הטק-סיטי של לונדון מחכה לסטארט-אפים מישראל - היי-טק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטק-סיטי של לונדון מחכה לסטארט-אפים מישראל

בלונדון יש מוזיקה טובה, ופועלות בה גם כמה מחברות המדיה הגדולות בעולם. יש בה מגזר פיננסי מפותח ואת בורסת AIM, שבה הנפיקו בעבר כמה חברות ישראליות. מה חסר? פעילות של חברות טכנולוגיה ישראליות

2תגובות

תעשיית ההיי-טק הישראלית מוכרת כתעשייה שצופה אל מעבר לים. מרגע היווסדן רואות חברות ההיי-טק הישראליות את השוק הבינלאומי כיעד מרכזי לשיווק מוצריהן וכזירה המתאימה להנפקת חברות.

ראייה גלובלית זו נחשבת לאחת מנקודות החוזקה המרכזיות של התעשייה הישראלית - סטארט-אפ ישראלי צעיר בתחום האינטרנט יכוון לרוב מראש לשווקים העולמיים ובעיקר לשוק האמריקאי. הקמת נציגות בחוף המערבי או המזרחי בארה"ב נחשבת לאבן דרך כמעט ודאית במסלול החיים של חברות.

המיקוד בשווקים בארה"ב מושפע לא מעט מהניסיון הרב שצברו יזמים ישראלים בסיליקון ואלי ומקיומה של קהילת היי-טק ישראלית תומכת בסן פרנסיסקו וסביבותיה ובניו יורק. למעשה, הקפיצה אל מעבר לאוקיאנוס האטלנטי מקדימה במקרים רבים יעדים קרובים בהרבה, ובהם לונדון. יוזמה משותפת של ממשלת ישראל וממשלת בריטניה, המקודמת בימים אלה על ידי צוות בשגרירות הבריטית, מנסה לשנות את המצב בכל הקשור ללונדון.

"יש תחומים שבהם יש המון היגיון בשיתוף הפעולה, למשל בתחום של חברות ישראליות שמפתחות טכנולוגיות לפרסום - לונדון מרכזת רבות מחברות הפרסום העולמיות הגדולות ביותר", אומרת נעמי קריגר העומדת בראש ה-UK Israel Tech Hub, הצוות שאותו הקימה השגרירות הבריטית כדי לקדם את שיתוף הפעולה. "התשובה הנפוצה של חברות ישראליות שאנחנו מנסים לברר אתן למה הן לא פונות ללונדון היא שהן לא מכירות שם אף אחד, ושאין להם לקוחות ראשונים באזור. אנחנו מנסים לשנות את המצב הזה".

אייל טואג

אחת היוזמות הראשונות של צוות ה-Tech Hub היא תוכנית ה-Texchange, תוכנית חילופי סטארט-אפים. "המטרה היא לשלוח מספר מצומצם של חברות ישראליות ללונדון ולחבר אותן ללקוחות פוטנציאליים ולמשקיעים פוטנציאליים. התוכנית מתאימה בעיקר לחברות צעירות - אם נצליח להביא לחברות ישראליות צעירות לקוח גדול ראשון בבריטניה, הסיכוי שהחברה תמשיך בפעילות בבריטניה יעלה מאוד". עד היום, מציינת קריגר, קיבל הצוות עשרות פניות מצד חברות ישראליות להשתתפות בפרויקט, והכרזה על 15 החברות שנבחרו להשתתף במחזור הראשון תצא באוקטובר.

טיסת צ'ופר ללונדון

"הטיסה על חשבוננו זה צ'ופר נחמד, אבל העיקר הוא ההיכרות עם הטק-סיטי של לונדון. אנחנו רוצים להגדיל את מספר החברות הבריטיות שמשתמשות בטכנולוגיות ישראליות ולהרחיב אותו בתחומי המדיה, הריטייל והפיננסים. בעבר חברות ישראליות פנו לבריטניה כדי ליצור שיתופי פעולה עם חברות ספציפיות דוגמת בריטיש טלקום - בעיקר בתחום התקשורת. אנחנו רוצים לשנות את הדפוס הזה, ולגרום לכך שחברות ישראליות יחשבו על לונדון כבסיס יציאה לשוק האירופי, גם בתחומים אחרים. בשלב השני יפעיל הצוות תוכנית הפוכה להבאת חברות בריטיות לישראל".

