אל תזרקו לפח את הטלפון הישן שלכם - הוא שווה עד 1,400 שקל - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אל תזרקו לפח את הטלפון הישן שלכם - הוא שווה עד 1,400 שקל

חוק מיחזור פסולת אלקטרונית, שייכנס לתוקף ב-1 בינואר, צפוי להפיח חיים בשוק מוצרי החשמל והאלקטרוניקה המשומשים, הישנים וגם המקולקלים ■ מיחזור הפסולת מונע זיהום - ומאפשר גם לכם להרוויח מהמכשירים הישנים

28תגובות

יש מה לעשות עם הלפטופ המקרטע, נגן ה-MP3 ששבק חיים או הסמארטפון המיושן - וזה עשוי אפילו להיות שווה כמה מאות שקלים. חוק חדש, שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2013, נועד להסדיר את מיחזור הפסולת האלקטרונית בישראל, ואמור להפיח חיים בזבל האלקטרוני שצברתם.

בישראל מיוצרת מדי שנה כ-100 אלף טונה של פסולת אלקטרונית. חוק מיחזור פסולת אלקטרונית אמור לסייע בפתרון הבעיה, או כפי שנכתב בלשון החוק: "מטרת חוק זה לקבוע הסדרים לעניין טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות ובמצברים, כדי לעודד שימוש חוזר בהם, לצמצם את כמות הפסולת הנוצרת מהם ולמנוע את הטמנתם, ולהקטין את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של ציוד חשמלי ואלקטרוני ושל סוללות ומצברים".

נועם בן שמעון

החלת החוק תהיה הדרגתית. החל ב-2014 יבואנים ומשווקים של ציוד אלקטרוני יהיו חייבים למחזר 15% מהכמות שהם מוכרים, ושיעור המיחזור מהמכירות יעלה מדי שנה ב-5%, עד ליעד של 50% מיחזור ב-2021.

לחוק יש השלכות חשובות בהיבטים הצרכני, העסקי וכמובן הסביבתי. בהתאם לחוק, אפשר וצריך למחזר כמעט כל פריט שיש לו קשר לחשמל: מחשבים, מסכים, סוללות (כולל מצברים לרכב), טונרים למדפסות, ציוד רפואי חשמלי, שרתים וציוד IT, מדפסות וסורקים, שנאים, נורות וגם חוטי חשמל ותקשורת. מי שמכר לכם את המוצר הוא שיהיה אחראי לקבל אותו בחזרה מכם. סוחרים בענף טענו, באמצעות איגוד לשכות המסחר, כי החוק יוביל להעלאת מחירי המוצרים לצרכן הסופי. ימים יגידו.

רק 2% מהסלולרי אינו בר שימוש

בלומברג

קשה להחמיץ את הטרנד החדש, טרייד-אין סלולרי. חברות הסלולר מציעות לקחת מכם את המכשיר הישן ולקבל תמורתו כסף או זיכוי לרכישת מכשיר חדש. כל חברות הסלולר יצאו באחרונה במבצעים כאלה, וכך גם סאני משווקת מכשירי סמסונג בישראל. בנוסף, שלוש חברות - Mobile2Go, ריסל (ReCell) וריביפ (rebeep) - השיקו בחודשים האחרונים פעילות המתחרה על הנייד הישן שלכם, תמורת תשלום כמובן.

ענבל אלוני-אופיר, מנכ"לית ריביפ, מספקת כמה תובנות על התעשייה המתעוררת: "זו אבולוציה טבעית של שוק הסלולר, שנובעת גם מכך שנותק הקשר בין מפעילה סלולרית לבין ציוד קצה ואנשים קונים טלפונים בעצמם. כך, כשהם משדרגים את המכשיר - נותר להם ביד טלפון ישן.

"אנחנו למעשה מצטרפים באיחור למגמה עולמית. בבריטניה, מיחזור טלפונים התחיל כבר באמצע שנות ה-90 ועכשיו זה מקבל כאן דחיפה בגלל חוק מיחזור פסולת אלקטרונית", מוסיפה אלוני-אופיר. המוכרת מבין היוזמות בחו"ל היא O2 Recyle של ענקית התקשורת הבריטית.

אלון רון

איך את מקבלים את המכשירים מהלקוחות?

אלוני-אופיר: "בישראל יש לנו חוזה עם פלאפון ולמעשה מבצע הטרייד-אין הנוכחי שלה זה איתנו. כמו כן, אנחנו עובדים מול לקוחות עסקיים גדולים, בהם חברת הביטוח מגדל ורשת חנויות הספרים סטימצקי, ויש לנו גם פעילות מול הצרכן הסופי עם 40 נקודות איסוף ברחבי המדינה, בעיקר בחנויות צילום.

"באחרונה עשינו פעילות חברתית עם תנועת הצופים במודיעין. כמו שפעם הם אספו כסף מלמכור עוגיות, עכשיו הם הרוויחו כסף מלאסוף מכשירים ישנים מאנשים. אנחנו אוספים כל מכשיר, גם כזה שאין לו ערך כלכלי, שזה בערך 50% מהמכשירים. זו חלק מהמחויבות שלנו - אנחנו לא רק מצהירים שאנחנו ירוקים".

ולאן המכשירים הולכים?

"המכשירים מגיעים למעבדה שלנו, שם אנחנו מבצעים מחיקה מוחלטת של כל המידע בהם, ואז עושים מה שנקרא גריידינג - דירוג איכות המכשיר. השותפה העולמית שלנו היא Redeem, החברה המובילה בעולם למיחזור טלפונים סלולריים, גאדג'טים אלקטרוניים, מצלמות, טבלטים ועוד. החברה פועלת מסקוטלנד ומפעילה תוכניות מיחזור ענקיות באירופה, תוך שהיא ממחזרת יותר מ-1.5 מיליון מכשירי סלולר בשנה ועוד מאות אלפי יחידות ציוד קצה אחרות - במחזור של כ-60 מיליון יורו בשנה.

"עכשיו זה תלוי. אם המכשיר במצב טוב, יש סיכוי שהוא יימכר באפריקה כמו שהוא. אם הוא במצב פחות טוב, הוא ישונע לסין, שם יבצעו לו חידוש ואז ימכרו בכל העולם", אומרת אלוני-אופיר, ומוסיפה כי מכשירים שלא ניתן לחדש, יפורקו - בחלק מהרכיבים שלהם ישתמשו, חלקם יותכו, ורק 2% מהמכשיר הוא זבל שאינו בר שימוש.

זה לא חדש שחברות סלולר אוספות מכשירים, אבל אלוני-אופיר מסבירה כי האופרציה הנוכחית שונה: "עד עכשיו, חברות סלולר ישראליות שאספו מכשירים היו אוגרות אותם, משתמשות בהם לצרכים פנימיים - כמו מכירה כמחודשים, שימוש בחלפים או מוציאות אותם למכרז לסוחרים. אלא שמחירי הטלפונים המשומשים יכולים לצנוח בתוך זמן קצר. אם במבצע הנוכחי של פלאפון יאספו אלפי אייפונים מדגם 4S, זה יכול להשפיע לרעה על מחירי האייפון 4S בעולם.

"אנחנו, באמצעות Redeem, משלמים למפעילות על המוצרים בתוך 40 שעות. צריך להבין שאם אנחנו קונים פה גלקסי SII ב-850 שקל, שזה בגדול 200 דולר, הוא יימכר בהמשך ב-260 דולר. תוסיף את עלויות המעבדה והשינוע - אנחנו עובדים על מתח רווחים קטן". לדבריה, כניסת Redeem לשוק הישראלי נעשתה עקב פנייה של אפל העולמית אליה. אפל הציבה לעצמה יעד מחמיר של 70% מיחזור מכלל התוצרת, ואף שישראל היא שוק קטן הוא רווי אייפונים.

חברת ריסל, המתחרה, השיקה פעילות בישראל בספטמבר. השותפה הבינלאומית שלה בבלעדיות היא חברת Canai, שלה 3,000 נקודות מכירה ברחבי העולם. ריסל דיווחה באחרונה כי אספה כבר 15 אלף מכשירים בישראל.

יאיר אלבז, מנכ"ל ומייסד ריסל: "מדי חודש אנו עדים לעלייה של 25% במספר הפניות המגיעות לחברה. מרכז שירות הלקוחות מדווח מדי יום על מאות פניות, מצעירים בני 17 וגם מסבים וסבתות".

בשונה מריביפ, החברות ריסל ו-mobile2go מבססות את פעילותן על הדואר. הלקוח מקבל לביתו מעטפה מרופדת ומבוילת שבה הוא שם את הטלפון הישן, שולח לחברה, ומקבל חזרה צ'ק לפי דגם המכשיר והמצב שלו.

"טיפול בציוד IT ארגוני שיצא לגמלאות"

בתחום המיחזור של ציוד מחשוב החברה המוכרת בישראל היא אולטרייד (All Trade Group), ומתחרות בה כמה חברות, בהן אי-גרין Green-E. החברות עובדות בשוק העסקי. הן מניחות מיכלי איסוף בעסקים וגם רוכשות ציוד - למשל כשחברות פושטות רגל.

אולטרייד פעילה מאז 2003, מעסיקה 50 עובדים ובונה כעת, בהשקעה של 40 מיליון שקל, את מה שהיא מגדירה מפעל מיחזור האלקטרוניקה הגדול בישראל, ואולי אף במזרח התיכון. "המקצוע שלנו הוא טיפול בציוד IT ארגוני שיצא לגמלאות, כי המכשיר יכול לפעמים לשמש מישהו אחר - לתפקיד שונה או במיקום אחר", אומר גדי רייכמן, מנכ"ל אולטרייד. "התמקדנו במגזר העסקי כי שם קל מאוד לרתום את החברה לרעיון הסביבתי, והחברות שעובדות איתנו מקבלות כסף על ציוד שהוא בעצם מטרד.

"כשמדובר על אנשים פרטיים, העלויות של האיסוף והשינוע כבר גבוהות מהתועלת - זו אחת מהסיבות לחקיקת החוק למיחזור פסולת אלקטרונית. אין כדאיות כלכלית לאיסוף מהצרכן הפרטי, מול זה, יש צמיחה מהירה בכניסה של ציוד לשוק, ולכן נוצרת פסולת אלקטרונית בהיקפים גדולים שצריך לטפל בה", מפרט רייכמן.

עסקיה של אולטרייד פורחים בין השאר כשתעשיית ההיי-טק מקלעת למשבר (כמו בימינו) וחברות נסגרות. במקרים כאלה, היא אוספת את הציוד ומעניקה לו חיים מחודשים. רייכמן: "אנחנו בוחנים את המוצר, ואם ניתן להשמיש ולחדש - אנחנו עושים את זה".

אולטרייד מוכרת תחנות עבודה, מחשבים ניידים, נתבים ושרתים מחודשים במחירים מוזלים. "מה שלא ניתן להשמיש, אנחנו בוחנים אם יש ערך לחלפים, ואם גם זה לא - ממחזרים את המוצר למתכות", מפרט רייכמן, שמלין על כך ש-60% מהציוד בישראל מופנה למיחזור, והשאר לחידוש. החברות שנפטרות מציוד המחשוב הישן גם נהנות מתמורה כספית במקרים רבים - המדיניות של אולטרייד היא להעביר בערך 50% מהרווח לחברה שממנה קיבלה את הציוד.

אולטרייד

הצרכנים הפרטיים בינתיים לא יכולים לגזור קופון מהמחשב הישן, אבל מוזמנים למחזר אותו. חוק מיחזור פסולת אלקטרונית קובע כי כל רשות מקומית חייבת להתחיל להקים מוקדי איסוף של פסולת אלקטרונית זמינים לכלל הציבור. אולטרייד, למשל, החלה פילוט איסוף עבור עיריות בת ים וכפר סבא.

כמו כן, בעת רכישה של ציוד חדש (מחשב למשל), המשווק מחויב על פי החוק חדש לקבל ציוד ישן. "משווק המוכר ציוד חשמלי ואלקטרוני המתאים גם לשימוש ביתי, יאפשר לקונה למסור לו במועד המכירה פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני דומה, בכמות או משקל הדומים למוצר הנמכר", נכתב בחוק.

זבל מסוכן

בכל מקרה, אל תשליכו את הלפטופ המקולקל, את הטלפון הישן וגם לא את הסוללות שהתרוקנו לפח הרגיל. פסולת אלקטרונית היא זבל מסוכן. מוצרים כאלה מכילים חומרים רעילים כמו עופרת, כספית וכרום שעלולים לזהם את האדמה, המים והאוויר. פסולת אלקטרונית מהווה אמנם רק כ-5% מכלל הפסולת המוצקה המיוצרת בעולם - אבל אחראית על כ-70% מהתכולה הרעילה שמזהמת את משאבי הטבע.

והבעיה רק מחריפה. לפי מחקרים של ארגון גרינפיס, כמות הפסולת האלקטרונית באירופה גדלה מדי שנה בקצב גבוה פי שלושה מהגידול בשאר סוגי הפסולת הביתית, בשל השדרוג התכוף של טלפונים ניידים וציוד מחשוב. לפי נתוני עמותת אדם טבע ודין, בישראל מושלכים בשנה כ-100 אלף טונות של מוצרים אלקטרוניים ומכשירי חשמל.

"זו סוגיה עולמית ענקית", מסביר בסרטון יו-טיוב ד"ר גראת' רייס, ראש תחום הסביבה במפעילה הסלולרית הבריטית O2. "בגלל הערך הרב של נחושת וזהב, שיש בפסולת אלקטרונית כמו טלפונים ניידים, התפתח שוק שחור ענקי - מוצרי אלקטרוניקה מובלים באופן לא חוקי מבריטניה ושאר אירופה לדרום-מזרח אסיה ואפריקה".

שם, במזבלות ענק, עובדים בעיקר ילדים עניים במציאה ובפירוק של רכיבים אלקטרוניים - תוך שהם נחשפים לחומרים מסוכנים וסובלים מפגעים בריאותיים. ההערכה היא שבעולם מיוצרים כמיליארד מכשירים סלולריים בשנה, אבל רק 10% מהם ממוחזרים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#