מטוס ביון במשקל 7 ק"ג: כך פועל המיני מזל"ט שפיתחה אלביט מערכות ב-200 מיליון ש' - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מטוס ביון במשקל 7 ק"ג: כך פועל המיני מזל"ט שפיתחה אלביט מערכות ב-200 מיליון ש'

קטנים יותר, חסכוניים יותר, קלים יותר - הדור החדש של המזל"טים מספק ללוחמים בשטח תמונת מצב בזמן אמת שעשויה לחסוך חיי אדם

19תגובות

לצפייה בסמארטפונים וטאבלטים - לחצו כאן

ביום חורף אביבי בשבוע שעבר התכנס בחבל לכיש צוות סקרנים. הם צפו בתמונה שהתקבלה ממטוס זעיר שחג מעליהם. בעזרת ג'ויסטיק ושלל כפתורים נקבע מיקום המטוס והתמונה התעדכנה בזמן אמת. כשאותר דבר מה מעניין, מפעיל המטוס הגדיל את התמונה כדי להבחין בפרטים היטב. כעבור כמה דקות נפתחה כרית אוויר בתחתית המטוס והוא נחת ברכות במקום שקבע מפעילו, בין גבעות מוריקות ומרבדים פורחים.

דובר צה"ל

חיילי חטיבת הטכנולוגיה במז"י ועובדי חברת אלביט, שפיתחו את המטוס, עזבו את הסככה והלכו לבדוק כיצד עמד המטוס בנחיתה. מטוס נוסף הורכב בתוך זמן קצר וכמה דקות לאחר מכן המריא לטובת משימה אחרת. כל אותו זמן התאמנו בשטח חיילי חיל התותחנים, שבעתיד יפעילו את המטוס הזעיר - שנקרא רוכב שמים. בעוד כמה חודשים יסתיים שלב הניסויים שנערך כעת והמטוס יכנס לשימוש מבצעי.

בימים אלה נמצא צה"ל בשלבים אחרונים של ניסויים בדור ב' של רוכב שמים - מערכת מיני מזל"ט המיועדת לגדוד בשטח ומספקת לו תמונת מודיעין אווירית בזמן אמת. משקלו של רוכב שמים הוא כ-7 ק"ג, והוא מצויד במצלמות שמייצרות תמונה של שדה הקרב באיזור שבו הגדוד פועל.

זהו הכלי היחיד שמספק לכוחות בשטח מידע כזה. כיום משתמשים בצה"ל בכמה עשרות רוכבי שמים מהדור הראשון, ובעוד כחודשיים צפויה המערכת החדשה להיכנס לשימוש מבצעי. את הניסויים עורכת אלביט מערכות, הקבלנית הראשית בפרויקט שבו הושקעו כ-200 מיליון שקל, בשיתוף עם גורמים בצה"ל.

"המג"ד מקבל אמצעי שלא היה קיים עבורו קודם. הוא מקבל תמונת וידאו של איזור העניין של הגדוד, וזה נותן לו יתרון משמעותי על פני האויב והבנה טובה יותר של שדה הקרב", אומר רס"ן דודו גבאי, ראש מדור רוכב שמים בחטיבה הטכנולוגית ליבשה ‏(חט"ל‏) במז"י, שמלווה את פיתוח המערכת ואת הניסויים בשטח.

לדבריו, "העיניים של המג"ד נמצאות על הקרקע. כשנותנים לו עיניים בממד העומק הוא יכול לדעת מה הולך לקרות ולהיערך לכך, יש משמעות גדולה לידיעה שאתה הולך לקראת מארב, מטען, או מנהרה. כיום לגדוד אין מענה אחר. המערכת יודעת לזהות את האיומים ולהציל חיי אדם, ומונעת כניסה של הגדוד לתהליך לא רצוי".

לדברי גבאי, צה"ל משתמש ברוכב שמים בגזרות הביטחון השוטף - דרום, צפון, יהודה ושומרון ועזה. מדי חודש מבצעת המערכת מאות שעות טיסה בגדודי חי"ר, שריון והנדסה. "רוכב שמים היא המערכת המרכזית בשימוש בחיל היבשה", אומר גבאי.

מהמנשא לאוויר - בתוך 10 דקות

הייחוד שלה הוא בפשטות התפעול. "המערכת מודולרית ופריקה. לוחם לוקח על הגב מנשא והולך בשטח עם הגדוד. כשהוא מגיע לאיזור העניין הוא פורק את המנשא ותוך כ–10 דקות יכול להעלות מטוס לאוויר ולקבלת תמונה. המזל"ט זמין לכוחות בגדוד ופועל מתוכו. זה נותן תמונה בזמינות מיידית והגדוד לא תלוי בגוף אחר".

"בהשוואה למערכות ללא טייס אחרות שקיימות בצה"ל, רוכב שמים היא מערכת קטנה מספיק ובעלת מאפיינים שמאפשרים לשאת ולשגר בשדה הקרב", אומר אורי גונן, מפקד יחידת רוכב שמים בחיל התותחנים, שאחראית על הפעלת הכלי בצה"ל.

"רוכב שמים נותן את התמונה הכי איכותית של מזל"ט בעולם", קובע גבאי. המטוס מצויד במצלמה אופטית ומצלמה תרמית שמספקות תמונות איכותית בתנאי יום ולילה, וכן בתנאי מזג אוויר קשים של גשם או עננות, הודות לגובה טיסה נמוך יחסית. בתאורת יום המצלמה, מתוצרת חברת קונטרופ הישראלית, מסוגלת להגדיל את התמונה עד פי 10. בזמן הטיסה נעשית סריקה של השטח, ואם מזוהות מטרות ניתן להגדיל אותן. לשם כך המפעיל נדרש ליכולות פיענוח.

כשצוות הולך עם ציוד לחימה, המשקל שהוא סוחב עשוי להגיע ל-100 ק"ג, שהם מערכת מלאה הכוללת עמדה קרקעית, סוללות, מתעדים ומטוסים. המטוס מצויד במנוע חשמלי עם סוללה שמספיקה לכשעתיים באוויר ולאחר מכן נדרשה טעינה או החלפת סוללה. טווח הקליטה בין תחנת השליטה והבקרה למטוס הוא 10 ק"מ, בתנאי שיש קו ראייה בין המפעיל למטוס. גובה הטיסה האופייני הוא 1,000 רגל ‏(כ-300 מטר‏).

טיסה ונחיתה 
באופן אוטומטי

השליטה במטוס נעשית בשיטה שבה המפעיל קובע את מסלול הטיסה והמערכת יודעת לקבוע את תנועותיו באופן אוטומטי, מבלי שהמפעיל יידרש לשנות את גובה המטוס או את מיקומו. כך נעשית גם הנחיתה: המפעיל קובע מתי ואיפה לנחות, והמטוס מיישם באופן עצמאי. אחד השיפורים המרכזיים בדור החדש הוא הגדלת רוחב הפס, מה שמאפשר העברת תמונה במרחק רב יותר ובאיכות גבוהה יותר.

"הכנסנו מספר רב של שינויים בדור החדש. שיפרנו את איכות התמונה, את התקשורת, וגם בנושא מזג האוויר שיפרנו את היכולת לטוס ברוחות ובגשם והכנסנו הרבה יכולות תוך כדי התפעול וחוויית המשתמש, כדי שהמערכת תהיה ידידותית יותר", אומר גבאי.

שיפור נוסף בדור ב' הוא "החלפה חמה" בין מטוסים. המערכת מזהה אם סוללת המטוס נגמרת ומשגרת מטוס מחליף לאוויר, שממשיך את המשימה של המטוס הראשון ומתביית על אותה המטרה. יכולת נוספת היא עוקב אופטי - מערכת המאפשרת למפעיל המזל"ט להגדיר נקודה מסוימת, כולל מטרות נעות, ועליה יתביית המטוס ויעקוב אחריה באופן אוטומטי.

בעתיד צפויה להתוסף למערכת יכולת שתאפשר לה לנוע ב"דילוגים" ברכב, כך שיהיה אפשר להגדיל את טווח המיפוי במהלך השימוש. מערכת השליטה תותקן ברכב שיתקדם עם הכוח.

אחת מנקודות התורפה של המערכת היא אורך החיים הממוצע של מטוס - 150–200 שעות טיסה - ונעשים מאמצים להאריך את הנתון.

לפרויקט שותפים עוד גופים בתוך צה"ל ובתעשייה הביטחונית. חט"ל ‏(חטיבה טכנולוגית ליבשה‏), שאחראית על פיתוח אמל"ח, איפיינה את הדרישות הטכניות, תירגמה את הדרישות של המפקדים בשטח וניהלה את הפרויקט מול התעשייה. גם לוחמי יחידת רוכב שמים היו מעורבים בפיתוח המערכת, בעיקר ממשק המשתמש. החיילים השתתפו בניסויים על העמדה הקרקעית ובחנו את התאמת ממשק המשתמש לצרכיהם, כך שיהיה נוח ואינטואיטיבי להפעלה.

לוחמי השמים

לאחר שיסתיים פיתוח הדור החדש של מזל"ט רוכב שמים, תועבר המערכת ליחידת רוכב שמים בחיל התותחנים, שאחראית על הפעלת הכלי בצה"ל.

היחידה הוקמה באוקטובר 2010 ומגיעים אליה חיילים בשלושה מחזורי גיוס בשנה - ובסך הכל כמה עשרות לוחמים שמצטרפים ליחידה כל שנה. לוחמי היחידה עוברים מסלול הכשרה של כשנה. "אפשר לומר שזה קורס טיס מזורז למזל"טים", אומר אורי גונן, מפקד היחידה.

מפעילי רוכב שמים מגיעים לתפקיד לאחר שעברו תהליך מיון לחיל התותחנים ומתקבלים ליחידות המיוחדות של החיל. לאחר כמה חודשים של הכשרה למקצועות כמו רובאות, נכנסים החיילים למסלול ההכשרה לתפקיד.

"החיילים נדרשים ליכולות מוטוריות טובות, יכולת ניתוח תמונה והתמודדות טובה עם טכנולוגיה. לא צריך להיות מתכנת כדי להפעיל את המערכת, אבל היום כמעט כל מי שמאותר ליחידה אין לו בעיה עם התמודדות עם הטכנולוגיה", אומר גונן.

החיילים לומדים להרכיב מטוס, לפרק, לשגר, להחזירו לקרקע ולהטיס אותו. כמו כן, הם רוכשים ידע בתחום המודיעיני ולומדים כיצד לפענח את התמונה והוידאו המתקבלים מן המטוס. בנוסף, הלוחמים מתחלקים לצוותים ומבצעים אימונים בשיתוף מסוקים וארטילריה ומתרגלים עבודה במסגרת גדוד חי"ר ואוגדה מתמרנת. בשל תהליך ההכשרה הארוך, חיילי היחידה ממשיכים לשרת בה בשירות המילואים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#