כך ישראל יכולה להכות את מדד החדשנות של בלומברג - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך ישראל יכולה להכות את מדד החדשנות של בלומברג

למרות שישראל קבלה ציון גבוה במדדי ההיי-טק וההשכלה הגבוהה, בדירוג הכללי היא עדיין ממוקמת במקום ה-32 בלבד, הרבה אחרי צ'כיה, פולין הונגריה וכמובן מדינות מתקדמות כגון ארה"ב וגרמניה

2תגובות

השבוע פורסם מדד בלומברג שהראה כי למרות שישראל קבלה ציון גבוה במדדי ההיי-טק וההשכלה הגבוהה, בדירוג הכללי היא עדיין ממוקמת במקום ה-32 בלבד, הרבה אחרי צ'כיה, פולין הונגריה וכמובן מדינות מתקדמות כגון ארה"ב וגרמניה.

נתונים אלה משקפים את הבעיה האמיתית שישראל ניצבת בפניה היום. בשני העשורים האחרונים הפך ההיי-טק הישראלי למרכז חדשנות ויצירתיות עולמי המהווה סמל והשראה לעולם כולו. מעל 200 מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות נפתחו כאן בשנים האחרונות, מספר שאין לו אח ורע בעולם. כמעט כל מותג מוביל בינלאומי מפעיל כאן מרכז מו"פ - יבמ, HPnot expanded, אינטל, מיקרוסופט, גוגל, אי ביי, יאהו, ברודקום, קוואלקום, סמסונג ולאחרונה גם אפל.

צ`ציק דניאל

כל החברות האלו הגיעו לכאן מתוך הכרה ביכולת הפיתוח, החדשנות והחשיבה מחוץ לקופסה שקיימות כאן. הנתונים של בלומברג אף תומכים בזה - בקטגורית המחקר והפיתוח בתחום החדשנות ישראל היא מהמדינות המתקדמות בעולם. עם זאת, יש לשוב ולהזכיר כי לא כדאי להפוך ליהירים ולהישבות בקסמי יכולותינו שלנו. בפני ההיי-טק הישראלי עומדים כיום מספר תמרורי אזהרה שראוי לטפל בהם - הן ברמת הממשלה והן ברמת התעשייה.

הראשון בהם הוא אחד המדדים המרכזים לרמת החדשנות הטכנולוגית של מדינה - מספר הבקשות לקבלת פטנט בינלאומי (PCT). לפי דו"ח שפירסמה לאחרונה חטיבת המחקר של קבוצת לוצאטו, מספר בקשות ה-PCT בעולם הולך וגדל בכל שנה (למעט שנת המשבר 2008), אך מנגד מספר הבקשות הישראליות לקבלת פטנט באמצעות PCT ירד בשלוש השנים האחרונות.

במילים אחרות, במדד חשוב המבטא חדשנות טכנולוגית, ישראל נמצאת בירידה של 3.3% - בעוד שמדינות כמו יפן, סין, קוריאה, ואפילו משרד הפטנטים האירופי נמצאים בעלייה של 7% ויותר. גם במדד בלומברג מצויין כי ישראל הצליחה להגיע רק למקום ה- 41 בהיבט של רישום פטנטים מתוך 96 מדינות.

מדד חשוב נוסף לחדשנות הוא מספר חברות ההזנק המוקמות מדי שנה. גם כאן ניכר שינוי מגמה מסוים: בין השנים 2003-2009 חווינו בעיקר עלייה במספר חברות ההזנק, שהגיעה לשיאה ב-2009 בה נפתחו 309 חברות חדשות.

אולם, בשלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה של עשרות אחוזים בשנה, עד למספר של 120 חברות חדשות בלבד ב-2012. עדיין אין כאן קיפאון, אך יש כאן בהחלט קריאה לפעולה - כדי שסקטור ההיי-טק הישראלי לא יקפא על שמריו, רצוי לטפל בסימפטומים שהביאו למצב זה כבר עכשיו.

אז מה עושים? אסקור כאן מספר תובנות שגיבש האיגוד לתעשיות מתקדמות בישראל (IATI), במסגרת הפורומים השונים שלו, בשיתוף אקדמיה וממשלה. IATI הוא ארגון הגג הגדול בישראל המייצג את כל מגזרי תעשיית החדשנות בישראל: סטארט אפים, חברות מכשור רפואי וביו-טכנולוגיה, מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות (כגון יבמ, גוגל, מיקרוסופט ועוד), קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, חברות מיסחור ידע של אוניברסיטאות ומכללות, חממות, “מאיצי טכנולוגיה” (accelerators), משרדי עורכי דין ורואי חשבון, עורכי פטנטים, חברות שירותים בינלאומיות, בנקים מסחריים ובנקי השקעות ועוד. התובנות העולות מתוך העבודה השוטפת מול כל הגופים הללו תומכות במסקנות המובילות לפעולה נמרצת.

בין היתר, היכולת של תעשיית ההיי-טק הישראלית להמשיך ולפתח את דור המוצרים החדשניים הבא תלויה במקורות מימון. הקצאת שיעור מזערי מהכספים המנוהלים בקרנות הפנסיה והגמל בישראל יוכל ליצור זינוק טכנולוגי אדיר. הכסף יושקע בחברות פרטיות בשלבים מתקדמים, בחברות ציבוריות ובקרנות הון סיכון.

גורם שני שיוכל להבטיח חדשות הוא רמה נאותה של חינוך טכנולוגי. יש צורך דחוף לחזק את החינוך הטכנולוגי, במקצועות הריאליים של החינוך הממלכתי כמו גם במקצועות טכנולוגיים הנלמדים באוניברסיטה. השקעה חינוכית נאותה תמנע בריחת מוחות ובהתנהלות נכונה תוכל המדינה להחזיר את מדעניה מחוץ לארץ ולאפשר להם תשתית מחקר רצינית.

גם החלטה על הגדלה מחודשת של תקציב המדען הראשי במשרד התמ"ת (חלקו של תקציב המדען מתוך תקציב המדינה הוא כמחצית מכפי שהיה לפני עשר שנים), תאפשר זינוק מחודש במספר הרעיונות הטכנולוגיים הצעירים המקבלים עידוד ודחיפה. ויש כמובן גם משמעות רבה להנחלת תרבות של חדשנות בחברות ההייטק הגדולות והקטנות כאחד.

כדי להניע את כל התהליכים הללו, דרושה פעולה משולבת של תעשיה, אקדמיה וממשלה, מתוך הכרה בעובדה שחדשנות בהיי-טק ובמדעי החיים אינה מותרות אלא מצרך חיוני.

הכותבת היא מנכ"ל האיגוד לתעשיות מתקדמות בישראל (IATI)
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם