שער הכניסה להיי-טק: יחידות טכנולוגיות בצה"ל מעדיפות את תושבי המרכז - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שער הכניסה להיי-טק: יחידות טכנולוגיות בצה"ל מעדיפות את תושבי המרכז

צה"ל הוא שער הכניסה הגדול ביותר להיי-טק, אך נתונים חדשים חושפים כי הסינון לתפקידים טכנולוגיים מעניק יתרון למתגייסים מהמרכז, לעומת הפריפריה ■ צה"ל: "הפוטנציאל נגזר לפי נתונים צבאיים - לא לפי המקום בו אתה גר או לומד"

80תגובות

ההיי-טק הישראלי קשור בטבורו לצה"ל, שמאז ימיה הראשונים של המדינה משמש מנוע ביקוש אדיר שדוחף את תעשיית הטכנולוגיה המקומית. אבל הקשר ביניהם מורכב בהרבה - ועם השנים צה"ל נהפך גם לצינור ההכשרה המרכזי של עובדים לתעשיות ההיי-טק הישראלית.

המסננת הענקית שמפעיל הצבא בכניסה ליחידות הטכנולוגיות הרבות קובעת למעשה את גורלם של צעירים רבים. בוגרי היחידות הטכנולוגיות המובחרות, כמו ממר"ם ו-8200, נחטפים על ידי החברות המובילות מיד בתום השירות הצבאי שלהם, בעוד שהחברים שלהם לנשק נאלצים לצאת למאבק הישרדות בשוק העבודה. תפקידו העיקרי של הצבא הוא אמנם להגן על המדינה, אבל אי אפשר להתעלם מההשלכות החברתיות והכלכליות הרות הגורל של פעילות הענק הביטחוני.

אלון רון

כדי שיהיה ראוי לתואר צבא העם - בייחוד מאז הוכתרנו ל"אומת ההיי-טק" - יש חשיבות רבה למתן הזדמנויות לצעירים מכל רחבי המדינה לשרת בתפקידים טכנולוגיים בצבא. עם זאת, נתונים שהופקו על ידי צה"ל לבקשת TheMarker מראים כי שיעור המשרתים בתפקידים טכנולוגיים מאזור תל אביב והמרכז גבוה משמעותית מחלקם היחסי באוכלוסיית החיילים - או במלים אחרות, לחיילים מיישובים של הצפון והדרום יש ייצוג נמוך בהרבה במערך הטכנולוגי מחלקם באוכלוסייה.

לאור הפערים הסוציו-אקונומיים בין המרכז לפריפריה, המסקנה המדאיגה היא שצה"ל מחזק את החזקים ולא נותן מספיק הזדמנויות לחלשים. למי שנולד באזור המרכז יש סיכוי גבוה יותר לשרת בתפקידים טכנולוגיים יוקרתיים בצה"ל, להשתלב לאחר השירות הצבאי בתעשיית ההיי-טק - וליהנות מרמת הכנסה גבוהה יותר לעומת מי שגר באחד מיישובי הפריפריה.

54% מהמתכנתים והעתודאים - מהמרכז

מהנתונים שהופקו בצה"ל עולה כי בעוד שכ-43% מהחיילים (גברים בלבד) המשרתים בצה"ל מתגוררים באזור תל אביב והמרכז, הם מהווים כ-54% מהמשרתים כמתכנתים ועתודאים - פער של כ-11 נקודות אחוז או 25% יותר מחלקם היחסי מהמתגייסים לצה"ל.

עופר וקנין

לעומתם, לחיילים הבאים מיישובי הפריפריה יש ייצוג חסר בתפקידים טכנולוגיים. כ-15% מהחיילים מתגוררים באזור הצפון, אבל רק כ-10% מהם מגיעים לתפקיד מתכנת או עתודאי - ייצוג חסר של כ-5 נקודות אחוז. כ-17% מהחיילים מתגוררים בדרום, אבל רק כ-13% מהם ישרתו כמתכנתים או עתודאים - ייצוג חסר של 4 נקודות אחוז. גם החיילים מירושלים סובלים מתת-ייצוג, אם כי מתון יותר.

במקצועות שנבדקו נכללים מתכנתים המשרתים בממר"ם וביחידות אחרות בצבא, חלק מהמתכנתים של 8200 ועתודאים בהנדסה ומדעים. המשרתים בתפקידים אלה הם למעשה העתודה האנושית של מרכזי הפיתוח הרב-לאומיים ושל חברות ההיי-טק והסטארט-אפים המקומיים.

בקרב החיילות, שחלקן בתפקידים הקרביים נמוך בהרבה מזה של חיילים, המצב מאוזן מעט יותר - אם כי גם בקבוצה זו בולט ייצוג היתר של אזור המרכז. כ-49% מהחיילות המשרתות בצה"ל מתגוררות במרכז, אבל הן מהוות כ-55% מהמתכנתות והעתודאיות - ייצוג יתר של כ-6 נקודות אחוז. דווקא חיילות מאזור ירושלים סובלות מתת-ייצוג בולט בתפקידים הטכנולוגיים. חלקן מכלל החיילות הוא כ-6%, אבל רק כ-2% מהן משרתות כמתכנתות או עתודאיות - פער של כ-4 נקודות אחוז.

התמונה מאוזנת יותר כשבוחנים חיילים המשרתים בתפקידים טכניים - הנדסאים, טכנאים ואלקטרונאים בתחומי החשמל והמכונות, בוגרי כיתות י"ג-י"ד. חיילים אלה עתידים להשתלב לאחר שחרורם בעיקר בתחום הייצור ופחות במחקר ופיתוח.

בקרב החיילים יש ייצוג יתר במקצועות אלה לתושבי הדרום. במרבית האזורים קיימת הלימה בין חלקם של החיילים באזור הגיאוגרפי לשיעורם בקרב המשרתים במקצועות הטכניים. נתון בולט הוא שבקרב החיילות יש תת-ייצוג משמעותי לטכנאיות מאזור המרכז וייצוג יתר לתושבות הדרום והצפון.

הנתונים מעלים את השאלה אם צה"ל צריך לשמש מכשיר לאפליה מתקנת וליצירת שוויון הזדמנויות בכל הקשור לאיוש המערך הטכנולוגי בצבא, וכפועל יוצא תעסוקה בעתיד בתעשיית ההיי-טק המתגמלת. האם תפקידו לתקן עיוותים במערכת החינוך, שלא מכשירה מספיק בוגרים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים, במיוחד ביישובי הפריפריה, שיוכלו להיקלט ביחידות הטכנולוגיות - או בעצם לקבע את הפערים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לימודי פיסיקה קיימים בכ-88% מבתי הספר התיכוניים ביישובים המבוססים, אבל רק בכ-59% מהתיכונים ביישובים המוגדרים על ידי משרד החינוך מרוחקים מהמרכז ובעלי רמה חברתית-כלכלית נמוכה ביותר. נתון זה מצביע בבירור על כך שלחיילים המגיעים מיישובים אלה יש פוטנציאל נמוך יותר לשרת בתפקידים טכנולוגיים, לעומת אלה שלמדו ביישובים המבוססים.

בעיקר בוגרי בתי ספר נחשבים

חגי פריד

"הסוגיה של הפריפריה מעסיקה את הצבא הרבה מאוד שנים ובכל מיני רבדים", אומרת סא"ל קרן בן נתן קרוגר, ראש המינהל לכוח אדם טכנולוגי ומחקר כוח אדם בצה"ל. כחלק מתפקידה, עוסקת בן נתן קרוגר במסלול העתודה האקדמית, המכשיר בעיקר במקצועות הטכנולוגיים, בהגדרת הצרכים התעסוקתיים של צה"ל ובקשר עם עמותות וארגונים, כדי לענות על צורכי הצבא ולשלב אוכלוסיות. "אם היינו מפיקים את הנתונים לפני קצת יותר מעשור - אז היו נתונים חד-ספרתיים על עתודאים מהפריפריה", מדגישה בן נתן קרוגר.

הנתונים שהפיק צה"ל מחדדים את מה שמוכר היטב למי ששירתו במערך הטכנולוגי או ביחידת מודיעין - משרתים בהם בעיקר בוגרי בתי ספר נחשבים בערים המרכזיות. "היינו בקורס חמש בנות שלמדו בתיכונים מרמת השרון והרצליה, מתוך 18 חיילים בערך. היה חניך אחד מחיפה, שלמד בריאלי כמובן. מהדרום לא היה אף אחד", מספרת חיילת לשעבר ביחידה טכנולוגית. משיחות נוספות שקיימנו, כולל עם בכירים בתעשיית ההיי-טק, עולה תמונה דומה.

בצה"ל מכחישים כי יש בתי ספר נבחרים שבהם מאותרים חיילים לתפקידים הטכנולוגיים והמודיעיניים, בעוד שבתי ספר אחרים לא נכנסים למסננת. "זה נשמע לי לא סביר. אני לא מכירה תופעה כזו. אם אתה מזמן אוכלוסייה למיון והיא לא עוברת, זו שאלה אחת. קשה לי להאמין שהם לא מקבלים הזדמנות. הפוטנציאל נגזר לפי נתונים צבאיים - לא לפי איפה אתה גר או באיזה בית ספר למדת", אומרת בן נתן קרוגר.

"בכל אחד מהתחומים - הנדסה ומדעים, מערך המחשוב והמערך הטכני - חסרים לי אנשים. יש לנו מחסור בכל הסקאלה - גם ברמות הגבוהות של התוכניתנים והעתודאים וגם בטכני, שזה הלואו-טק, שם יש קצת יותר איזון. הטכנאים וההנדסאים הם משאב שחסר ברמה הלאומית, אז הצבא פותח כיתות ויוצר שיתופי פעולה עם משרדי החינוך והתמ"ת.

תומר אפלבאום

"הצבא גם מתחיל לפעול לחיזוק לימודי מדעי המחשב בתיכונים - תחום שנהיה קריטי בכל הצבא, בדגש על המרכזים הטכנולוגיים המובהקים. אנחנו עובדים עם משרד החינוך על הבגרויות ועל החומר הנלמד. יוצרים יחד תוכניות אחר הצהריים, במטרה לחזק את האוריינטציה והאוריינות המחשובית", היא מפרטת.

"צבא העם - זו לא רק סיסמה"

כדי לצמצם את הפערים ולשלב אוכלוסיות המשרתות כיום בחסר בתפקידים הטכנולוגיים - מיישובי הפריפריה ומקבוצות נוספות, כמו נשים וחרדים - מפעילים בצבא כמה תוכניות. מדובר בין השאר באיתור תלמידים כבר בחטיבת הביניים והפעלת תוכניות העשרה אחרי שעות הלימודים ובעיבוי סגל ההוראה במדעים, כדי לאפשר פתיחת כיתות. המטרה של התוכניות היא לחשוף את התלמידים לתכנים הרלוונטיים וליצור אצלם מוטיווציה לבחור בהמשך מסלול טכנולוגי.

בן נתן קרוגר: "התובנה שחסרים מהנדסים מהפריפריה הולידה, למשל, את פרויקט עתידים שנוסד ב-1999, במטרה לעודד בוגרי תיכון מצטיינים מיישובי הפריפריה להשתלב בעתודה של צה"ל. הסתכלו ימינה ושמאלה, ולא ראו מהנדסים מעבר לתחום גדרה-חדרה. התוכנית התחילה לייצר את התשתית בפריפריה הגיאוגרפית, כדי לגדל את הילדים האלה שמכל מיני סיבות לא הגיעו למסלולים כאלה - בין אם משום שהשכלה גבוהה בכלל לא נמצאת אצלם בשיח או במודעות, או מכיוון שהתשתית מבחינת הבגרויות והחשיפה לתחום המדעים והטכנולוגיה בחלק מהיישובים האלה לא היתה טובה מספיק.

"היה צריך לעבד כמה שנים את הקרקע, כדי לגדל את הילדים, לפני שאפשר יהיה למצוא שם נתח משמעותי שיכול 'להתחרות' עם המרכז. לפני התוכנית בכלל לא היה להם ייצוג בעתודה.

"היום רואים את הנתונים אחרי השיפור. אני חושבת שיש עוד לאן להתקדם. מה שהתחילו לפני עשור, זה היה בחצי השני של המשוואה - לנסות לעניין את הילדים, לחשוף אותם. השלב הבא היה להרחיב את מעגל הילדים המתאימים".

לדברי בן נתן קרוגר, "לקראת מעבר היחידות לנגב אנחנו מסתכלים עם עוד גופים איפה אפשר לחזק את התשתית המדעית-טכנולוגית שחסרה יחסית. כי אני מבינה שהילד שהתחיל עכשיו ללמוד בכיתה ח' הוא העתודאי שלי בעוד חמש-שבע שנים".

תוכנית נוספת שמקדמים בצה"ל בשנה האחרונה היא קדם ממר"ם, של חיל הקשר התקשוב. מדובר בתוכנית המכשירה תלמידי תיכון בפריפריה במקצועות הטכנולוגיים, במטרה לקלוט אותם ביחידות אגף התקשוב. כחלק מהתוכנית, משלימים התלמידים בגרות 10 יחידות לימוד במקצועות טכנולוגיים, ונחשפים לתכנים שעונים על צורכי החיל (בכיתות תלויים פוסטרים המפרסמים את חיל התקשוב).

גם להעתקת בסיסים רבים של צה"ל לנגב עשויה להיות השפעת חיובית על הסביבה מבחינת הביקוש למקצועות הטכנולוגיים. זה המקום לציין גם את הקשר האפשרי בין אזור המגורים לשירות הצבאי במערך הטכנולוגי, שרובו נעשה בבסיסים פתוחים (ללא לינה) באזור המרכז.

"המושג של צבא העם זה לא רק סיסמה שמדברת על מקסום הגיוס. בסוף זה צבא נלחם, שיש לו תפקיד ברור במדינה, והוא צריך לעמוד במשימות שלו - כשאחת המשימות היא המשימה החברתית", מסכמת בן נתן קרוגר.

ההכשרה בצבא זולה יחסית וקצרה

צה"ל הוא אמנם לא פרשת הדרכים היחידה שבה ניתן להשתלב במעגל ההיי-טק, אבל מי שמצליח כבר בגיל 18 לשרת בתפקיד טכנולוגי בצבא, פותח לעצמו דלתות רבות לעולם ההיי-טק ולרווחה כלכלית. מי שלא שירת בתפקיד טכנולוגי בצבא, יידרש לסגור את הפער ולהתחרות בבני גילו שכבר רכשו ניסיון תעסוקתי. גם אם הצעיר או הצעירה ילמדו באוניברסיטה באחד החוגים להנדסה או מדעי המחשב, יחסר להם ניסיון מעשי ולעתים גם ניהולי.

יורם רשף

הכשרה של מתכנתים ושל בעלי מקצוע בתחומי הטכנולוגיה במסגרת הצבאית זולה יחסית. בתקופה קצרה - כמה חודשים אינטנסיביים - מוכשרים החיילים למקצוע ומתחילים לצבור ניסיון מעשי תוך שהם משתכרים מאות שקלים בחודש בלבד. מאות החיילים שמשתחררים מדי שנה מהיחידות הטכנולוגיות נהנים מהכשרה יקרת ערך ומניסיון מקצועי, בעיקר בתחומי התוכנה ואבטחת המידע. המשק מרוויח מתכנתים מנוסים - שרבים מהם אף מקימים חברות ומגדילים את מעגל התעסוקה.

האם גיל שויד, בוגר בית הספר ליד"ה בירושלים, היה מקים את צ'ק פוינט גם בלי הידע שאליו נחשף ב-8200? האם מוטי גוטמן היה מייסד את מטריקס גם אם לא היה משרת בממר"ם? קשה לאמוד את מספר היזמים המיליונרים שהנפיקו היחידות ואת מספר העובדים שהכשירו לחברות רב-לאומיות ולסטארט-אפים. ואולם ברור שההזדמנות לשרת בהן יקרת ערך, וראוי לאפשר לכל אחד - מכל מין, יישוב או מגזר - להגיע אליהן.

שלמה דברת
מזרחי ליאור
ניר קידר
תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#