מדינות הקוד הסגור: ישראל, יוון, קפריסין ופורטוגל - TechNation - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדינות הקוד הסגור: ישראל, יוון, קפריסין ופורטוגל

זול יותר, זמין יותר, מהיר יותר לפיתוח - היתרונות של תוכנות הקוד הפתוח לא נעלמו מעיניהן של ממשלות בעולם, שמקדמות אותו על חשבון התוכנות הקנייניות היקרות ■ אלא שדווקא באומת ההיי-טק מסרבת הממשלה להתנתק מהתלות ארוכת השנים בחברות התוכנה, ומעדיפה לשלם למיקרוסופט 70 מיליון שקל בשנה

7תגובות

כ-900 מחשבים בשירות בתי הסוהר אינם מריצים את חבילת התוכנות המשרדיות של מיקרוסופט, אופיס. במקומה מותקנת על מחשבים אלו, חלק בלתי מבוטל מכלל יחידות הקצה בשב”ס, חבילת התוכנות החופשית LibreOffice - חבילת תוכנות חינמית בקוד פתוח. “הוצבה בפני הדרישה להוריד עלויות - זה גרם לי לחשוב אחרת”, מסביר ישראל רום, ראש מינהל טכנולוגיות בשב”ס, את המניע לפרויקט הטמעת LibreOffice שהחל ב-2011.

השב”ס אינו הארגון היחיד בישראל שעושה שימוש בתוכנות קוד פתוח חופשיות - מוצרי תוכנה בעלי רישיון מיוחד שבו קוד המקור זמין למשתמשים כך שיוכלו לשנותו תחת מגבלות מסוימות. בחברות ההיי־טק הישראליות שימוש בכלי קוד פתוח, בעיקר בתחום פיתוח התוכנה, הוא סטנדרט לכל דבר.

בלומברג

עם זאת, מחוץ למעגל ההיי־טק יישום רחב דוגמת זה שנעשה בשב”ס בתוכנות חופשיות אינו שכיח כלל. בדומה לשב”ס, בתעשייה האווירית נעשה שימוש ב–OpenOffice, בביטוח ישיר נעשה שימוש בכלי פיתוח תוכנה חופשיים ובבנק הפועלים משמשות תוכנות חופשיות כבסיס למערכת ההמשכיות העסקית של הבנק, אך ארגונים אלה הם יוצאי הדופן בישראל.

“בכל שנה אנחנו עורכים כנס למשתמשי כלי פיתוח התוכנה החופשי Jenkins, שמגיעים אליו מאות מפתחים. 90% מהנוכחים מגיעים מחברות היי־טק שעובדות גלובלית. כל שאר מגזרי המשק אחראים ל–10% הנותרים”, טוען שלומי בן־חיים, מנכ”ל חברת JFrog הישראלית. בדומה לחברות סטארט־אפ ישראליות רבות JFrog נחשבת לספקית כלי קוד פתוח עולמית בולטת, עם לקוחות דוגמת גוגל, טוויטר, לינקדאין, נטפליקס, סיסקו, אמזון ואינטל. בישראל לעומת זאת נוכחותה של החברה דלה.

“ישראלים מחמיאים לעצמם על רמת החדשנות שיש פה, אבל זה לא מגיע לכל התחומים. כלי תוכנה חופשית בקוד פתוח הם יעילים יותר ופתוחים יותר”, קובע בן־חיים. “פה עדיין מעודדים גודל וסגירות. מעמדם של מנהלי מערכות מידע בארגונים בישראל נמדד במספר אנשים שהם מנהלים. שאלתי מנהל בבנק בסיליקון ואלי על כמה אנשים הוא אחראי והוא הופתע מהשאלה. התשובה שלו היתה ‘כמה שפחות’. פיתוח בקוד פתוח מאפשר את זה.

“למעט דוגמאות בודדות, ארגונים בארץ בונים הכל לבד וסגור, מחזיקים הרבה מאוד עובדי פיתוח ומוטים לתוכנה קניינית. אפילו הצבא שפעם הוביל את החדשנות הטכנולוגית בישראל סגור כיום. בממר”ם, 8200 ויחידות כמו אופק עובדים עם כלים של מיקרוסופט ויבמ. אני רואה איך עובדים בצבאות וארגונים אחרים בעולם ושואל את עצמי איך ממר”ם, שפעם היתה בחוד החנית, מפגרת אחרי יעילות פיתוח התוכנה בצי האמריקאי”.

מעמדה הייחודי 
של ישראל

בדו”ח על מעמדו הבינלאומי של הקוד הפתוח שפורסם ב–2010 על ידי CENATIC, מכון מחקר ממשלתי ספרדי, הציגו החוקרים שני מדדים להשוואה בין מדינות: המדד הראשון בחן את רמת הפיתוח של חברת המידע במדינה, ואילו בשני נבחנה רמת האימוץ והחדירה של כלי תוכנה חופשית וקוד פתוח בכל מדינה. מרבית המדינות שדורגו כמובילות עולמיות בשקלול המדדים הן מדינות מפותחות דוגמת ארה”ב, גרמניה, צרפת, ספרד, אוסטרליה, פינלנד ודנמרק. לצדן מופיעות בין המדינות המובילות מדינות מתפתחות דוגמת הודו וברזיל. ישראל מוצבת באשכול המדינות שזכו למדד המשוקלל הנמוך ביותר, לצד מדינות דוגמת רומניה, יוון, טורקיה, מצרים וקפריסין.

“חברת המידע היא חברה שבה יצירה, הפצה ועיבוד של מידע הם חלק חשוב בפעילות תרבותית וכלכלית. חברה זו נחשבת למחליפתה של החברה התעשייתית. חברות מידע נוצרות כתוצאה מיישום של טכנולוגיות מחשוב ותקשורת”, מסבירים החוקרים. במדד זה שוקללו מדדים כמו התמ”ג, שיעור התעסוקה, שיעור ההשקעות במו”פ, חדירת פס רחב ויישום של טכנולוגיות עדכניות בממשלה. במדד זה מדורגת ישראל כממוצעת אלו מול מדינות אירופאיות אחרות, לצד מדינות כמו ספרד וצ’כיה.

במדד השימוש בקוד פתוח, לעומת זאת, משתרכת ישראל הרחק מאחורי דבוקת המדינות המובילות באירופה. במדד זה שוקללו מדדים דוגמת השתתפות בקהילות קוד פתוח, הכשרות קוד פתוח, חדירת תוכנות קוד פתוח בתחום התשתיות והיישומים ומספר משתמשי לינוקס כשיעור מהאוכלוסייה. במדד זה דורגה ישראל במקום 27 מתוך 33 מדינות אירופיות שנסקרו.

על פי עורכי הדו”ח, להחלטות ממשלתיות על אימוץ קוד פתוח השפעה קריטית על תפוצתו בקרב ארגונים ציבוריים ועסקיים בכל מדינה. בכל המדינות המובילות במדדים העולמיים נעשה מאמץ ממשלתי יזום לעידוד הכנסת כלי תוכנה חופשית למגזר הממשלתי, ובמקרים מסוימים גם למגזר העסקי. “לטכנולוגיות מחשוב תפקיד חשוב כרכיב בסיסי לתחרותיות וקידום של חדשנות”, קובעים מחברי הדו”ח. “כיום, יותר מחצי מהגידול בפריון העבודה באירופה נוצר בזכות טכנולוגיות מחשוב, לא רק במובן של ההשקעה שהן מייצגות אלא גם בייעול של מגזרים אחרים”.

ממשלות בקוד פתוח

בבחינה של מדיניות העידוד הממשלתית לשימוש בתוכנות קוד פתוח מציגים מחברי הדו”ח שורה של צעדים שנקטו המדינות שניצבות במקומות גבוהים בדירוג. הממשלה הגרמנית היתה במשך שנים אחת הפעילות ביותר בקידום סוג זה של תוכנה לצד הממשלה הצרפתית, הם מסבירים. ב–2001 אישר הבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני, החלטה לקדם את השימוש בתוכנות קוד פתוח כאמצעי לעידוד תחרות אל מול חברות התוכנה הקניינית. באותה שנה פירסמה המחלקה הפדרלית של הממשל הגרמני לכלכלה וטכנולוגיה מדריך לשימוש בתוכנות חופשיות בקוד פתוח לעסקים קטנים ובינוניים.

ב–2002 חתם משרד הפנים הפדרלי הגרמני על הסכם עם יבמ ו–SuSe, שלפיו סוכנויות ממשלתיות יקבלו הנחות ביישום של לינוקס. באותה שנה יותר מ–500 סוכנויות ממשלתיות ניצלו את ההסכם. בהמשך הקים הממשל הגרמני את BerliOS, מרכז מומחיות לתוכנה חופשית, שמחזיק פורטל עם תיעוד ומאגר של מפיצים, מוצרים, יישומים וקישורים להורדות תוכנות חופשיות. ב–2006 השיקה עיריית מינכן את פרויקט LiMux - תוכנית להעברת 14 אלף מחשבים של הממשל העירוני ללינוקס באמצעות הסכם עם יבמ ו–SuSe. על אף שמיקרוסופט הציעה הצעה נמוכה מהעלות המוערכת להעברה של המחשבים לתוכנות קוד פתוח, הוחלט להשתמש בתוכנות חופשיות כניגוד לתוכנה קניינית מכיוון שהן סיפקו דרגת חופש גבוהה יותר.

אחרי ניסיון לחוקק חוקים לטובת קוד פתוח שלא צלחו פירסמה הממשלה הצרפתית ב–2002 הנחיות שנועדו לעודד בחירה במערכות קוד פתוח מצד גופים ממשלתיים. באותה שנה עברה רשת בתי החולים הציבוריים בפאריס ללינוקס. ב–2005 הועברו 80 אלף מחשבים בצבא צרפת לערכת התוכנות המשרדיות הפתוחה OpenOffice. בנורווגיה יצר הממשל מרכז מומחיות לתחום הקוד הפתוח לייעוץ לרפורמה בממשל. המרכז מספק ייעוץ לפרויקטי קוד פתוח במגזר הציבורי והפרטי וליצירת תקנות. ב–2008 הקצת ממשלת נורווגיה כספים כדי לעודד שימוש באופן אופיס על מנת לצמצם את התלות בתוכנה חופשית.

בדרום אמריקה, מציינים מחברי הדו”ח, בולטת ברזיל משאר המדינות בהיקף החדירה והאימוץ של תוכנות קוד פתוח, עם רמות דומות לאלו של מדינות כמו סין והודו. “הממשלה הברזילאית הצליחה לעודד פיתוח של תוכנת קוד פתוח בכל התחומים”, קובעים מחברי הדו”ח. ממשלת ברזיל, הם מסבירים, יצרה תקנות ייעודיות לקידום השימוש בתוכנות חופשיות בהתקשרות מול ספקיות מחשוב, והקימה פורטל תוכנה חופשית ציבורי ליצירת שיתופי פעולה בין משתמשים ומפתחים, ומרכז להפצה של טכנולוגיות ידע שקודם על ידי סוכנות טכנולוגיות המידע הלאומית במדינה.

ללמוד מנורווגיה

ביחס לנורווגיה, שדורגה במדד השימוש בקוד פתוח כאחת המדינות המובילות באירופה, מסבירים החוקרים את התפוצה הגבוהה של פרויקטי קוד פתוח ב”סירובה של הממשלה ב–2002 לחדש את החוזה עם מיקרוסופט, במטרה לעודד תחרות בין תוכנות קנייניות ותוכנות קוד פתוח”. באותה שנה חתם משרד האוצר הישראלי הסכם עם מיקרוסופט, שבמסגרתו סיפקה החברה למדינה תוכנות בשווי של 20 מיליון דולר ללא תשלום לכלל משרדי הממשלה שהשתתפו בפרויקט מרכבה - הסכם שכפה למעשה שליטה מוחלטת של מיקרוסופט במגזר הממשלתי בישראל, שנמשכת עד היום.

עורכי המחקר הצביעו על פורטוגל, שבה נדחתה ב–2003 על ידי הפרלמנט בקשה לכפות שימוש בתוכנות קוד פתוח על גופים ציבוריים, כמדינה שבה הימנעות מנקיטת פעולות ממשלתיות הביאה לתפוצה נמוכה של תוכנות אלה. למרות זאת, דירוג השימוש בקוד פתוח של פורטוגל גבוה מזה של ישראל, אף שהוא נמוך מזה של מרבית מדינות אירופה. מדיניות ממשלתית, מוסיפים החוקרים, מסבירה גם את הדירוג הנמוך של יוון בדירוג הקוד הפתוח.

דו”ח של OSEPA, פרוייקט של האיחוד האירופי למיפוי השימוש בקוד פתוח, מצביע על כך שבקפריסין, מדינה נוספת שנמצאת באשכול המדינות הפחות מפותחות של CENATIC, “לא נראה כי קיימות תקנות ממשלתיות מיוחדות הנוגעות לשימוש בכלי תוכנה חופשית”.

דוברות משרד האוצר

מצב דומה זיהו חוקרי OSEPA ברומניה, אף היא מדינה שהוצבה באשכול הנמוך במחקר של CENATIC. “אימוץ רחב של תוכנות קוד פתוח על ידי הממשל והמגזר הציבורי צפוי לגרום לצמיחה כלכלית ולצמיחה בתעסוקה”, קובעים מחברי הדו”ח של OSEPA. “מדינות כמו יוון, קפריסין, צ’כיה ורומניה יכולות להשתמש בדגמים שהציבו מדינות אחרות כדי להגדיל את האימוץ של כלי תוכנה חופשית באמצעות תקנות ומדיניות ממשלתית”.

קוד פתוח בממשלה הישראלית: מיקרוסופט עדיין בשליטה

בישראל לא נקבעו עד היום תקנות מיוחדות לעידוד האימוץ של תוכנות חופשיות בממשלה וגם פרוייקטים בודדים שבוצעו במסגרת ממשלתית בוטלו, כפי שציין מייקל אייזנברג מקרן בנצ'מרק ב"מניפסט החומוס". ההוצאה הממשלתית על רישוי של תוכנות קנייניות דוגמת אלו של אורקל, SAP, יבמ ומיקרוסופט מגיעה כיום למאות מיליוני שקלים בשנה. סוגיית אימוץ הקוד הפתוח עמדה במרכז פעילותה של ועדה ממשלתית שמונתה ב–2011 ‏(“ועדה לבחינת חלופות תשתיתיות למוצרי מיקרוסופט בתחום מערכות שולחניות וכלי האופיס”‏), והתבקשה לבחון חלופות למוצרי מיקרוסופט - ככל הנראה לקראת סיומו הצפוי של חוזה המסגרת הממשלתי מול מיקרוסופט מ–2010 ב–2013.

הוועדה, שבראשה עמד עמד שרון בן־חיים, מנהל חטיבת טכנולוגיות במשרד האוצר, הציגה את ממצאיה בדו”ח שהוגש ביוני 2011. בדו”ח שהגיע לידי TheMarker מצוין כי משרדי הממשלה ברובם המכריע מבוססים על תשתיות מיקרוסופט, הן בתחנות העבודה ‏(קרוב ל–100%‏), והן במערכות ההפעלה בשרתים ובמוצרי התשתית המותקנים בהם ‏(יותר מ–90%‏). כמו כן צוין בדו”ח כי ההוצאה השנתית של משרדי הממשלה על רישיונות של מוצרי מיקרוסופט ב–2010 היתה כ–70 מיליון שקל.

בין יתרונות השימוש בתוכנות חופשיות מציינת הוועדה כי השימוש בתוכנות קוד פתוח תורם להפחתת הוצאות מחשוב בארגונים, ומאפשר לארגונים להתאים את התוכנה לצרכיהם ולהיעזר בזמן הפיתוח המהיר של תוכנות אלו. למרות זאת, מציינת הוועדה, בישראל עדיין לא התפתח שוק משמעותי של ספקים שיכולים לספק שירותי אינטגרציה סביב מוצרי תוכנה חופשית בקוד פתוח.

למצב זה, מוסבר בדו”ח, שלושה גורמים: “ביקוש דל מהשוק הפרטי ובעיקר הממשלתי מונע מחברות להשקיע תשומות לצורך הקניית ידע בתחום”; “קשרים עסקיים עם חברות קנייניות בעלות אינטרסים מסחריים מנוגדים”; ו”רווחיות נמוכה כתוצאה מהעדר מכירת רישיונות תוכנה ‏(בתוכנות חופשיות - א.ה.‏)”.

משה שי

את האימוץ הכמעט מוחלט של מוצרי מיקרוסופט בממשלה מסביר הדו”ח בין השאר בכך שהסכמי המסגרת שחותמת הממשלה מול מיקרוסופט מאפשרים למנהלי מערכות מידע ממשלתיים לפשט תהליכי רכש אם הם בוחרים בפתרונות החברה. קיום הסכם המסגרת, מסביר הדו”ח, מאפשר רכש של תוכנות של מיקרוסופט ללא הליך מכרזי.

מחברי הדו”ח תולים את השיעור הגבוה של אימוץ מוצרי מיקרוסופט בממשלה גם ב”זמינות כוח אדם בעל ידע מקצועי בטכנולוגיות מיקרוסופט כתוצאה של אימוץ מוגבל של טכנולוגיות קוד פתוח במכללות ואוניברסיטאות ‏(שזוכות לרישיונות מיקרוסופט מוזלים מאוד מתוקף הסכמי School‏), וכמו כן, אימוץ כמעט מוחלט של טכנולוגיות מיקרוסופט בצה”ל שממנו זורם כוח אדם מוכשר למגזר העסקי והממשלתי”.