"המטרה היא שיתוף פעולה לתועלתן של שתי הכלכלות - אין לנו מטרה להוציא מישראל סטארט-אפים", מבהיר חיים שני, המשמש יו"ר ה-Tech Hub ומוכר כמי שעמד בראשה של חברת ההיי-טק הישראלית נייס וכמנכ"ל משרד האוצר - תפקיד שבו הוביל כמה רפורמות שנועדו לקדם את ההיי-טק הישראלי. "יצרנו כאן מסגרת ייחודית במובן של דיפלומטיה כלכלית - לא הצבה של משלחת מסחרית שתפקידה לסייע רק לצד אחד. יש פה ניסיון ייחודי למפות את הסינרגיות בין שתי הכלכלות ולייצר צמיחה בשתיהן - זה הקרדיט שקיבלנו לפעילותנו", הוא מוסיף. "ברמת המיקרו ראיתי בזמן הניהול של נייס כיצד באמצעות רכישת חברה בריטית בשם תאלס הצלחנו לייצר מקומות עבודה גם במגדל העמק וגם בבריטניה".

היוזמה לשיתוף הפעולה בתחומי ההיי-טק בין ישראל לבריטניה החלה בעקבות פנייה ישירה של ראש ממשלת בריטניה לראש ממשלת ישראל. בעקבות הפנייה הקימה שגרירות בריטניה את ה-Tech Hub, שפעילותו ממומנת בחלקה על ידי הממשלה הבריטית ובחלקה על ידי חברות ותורמים פרטיים. עד היום הושקעו ביוזמה כ-250 אלף ליש"ט.

מחפשים את הסינרגיה

בעזרת חברת הייעוץ מקינזי מיפה צוות ה-Tech Hub שישה מוקדים שבהם תיתכן סינרגיה משמעותית בין השווקים: תחום הדיגיטל, תחום מדעי החיים, תחום הקלינטק, תחום הטכנולוגיה הפיננסית, תחום המחשוב הממשלתי ושיתוף פעולה בין חברות בריטיות לתעשיית הטכנולוגיה המתפתחת במגזר הערבי בישראל. בכל אחד מתחומים אלה התווה צוות ה-Tech Hub תוכנית פעולה שונה, המבוססת על המאפיינים השונים של השווקים הספציפיים בישראל ובבריטניה. בתחום הדיגיטל, הכולל גם את פעילותן של חברות אינטרנט בתחום השיווק, הפרסום והמדיה, היתרונות המשמעותיים שמציעה לונדון ליזמים הישראלים הוא ריכוז הלקוחות הגדולים הרלבנטיים.

במסגרת היוזמה ביקר שר המדיה הבריטי בישראל במארס האחרון, בראש משלחת של חברות מדיה ופרסום ובהן BBC, קונדה-נאסט, אוגילבי ו-BBH. בשונה מאופי הפעילות בתחום הדיגיטל מרכז צוות ה-Tech Hub את מאמציו בתחום הביומד, בניסיון להביא לשיתוף פעולה בין חברות הפרמצבטיקה הבריטיות הגדולות, דוגמת אסטרה זניקה ו-GSK, לפעילות פיתוח ומחקר שמבוצעת בסטארט-אפים ישראליים ובמוסדות האקדמיים בישראל. לצד זאת מנסה צוות ה-Tech Hub לשפר את הערוץ הקיים בין חברות הביומד והמכשור הרפואי הקטנות והבינוניות בישראל לבין מערכת הבריאות הממלכתית הבריטית, ה-NHS.

תהליכי העבודה מול ה-SE, הארגון האירופי המקביל ל-FDA האמריקאי, נחשבים למסורבלים פחות מהעבודה מול הארגון המקביל בארה"ב בכל הקשור לאישור ניסויים ושימוש בתרופות חדשות ומכשור רפואי חדש. "כיום חברות ישראליות שעובדות מול ה-SE פונות בעיקר לצרפת וגרמניה", מסבירה קריגר. "בשנים האחרונת ה-NHS עבר רפורמה מקיפה שמציבה בפני חברות ישראליות הזדמנות, בעיקר בכל הקשור לשימוש בבסיסי הנתונים האדירים שהמערכת מחזיקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם