שורדת בועת הדוט.קום הגיעה לאקזיט של 400 מיליון דולר - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שורדת בועת הדוט.קום הגיעה לאקזיט של 400 מיליון דולר

אורך רוח ומהלכים אסטרטגיים נועזים הביאו את סייאופטיקס, יצרנית ציוד תקשורת שהקדימה את זמנה, לאקזיט ביום חמישי האחרון ■ אמנם בדרך היא עזבה את ישראל, אך סייאופטיקס מספקת למשקיעים הישראלים שלה, ובראשם קרן JVP, רווח נאה של כ-220 מיליון דולר ■ עוזי קורן, ממייסדי החברה: "עמדנו במטרה שהצבנו לעצמנו לפני 14 שנה״

תגובות

ביום חמישי האחרון אחר הצהריים הודיעה אוואגו ‏(Avago Technologies‏), יצרנית רכיבי תקשורת אנלוגיים אמריקאית־סינגפורית, על רכישת החברה הישראלית סייאופטיקס ‏(CyOptics‏) ב-400 מיליון דולר במזומן. לכאורה, האקזיט הזה מצטרף לסיפורי המכירה הגדולים של חברות ישראליות בשנה האחרונה - אקזיטים של חברות כמו אינטוסל או XtremIO שנמכרו כל אחת ביותר מ-400 מיליון דולר, אלא שלסייאופטיקס סיפור מעט שונה, המאפיין דור של חברות ישראליות לשעבר.

סייאופטיקס, ששרדה את התפוצצות בועת הדוט.קום, נדרשה להתאים את עצמה לתנאי השוק שהשתנו לחלוטין. בסופו של דבר היא הגיעה לאקזיט רווחי אך בדרך היא התנתקה מישראל. החברה נוסדה בישראל ולוותה לאורך כל הדרך על ידי קרן ההון סיכון הישראלית JVP, שייסד ח"כ אראל מרגלית. ואולם, ביום המכירה היא לא העסיקה אף עובד בישראל לאחר שהעתיקה את פעילותה לפנסילבניה ב-2005, שם היא מעסיקה כ-900 עובדים.

אמנם החברה לא מעסיקה בישראל עובדים כמעט עשור, אך משקיעיה נותרו מקומיים. בין השותפים לתשואות שתניב המכירה יהיו חברות ביטוח ישראליות ומוסדות אקדמיים ישראליים. בעקבות מימוש האחזקות בסייאופטיקס, נמסר מ-JVP, כי תחזיר את הקרן השישית שגייסה ב-2011, בהיקף 80 מיליון דולר, בתוך פחות משנתיים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

חברת סייאופטיקס הוקמה 
ב-1999 בעקבות מפגש בין ד"ר עוזי קורן, כיום סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה, יאיר הלפרן, מנכ"ל חברת SCD - חברה בת של אלביט ורפאל, ומיכה צימרמן, ראש קבוצת האלקטרו־אופטיקה ב-SCD. השלושה רצו להקים חברה בקנה מידה עולמי שתוכל לייצר רכיבים אופטיים שישולבו בציוד הנמצא בקצות סיב התקשורת.

JVP

קרן JVP היתה המשקיעה הראשונה שהצטרפה לחברה, והיחידה שליוותה אותה עד ליום המכירה. התוכנית היתה להקים חברה בת ל-SCD המייצרת גלאים בתחום האינפרא אדום - שתשתמש בתשתיות שלה ולאחר מכן תעבור לייצור תשתית עצמאית.

משום שסייאופטיקס קמה בשיא בועת האינטרנט, היא נהנתה מתחושת האופוריה בשוק ולא התקשתה לגייס הון. קורן מספר: "כשחיפשנו משקיעים נפגשנו בין היתר עם אראל מרגלית, שהיה אז המייסד וראש קרן JVP, ונדלק על הרעיון. אחר כך השקיעו בנו חברות נוספות, חלקן ישראליות כמו יורופאנד. קיבלנו השקעה גדולה מקרן ההשקעות של סיסקו בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים שבאמצעותה עברנו והתחלנו להקים תשתיות עצמאיות שלנו במפעל שהיה לנו ביקנעם. באותה תקופה גם פתחנו משרד מכירות באזור בוסטון, מכיוון שרצינו להיכנס לשוק האמריקאי".

סייאופטיקס לא חשפה כמה הון גייסה עד היום, אך לפי דיווחים שונים מדובר ביותר מ-180 מיליון דולר. חלק מהסכום הוקדש לרכישת אחזקות של משקיעים קיימים בחברה בשנים האחרונות.

"הנפח של התקשורת שמתנהלת בסיבים אופטיים גדל בנפח מסחרר בגלל התפתחות האינטרנט והתקשורת העולמית. הרעיון של סייאופטיקס מתחילתה היה להקים חברה שתייצר את הרכיבים שהם למעשה המנוע או רכיבי הליבה, המסיעים את התקשורת בסיבים", מסביר קורן, שהכיר את התחום מקרוב לפני הקמת החברה משום שעבד בלוסנט קרוב ל-20 שנה כחוקר מן המניין במעבדות בל בניו ג'רזי. "בגלל הגידול של האינטרנט ונפח התקשורת שמכפיל את עצמו כמעט כל שנה וחצי, הציוד מוחלף בקצב די מהיר. ציוד הקצה שמשדר וקולט בקצה הסיבים מוחלף בדור כל כמה שנים. בתקופה שבה הקמנו את החברה קצב העברת הנתונים בסיבים האופטיים היה 10 גיגה בייט לשנייה, ובדור הבא הוא הגיע ל-40 גיגה בייט לשנייה. אז עוד לא היתה תחרות רבה בתחום".

קורן מוסיף: "אנחנו מייצרים רכיבים בגודל של שבב, אורזים אותם באריזה הרמטית ומוכרים אותם לחברות שמייצרות את ציוד הקצה. הרכיבים האלה בעצם מאפשרים את החדשנות ואת גידול הקצב של החברות הגדולות שמייצרות את המערכות הכבדות של ציוד הקצה. יש 'סייאופטיקס inside' בקופסאות של חברות גדולות ומוכרות כמו סיסקו, לוסנט, ECI ו־Finisar. בסך הכל כיום קרוב ל-100 חברות".

"זה היה מהלך של להיות או לחדול"

רוברט קלפוס

אלא שהתפוצצות בועת הדוט.קום ב-2001 שינתה את התוכניות של מייסדי החברה. דור המוצרים הראשון שלה, שאיפשר העברת נתונים בקצב של 40 גיגה בייט לשנייה, יצא לשוק ב-2003 והיה חדשני מדי לתקופה. לדברי קורן, "לקח יותר זמן ממה שחשבנו עד שהטכנולוגיה באמת נכנסה לשוק בגלל שבשנים הראשונות של החברה היה למעשה משבר בועת האינטרנט. ב-2003-2004 הצלחנו להכניס לשוק רכיבים מהסוג הזה של 40 גיגה ביט, אבל היה לזה מספר לקוחות לא גדול. עדיין היה מיתון בקצב הגידול של האינטרנט, ועדיין היססו להכניס ציוד חדש.

"המוצר השני והשלישי שעשינו חזרו לקצבים של 10 גיגה ביט לשנייה. רוב המכירות היו לא במוצרים החדשניים אלא במוצרים שכבר היו קיימים בחברות. היה מוקדם מדי כדי לעבור לדור החדש. התאמנו את עצמנו לדרישות של השוק, אבל החברה לא היתה רווחית כי הוצאות ההחזקה של תשתיות מפעל הייצור ביקנעם היו גבוהות. ייצרנו בכמויות לא גדולות והתחרות היתה גדולה מאוד".

ב-2005 היתה לסייאופטיקס הזדמנות לרכוש מפעל ייצור שהיה בעבר מפעל של חטיבת האלקטרו־אופטיקה של לוסנט בפנסילבניה. מייסדי סייאופטיקס, שהוקמה על ידי יוצאי חברת לוסנט שבהמשך התמזגה עם חברת אלקטל, הכירו את המפעל ואת יכולות הייצור שלו.

"המפעל היה גדול מזה שביקנעם, עם בערך פי 10 מכונות ייצור של שבבים ויכולות ייצור בכל התחום שקשור בזה - חדרים נקיים, מיקרוסקופים, ציוד בדיקה", מספר קורן. "בתקופת הזוהר של לוסנט הושקעו במפעל מאות מיליוני דולרים. היתה לנו הזדמנות לרכוש אותו בקצת יותר מ-25 מיליון דולר. זו היתה מכירת חיסול של המפעל הזה". זו היתה הרכישה השנייה שביצעה סייאופטיקס לאחר שב-2003 רכשה את חברת Cenex האמריקאית, שהוקמה גם היא על ידי יוצאי לוסנט, והתמחתה בייצור מארזים לרכיבים מהסוג שסייאופטיקס יצרה.

