי הישראלי ייאבד במהרה.

בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker, מפורטים נתונים מדאיגים על מצבו של המחקר והפיתוח ‏(מו"פ‏) בישראל בכל התחומים. מחברי הדו"ח מכירים בכך שישראל מובילה בשיעור ההוצאה למו"פ כאחוז מהתוצר ‏(4.4% מהתמ"ג‏). עם זאת, הם מתריעים מפני השחיקה בהוצאה זו ועל כך שהיא נשענת בעיקר על הוצאה פרטית של המגזר העסקי ‏(3.4% מהתמ"ג‏), ובייחוד של מרכזי הפיתוח של החברות הרב־לאומיות.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‏(הלמ"ס‏) שמופיעים בדו"ח, המגזר העסקי אחראי כיום ל–80% מההוצאה הלאומית למו"פ. גופים זרים, בעיקר חברות רב־לאומיות שיש להן מרכזי פיתוח בישראל, מהווים את מקור המימון של כ-42% מההוצאה הלאומית למו"פ בישראל - השיעור הגבוה ביותר בקרב החברות בארגון המדינות המפותחות ‏(OECD‏).

מהדו"ח עולה כי ב-2009, חברות בבעלות זרה ביצעו 66.8% מהמו"פ במגזר העסקי. לעומת זאת, הממשלה אחראית למימון של 15% בלבד ממנה. כלומר, השיעור הנמוך ביותר במדינות OECD. בנוסף, מציינים בדו"ח כי ההוצאה הלאומית למו"פ לנפש נמצאת במגמת ירידה מאז 2007. במדד זה ישראל נמצאת רק מעט מעל הממוצע ב–OECD.

"מדינת ישראל ממשיכה אמנם להוביל את רשימת המדינות המשקיעות במחקר ופיתוח יחסית לגודלן ‏(במונחי אחוז מהתמ"ג‏), אבל רוב ההשקעה מגיעה מהסקטור העסקי, הנוטה להמעיט בסיכונים ולכן לא לממן פריצות דרך הדורשות השקעות ממושכות", נכתב בדו"ח. מחברי הדו"ח מציינים בהקשר זה כי במהלך העשור האחרון, בעוד שממשלות ארה"ב, בריטניה, פינלנד, שוודיה, שווייץ, יפן, הולנד, קנדה, דנמרק וגרמניה העלו את השקעתן במו"פ בכ-4.5% בשנה בממוצע, ממשלת ישראל הגדילה את תקציבי המחקר והפיתוח שלה בכ-0.7% בשנה בממוצע בלבד. "גידול אטי זה הביא לכך שההשקעה הממשלתית במו"פ בישראל, כחלק מסך המו"פ האזרחי, היא בין הנמוכות ב-OECD", הוסיפו המחברים.

עתיד המו"פ
לוט בערפל

לאחר שבשנים האחרונות נשחק מעמדו של ההיי־טק הישראלי כקטר צמיחה המשק במונחים של תוצר, תעסוקה ויצוא, מבקשים המחברים לשנות את פני השטח ולהגדיל את ההשקעה הממשלתית במו"פ. "אנו מפצירים בממשלה החדשה לעשות מעשה ולהניף מחדש את דגל המחקר והטכנולוגיה, לטובת המשק והחברה בישראל. ראוי שתחום זה יוכר כתחום אסטרטגי בעל חשיבות לאומית, הנמצא גבוה בסדרי העדיפויות של הממשלה. אנו מודעים לקשיים התקציביים המסתמנים, אולם בד בבד עם האחריות הפיסקלית ולמען כלכלה חזקה, יש לדאוג שמנועי הצמיחה יחזרו לפעול במלוא העוצמה".

כותבי הדו"ח מתייחסים לחשיבות ההיסטורית של המעורבות הממשלתית לפיתוח תעשיית ההיי־טק וההון סיכון המקומית. "הדוגמה הישראלית מהווה את אחד מסיפורי ההצלחה הידועים בעולם ליכולתה של הממשלה לסייע ולהאיץ את התפתחותה של תעשייה עתירת ידע מובילה. למרות הצלחות אלה, אנו נאלצים להתריע כי המחקר והפיתוח בישראל פועלים כיום בעיקר מכוח האינרציה של פעילות העבר וכי העתיד לוט בערפל", מוסיפים מחברי הדו"ח.

בעוד שהמחקר והפיתוח בתעשייה משגשג - למרות השחיקה בתקציבי הממשלה, אודות לחברות זרות - המצב באוניברסיטאות חמור הרבה יותר. תקציבי המו"פ באוניברסיטאות נשחקו בעשורים האחרונים, ושיעורם נמוך מאוד ביחס למדינות המערביות. השחיקה בתקציבי האוניברסיטאות יצרו משבר באקדמיה: חוקרים רבים עזבו לחו"ל, הסגל שנותר במוסדות הזדקן, תשתיות המחקר התיישנו, ורמת ההוראה של הסטודנטים נפגעה.

ישראל נחשבת ליצואנית של מדענים מוכשרים לחו"ל. בשנים 1997–2005 כ-14%–18% מבעלי תואר שלישי במדעי הטבע וההנדסה שהו בחו"ל במשך תקופה ארוכה. לפי המחברים, הנתונים מצביעים כי ב-2010–2011, רק 7% מהמדענים הישראלים ששהו בחו"ל בחרו לחזור לישראל וטוענים כי המצב לא ישתנה ללא "עשייה משמעותית" מצד המדינה.

בשלוש השנים האחרונות מיישמת הוות"ת בראשות טרכטנברג את התוכנית הרב־שנתית במערכת ההשכלה הגבוהה. במסגרת התוכנית, מועברות למוסדות ההשכלה הגבוהה תוספות תקציביות בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל על פני שש שנים, אך לפי כותבי הדו"ח, סכום זה הוא "צעד ראשון בלבד בעצירת השקיעה של האקדמיה הישראלית המהווה את הבסיס דעליו עומדת הפירמידה המפוארת של תעשיות עתירות הידע".

לפי הנתונים המופיעים בדו"ח, מדינות המערב הגדילו את הוצאתן למחקר ופיתוח במוסדות ההשכלה הגבוהה כשיעור מהתמ"ג, בעוד שבישראל ההוצאה ירדה מכ–0.73% מהתמ"ג ב-2003 לכ-0.58% מהתמ"ג ב-2010. בשנות ה-90 הובילה ישראל ברמת ההוצאה שלה למחקר באוניברסיטאות.

השחיקה בתקציבים באה לידי ביטוי גם בתפוקת המחקר בישראל: מספר המאמרים המפורסמים על ידי חוקרים ממוסדות ישראלים, ששיעורם ירד מ–1.25% מכלל הפרסומים המדעיים בעולם ב-2002 ל-0.96% ב-2011. המחברים מסבירים כי הירידה התרחשה גם עקב הזינוק במחקר במדינות כמו סין, הודו, ברזיל ואיראן, שמקדמות בשנים האחרונות באופן ממשי את המחקר בהן. למרות זאת, גם כשבוחנים את מצבה של ישראל לעומת מדינות OECD בלבד, מובחנת ירידה בתפוקה המחקרית.

בבחינת איכות והשפעת המחקרים הישראלים בעולם המדע, שנמדדת על ידי מספר הפעמים שבהם מאמרים של חוקרים ישראלים מצוטטים במאמרים אחרים, נמצאה ירידה במספר הציטוטים בתחומים כמו מדעי המחשב, שבו הובילה ישראל בעבר. המדד הצביע גם על הידרדרות מסוימת בתחומים נוספים שבהם ישראל נחשבת למובילה, כמו מדעי החלל, כימיה, פיסיקה, הנדסה, מתמטיקה וחקלאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#