משקיעים, אבל לא מספיק: ישראל הידרדרה במדד הקידמה הטכנולוגית - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משקיעים, אבל לא מספיק: ישראל הידרדרה במדד הקידמה הטכנולוגית

דו"ח של האו"ם מדרג את ישראל רק במקום 27 במדד - ירידה של שני מקומות

3תגובות

ארגון התקשורת של האומות המאוחדות (ITU), ארגון הטלקום הבכיר בעולם, צוטט רבות בשבוע שעבר כשבדו"ח שפירסם ל-2011 דווח על 6 מיליארד משתמשי סלולר בעולם, מתוך אוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים. זהו נתון מדהים, אלא שחשיבותו העיקרית של הדו"ח היא בתמונה ההשוואתית שהוא מספק על מצב שירותי התקשורת בעולם. עבור ישראל, הדו"ח מציג תמונה לא מלבבת. למרות ההשקעות בתשתיות הקוויות בשנים האחרונות, ישראל נסוגה שני מקומות בדירוג הקידמה הטכנולוגית - למקום 27 בעולם ב-2011.

הציון של ישראל אמנם השתפר מעט בשנה הנסקרת, אבל כנראה פחות ממדינות אחרות. בהשוואה אירופית, ישראל מדורגת במקום ה-18 מתוך 37 מדינות בטריטוריה. במדד המשנה החשוב ביותר - מדד הנגישות לשירותי תקשורת - ישראל שמרה על מעמדה העולמי הלא מרשים, מקום 25.

נתון מעניין בהקשר זה הוא רוחב הפס הבינלאומי של כל מדינה, בחלוקה למספר משתמשים. בסוף 2011 ישראל בלטה לרעה במדד הנגישות, עם 11 אלף ביט למשתמש - נמוך מהנתון בכל מדינה מערבית, ונמוך גם ממדינות כמו בוסניה, אלבניה ואזרבייג'ן. עם זאת, מאז הושקו שני כבלים בינלאומיים בישראל, של בזק בינלאומי ושל טמרס טלקום, כך שמצבנו בהיבט הזה השתפר משמעותית.

מדד הקידמה הטכנולוגית (IDI) נחלק לשלושה מדדי משנה. המדד הראשון מתייחס לנגישות לשירותי תקשורת, וכולל שיעור חדירת טלפון קווי, אינטרנט ביתי, מחשוב ביתי ורוחב פס לכל משתמש. המדד השני נוגע לשימוש בתקשורת, וכולל אינדיקטורים כמו שימוש באינטרנט קווי וסלולרי. מדד המשנה השלישי בוחן את המיומנויות של כל אוכלוסייה בשימוש בתקשורת - זהו מדד חשוב פחות בהיבט הישראלי שכולל אינדיקטורים כמו ידיעת קרוא וכתוב. בסך הכל משוקללים 11 פקטורים בציון ה-IDI שמקבלת כל מדינה.

הסלולר עדיין יקר

המדד המשווה למחירי התקשורת מכונה IPB, והוא מחושב כך: עלות סל טלפון קווי של 30 שיחות, ועוד סל טלפון סלולרי של 30 שיחות ו-100 הודעות טקסט, ועוד עלות חיבור אינטרנט קווי. הסכום כולו מחולק בהכנסה הגולמית לנפש בכל מדינה ובאותו מטבע שבו נמדד הסל (וכך מתבטלים הבדלי מטבע). ישראל מדורגת במקום 12 ביוקר סל התקשורת ברשימה האירופית שבה 37 מדינות, אבל יש שונות רבה בין השירותים.

האינטרנט הקווי בישראל הוא הזול באירופה ועלותו (מותאם כוח קנייה) היא 8.7 דולרים בחודש. הסל הסלולרי יקר יחסית, 13 ברשימה, בעלות חודשית של 34.6 דולר. הנתונים נכונים לסוף 2011, שבתחילתה הופחתו תעריפי הקישוריות מה שהוביל לירידה חדה במחיר. במאי 2012 חלה בישראל ירידה חדה נוספת במחיר הסל הסלולרי בעקבות כניסתם של שני מתחרים חדשים. קרוב לוודאי שמדידת מחירו של הסל הישראלי ב-2012 תצביע על הוזלה מהותית.

ישראל בולטת בעוד כמה מדדים. בצד המחמיא פחות אנחנו נכללים ברשימת 15 המדינות שבהן הכנסות ענף התקשורת מהוות שיעור גדול מהתל"ג, כ-4%. רוב המדינות האחרות ברשימה הן מתפתחות, ובראשן סנגל, וייטנאם וקניה. בצד החיובי, ישראל מדורגת ראשונה בתרומת מגזר ה-ICT (מידע, אינטרנט וטכנולוגיה) לצמיחת המגזר העסקי כולו, כשלפי הדו"ח המגזר תרם לצמיחה הכלכלית של ישראל 14.7%.

במדד מספר המועסקים בתעשיות ה-ICT ישראל, עם נתון של 8.5% מכלל המועסקים, שנייה רק לפינלד, שם (בזכות נוקיה) 9.3% מהמועסקים הם ב-ICT. יש לסייג ולומר כי הנתונים נכונים ל-2008. ההסבר למובילות הישראלית במדדים הללו אינו נעוץ בחברות הטלקום המקומיות, אלא בתעשיית ההיי-טק ובמרכזי הפיתוח הבינלאומיים של חברות הטכנולוגיה.

אנגולה, אבל לפנינו

דו"ח ה-ITU מאיר באור שלילי את ישראל בעוד שני היבטים. הראשון הוא היעדר מדיניות פס רחב. כך כותבים ב-ITU: "עד 2015 כל המדינות צריכות לגבש מדיניות פס רחב לאומית או הגדרה אוניברסלית לנגישות לפס רחב. נכון ל-2011, 127 מתוך 144 המדינות החברות בארגון גיבשו מדיניות כזו".

ישראל אינה מופיעה ברשימה - משרד התקשורת לא גיבש עמדה בנוגע לזכות לנגישות לפס רחב, מהירות נדרשת, מחיר הוגן, איכות וכדומה. כן מוגדרת חובת פרישה לכל בית בישראל (אוניברסליות) ברישיונות חברות התקשורת, אבל זו אינה נאכפת.

מקור אחר למבוכה הוא הפיגור שלנו בהשקת רשתות LTE - דור 4 סלולרי. "בניגוד לגל השקות רשתות דור 3, שהחל באופן מובהק במדינות המפותחות, ההשקעות ב-LTE אינן מוגבלות דווקא למדינות המפותחות", כותבים מחברי הדו"ח.

"כמה מפעילות במדינות מתפתחות כבר מתחילות לפרוש רשתות LTE. בערב הסעודית, בחריין וכווית יש כבר רשתות LTE פועלות מאז מאי 2012. באפריקה היו השקות LTE בנמיביה ואנגולה. באסיה, היו השקות LTE בפילפינים ובהודו. ההשקעה של מפעילות במדינות מתפתחות במה שנראה כמהפכה הסלולרית הבאה היא סימן טוב לעתיד של הפס הרחב הסלולרי בעולם המתפתח".

לא אלופי פייסבוק

דו"ח בינלאומי חשוב נוסף שפורסם בימים האחרונים, סקירת כלכלת האינטרנט (Internet Economy Outlook) של ארגון המדינות המפותחות OECD, מעלה עוד כמה נקודות חשובות, גם הן לא תמיד מחמיאות לקורא הישראלי. באופן כללי, קצב הגלישה באינטרנט במדינות החברות בארגון עלה ב-32% בין 2008 ל-2011 והמחיר ירד ב-4%.

במדד שיעור משקי הבית המחוברים לאינטרנט מהיר, ישראל היא בין המדינות האחרונות מבין המערביות ומקדימה מדינות כמו מקסיקו, צ'ילה וטורקיה. שיעור הבתים המחוברים לאינטרנט בישראל היה 70% - מעט נמוך מהממוצע במדינות OECD. בפס רחב הסלולרי מצבנו מעט טוב יותר, כשל-55 מכל 100 משתמשים היה אינטרנט סלולרי (מקום 14 מתוך 34).