“עולם פתרונות הקוד הפתוח מוכר כיום בעולם כחלופה משמעותית לפתרונות מיקרוסופט באופן רחב ומשמעותי, וממשלות בעולם המערבי כגון ארה”ב, צרפת ורוסיה נתנו עדיפות בחקיקה למציאת פתרון קוד פתוח לפני יציאה למכרז חיצוני. מימוש חקיקה בנושא זה גם בארץ הוא צעד מתבקש, בעיקר אל מול המצב הקיים שבו יש להתגבר על פקטור הנוחות שבהמשך פעילות המנמ”רים הממשלתיים בטכנולוגיות מיקרוסופט”, קבעה הוועדה במסקנותיה.

הוועדה המליצה על כמה פעילויות לטווח ארוך, בהן הקמת מרכז ידע ממשלתי ושינוי נוהלי רכש ביחידות הממשלתיות, כך שיחויבו לבחון פתרונות קוד פתוח כתנאי מקדים ליציאה למכרז. “אם קיים פתרון קוד פתוח איכותי ‏(ורצוי כזה שכבר נוסה והוטמע במשרד ממשלתי אחר או שנבחן והומלץ על ידי מרכז הידע הממשלתי‏), המשרד יהיה פטור מעריכת מכרז ויוכל לאמץ את המוצר ללא כל הליך ביורוקרטי נוסף”, המליצה הוועדה.

מאז הגשת המלצות הוועדה לא בוצעו שינויים בנוהלי הרכש הממשלתיים ולא הוקם המרכז האמור. ב–2012 הוקם מנהל מערכות המידע הממשלתי, הגוף שאמון על יצירת נהלים ממשלתיים בתחום זה תחת משרד האוצר. כמנהלת מערכות המידע הממשלתית מונתה בתחילת 2012 כרמלה אבנר, ששימשה לפני כן כמנהלת מערך ממשל זמין, גוף פיתוח השירותים המקוונים הממשלתי.

"השיקולים אינם כספיים בלבד"

בתגובה לפניית TheMarker נמסרה ממשרד האוצר תגובתה של כרמל: “שימוש בקוד פתוח צריך להיעשות במקומות שבהם יש הלימה בין יכולות המערכות שפותחו בקוד פתוח לבין סוג המערכות המפותחות ומה שהן צריכות לעשות. בניגוד לדעה הרווחת, קוד פתוח אינו מערכת חינמית, וכשאנו בוחנים את כדאיות השימוש בו בממשלה אנו בוחנים את העלות המלאה של הפרויקט, הכוללת את עלות הפיתוח, עלות החומרה, התחזוקה והתמיכה לאורך זמן במערכות.

“השיקולים אינם כספיים בלבד. בהתאם לחוק חובת המכרזים ובמקרים המאפשרים זאת, אנו בוחנים יותר מפלטפורמה אחת. הדגש הוא על יכולת הקישוריות בין המערכות תוך עמידה בסטנדרטים מקובלים. כמדיניות או מעודדים הטרוגניות טכנולוגית. קיימים גם שיקולי זמינות של יועצים טכנולוגיים הבקיאים בקוד פתוח, התאמה לסטנדרטים ממשלתיים בכלל ולסטנדרטים הגבוהים של אבטחת מידע בפרט.

“כיום אין מדיניות ממשלתית שמנחה לבחון או להעדיף קוד פתוח, אך משום שמשרד האוצר עוסק בנושא זה כמה שנים, ומשתף בהליך בחינת הנושא את יחידות המחשוב של משרדי הממשלה, ישנה מודעות רבה לקוד הפתוח, ובפרויקטים רבים מערכות קוד פתוח נבחנות ונשקלות ואף נבחרות. בתקשוב הממשלתי, בכל פרויקט חדש ובכל שדרוג והוספת יכולת במערכת נבחנת האפשרות לעבוד בקוד פתוח. דה־פקטו, חלק מהפרויקטים הממשלתיים שנמצאים באוויר פותחו בקוד פתוח, ונזכיר כדוגמה את פלטפורמות שיתוף הציבור - פרויקט gov.share המכיל בלוגים, פורומים ושולחנות עגולים, שמפותח בימים אלו במלואו בקוד פתוח על ידי מערך ממשל זמין בתקשוב הממשלתי.

“מטה התקשוב הממשלתי הוא אגף חדש במשרד האוצר שהקמתו החלה לפני כשנה. בימים אלה אנו משלימים את הגיוס של בעלי התפקידים הבכירים, ובתוכם גם האחראים 
על טכנולוגיות וסטנדרטים. אחת הסוגיות שתעלה על שולחנם תהיה נושא הקוד הפתוח. לאחר שהנושא ייבחן לעומק יפורסמו הנחיות בנושא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#