היי דרומה להיי־טק - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היי דרומה להיי־טק

יש כדאיות כלכלית מובהקת לתמיכה תקציבית במרכזי הפיתוח הפריפריליים של החברות הרב-לאומיות, משום שזוהי דרך יעילה וזולה להגדיל את התוצר הלאומי, להעלות את רמת החיים ולחזק את "המותניים" של המדינה

תגובות

ביום שאחרי יש ציפייה דרוכה באוויר, אופטימיות מהולה בחשש לקראת הרכבת הממשלה החדשה ברשות בנימין נתניהו. העיניים נשואות אל השחקנים החדשים בפוליטיקה הישראלית, יאיר לפיד ונפתלי בנט, כמי שאמורים להוביל שינוי אשר אזרחי ישראל של 2013, כמהים לו והם ערבו לו.

על הממשלה החדשה מוטלת האחריות לעמוד מאחורי ההבטחות שהושמעו בחודשים האחרונים. הדור של לפיד צריך לבוא לידי ביטוי בשינויים שישקפו את  קיץ 2011 ומסקנות ועדת טרכטנברג.   בבחירות האלו, אזרחי ישראל הוכיחו שאינם עוד רוב דומם המוכן לשאת בנטל הכלכלי-חברתי ללא איזון ותמורה, ולראשונה הסוגיות הקיומיות בנושאי בטחון פנים וחוץ של מדינת ישראל קיבלו עדיפות משנית.

הרשקוביץ אלי

במצע של מפלגת יש עתיד, יש התחייבות ברורה להתמקד באחריות כלכלית ולקצץ במסגרת זו בתקציבי הביטחון (חזרה למתווה ועדת ברודט), בקצבאות, בתקציבים להתנחלויות ובכלל לעודד פריון במשק ומנהל תקין. עוד מדבר המצע על יישוב ערי הפריפריה באמצעות הענקת תמריצים למקצועות נדרשים, כמו רופאים ואחיות. בהקשר זה, על הממשלה המתהווה  להביט דרומה, אל הנגב המהווה פוטנציאל עצום לצמיחה כלכלית עבור ישראל. אין ספק כי צמצום הפערים המשמעותיים בין הנגב למרכז, אשר יבואו לידי ביטוי בין היתר בשיפורים בתשתיות, כולל מערכת הבריאות ורמת ההשכלה באזור, הרחבת אפשרויות התעסוקה ויכולת ההשתכרות, יחזקו את הנגב והסביבה וימשכו אליו אוכלוסייה צעירה ואיכותית מהמרכז. אולם רק פעילות תשתית רחבת היקף תסייע להפוך את הפוטנציאל למציאות.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

ביום שאחרי, נשמעות קריאות מכיוון גורמים בתעשיית ההיי-טק, כי הממשלה תקצה שר לענייני היי-טק וששר התמ"ת צריך להיות אישיות כלכלית. אין ספק, כי ההיי-טק עודו הקטר המניע את התעשייה הישראלית. רתימת הקטר הזה לטובת חיזוק הנגב הוא בבחינת הזדמנות לשיפור התחרותיות גם בתעשיות מסורתיות, באמצעות הטמעת טכנולוגיות כמתווה ועדת מקוב. יוזכר, כי משרדי התמ"ת והאוצר של הממשלה הקודמת, הגו תכנית חיונית, התומכת במרכזי מו"פ של חברות גדולות המוקמים באזורי פריפריה, זאת, מתוך הבנה שסביבם יכולה להתפתח תעשיה תומכת, שתספק אלטרנטיבה למרכז הארץ בתעסוקה ובמגורים והם מסוגלים להשפיע על התנופה הכלכלית ולשלב זרועות עם המוסדות האקדמיים ובראשם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.  פעילות אינטל ו-IBMעם הטכניון בחיפה, היא עדות מרשימה לכך וכך גם ניצני פעילותה של EMCעם אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.

יש לזקוף, אם כן, לזכותה של הממשלה היוצאת, יוזמה ברוכה שצריכה לקבל משנה תוקף, המשכיות והרחבה בממשלה הבאה. על הממשלה הבאה מוטלת משימה כבדת משקל אף יותר, מאחר והיא צריכה להניח את התשתית לקליטת אלפי משפחות ולהתניע את מעבר יחידות הטכנולוגיה של צה"ל לנגב. הנגב אינו ערוך כנדרש לבואם של עשרות אלפי אנשי צבא בעקבות מעבר צה"ל לעיר הבה"דים וזה כבר בבחינת מחדל שיש לטפל בו לאלתר. כדי לעודד הגעת תעשיות נוספות ולהבטיח את המשך קיומן בנגב לאורך זמן, יש הכרח מידי בהשלמת עבודות התשתית של התעבורה והנדל"ן, השקעה במערכות החינוך, כמו גם קידום המסחר והשירותים הנלווים הבסיסיים הנדרשים לתמוך בתעשייה, דוגמת שירותי השמה, פיתוח, הדרכה והכשרה של כוח אדם. מינוף הכוחות המשולבים של התעשייה, האקדמיה ושוק ההון ייצר "כלכלת ידע", שתחזק את החדשנות האופיינית לישראל כגורם בידול ויתרון תחרותי בזירה הגלובלית. כדי להבטיח צמיחה אמתית, עלינו לוודא כי "כלכלת הידע" תתקיים באזורי הפריפריה באותה מידה שהיא מתקיימת ב"מדינת תל אביב".אין ספק כי הממשלה החדשה חייבת לשלב את תעשיית ההיי-טק ב"שיח החדש", אותו צמד מילים שהגה מנהל קמפיין ההסברה של "יש עתיד", עופר שלח.

בכנס שדרות לישראל שהתקיים לאחרונה, הצגנו תכנית בשיתוף עם דוד בועז, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר. התכנית התבססה על שני מוקדים: האחד - גישור על פערים ביכולות ובהזדמנויות בין המרכז לנגב והשני - ניצול הזדמנויות ברמה האישית ומתן אפשרות לתושבי האיזור למנף את יכולותיהם במקביל להגדלת הצמיחה במשק. התייחסות לשני המוקדים הללו עשויה להניב דיבידנדים גבוהים, משום שהתוכנית מספקת מענה לאתגרים חברתיים וכלכליים גם יחד:

ברמה הלאומית - תתחולל צמיחה כלכלית. ברמת הפרט – הדור הצעיר שירצה להמשיך ולחיות בנגב, יוכל לעשות זאת בלי לוותר על ההזדמנויות התעסוקתיות שקיימות כרגע רק במרכז וייהנה מאיכות ורמת חיים גבוהות יותר.  ברמה העסקית - חברות יוכלו להרחיב פעילותן ולהשיג יעדים אסטרטגיים הרחק מהצפיפות של מרכז הארץ, בה הקרקע יקרה שבעתיים עקב עודפי ביקוש.

הקמת מרכזי מו"פ בנגב, המשדכים בין חברות טכנולוגיה לבין תושבי האזור, טומנת בחובה פן חברתי משמעותי: התוכנית תאפשר לאנשים מוכשרים המתגוררים בדרום הארץ, למצוא תעסוקה ההולמת את כישוריהם בלי שייאלצו לעזוב את בתיהם. הצלחת התוכנית אף תשפר את הבסיס הכלכלי של ערי הפיתוח, שכלכלתן נשענת על מפעלים כושלים שאינם בתחום היתרון היחסי של המשק הישראלי. יתרה מזאת, הקמת מרכזי מו"פ בנגב תסייע להביא לאזור אנשים בעלי כישורים טכנולוגיים-מדעיים מהמרכז. למרכזי הפיתוח תהיה "השפעת מכפיל" על תחומים משלימים אחרים, כגון שירותי חינוך, בריאות, רווחה, תרבות ועוד. אם התוכנית תצליח, תתחלף אווירת התסכול והנכאים של ערי הפיתוח בחדוות יצירה ועשייה.המימון להתנעת תהליך כזה  צריך להגיע מהמדינה: לממשלה כדאי לממן את עלויות הכשרת כוח האדם ולחברות כדאי לקיים נוכחות בפריפריה, כל עוד יש אופק ברור לטווח ארוך – צמיחה איזורית וסביבה עסקית מבוססת. בהעדר סביבה כזו יש להקימה כדי שיתמלאו תנאי הסף לפעילות עסקית תחרותית.

גישה זו נהוגה במדינות רבות, כמו סינגפור, צרפת, אירלנד, גרמניה וארה"ב, שם הממשלות מעניקות תמיכה ממוקדת לתחום שבו יש להן יתרון יחסי, אבל שורר בו כשל שוק. הנזק הנגרם למשק מקיומו של כשל השוק מתבטא בכך שאין ניצול יעיל של כוח אדם ותשתיות בפריפריה. כאשר תושב הנגב, בעל רקע ושאיפות בתחום ההנדסי-טכני, רוצה לממש את יכולתו, הוא נאלץ להגר למרכז הארץ. פעולה זו מגבירה את עודפי הביקוש לנדל"ן, תשתיות תחבורה, דלק ומוצרי צריכה ושירותים רבים, וגורמת להאמרת מחירים והתייקרויות בקרב כלל הציבור ולהעמקת המצוקה הכלכלית. ההגירה גורמת לבזבוז ההשקעות שנעשו בנגב בתשתיות ובהון ומחמיצה את ההזדמנות לפיתוח האיזור ולחיזוק המרקם החברתי.

קשה להעריך את עלותו של כשל השוק הזה למשק הלאומי, אבל אין ספק שהיא עצומה, גם בהיבט של פיזור האוכלוסייה כמטרת על לאומית והקטנת הצפיפות במרכז וגם כאשר בוחנים את יעדי הצמיחה הכלכלית לטווח ארוך. מכיוון שבישראל מפותחים מוצרים עתירי ידע, הדורשים כוח אדם בעל רמה מקצועית גבוהה, העלויות הגבוהות של פעילות במרכז הארץ בלבד טומנת בחובה סכנה שגם בתעשיית ההיי-טק תאבד המדינה את היתרון היחסי שלה ותהפוך יקרה מדי עבור חברות רב-לאומיות בהשוואה למדינות מתפתחות. התמיכה התקציבית שהעמידה הממשלה במרכזי הפיתוח, דוגמת באר שבע - נבעה משיקולים לאומיים אסטרטגיים וללא ספק מהווה השקעה כדאית ומוצדקת מבחינה מקרו-כלכלית לא רק בטווח הארוך, אלא גם בטווח הבינוני ועל הממשלה החדשה להמשיך בכיוון זה ואף להעמיק את ההשקעה.

האתגר הוא הגדלת התוצר הלאומי והעלאת רמת ואיכות החיים בפריפריה, שכיום, סיכוייה להתחרות מול המרכז אפסיים כמעט. כדי להתקדם נדרשים שני תנאים בסיסיים: ראשית, השקעה נוספת בתשתיות, בתחבורה, נדל"ן, חינוך, מסחר ושירותים נלווים וכן בהדרכה והכשרה מקצועית. שנית, הגדלה מסיבית של ההיצע הזמין באיזורים אלה בתחומי הצריכה, השירותים וההשקעות. על מנת להוציא לפועל את התוכנית להקמת מרכזי פיתוח בנגב, על הממשלה לפעול בהתאם ליתרון היחסי של ישראל, המשאב האנושי - השכל והיצירתיות - ועל כך תעיד העובדה שלמעלה מרבע מהייצוא של ישראל הוא מוצרי היי-טק. עלינו להקים עוד מרכזי מחקר ופיתוח, לקדם יותר את מקצועות ההנדסה ולמשוך עוד חברות רב-לאומיות, בעיקר מהמגזר הטכנולוגי כדי שישקיעו בישראל, משום שזה ישתלם להן.

ישראל צריכה לקבוע אזורי עדיפות לאומית ולהנהיג בהם אפליה מתקנת. לבצע עבודות תשתית והשקעות באנרגיה (מים וחשמל), בכבישים, בתחבורה, בפיתוח מוניציפלי, בתרבות וכדומה. על המדינה מוטלת החובה לנסח תוכנית עידוד על בסיס גיאוגרפי ולהעניק לאזורים המרוחקים הזדמנות שווה לצמצום הפערים.הממשלה החדשה תידרש לגלות הבנה לכל מה שקשור ל"השלכות רוחב", שמשמעותן לחצים של גורמים נוספים במשק בטענה שגם להם מגיע. ההתייחסות של הממשלה צריכה להיות עסקית גרידא: יש כדאיות כלכלית מובהקת לתמיכה תקציבית במרכזי הפיתוח הפריפריליים של החברות הרב-לאומיות, משום שזוהי דרך יעילה וזולה להגדיל את התוצר הלאומי, להעלות את רמת החיים ולחזק את "המותניים" של המדינה - הפריפריה.

הכותבת היא סגנית נשיא EMC ומנכ"לית מרכז המצוינות של 
החברה בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#