OECD בדק גם את השימוש שעושים באינטרנט בבתי הספר. ישראל, מדינת "מחשב לכל ילד", חמישית מהסוף ברשימה. כ-88% מבתי הספר בישראל מחוברים לאינטרנט, לעומת ממוצע של 93% ב-OECD, אבל רק כ-40% מהם עושים שימוש באינטרנט - הנתון הנמוך ברשימה (70% בממוצע).

גם הנתונים לגבי מספר העסקים בישראל שעושים שימוש באינטרנט או בעלי אתר אינטרנט, בהשוואה למדינות ב-OECD, אינם מחמיאים - אם כי המידע לגבי ישראל בנתונים אלה הוא משנים קודמות לשאר המדינות. OECD מדווח גם שבישראל רוכשים הרבה פחות מוצרים באינטרנט בהשוואה למדינות המפותחות.

לפי פרסומים קודמים, ישראל מובילה את העולם בשימוש בפייסבוק, אבל דו"ח OECD מלמד כי זה לא המצב. מסתבר כי אקלים קר הוא ערובה לשימוש מוגבר ברשת החברתית - איסלנד (66%), נורווגיה (55%) וקנדה (53%) מובילות את רשימת ה-OECD. פייסבוק הוא האתר השני בפופולריות שלו בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, 47 מכל 100 משתמשי אינטרנט בישראל רשומים ברשת החברתית. יפאן היא האחרונה ברשימה עם 3% בלבד, כשהסיבה לכך היא הפופולריות של הרשת החברתית המקומית MIXI.

לבסוף, בארגון המדינות המפותחות מדדו גם פערים מגדריים בשימוש באינטרנט, הפער באחוזים בין משתמשים זכרים לנקבות. הנתון בישראל נושק ל-5%, אמצע הטבלה. מובילה את האי-שוויון ב-OECD היא טורקיה. באירנלד, ניו זילנד אסטוניה וארה"ב יש יותר משתמשות אינטרנט ממשתמשים.

_________________________________________________________

 

פערים גדולים בחינוך לחדשנות / מאת אמיר טייג

ישראל, אירלנד ופינלנד הן שלוש המדינות שבהן חלקה של תעשיית ההיי-טק והתקשורת מהתוצר העסקי המקומי הוא הגדול בעולם. בהתאם, שלושתן הן גם מובילות עולמיות בשיעור המועסקים בהיי-טק מכלל השכירים. 10% מהשכירים הישראלים עובדים בהיי-טק, לעומת 7% בפינלנד ו-6% באירלנד. שוקי היעד המהותיים אמנם רחוקים, אבל תעשיית ההיי-טק הישראלית הצליחה לרתום את הכלכלה המקומית לביקוש הגובר בעולם למוצרים ולשירותים דיגטליים חדשניים.

התלות של הכלכלה המקומית בתעשיית החדשנות היא בריאה ומעצימה את הכלכלה הישראלית, אבל יש בה גם חיסרון. מנתוני ה-OECD עולה כי רק 40% מבתי הספר בישראל עושים שימוש באינטרנט, לעומת 70% בממוצע ב-OECD. נתון זה מצביע על חוסר ההומוגניות בחברה הישראלית. בקצה אחד נמצאים אנשים מוכשרים המשתלבים בהיי-טק הגלובלי ומובילים את הכלכלה המקומית קדימה, בקצה השני - קבוצה גדולה של צעירים המודרים מתעשיית החדשנות.

אם הכלכלה הישראלית היתה נסמכת למשל על תעשיית רכב או תיירות תחרותית, הדבר לא היה בעיה כה גדולה. אבל בכלכלה הנסמכת על ידע וחדשנות, הפערים שנפתחים בגיל מוקדם הם קשים לגישור בהמשך. סביר להניח שהכלכלה הישראלית תמשיך לנוע קדימה עוד שנים רבות באמצעות מגזר חדשני חזק, אבל בלא שינוי מהותי של מערכת החינוך יהיה לכך מחיר חברתי הולך וגדל - פערים כרוניים בלתי ניתנים לגישור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#