לענן וחזרה בלחיצת כפתור - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לענן וחזרה בלחיצת כפתור

ליזמים הסדרתיים בני שניידר ורמי תמיר יש רקורד של שלושה אקזיטים משנת 2000 
■ לפני חודשיים השלימה Ravello, החברה החדשה שהקימו, גיוס של 26 מיליון דולר - ועכשיו הם מחפשים עובדים שיעזרו להם לחולל מהפכה בשוק שירותי הענן

2תגובות

בני שניידר ורמי תמיר מתכוונים לחולל מהפכה במחשוב הענן. רוב הציבור אינו מודע לכך שהשימוש בשירותי מחשוב ענן שמציעות חברות כמו אמזון, RackSpace ו-hp אמנם משנה את תפישת המחשוב הארגונית - אבל הדרך לענן עדיין רצופה במכשולים.

כדי להעביר את היישומים הארגוניים לענן נדרשת מהארגונים עבודה מאומצת להתאמתם לטכנולוגיות השונות. מה שאומר כי הגמישות שהענן הציבורי אמור לספק קיימת בפועל במידה מוגבלת מאוד. Ravello ‏(ראוולו‏), שהקימו שניידר ותמיר, היא החברה שמתכננת לספק לענן את הגמישות המיוחלת.

לפי תחזיות של חברת המחקר גרטנר, שוק שירותי מחשוב הענן צפוי להגיע ב-2013 למכירות של 9 מיליארד דולר, זינוק של 50% לעומת הכנסות של 6 מיליארד דולר ב–2012. עד 2016 צופה גרטנר קצב גידול שנתי ממוצע של כ-41% בתחום - מה שאמור להקפיץ את ההכנסות ל-24 מיליארד דולר, בהשוואה ל-3 מיליארד דולר ב-2010. לפי הערכות, הכנסותיה של אמזון, ספקית שירותי מחשוב הענן הגדולה בעולם, הגיעו ל-1.5 מיליארד דולר ב–2012.

בני שניידר ורמי תמיר
הדר כהן
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

ראוולו מפתחת מערכת שתאפשר העברה של יישומים מהארגון לענן הציבורי וחזרה בלחיצת כפתור, כמו גם בין שירותי ענן שונים. כדי לעשות זאת, שניידר ותמיר השתמשו בתובנות שרכשו במיזמים הקודמים שלהם, בעיקר בחברת הווירטואליזציה קומרנט ‏(Qumranet‏), שאותה הם מכרו לרד־האט ב-2008 תמורת 115 מיליון דולר.

טכנולוגיות וירטואליזציה, כמו זו שפיתחה קומרנט, מבוססות על היכולת לתווך בין שכבת החומרה לשכבה של תוכנת ההפעלה. ראוולו מפתחת שכבת תיווך דומה - אבל בין היישום לסביבה הטכנולוגית אצל ספק מחשוב הענן.

לפני כחודשיים הודיעה ראוולו, שנוסדה ב-2011, על השלמת סבב גיוס גבוה של 26 מיליון דולר בהובלת קרן בסמר ‏(Bessemer Venture Partners‏). בסמר הצטרפה להשקעה בסך כ-10 מיליון דולר של הקרנות סקויה קפיטל ונורווסט ‏(Norwerst Venture Partners‏), שהשקיעו גם בקומרנט, שבוצעה כבר בספטמבר האחרון. השקעות אלה היתוספו להשקעת סיד ראשונה בחברה, בסך כמיליון דולר, שביצעו היזמים עצמם.

במקביל להשקעה של סקויה ונורווסט הצטרף לראוולו נבין תדני, שעמד בראש חטיבת הווירטואליזציה של רד־האט. תדני משמש סמנכ"ל השיווק של ראוולו. סכום ההשקעה הגבוה של הקרנות מוסבר בחשיבות המהפכה שמבקשים תמיר ושניידר לבצע באמצעות הסטארט־אפ הנוכחי שלהם, ובפוטנציאל שלו לשנות את אחת הזירות הטכנולוגיות והעסקיות המעניינות ביותר שמתפתחות כיום - זירת ענני המחשוב הציבוריים.

ארגונים שמבקשים כיום להעביר את יישומיהם לענן הציבורי נדרשים להתאים אותם לפלטפורמות הטכנולוגיות הקיימות בענן הזה. כך, למשל, באמזון הם יידרשו להתאים את היישום למערכת ההפעלה לינוקס, ובענן של מיקרוסופט - למערכת ההפעלה חלונות לשרתים.

ראוולו תאפשר ליישומים לפעול בכל סביבה, כאילו הם פועלים בסביבה שאליה פותחו. לצד האופק הטכנולוגי הרחב שאליו מכוונת החברה, קרוב לוודאי שבלא הרקורד המוכח של שניידר ותמיר כיזמים סדרתיים ראוולו לא היתה מצליחה לגייס סכומים כל כך גבוהים בשלבים כה מוקדמים. ראוולו היא החברה הרביעית שבה משתפים שניידר ותמיר פעולה, אחרי שלושה אקזיטים מוצלחים - פנטקום, פי־קיוב וקומרנט ‏(ראו מסגרת‏).

גרטנר

להעביר את הדירה 
בלי ארגזים

ההתפתחות המהירה של כוח העיבוד במחשבים בעשורים האחרונים גרמה לכך שהשימוש שעושות תוכנות במשאבי המחשוב נהפך בלתי יעיל. טכנולוגיית הווירטואליזציה - הטכנולוגיה שאיפשרה את צמיחתם של שירותי מחשוב הענן - מותקנת מעל שכבת החומרה ומדמה את זרם הקלט־פלט של החומרה אל מול תוכנת ההפעלה. ההדמיה של שכבת החומרה מאפשרת הרצה של מערכות הפעלה רבות על מכשיר בודד, ואף הפעלה של יישום אחד מכמה שרתים.

כך פועלות מערכות הווירטואליזציה כמו אלה שפיתחו VMWare, קומרנט, מיקרוסופט ו–Citrix. הן מאפשרות שימוש יעיל יותר בשרתים - יישומים שאינם דורשים כוח עיבוד רב ניתנים להרצה על שרת בודד, ואילו אלה הדורשים כוח עיבוד משמעותי ניתנים ליישום על שרתים רבים עם כוח עיבוד בינוני.

"מבחינה טכנולוגית, אנחנו עושים עכשיו את הצעד הבא שטכנולוגיות וירטואליזציה צריכות לעשות", מסביר מנכ"ל ראוולו תמיר. "טכנולוגיית הווירטואליזציה איפשרה לשים את מערכת ההפעלה במעין קופסה שחורה שניתן להעבירה ממקום למקום, אבל המעבר הזה הותנה בתאימות למערכת הווירטואליזציה עצמה. עכשיו אנחנו אורזים גם את ההתאמה הזאת בתוך קופסה שחורה".

שניידר, המכהן כיו"ר ונשיא ראוולו, מוסיף: "המעבר לענן התחיל לפנינו, אבל לרוב מי שעושים את זה הם סטארט־אפים שבונים את היישומים שלהם מראש בשביל סביבות הענן, ולא ארגונים עם מערכות קיימות. אם חברה שמריצה כעת את המערכות שלה בארגון רוצה להעביר אותן לסביבת ענן היא צריכה לפרק את המערכות לרכיבים שונים ולהעבירם לענן בתפירדה ידנית.

"אחד המהנדסים בחברה השווה את התהליך הזה למעבר דירה. כשעוברים דירה צריך לארוז את כל החפצים בארגזים, להעביר את הארגזים לדירה החדשה, ושם לפתוח אותם ולסדר את הכל מחדש, כשבכל מעבר צריך לבצע את כל התהליך שוב. התפישה שלנו היא שהמעבר מהענן וחזרה אינו אירוע חד־פעמי - אלא רצף של תנועות הלוך וחזור - ואנחנו מאפשרים להעביר את כל הדירה כמו שהיא.

"המערכת שלנו מאפשרת לעבור בצורה חלקה ובלא פיתוח מהארגון לענן הציבורי וחזרה. עד היום החזרה לא היתה קיימת, אבל היא דרושה - האופרציות בענן ובארגון הן שונות, למשל בעלויות. חלק ניכר מההוצאות של חברות, כמו זינגה ודרופבוקס, נובע מצריכה שוטפת של הענן. אם הן היו יכולות לבצע הגירה מיידית של היישומים חזרה לארגון, כשהצריכה אינה גבוהה, היו נחסכות להן הוצאות אדירות", מפרט שניידר.

"כשמדברים על שימוש ארגוני בענן צריך להבין איך כל הסיפור הזה התחיל", מדגיש תמיר. "אמזון בנתה מרכז שירותים ייעודי בשביל היקפי התנועה שהיו להם בתקופת חג המולד, כשבשאר חודשי השנה המרכז נותר בלא שימוש. בשלב כלשהו הם הבינו שיש הרבה ארגונים עם צורך דומה. ארגונים בונים את מרכז השרתים שלהם לשימוש ממוצע. בנקודות שיא בצריכת משאבים - הם פונים לענן.

"הבעיה היא שכיום המעבר הזה אינו טריוויאלי, והוא לחלוטין חד־כיווני - מהארגון החוצה. אנחנו רוצים להפוך את זה לאוטוסטרדה דו־כיוונית", מצהיר תמיר.

מצייתים לחוק מור

להפרדה בין תוכנה לחומרה, שמושגת באמצעות טכנולוגיית הווירטואליזציה, יש מחיר - הצורך בכוח עיבוד גדול יותר. שכבת החציצה הנוספת שמוסיפה ראוולו גובה אף היא מחיר בצורכי עיבוד, אבל בחברה מבהירים כי הצריכה המוגברת של משאבי המחשוב מאוזנת על ידי יתרונותיה של המערכת.

"כוח העיבוד ממשיך לעלות בקצב גבוה בהרבה מדרישות התוכנה. אנחנו שמחים להיות בצד הנכון של חוק מור ‏(תחזית של גורדון מור, ממייסדי אינטל, שלפיה צפיפות הטרנזיסטורים על שטח נתון של שבב תוכפל כל שנתיים, א"ה‏)", אומר שניידר.

תמיר מוסיף: "הענן ימשיך לגדול בגלל יתרון הגודל. ספקיות הענן יכולות להכתיב ליצרניות החומרה מפרטים ולהציב מרכזי שרתים במקומות שבהם האנרגיה זולה יותר. במובן הזה, המעבר של משאבי מחשוב לענן הוא מחויב המציאות. אמזון היא עדיין הדוגמה הטובה ביותר לספקית ענן ציבורי מהסיבה הפשוטה שחושבים בה במושגי חברה קמעונית. זו חברה שיודעת לחיות בשולי רווח נמוכים".

בראוולו מנסים כעת לעשות צעד דומה. מכיוון שהחברה מתכננת לשרת לקוחות רבים, בכוונתה למנף את יתרון הגודל ולנצל בצורה יעילה יותר משאבי ענן. בדומה למודל ה-MVNO בענף הסלולר - חברות קונות רוחב פס מהחברות הסלולר ומוכרות אותו לצרכנים עצמם - בראוולו מתכוונים לשכור את שירותי המחשוב מחברות הענן, ולמכור אותם הלאה ללקוחותיה. לדברי תמיר, החברה תוכל לאפשר ללקוחותיה לצרוך שירותי ענן בעשירית מהעלות הנוכחית.

"השימוש כיום במשאבי ענן אינו יעיל מסיבות רבות, בין השאר משום שמה שהמשתמשים קונים שונה ממה שהם צורכים - מבחינתם, הם מריצים יישומים, אבל משירות הענן הם קונים זמן שרת. במקרים רבים זה אומר שהשרת אינו בשימוש. בשירות שלנו התמחור יבוצע לפי הצריכה בפועל של היישום, כשהלקוח יכול להחליט כמה כוח מחשוב לספק לו לפי עלות - הוא יוכל לסובב את החוגה ולהחליט כמה הוא רוצה להוציא", מסביר תמיר.

לא מבינים את מודל המכירה המקוונת

בהודעה שפירסמה ראוולו באתר החברה לפני כמה חודשים צוין כי היא מחפשת "עובדים מוכשרים בצורה יוצאת דופן, שיצטרפו אלינו בניסיון להגדיר מחדש את שירותי הענן". תמיר מסביר: "יש מעט מאוד אנשים בעולם שיכולים לפתח את הטכנולוגיה הזו. בלי הניסיון שצברנו בקומרנט לא היינו יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים עכשיו בראוולו".

שניידר מוסיף: "יש בישראל את האקו־סיסטם הנדרש כדי לאפשר את היווצרותה של חברה כמו ראוולו. יש פה מהנדסים שמבינים לעומק מערכות ענן, וגם ספקי הענן מכירים את השוק הישראלי". לדבריו, שיתוף הפעולה בין חברות ישראליות המפתחות טכנולוגיות לסביבת ענן, כמו Navajo מחממת JVP שנרכשה על ידי Salesforce ב-30 מיליון דולר ב-2011, מספק לתעשייה המקומית יתרונות מוחשיים. "יש המון שיתוף פעולה בין החברות. זה לא רשמי, לא מדובר בהסכמים שאפשר לקרוא עליהם בהודעות לעיתונות", הוא מספר.

"יש בישראל הרבה אנשים שיודעים לנהל פיתוח תוכנה המיועדת לסקלביליות - שינויים קיצוניים בהיקף השימוש", אומר תמיר. "עם זאת, חסרים פה הרבה אנשים שמבינים את מודל המכירה המקוונת, את היכולת למכור ללקוח ב'מגע נמוך' ‏(Low Touch - מכירה בטלפון או באינטרנט, א"ה‏). בעמק הסיליקון היכולת הזאת מפותחת הרבה יותר. זה תחום שבו יש עדיין הרבה מקום לפיתוח בשוק הישראלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#