כך, ב-2005, הסתיים הפרק הישראלי בתולדות סייאופטיקס. שבועיים לאחר הרכישה פוטרו מרבית עובדי הייצור של מפעל השבבים של החברה ביקנעם, וכל פעילות החברה הועתקה לארה"ב. חברת רכיבי האלקטרוניקה וישיי ‏(Vishay‏) רכשה את הפעילות של סייאופטיקס ביקנעם וקבוצה קטנה מעובדי החברה עברו לבעלים החדשים. ב-2009, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, צמצמה וישיי את פעילותה ובין השאר סגרה את המפעל ביקנעם שהעסיק כ-15 עובדים.

קורן מדגיש כי מבחינת סייאופטיקס חיסול הפעילות בישראל והמעבר לפנסילבניה היו מהלך של להיות או לחדול. "בישראל בשנת 2004 ותחילת 2005, המכירות השנתיות שלנו היו בהיקף של 6.5 מיליון דולר ולא היינו רווחיים", הוא מספר. "ב-2005, מכיוון שצירפנו את הלקוחות שהיו לנו בישראל ללקוחות שהיו למפעל בפנסילבניה, המכירות היו בסך הכל כ-28 מיליון דולר, וגם אז החברה לא היתה רווחית.

"המספרים האלה מדברים בעד עצמם - החברה לא היתה יכולה להתקיים אם היא היתה נשענת על מספר רכיבים קטן והוצאות ייצור גבוהות. חברה כזו חייבת לייצר בכמויות גדולות ולהוריד את עלויות הייצור. אם היינו נשארים בישראל ולא עושים את המעבר, זה היה ברור שלא היינו מצליחים לשרוד".

גם לאחר העתקת מרכז הפעילות של סייאופטיקס לפנסילבניה המשיכה החברה באסטרטגיה של רכישות. באפריל 2007 היא רכשה בכמה מיליוני דולרים את Apogee Photonics שהוקמה על ידי יוצאי לוסנט בפנסילבניה. בנובמבר של אותה שנה רכשה סייאופטיקס את Inplane Photonicsi שהוקמה על ידי ישראלי לשעבר ועסקה בפיתוח מעגלים אופטיים על מצעי סיליקון. ברשותה של החברה היה פאב בניו ג'רזי שמעסיק כמה עשרות עובדים עד היום.

ב-2008 קיבלה סייאופטיקס השקעה של 20 מיליון דולר מחברת פירלי האיטלקית וכחלק מהמהלך התמזגה עם החברה הבת שלה PGT Photonics. החברה האיטלקית פיתחה טכנולוגיה של לייזרים הניתנים להכוונה. הידע והציוד הקריטי של החברה הועברו גם הם לפנסיבלניה. בנוסף, לסייאופטיקס יש מפעל ייצור והרכבה של מארזים במקסיקו ומשרדי מכירות באסיה.

בסופו של דבר, סייאופטיקס הגיעה ב-2012 למכירות שנתיות של 210 מיליון דולר, עלייה של 21% בהשוואה ל-2011. הכנסות החברה גדלו פי שלושה בשלוש השנים האחרונות.

"לקח לנו הרבה יותר זמן ממה שחשבנו"

"ב-2010 התחלנו להיות חברה רווחית, לאחר שעברנו רף של 
כ-100 מיליון דולר הכנסות בשנה. לקח הרבה יותר זמן ממה שחשבנו בהתחלה - 10 שנים. ההתמדה, העקשנות והתמיכה בעיקר של JVP שהיתה משקיע עיקרי לאורך כל השנים עד היום, הביאו אותנו להיות רווחיים, להגיע למכירות של יותר מ-200 מיליון דולר כיום, ובסופו של דבר להפוך את זה להצלחה" אומר קורן.

במקביל למעבר הגיאוגרפי ולמיזוגים ששינו את פני החברה, סייאופטיקס עברה מהלכים עסקיים אחרים - תחלופה של בעלי מניות, בחינת הנפקה ראשונית לציבור ‏(IPO‏) ולבסוף כניסה של קרן השקעות שרכשה את המשקיעים שנותרו בחברה. בינואר 2011 הובילה JVP סבב השקעה של 50 מיליון דולר בסייאופטיקס.

רוב ההון שהושקע בסיבוב הוקדש לרכישת האחזקות של משקיעים ותיקים בחברה ובהם פירלי האיטלקית. JVP, שכבר אז היתה בעלת המניות העיקרית בחברה, הגדילה את חלקה בה מ-11% ליותר מ-50% בעקבות ההשקעה.

באוגוסט 2011 הגישה סייאופטיקס תשקיף לקראת הנפקה לרשות ניירות ערך האמריקאית ‏(SEC‏) שלפיו התכוונה לגייס 100 מיליון דולר. ואולם, החברה שהבינה שתקבל הערכת שווי נמוכה מהשוק ונהנתה מצמיחה, ויתרה על תוכניות ההנפקה.

במארס 2012 קרן TA Associates מבוסטון רכשה את חלקם של יתר בעלי המניות בסייאופטיקס לפי שווי של 300-200 מיליון דולר, ובהם Sprout Capital, חברת ההשקעות של ג'ורג' סורוס Soros Fund Management ו-TL Ventures. בעקבות המהלך קרן JVP מחזיקה כיום ביותר מ-50% ממניות החברה, קרן TA מחזיקה יותר מ-35% ושאר האחזקות הן בידי עובדים.

כאמור, בזכות האקזיט של סייאופטיקס תחזיר JVP את הקרן השישית - שגייסה ב-2011 ונועדה להשקעה בהזדמנויות לייט סטייג' ולהצמחת חברות גדולות - בתוך פחות משנתיים. גם קרנות מוקדמות יותר של הקרן ירוויחו מהרכישה. בסך הכל תרוויח JVP מהעסקה יותר מ-200 מיליון דולר. בין המשקיעים בקרנות הללו חברות ביטוח, משקיעים ישראלים, האוניברסיטה העברית והטכניון שיניבו הכנסות מהאקזיט.

קובי רוזנגרטן, שותף ב-JVP שהוביל מצדה את העסקה, מסר בעקבות הרכישה: "האסטרטגיה של JVP היא בניית חברות, שאנחנו מובילים מהקמתן עד להבשלתן. סייאופטיקס היא דוגמה לכך. אף שהטכנולוגיה שפיתחה הקדימה את זמנה בשנים רבות, ולמרות העליות והמורדות שידע שוק הרכיבים האופטיים, האמנו בחברה ותמכנו בה לאורך שנים מתוך ידיעה שהשוק יידרש לטכנולוגיה זו. במהלך השנים הגדלנו את שיעור אחזקותינו בחברה תוך קניית חלקם של משקעים אחרים שהתעייפו במהלך הדרך. אסטרטגיה זו הוכיחה את עצמה".

אוואגו, הרוכשת האמריקאית־סינגפורית, היא יצרנית שבבים אנלוגיים לתקשורת אלחוטית, לתשתיות קוויות ולשווקים תעשייתיים. בהודעה שפירסמה החברה היא מדווחת כי המיזוג יושלם במהלך הרבעון שיסתיים ביולי. ביום חמישי מניית אוואגו נותרה ללא שינוי, בעקבות ההודעה על חתימת החוזה בין החברות שפורסמה לפני תחילת המסחר. בתחילה המסחר מניית החברה ירדה ולאחר מכן עלתה, כך שנותרה ללא שינוי. עם זאת ביום שישי מניית החברה ירדה ב-2%. אוואגו נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר. ההכנסות השנתיות של החברה ב-2012 היו 2.36 מיליארד דולר והרווח התפעולי 582 מיליון דולר.

"אוואגו לא היה לקוח שלנו, אין בינינו חפיפה גדולה", אומר קורן. "זו חברת ענק שמתמקדת בתקשורת סלולרית ברכיבים שהם בעצם בטכנולוגיה אחרת. המשותף לסייאופטיקס ולאוואגו הוא שגם הם נוסדו מתוך חברה גדולה וותיקה ויש להם את המסורת של החברה הזו - היולט פקרד ‏(HP‏). כמו כן יש להם בעצם את הידע הטכני והידע המקצועי שנרכש במשך הרבה שנים במו"פ של HP".

קורן מוסיף: "ישראל היא עדיין מדינה חזקה בתחום התקשורת האופטית. כל הכבוד לחברות שהחזיקו מעמד ועדיין קמות. יש כמה חברות שהיינו עמן בקשר שהצליחו בישראל. כיום מצב השוק טוב יחסית. יש ביקוש לרכיבים האלה. התחרות לא כל כך קשה כמו שהיתה בתקופה הקודמת. זה שוק מחזורי שיש בו עליות וירידות.

"עכשיו אנחנו יותר בתקופה של בום, מכיוון שקיימת דרישה להכניס ציוד חדש ויש הרבה שימושים חדשים כמו ברשתות החברתיות, העברה של וידאו - דברים שדורשים קצב מהיר מאוד של תקשורת. בגלל הדרישה של השוק יש מקום גם לחברות שמייצרות את הרכיבים הבסיסיים. זה לא אקזיט מהסוג של מיליארדי דולרים שהיו בתחום הזה בעבר, אבל אני חושב שזה בסך הכל סיפור הצלחה. המטרה שהצבנו לעצמנו לפני 14 שנה הושגה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#