"כשל שוק בתחום הקוד הפתוח בישראל" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כשל שוק בתחום הקוד הפתוח בישראל"

בעוד שתעשיית ההיי־טק דוהרת קדימה, מחלקות המחשוב בשאר הארגונים אינן מצטרפות למהפכת הקוד הפתוח ■ אנליסט ב-STKI: "המעבר לשימוש בשירותי ענן כרוך באובדן משרות" ■ בכיר בענף שירותי התוכנה: "החדירה בישראל תבוא מהדור החדש של מנהלי המחשוב"

25תגובות

לפי נתוני חברת המחקר פורסטר, חמישה מתוך כל שישה מפתחים בעולם נעזרים ברכיבי קוד פתוח. מספר פרויקטי הקוד הפתוח בעולם עלה מ-100 אלף ב-2006 ל-600 אלף ב-2011. בחברות ההיי־טק ובסטארט־אפים בישראל, כבר שנים מהווים הפרויקטים בקוד פתוח מקור משמעותי לפיתוחים ותורמים בחזרה לקהילה.

גם בעולם הארגוני נרשמת בשנים האחרונות מגמת הצטרפות למהפכת הקוד הפתוח. לפי מחקר של חברת Accenture, ב-2010 ביססו כ-40% מהארגונים בעולם חלק ממערכותיהם על מערכות קוד פתוח, בין אם בשימוש במערכת ההפעלה לינוקס, במערכת ניהול מוסדות החינוך Moodle, בפלטפורמת הבלוגים WordPress או במערכות קוד פתוח אחרות..

לא כך המצב בארגונים הישראליים. "מחוץ לתעשיית ההיי־טק אנחנו רואים אימוץ נמוך מאוד של קוד פתוח. יש ארגונים בודדים שעשו זאת, אי אפשר אפילו לדבר על זה במונחים של אחוזים שלמים", אומרת עינת שמעוני, אנליסטית בחברת הייעוץ והמחקר STKI. לצד כמה שחקניות קטנות מבין ספקיות התוכנה בישראל, השותפות העיקריות של חברות הקוד הפתוח המסחריות העולמיות בישראל הן ספקיות המחשוב הגדולות, כמו מטריקס שמייצגת את רד־האט, ונס טכנולוגיות שמייצגת את SUSE - אך שתיהן שותפות במקביל של חברות התוכנה הקניינית הגדולות, כמו מיקרוסופט.

"יש פה כשל שוק: ספקיות המחשוב בישראל לא דוחפות את הקוד הפתוח, והן אלה שמכתיבות מה יימכר. בעבר היו כאן ספקים קטנים שניסו לפעול בתחום הקוד הפתוח, אבל הארגונים רצו לשמור על הקשר עם החברות הגדולות. היתרון הכלכלי בשימוש במערכות קוד פתוח ברור - נחסכות עלויות הרישוי והתמיכה - אבל הארגונים לא מעוניינים בכך מבלי שיעמוד מאחורי התוכנות גוף גדול ומסודר שאליו הם יכולים לפנות", אומרת שמעוני.

היי טק מחשבים
דרור ארצי

"חברות הסטארט־אפ לא מפחדות לאמץ מוצרי קוד פתוח, כי הן רגילות לכך", טוען פיני כהן, אנליסט נוסף ב-STKI. "הסטארט־אפיסטים לא פוחדים מכך שהם יצטרכו לקום באמצע הלילה כדי לתמוך בבעיה טכנית שנוצרה. גם ככה הם קמים באמצע הלילה. כדי לבצע פרויקטי קוד פתוח באופן מוצלח, צריך להקדיש לכך משאבים, להקצות לכך אנשים ולתרום בחזרה לקהילה. הארגונים בישראל עוד לא הסתגלו לזה", טוען כהן.

דו"ח על מעמדו הבינלאומי של הקוד הפתוח שפורסם ב-2010 על ידי CENATIC, מכון מחקר ממשלתי ספרדי, מייחס חשיבות קריטית להחלטות ממשלתיות על אימוץ קוד פתוח, בתפוצתו בקרב ארגונים ציבוריים ועסקיים. בדו"ח דורגה רמת השימוש בקוד פתוח בישראל כנמוכה מזו של 27 מתוך 33 מדינות אירופיות שנסקרו.עורכי המחקרהצביעו על פורטוגל בה נדחתה ב-2003 על ידי הפרלמנט בקשה לכפות שימוש בתוכנות קוד פתוח על גופים ציבוריים כמדינה שבה הימנעות מנקיטת פעולות ממשלתיות הביאה לתפוצה נמוכה של תוכנות אלה. למרות זאת, דירוג השימוש בקוד פתוח של פורטוגל גבוה מזה של ישראל, אף שהוא נמוך מזה של מרבית מדינות אירופה. מדיניות ממשלתית, מוסיפים החוקרים, מסבירה גם את הדירוג הנמוך של יוון בדירוג הקוד הפתוח.

בנורווגיה, שדורגה במדד השימוש בקוד פתוח כאחת המדינות המובילות באירופה, מסבירים החוקרים את התפוצה הגבוהה של פרויקטי קוד פתוח ב"סירובה של הממשלה ב-2002 לחדש את החוזה עם מיקרוסופט, במטרה לעודד תחרות בין תוכנות קנייניות ותוכנות קוד פתוח". באותה שנה חתם משרד האוצר הישראלי הסכם עם מיקרוסופט, שבמסגרתו סיפקה החברה למדינה תוכנות בשווי של 20 מיליון דולר ללא תשלום, לכלל משרדי הממשלה שהשתתפו בפרויקט מרכבה - הסכם שכפה למעשה שליטה מוחלטת של מיקרוסופט במגזר הממשלתי בישראל - שליטה שנמשכת עד היום.

"האימוץ של קוד פתוח בארגונים ישראליים נמוך בהרבה מהנעשה במדינות אחרות", קובע טל הרמתי, לשעבר סגן החשב הכללי במשרד האוצר ואחראי על נושאי מחשוב בממשלה, וכיום מנכ"ל חברת 2BOpen, שמציעה תמיכה למוצרי קוד פתוח לארגונים. "מחוץ לעולם ההיי־טק, בארגונים בודדים מבוצעת הטמעה משמעותית של מוצרי קוד פתוח. בכ-20% מהארגונים בישראל יש שימוש שולי במוצרי קוד פתוח - שבהם אפשר למצוא כ-100 שרתים מבוססי מערכת ההפעלה חלונות ורק שרת לינוקס אחד, כדי לצאת ידי חובה", הוא מוסיף.

"ישראל היא מעצמה של מיקרוסופט", קובע הרמתי. "כשמנהלי מערכות מידע בישראל חושבים על קוד פתוח, הם חושבים על פריקים עם קוקו. הם מפחדים מכך שהם לא יזכו לתמיכה שהם זקוקים לה", הוא טוען. "גם אם סמנכ"ל הכספים יבוא וידרוש לשלב מוצרי קוד פתוח, מנהלי מערכות המידע יטענו למולו שכאחראים על יציבות המערכת, ההחלטה היא בסופו של דבר שלהם".

אימוץ תוכנות רשת - פחות מחצי מבארה"ב

שיעורי האימוץ הנמוכים של קוד פתוח אינם הסמן היחיד לשמרנותו של השוק הארגוני בישראל בתחומי המחשוב ואימוץ הטכנולוגיות. לצד הנתונים על האימוץ הנמוך של קוד פתוח, הציגה STKI, שערכה השבוע את הכנס השנתי שלה בגני התערוכה בתל אביב, נתונים נמוכים מאוד על אימוץ מודלים גמישים של מחשוב בישראל, כמו שימוש בתוכנות מקוונות ובשירותי ענן ציבוריים, כדוגמת אלה של אמזון או Rackspace.

