שנת 2012 היתה שנה של אנג'לים ואקזיטים קטנים - מה מצפה לנו ב-2013? - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שנת 2012 היתה שנה של אנג'לים ואקזיטים קטנים - מה מצפה לנו ב-2013?

2012 עשויה להיזכר כשנת ההתבגרות של תעשיית הניו מדיה בישראל ■ הסטארט אפים כבר לא רצים לאקזיט מהיר, חברות ישראליות מצטרפות למעגל הרוכשים ואת מקומן של קרנות ההון סיכון תופסים משקיעים פרטיים ■ ומה מצפה לנו ב-2013? "המגמה הבולטת בשנה הקרובה תהיה מוניטיזציה - פתרונות ליצירת הכנסות למפתחים ולחברות תוכן", אומר אורן רביב מחברת המחקר IDC

2תגובות

שבועיים לפני סוף 2012 נמכר הסטארט-אפ הישראלי קרוס ריידר (CrossRider). אמנם לא מדובר בעסקת ענק, אך העסקה מעידה על כמה מהמגמות המרכזיות שאייפנו את השנה החולפת.

החברה, שמפתחת פלטפורמת פיתוח תוספים לדפדפנים, נרכשה ב-37 מיליון דולר על ידי חברת מרקטס של הישראלי טדי שגיא. המרוויחים בעסקה, מלבד המייסדים, הם משקיעים פרטיים ובהם אורן זאב, טל ברנוח, גיגי לוי ומייקל אייזנברג, שבתוך 18 חודשים רשמו רווח של פי עשרה על השקעתם. היקף ההשקעה והאקזיט, זהות המשקיעים ושיעור הרווח הפנומנלי מאפיינים את המגמות השולטות בתעשיית הסטארט-אפים המקומית.

"ב-2012 כל תעשיית הניו-מדיה קפצה מדרגה קדימה, בעיקר חברות בתחומים הפחות מוכרים - סרגלי כלים וחברות בתחום המדיה הדיגיטלית - הן מבחינת הכנסות והיקף פעילות, הן מבחינת העניין שהן יוצרות בקרב משקיעים כמו קרנות וגופים מסורתיים", אומר אורן רביב, אנליסט בחברת המחקר IDC, "שם נמצא הכסף הגדול".

גם קרנות ההון סיכון, שבעבר נמנעו מתחומים אלה, מתחילות להבין זאת ולהשקיע בחברות טול-בארים ומדיה. כך למשל, הקרן סידר השקיעה ב-StartApp, חברה המפתחת כלי המאפשר למפתחי אפליקציות אנדרואיד לייצר הכנסות, שהכריזה השנה כי הגיעה להתקנות ב-150 מיליון מכשירי סמארטפונים ברחבי העולם.

עם זאת, תעשיית ההון סיכון הישראלית לא תזכור את 2012 כאחת השנים הבולטות בהיסטוריה שלה. המשקיעים אמנם רשמו כמה עסקות משמעותיות - סיסקו רכשה את NDS ב-5 מיליארד דולר, ריטליקס נרכשה על ידי NCR לפי שווי של 800 מיליון דולר וחברת מדפסות התלת ממד הישראלית אובג'ט התמזגה עם סטראטסיס לחברה הנסחרת כיום בשווי שוק של 1.8 מיליארד דולר; אך העסקות שמהן הרוויחו הקרנות הישראליות היו קטנות מבשנים קודמות.

כשבוחנים את עשרת האקזיטים הגדולים של 2012, מגלים כי חלה ירידה של כ-15% בגובה העסקה הממוצעת בהשוואה ל-2011 (לא כולל חברות מדעי החיים). לפי ניתוח IDC, ב-2011, כל עשרת האקזיטים הגדולים היו בשווי של יותר מ-100 מיליון דולר, ואילו השנה רק שבעה אקזיטים עברו רף זה. האקזיט הקטן ביותר בעשיריה הראשונה ב-2011 היה מכירת מובייל אקסס ב-150 מיליון דולר, בעוד ב-2012 האקזיט שסוגר את העשירייה הפותחת הוא מכירת וואנובה ב-80 מיליון דולר ל-VMWare.

גיל לביא

חברות הניו מדיה - תחום רחב, הכולל חברות אפליקציות אינטרנט ומובייל, טכנולוגיות פרסום, רכש מדיה, טול-בארים ומסחר מקוון - פועלות באחד האזורים המעניינים והחמים בהיי-טק הישראלי. גם ב-2012, שבה חברות החומרה והשבבים בישראל נפגעו, הניו-מדיה המשיך לצמוח ולשגשג. אך הצמיחה לא התבטאה דווקא באקזיטים של חברות בתחום. הרכישה המשמעותית ביותר של חברה בתחום נערכה במארס, אז אמובי - שפיתחה פלטפורמת פרסום בסלולר - נקנתה על ידי סינגטל הסינגפורית ב-321 מיליון דולר. שאר העסקות היו בסכומים נמוכים בהרבה. הרכישה הבאה בגודלה היא פייס.קום, שנקנתה על ידי פייסבוק ב-60-80 מיליון דולר.

שתי עסקות בולטות ומעניינות נוספות מ-2012 הן רכישת Sweet IM על ידי פריון (לשעבר אינקרדימייל) ב-41 מיליון דולר, ורכישת קרוס ריידר ב-37 מיליון דולר על ידי מרקטס של טדי שגיא. שתי החברות הצעירות והרווחיות פעלו בתחום דומה (סרגלי כלים ותוספים לדפדפנים), שתיהן נרכשו על ידי חברות ישראליות, והמרוויחים באקזיטים של שתיהן לא היו קרנות הון סיכון אלא משקיעים פרטיים.

האנג'ל גיגי לוי, למשל, היה מושקע בשתי החברות. לפי נתוני IDC, משקיעים פרטיים השקיעו ב-71% מחברות הניו מדיה שנמכרו, בהשוואה ל-60% ב-2011. ניתן אפוא לסמן את 2012 כשנה שבה השקעות האנג'לים החלו לתת תשואות משמעותיות. קרנות ההון סיכון לא היו שותפות לחגיגה.

לא רק צמיחה אורגנית

רכישת סטארט-אפים על ידי חברות ישראליות היא תופעה זרה להיי-טק הישראלי, שבו, על פי רוב, חברות מתבססות על צמיחה אורגנית. עם זאת, השנה התרחשו כמה אירועים שאולי מצביעים על שינוי מגמה. ב-IDC מצייינים כי חברות ישראליות נהפכו לרוכשות לגיטימיות בטווח מחירים של 30-50 מיליון דולר. בנוסף לשתי העסקות שהוזכרו, חברת מיי הריטאג' (MyHeritage) הישראלית רכשה את מתחרתה הוותיקה ג'יני (Geni), והשלימה שורה של שמונה רכישות; ואאוטבריין של ירון גלאי רכשה את Scribit. ניתן לראות בכך התבגרות של התעשייה, שמכירה בכך שחברות גדולות נבנות מהתרחבות על ידי רכישות, ולא רק על ידי צמיחה אורגנית.

במקביל מזהים ב-IDC ירידה בפעילותן של חברות הטכנולוגיה והאינטרנט הגלובליות בישראל, למעט פייסבוק. ב-2011, למשל, אי-ביי, אינטל, גרופון ו-ValueClick ביצעו רכישות בישראל. "ב-2012 לא ראינו כמעט פעילות של החברות הזרות הגדולות - היחידה שביצעה רכישה היא פייסבוק. יש בעיה. גם כשהחברות רוכשות, הן לא מקימות מרכזי פיתוח, ולא פעם הפעילות עוברת מהר מאוד לארה"ב", אומר רביב.

מיעוט האקזיטים בתחום הניו-מדיה נובע בין השאר מתופעה חיובית למשק הישראלי - צמיחתן של חברות שלא ממהרות לאקזיט, אלא מעדיפות לבנות ביזנס משמעותי. "יש הרבה חברות שעוסקות בעיקר בסחר מדיה ומרוויחות יפה מאוד, ולא נראה שבוער שם למישהו לעשות אקזיט. זה לא אומר שלא נכנס כסף זר, ואפילו הרבה ממנו", טוען רביב.

לפי נתוני IDC, לכ-20 חברות ישראליות בתחום יש הכנסות שנתיות של יותר מ-10 מיליון דולר. קבוצה מצומצמת של חברות הגיעה לרף הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר ומעלה. חברת האינטרנט הגדולה כיום בישראל היא קונדואיט, שבאפריל נמכרו אחזקות בה לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר. חברות גדולות נוספות בתחום הן וויקס (Wix), ווייז, מטומי של אילן שילוח, קונטרה, קנשו וקלטורה - כולן חברות שהגיעו להכנסות משמעותיות ומעסיקות מספר גדול של עובדים. המעורבות של משקיעים פרטיים בחלק מחברות הניו-מדיה הצומחות מביא לכך שאין קרנות שלחוצות לאקזיט מהיר, ובהשקעות קטנות ניתן להגיע לחברות עם הכנסות משמעותיות.

במבט לשנה החדשה, רביב צופה כי משקיעים פרטיים ימשיכו למלא תפקיד מרכזי בהשקעות בשלב מוקדם בחברות ניו-מדיה. עם זאת, הוא מצביע על כך שהמצב הכלכלי עלול להשפיע על פעילות האנג'לים וגופי ההשקעה הקטנים. כמו כן, לטענתו, חברות ישראליות גדולות שהגיעו לסדרי גודל משמעותיים של הכנסות יהיו מועמדות לאקזיטים גדולים של יותר מ-100 מיליון דולר, רובן חברות שהשקיעו בהן קרנות הון סיכון והן ממוקדות בתחום הפרסום המקוון.

בחינה של עסקות מהשנה החולפת יכולה לתת הערכה לגבי הפוטנציאל: Ancestry.com, המתחרה של מיי הריטג' הישראלית, נרכשה השנה ב-1.6 מיליארד דולר. סבב הגיוס האחרון של מיי הריטאג' בנובמבר נעשה לפי הערכות לפי שווי של 150-200 מיליון דולר. רכישת אמובי ב-321 מיליון דולר יכולה להצביע על השוק שבו פועלות TodaCell ,Inneractive ומאסיב אימפקט הישראליות. רכישת איסנטגרם במיליארד דולר היתה, ככל הנראה, אירוע חד פעמי, אך זהו סימן חיובי למובלי הישראלית, שמציעה רשת לשיתוף תמונות לסלבריטיז.

רביב מזהה תזוזה מתעשייה שמתבססת על אפליקציות אינטרנט ומובייל לחברות שממוקדות במוניטיזציה - פתרונות ליצירת הכנסות למפתחים ולחברות תוכן. לטענתו, זהו התחום המרכזי שבו נראה צמיחה השנה. תחומים נוספים שבהם צופים אקזיטים הם קנייה חברתית, פרסום דיגיטלי, כלים לגילוי תוכן ותוכן לילדים.

"המגמה הבולטת בשנה הקרובה תהיה המונטיזציה. מפתחים מבינים שהם צריכים להשתמש בכל הכלים, לא רק בגביית כסף על הורדה ולא רק בפרסום. נוצר אקוסיסטם שמורכב ממפתחים ומחברות שנותנות תמיכה למונטיזציה. השנה נראה את זה בתחום המובייל. יש המון מפתחי אפליקציות שמגיעים ל-100 אלף הורדות, וזה לא מספיק לטווח ארוך. צריך להגדיל את פלח ההכנסות. לכן סטארט-אפים מפתחים פתרונות שיענו על הצורך של מפתחי אפליקציות לראות כסף מיצירותיהם. מדובר במנוע הצמיחה העיקרי של חברות רבות בתחום הזה בשנים הקרובות", מסכם רביב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם