מדוע ירדה ישראל בדירוג החדשנות העולמית? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
קופאים על השמרים

מדוע ירדה ישראל בדירוג החדשנות העולמית?

בשנת 2012 ירדה ישראל בדירוג החדשנות העולמי מהמקום ה-14 למקום ה-17 ■ "ההישגים של ישראל מרשימים, אבל צריך גם לשאול האם אתם הולכים בכיוון הנכון", קובע פרופ' סומיטרה דוטה, עורך הדו"ח

9תגובות

 

לי שיין

ישראל ירדה ב-2012 למקום 17 במדד החדשנות העולמית של INSEAD ו-WIPO (ארגון זכויות הקניין הרוחני העולמי) שעורך בכל שנה פרופ' סומיטרה דוטה - ירידה של שלושה מקומות מהשנה הקודמת. המדד, שפורסם ביולי האחרון, משווה בין 141 מדינות ומבוסס על 84 אינדיקטורים שונים, חלקם מדדים מפתיעים דוגמת מספר הסרטים באורך מלא שמופקים במדינה ביחס לגודל אוכלוסייתה או מספר העריכות הממוצע באתר ויקיפדיה בחודש המחולק בגודל האוכלוסייה.

"הישראלים ביקורתיים מאוד ביחס לעצמם, אבל צריך להבין שההישגים של ישראל בתחום החדשנות מרשימים - ורואים את זה מהרבה מדדים בדירוג הכולל. לצד זאת, צריך לשאול גם אם אתם הולכים בכיוון הנכון", מסביר דוטה, דיקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת קורנל, בראיון ל-TheMarker.

"כך למשל, אם מסתכלים על ההוצאה הציבורית לתלמיד אתם ממוקמים רק במקום 61. אם זה לא ישתנה, היכולת של המשק הישראלי לייצר חדשנות תרד", מוסיף דוטה, שערך עד כה שמונה מחקרים שנתיים עבור הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס על השפעתן של טכנולוגיות מידע על תחרותיות לאומית.

שלא במפתיע, ישראל ממוקמת גבוה מאוד ברבים מהקריטריונים שמודד הסקר. ישראל מחזיקה במקום הראשון בדירוג בשיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח מתוך התמ"ג (נתון המבוסס על נתוני אונסק"ו מ-2009), ובתפישת איכותם של מוסדות המחקר המדעיים (נתון המבוסס על שאלון שיזם הפורום הכלכלי העולמי ב-2011).

מקום שלישי בעסקות הון סיכון

גם במספר עסקות ההון סיכון ביחס לתמ"ג המחושב לפי כוח קנייה ממוקמת ישראל במקום השלישי הגבוה. מיקומה הגבוה של ישראל בדירוג נובע לא במעט מכוחן הרב של התעשיות עתירות הידע בישראל. יצוא ההיי-טק כשיעור מכלל היצוא במדינה מציב את ישראל במקום 13 בעולם, והיקף היצוא של שירותי מחשוב ותקשורת מכלל היצוא מציב אותה במקום השישי (נתונים מ-2010 ו-2009, בהתאמה).

במדד המתייחס לשיעור פעילות המחקר והפיתוח המבוצעת בעסקים מכלל פעילות המחקר והפיתוח במדינה ממוקמת ישראל במקום השני בדירוג הכולל. לדירוג זהה זוכה ישראל גם בשיעור פעילות המחקר והפיתוח הממומנת על ידי עסקים. גם בשיתוף הפעולה בין אוניברסיטאות ובין גופים פרטיים, דירוג שנקבע לפי שאלון דעת קהל של הפורום הכלכלי העולמי מ-2011, נמצאת ישראל במקום השביעי הגבוה.

למרות דירוגיה הגבוהים בקטגוריות כלליות רבות, בהן הון אנושי ומחקר, השקעה בחדשנות, תוצרי חדשנות ויצירתיות, דירוג החדשנות הכולל של ישראל ירד בשנה האחרונה בשלושה מקומות - ממקום 14 למקום 17. מחברי הדו"ח מסבירים כי הירידה במיקום הכולל בדירוג נגרמה בעיקר בשל ירידה בכלל הדירוגים הנוגעים לתוצרת מידע וטכנולוגיה, פרט למספר הפרסומים המדעיים והטכניים ביחס לתמ"ג, שבו שמרה על המקום הראשון, ולהשקעה במחשוב כחלק מהתמ"ג.

בין הקריטריונים שבהם חלה ירידה בולטת הירידה במדדי רישום פטנטים, קצב הגידול של פריון העבודה ומספר העסקים החדשים שקמו ביחס לגודל האוכלוסייה (נתונים מ-2010 ו-2009, בהתאמה).

בדברי הפתיחה לדו"ח מציין דוטה כי הדיונים על הניסיון לאזן את מדיניות הצנע כפתרון למשבר הכלכלי חייבים להתייחס גם להשקעה בחדשנות.

"גם אם חדשנות אינה נותנת מענה לקשיים הכלכליים המיידיים, היא מהווה רכיב חשוב בצמיחה בת קיימא. הדורות העתידיים ישאלו אם תוכניות העידוד של 2009 ויוזמות מאוחרות יותר הצליחו לגשר בהצלחה בין האינטרסים קצרי הטווח לאלו ארוכי הטווח", כותב דוטה. נראה שהדברים האלה יכולים היו לצאת מפיו של המדען הראשי בישראל, שתקציבו נשחק באופן מתמשך בעשור האחרון.

"אם מסתכלים על ההוצאה הציבורית לתלמיד, אתם ממוקמים רק במקום 61. אם זה לא ישתנה, היכולת של המשק הישראלי לייצר חדשנות תרד", מוסיף דוטה.

מקום 71 בחופש העיתונות

למרות מיקומה הגבוה של ישראל במרבית הקריטריונים, לא חסרים גם מדדים שפוגעים במיקומה. במדד היציבות הפוליטית, שנקבע לפי נתוני הבנק העולמי מ-2010, ממוקמת ישראל במקום ה-129 - אחרי הודו (126), ונצואלה (127) ובנגלדש (128) ולפני קולומביה (130) ולבנון (131).

במדד חופש העיתונות, המבוסס על סקר שפירסם ארגון עיתונאים ללא גבולות העולמי ב-2012, ממוקמת ישראל במקום 71 - מקום אחד לפני לבנון.

לצד דירוגם הגבוה של השירותים הממשלתיים המקוונים (15), דו"ח הפורום הכלכלי העולמי מ-2012, שהתייחס לקלות עשיית עסקים במדינות שונות, הצביע על נקודות חולשה ברורות במשק הישראלי שמשתרך הרחק מאחורי מרבית מדינות OECD במדדי קלות פתיחת עסק (31), קלות תשלום מסים (44) וכן במדד גובה הפיצויים על פיטורים מטעמי התייעלות - מדד שבו מדורגת ישראל במקום 120 בלבד, לצד הפיליפינים, אחרי סין, דרום קוריאה ותימן ולפני כוויית, מונטנגרו וארגנטינה.

"הכלכלה הישראלית הצליחה מאוד בזירת ההיי-טק, אבל עכשיו היא צריכה לתרגם את זה גם לתחומים אחרים בכלכלה", מסביר דוטה, המרצה המרכזי בכנס Innovex2013 המוקדש לחדשנות שייערך היום באיירפורט סיטי.

"שאלה נוספת היא איך יוצרים תרבות שיוצרת בשביל העתיד. עד היום ישראל היתה טובה מאוד ביצירה של חברות, אבל פחות בבנייתן לאורך זמן. ישראל עדיין יכולה לשאת עיניים למקומות כמו אזור המפרץ בקליפורניה וניו יורק בכל הנוגע ליכולת של חברות טכנולוגיה להתפתח. נקודה מרכזית שרלוונטית לזה היא התרומה של האוניברסיטאות לכלכלה. אני לא חושב שישראל השכילה למנף את המוסדות האקדמיים - איכות הבוגרים של המוסדות גבוהה מאוד, אך ניתן לחזק את הקשר בין המוסדות לתעשייה".

לצד מדדים כלכליים מובהקים כולל הדו"ח שערך דוטה סדרה של מדדים שנועדו להעריך מידת היצירתיות של משקים שונים בעולם. בין היתר כוללים אלו מדד לצריכת הפנאי כשיעור מההוצאה הפרטית, שבו מדורגת ישראל במקום 38 כשמעליה קוסטה ריקה, איטליה וקטאר, מדד של מספר הסרטים באורך מלא שהופקו ביחס לגודל האוכלוסייה שבו מדורגת ישראל במקום 30 ומדד של מספר המנויים בתשלום של עיתונים יומיים ביחס לאוכלוסייה, שבו מדורגת ישראל במקום 37.

ישראל חזקה בוויקיפדיה

בין מדדים אלו זוכה ישראל לדירוג גבוה במיוחד בשני מדדים מפתיעים: מספר העריכות החודשיות בוויקיפדיה ביחס לגודל האוכלוסייה, ומספר העלאות הווידאו ליוטיוב ביחס לגודל האוכלוסייה.

בראשון מבין אלו דורגה ישראל ב-2011 על ידי קרן ויקימדיה במקום החמישי בדירוג העולמי, ובשני דורגה ישראל על ידי גוגל במקום 9. למרות זאת, במדדים אחרים שנועדו לבחון את היצירתיות המקוונת של הישראלים נותרת ישראל מאחור - למשל במדד הבוחן את מספר הדומיינים שנרשמו ביחס לגודל האוכלוסייה, שבו מדורגת ישראל במקום 27 בלבד.

"אין מדינה שבה כל המדדים מושלמים. הסיבה הבולטת לדירוג הגבוה באופן יחסי של ישראל במדד היא הכישרון שיש פה וסביבת ההשקעות המפותחת במדינה, אך אלו אינם הקריטריונים היחידים", קובע דוטה.

"מדינות דוגמת פינלנד וערים דוגמת ציריך הצליחו למשוך אליהן כשרונות עולמיים בזכות הסביבה התומכת שהן מספקות. בישראל נוצר לחץ לחדשנות בגלל הסביבה הגיאופוליטית המגבילה, שדורשת מיזמים להסתכל החוצה. ערים אחרות בעולם יוצרות חדשנות בדרכים אחרות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#