הכירו את הפרוטקטור: כלי השיט הבלתי מאויש הראשון בחיל הים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו את הפרוטקטור: כלי השיט הבלתי מאויש הראשון בחיל הים

בשנה האחרונה הצטרף לשירות מבצעי בחיל הים הפרוטקטור - כלי שיט בלתי מאויש ■ הפרוטקטור מצויד באמצעי תצפית המספקים לכוחות תמונה בזמן אמת מהים ובמערכת נשק ■ רוצים לראות איך זה עובד? צפו

29תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

בשנה האחרונה הצטרף לשירות המבצעי בחיל הים "הפרוטקטור" - כלי שיט בלתי מאויש, המצויד באמצעי תצפית המספקים לכוחות תמונה בזמן אמת מהים - בתאורת יום ולילה - ובמערכת נשק. השליטה בכלי השיט נעשית במלואה מרחוק, מחדר שליטה הנמצא ביבשה. כך, הפרוטקטור יכול לבצע משימות ביטחוניות בים מבלי לסכן חיי אדם. כיום נעשה שימוש בכלים ספורים בלבד, אך בעתיד הקרוב יורחב השימוש לדור הפרוטקטורים הבא, שפיתחה חברת רפאל.

הפרוטקטור שייך לדור החלוצי של כלי השיט הבלתי מאוישים - או בראשי התיבות הצה"ליים - כשב"מים. בעוד שבעולם האווירי המזל"טים נהפכו לחלק בלתי נפרד מהלחימה, בעולם הימי המהפכה עוד בחיתוליה. עם זאת, בחיל הים סבורים שעם הזמן יוכנסו לשימוש עוד כלים בלתי מאוישים שיחליפו חיילים במשימות, ויתרחש תהליך דומה לזה שקרה בחילות האוויר בעולם, שכיום מתבססים בחלק ניכר מהמשימות על כלים לא מאוישים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בדומה לפרויקטים אחרים שבהם הוכנסו כלים בלתי מאוישים לשימוש בצה"ל, גם הפרוטקטור הוא פיתוח של התעשייה הביטחונית הישראלית, ששונה בעקבות הערות ותגובות שהתקבלו מהצבא. שיתוף הפעולה בין רפאל לחיל הים החל ב–2008, ובדצמבר 2009 נרכשו הפרוטקטורים הראשונים, בכמה מיליוני שקלים ליחידה. לאחר תהליך של קליטה, סדרת ניסויים והכנסת שיפורים, לפני כשנה נכנס הפרוטקטור לשימוש מבצעי.

"לקחנו את הכלים כדי לבצע את הפעילויות הכירורגיות שמסכנות חיילים. הפרוטקטור נותן מענה למשימות, מונע סיכון חיי אדם ויכול להגיע יחסית קרוב לחוף ולכלי נשק מסוכנים - הוא כמעט בלתי נראה", אומר סרן מ', מפקד יחידת מגן הים, האחראית על הפעלת הפרוטקטור.

הפעלה פשוטה - בכל שעות היממה

השימוש הראשוני בפרוטקטור היה נגד איומים ברצועת החוף הדרומית שבאחריות צה"ל, כשההפעלה נעשתה מבסיס אשדוד. מאז המערכת מתניידת בהתאם לצרכים המבצעיים. "תוך יום אפשר לפרוש את הכלים והמוצב בכל נקודה", אומר מ'. הדרישה העיקרית היא שהמקום שבו נבנה המוצב יהיה במרחק ראייה מכלי השיט בים, כדי שיוכל לשלוט בו. לכן, צריכה להבחר נקודה מספיק גבוהה. טווח השליטה משתנה בהתאם לגובה האנטנה - ככל שהאנטנה גבוהה יותר טווח השידור גדול יותר.

כיום, ההפעלה של הפרוטקטור כמעט רציפה, במהלך כלל שעות היממה. כלי השיט נועד לבצע משימות יזומות, ומסוגל לשהות בים גם כמה ימים. מפעיליו מציינים כי יחסית לכלי שיט יש לו יכולת תמרון גבוהה ויכול לבצע, למשל, פנייה חדה של 90 מעלות במקום.

הכלי הוא באורך 9.1 מטרים וברוחב של 3.2 מטרים. תצורת הכלי דומה לסירת מרוץ, כך שניתן יהיה להתקרב לחוף מבלי לשבור את המדחף - והוא יכול להגיע למהירות של 30 קשר ‏(כ–55 קמ"ש‏). הפרוטקטור מצויד במערכות GPS ומצפנים חשמליים, וכמו כן מותקנת עליו מערכת כריזה, כדי שיוכל לתקשר עם כלי שיט אחרים שבהם הוא נתקל. ליבת המערכת נמצאת בבטן הכלי.

סרן מ' מסביר כי צורת ההפעלה של הפרוטקטור פשוטה: צוות ההפעלה כולל שני מפעילים מיחידת סנפיר בחיל הים וקצין ים חובל במרכז השליטה. זאת, בנוסף לזוג לוחמים שיודע לעבוד מכלי שיט קטנים בים, האחראים לטעון את הנשק בפרוטקטור ולהעביר אותו למצב הפעלה בלתי מאויש. הכניסה והיציאה מהנמל נעשית כשהפרוטקטור פרוק ומאויש.

בוגרי קורס סנפיר מגיעים ליחידת מגן הים לאחר שכבר רכשו ניסיון ימי בפלגות בט"ש ‏(ביטחון שוטף‏). "אנחנו מכשירים אנשים שמגיעים אלינו אחרי פרק זמן בצוותים של צרעות. חשוב לי לא רק חייל שמבין במחשבים ויודע להפעיל ג'ויסטיק, אלא שיבין את התמונה הימית והתנהגות בים", טוען מפקד היחידה מ'. בין מפעילי הפרוטקטור ישנן גם מפעילות בוגרות הקורס, והשירות בתפקיד אינו דורש שירות בקבע.

"להשאיר שיקול דעת אנושי"

השליטה בפרוטקטור נעשית בשני ערוצים מקבילים. ערוץ אחד שולט על מערכות התצפית והנשק והשני על מערכות הסירה והשיוט. כיוון כלי השיט נשלט במלואו מרחוק - ולא נעשה באמצעות שיטות שמקובלות בכלים בלתי מאוישים אחרים, שבהם מסמנים יעד והכלי מתכוונן ומגיע אליו בכוחות עצמו. "המטרה היא להשאיר שיקול דעת אנושי של מישהו שמבין ים", מסביר מ'.

התמונה המתקבלת מהפרוטקטור היא היקפית, כלומר 360 מעלות מסביב לכלי השיט. "כאמצעי תצפית, הוא שקול לבנאדם עם משקפת", אומר מ'. זאת, באמצעות שני סטים של מצלמות שמותקנות עליו ומשדרות למרכז השליטה והבקרה. על הפרוטקטור מותקנת מערכת אלקטרו־אופטית ומצלמת יום ומצלמת לילה. התמונה המתקבלת משקפת את האופק, וניתן לזהות כלי שיט קטנים ממטרים רבים.

על גבי הפרוטקטור מותקנת מערכת ירי מיוצבת בתצורת מא"ג, שמתוכננת כך שתפצה על תנועת הגלים. מערכת מסוג זה מתוצרת רפאל מותקנת על כל מערכות הבט"ש בחיל הים. לטענת מ', למערכת הירי רמת דיוק גבוהה, תוך התחשבות בתנועת הגלים ותנועה של מטרה. אחת היכולות הבולטות של המערכת היא "להינעל" על מטרה - ולעקוב אחר התנודות שלה בים בזמן אמת. התקשורת עם הפרוטקטור, ובייחוד עם מערכות הנשק, היא באמצעות גלי רדיו.

פיתוח הפרוטקטור נעשה במינהלת ים ברפאל, שמורכבת בעיקרה מיוצאי החיל. לפי הניסיון שנצבר בשימוש בחיל הים במשך שלוש שנים - בתקופת הניסוי ובשימוש המבצעי - פותח הדור הבא של הכלי. בחיל הים מספרים כי הכנסת הכלי לשימוש לוותה בחבלי לידה קשים. בשנה הראשונה התגלו תקלות רבות, במיוחד במערכות האלקטרוניות. ישנם כלי שיט בלתי מאוישים נוספים שמפותחים בישראל, כמו סילבר מרלין, שאותו מפתחת אלביט מערכות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#