תוכנות מקוונות מאפשרות ללקוחות ליהנות מגמישות בצריכה, מבטלות את הצורך בשימוש בעדכוני תוכנה תכופים, ומקטינות עלויות. לפי נתוני חברת המחקר גרטנר, בארה"ב כ-10% מכלל ההוצאות הארגוניות לרכישת תוכנות מוקצים לרכישת תוכנות מקוונות. לפי נתוני STKI ‏רק כ-3% מכלל הוצאות התוכנה בארגונים בישראל - 42 מיליון דולר מתוך 1.39 מיליארד דולר - מוקצים לרכישת תוכנות במודל תוכנה כשירות (SaaS).

בראש ספקיות התוכנה כשירות מציבה STKI לא את הענקיות בתחום, חברות כמו סיילזפורס, גוגל או WorkDay. את מקומן של אלה תופסת דווקא החברה לאוטומציה - ספקית מערכות ניהול לעיריות ומועצות מקומיות, שעד לאחרונה היוותה מונופול דה־פקטו בשוק הישראלי.

"האימוץ של תוכנות מקוונות בישראל החל באיחור של חמש שנים בהשוואה לארה"ב", קובע דני שומרון, מנכ"ל המרכז הישראלי 
ל-SaaS ומייסד חברת Katepano, שמספקת לארגונים תמיכה בשימוש בתוכנות מקוונות. "השוק הישראלי הגיע לפתרונות האלה באיחור, כי הוא שוק קטן וריכוזי. הוא נשלט ללא עוררין על ידי ספקיות התוכנה הגדולות בעולם, כמו מיקרוסופט, אורקל ו-SAP, שנדחפו לתחום התוכנה כשירות רק לאחרונה", הוא מסביר.

גורם נוסף שמעכב את חדירתן תוכנות כשירות לארגונים בישראל הוא המבנה הארגוני הריכוזי, שנובע גם מממדיהם הקטנים יחסית של ארגונים בישראל. "החדירה של תוכנות כשירות לארגונים בעולם התחילה מפעילותם של מנהלי מחלקות עצמאיות בארגונים מבוזרים. על ידי שימוש בתוכנות מקוונות הן לא נדרשו לשירותי מחלקות המחשוב, ויכלו להתחיל להשתמש במוצרים מיד. הארגונים בישראל ריכוזיים הרבה יותר ועדריים הרבה יותר מבמדינות אחרות. מנהלי המחשוב הוותיקים שומרים על יחסים טובים עם ספקיות התוכנה הגדולות. החדירה בישראל תתחיל מהדור החדש של מנהלי המחשוב", מציין שומרון.

נתון נוסף שהציגה STKI מעיד על שימוש זניח בשירותי ענן ציבוריים. ההוצאה על שירותי ענן בישראל עלתה מ-2011 ל-2012 ב-9.2% וכיום היא מסתכמת ב-166 מיליון דולר - 4.6% בלבד מכלל הוצאות המחשוב המשקיות בישראל ב-2012. מתוך הוצאות אלה, מעריכה STKI כי רק 8 מיליון דולר הושקעו בצריכת משאבי מחשוב ואחסון בענן. הנתון האחרון מפתיע במיוחד, בהתחשב בכך שעלות השימוש בשירותי הענן כמו אלה של אמזון מסתכמת בחשבון שנתי של מיליוני דולרים ואף עשרות מיליוני דולרים בשנה לחלק מחברות ההיי־טק הישראליות.

"אחד הגורמים שמונעים את האימוץ בישראל קשור באבטחת משרות: במקרים רבים מעבר לשימוש בתוכנות מקוונות ושירותי ענן ציבוריים כרוך באובדן משרות, וזה גורם לכך שמחלקות המחשוב בארגונים מעלות התנגדויות רבות. בין השאר הם מצביעים על הקשיים האמיתיים הכרוכים במעבר לשימוש במודלים אלה בכל הקשור לרגולציה ואבטחת מידע", טוען כהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#