ההיי-טק מתקשה לעלות כיתה - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההיי-טק מתקשה לעלות כיתה

לכאורה מצבו של ההיי-טק הישראלי מצוין: מספר חסר תקדים של חברות מקומיות הגיע לבשלות עם מחזור הכנסות משמעותי; אולם, יש בעיה - הידלדלות שוק ההון סיכון המקומי והתייבשות שוק ההנפקות מקשות על סטארט-אפים לגייס את ההון הנדרש להמשך צמיחה ומעכבות יצירת דור חדש של חברות שיתפסו את מקומן; האם הפתרון הוא כסף חדש ממשקיעים זרים שאינם אמריקאים?

7תגובות

תנאי הכרחי להמשך פעילותה של תעשיית היי-טק ישראלית בריאה ומשגשגת הוא קיום של שרשרת ערך מלאה, הכוללת סטארט-אפים צעירים בשלב עוברי; חברות בוגרות המניבות הכנסות משמעותיות; וחברות רב-לאומיות המפעילות מרכזי פיתוח מקומיים. כחלק מגלגל החיים הטבעי של התעשייה, סטארט-אפים המגיעים לבגרות נמכרים ומתמזגים עם חברות גדולות יותר, והיזמים שייסדו אותם מקימים חברות חדשות. שיבוש בכל אחת מן החוליות בדרך, משמעותו סכנה לעתיד ההיי-טק הישראלי.

אלא שבחינה של מצב ההשקעות בחברות הסטארט-אפ הישראליות מגלה כי קיימת בעיה בשלב הקריטי של מחזור "כיתות א'" של ההיי-טק הישראלי. מספר הסטארט-אפים החדשים שקמו ב-2011 הגיע לשפל של עשור, וירד ב-40% בהשוואה ל-2010, לפי נתוני חברת IVC Online.

המצב מלווה בירידה בהיקף ההון הזמין למימון סטארט-אפים צעירים. לפי נתוני IVC, במחצית הראשונה של 2012 חלה ירידה של 11% בהשקעות הון סיכון בסטארט-אפים ישראלים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וההשקעות הסתכמו ב-936 מיליון דולר; מתוכן 24% בלבד ניתנו על ידי קרנות הון סיכון ישראליות.

אם לא יקומו מספיק חברות חדשות שיצליחו להשיג מימון, קטר ההיי-טק לא יוכל להמשיך ליהנות מפירות ההשקעה - האקזיטים הגדולים שאותם התרגלנו לראות בשנים האחרונות. הנהנים העיקריים מהאקזיטים הם אמנם המשקיעים והיזמים, אך המשק הישראלי מרוויח בזכותם מקומות תעסוקה בשכר גבוה בתחומים שבהם הכישרון הישראלי מהווה יתרון תחרותי.

אף שנוצר מצבור חסר תקדים של סטארט-אפים מקומיים בעל היקף הכנסות מרשים, ללא כמות מספקת של חברות חדשות שיקומו מדי שנה, נראה התייבשות של מעיין החדשנות וענף היצוא המרכזי של המשק.

בועת הדוט.קום חוזרת? החברות הישראליות המועדות לרכישה - מתחום האינטרנט

לאנג'לים קשה להביא השקעות המשך

גלגל החיים של חברות היי-טק כולל השקעות אנג'לים, השקעות קרנות הון סיכון ולבסוף רכישה (M&A) או הנפקה ראשונה לציבור (IPO). עו"ד ליאור אבירם, ראש תחום היי-טק והון סיכון במשרד עוה"ד שבלת, המתמחה בליווי חברות, מזהה בעיות בשתי חוליות בגלגל: בשלב ה-IPO ובסבב ההשקעות הראשון מקרנות הון סיכון.

לימור אדרה

לטענת אבירם, היעדר הנפקות של חברות ישראליות מוריד את מחירן כשהן מגיעות לרכישה באין חלופה אחרת. ואולם, שורש הבעיה לטענתו הוא מחסור בהון סיכון זמין להשקעות בסטארט-אפים, בעיקר בשלבים המוקדמים בחייהם.

המחסור בכסף פנוי להשקעות הון סיכון הוא תופעה גלובלית שנובעת בין השאר מהחלטה של קרנות הפנסיה וגופים מוסדיים לצמצם את השקעותיהם באפיק זה על רקע התשואות הנמוכות שהציג בעשור האחרון. קלפרס, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, שהיתה משקיעה מרכזית גם בקרנות ישראליות, החליטה לצמצם את השקעותיה בקרנות הון סיכון להיקף של כ-340 מיליון דולר בשנה בלבד.

ואולם, לטענתו של אבירם, עיקר ההשפעה על הסטארט-אפים המקומיים היא צמצום חלקן של קרנות ההון סיכון הישראליות בהשקעות. המחסור נובע מהצטמקות כללית בהיקף ההשקעות של קרנות הון סיכון בישראל - והתמקדות בהשקעות בשלבים מאוחרים (לייט-סטייג'). "מצב ההון סיכון בישראל מידרדר - כמות הכסף שנמצאת בשוק להשקעה בחברות היי-טק חדשות הולך ויורד", קובע אבירם.

הקושי של הקרנות הישראליות לגייס קרנות חדשות וקרנות המשך צפוי להחמיר מאחר שקרנות ההון סיכון הזרות נוטות להצטרף לסבבי השקעה שבהן משתתפות קרנות מקומיות, או להשקיע בחברות שקרנות מקומיות כבר השקיעו בהן בסבבים קודמים.

"לקרנות זרות קל יותר להצטרף לסבבי השקעה מתקדמים. קשה לחברה ישראלית שעוד לא הושקע בה כסף להתחרות על הכיס של קרן בקליפורניה, כי ממילא לא מציגים היסטוריה של ביצועים בשלב זה", אומר אבירם.

סביבת ההשקעות הישראלית עברה שינוי בשנים האחרונות. שחקנים כמו אנג'לים - משקיעים פרטיים אשר לעתים קרובות היו בעברם יזמים שמכרו חברות - נהפכו דומיננטים והם תורמים לפריחה בסביבת ההשקעות בשלבים המוקדמים מאוד. ההשקעות שלהם מייצגות כסף "חכם", כלומר לצד ההשקעה הפיננסית ניתן גם ניסיון וקשרים בתעשייה. קשיי גיוס ההון מופיעים כשהחברות נדרשות לסבבי גיוס גדולים יותר.

"יש בהחלט כמות סבירה ומתאימה של אנג'לים והכסף שלהם נגיש לחברות. הבעיה של האנג'לים - ואנחנו שומעים עליה ללא הפסקה - היא שקשה להם מאוד להביא השקעות המשך לחברות שבשלו והן מתאימות להשקעה של קרן הון סיכון", אומר אבירם. "עמק מוות" זה של השקעות איפיין לרוב חברות מתחומי מדעי החיים, אך כעת סטארט-אפים מכל התחומים מתמודדים עם מצב זה, ובכלל זה חברות אבטחה, שבבים ותקשורת.

התעשייה מצטמקת

העיוות בפיזור ההשקעות על פני מחזור החיים של החברות משתקף בתוצאות סקר שערכו בשבלת. לפי הסקר, 29% בלבד ממספר ההשקעות בסטארט-אפים הוא בחברות בסבב הראשון. את הסקר ערכו אבירם ועו"ד לימור פלד, בשיתוף משרד עוה"ד Fenwick & West מעמק הסיליקון, ונבחנו בו כמחצית מעסקות ההון סיכון בישראל.

"במצב של תעשייה יציבה, הסיבוב הראשון צריך להיות הגדול ביותר", אומר אבירם. "לסיבוב השני צריכות לעלות רק הטובות ביותר, וכך גם לשלישי. אך מאז המחצית השנייה של 2008 הסיבוב הראשון אינו הגדול ביותר - כלומר התעשייה מצטמקת והולכת וזו בעיה חמורה. חייבים למצוא דרך להגדיל את מספר ההשקעות בסיבוב הראשון אם רוצים להחזיר את התעשייה לגודל שהיתה בו".

אמנם במחצית הראשונה של 2012 נרשם שיפור מסוים במספר ההשקעות בשלב זה בהשוואה ל-2011, אך להערכת אבירם הוא לא מספק. בסקר מקביל שנערך בעמק הסיליקון נמצא כי מרב ההשקעות אכן נעשות בסבב הראשון. "גם בעמק הסיליקון היה מצב זמני שהיו פחות השקעות בסבב הראשון בגלל מצב כלכלי, אבל בישראל המצב קבוע מ-2008", מתריע אבירם.

השפעה קצרת טווח נוספת הנובעת מהיעדר כסף הפנוי להשקעות היא הערכות שווי נמוכות לחברות מקומיות בהשוואה למקבילות להן בעמק הסיליקון. "החברות שאנחנו מייצגים מוערכות ב-30%-40% פחות מחברות אמריקאיות מקבילות, המגייסות בשווי גבוה יותר. מצד שני, חברות אמריקאיות מגייסות יותר ומוציאות יותר", אומר אבירם.

במסגרת פעילותה, פירמת עורכי הדין מפגישה בין קרנות השקעה אמריקאיות וסטארט-אפים ישראליים. "אנחנו מעבירים לקרנות אמריקאיות את המסר שבישראל הן ישיגו חברות בעלות רמת חדשנות, ניסיון וכישרון לא פחות טובים, בשווי ובהוצאות נמוכים יותר. לכן אפשר לעשות יותר באותו כסף", אומר אבירם.

"יצאנו מתקופה עגמומית בתעשייה"

למרות הקושי להשיג השקעות בסבב הראשון, מצבן של החברות הישראליות שכן מצליחות לגייס הוא טוב. לפי הסקר של שבלת, יותר מ-80% מהחברות שגייסו במחצית הראשונה של 2012 עשו זאת לפי שווי גבוה מהסיבוב הקודם שבו גייסו - שיפור בהשוואה לשנים האחרונות. "ברמה של החברות עצמן המצב בסך הכל טוב. יצאנו מתקופה שהיתה עגמומית בתעשייה - המצב של חברות שכבר נמצאות על המסלול והגיעו לבשלות יותר טוב והן מסוגלות לגייס בשווי עולה", אומר אבירם. לטענתו, חברות ההיי-טק הישראליות נפגעו פחות מהמשבר העולמי כי הן פחות חשופות לאירופה.

עם זאת, המחסור בכסף והיעדר ההשקעות בסטארט-אפים חדשים יביא בטווח הארוך להידלדלות עתודת הסטארט-אפים הישראליים, ובשנים הקרובות מאגר החברות העתידות להימכר באקזיטים משמעותיים עלול להצטמצם. המשמעות למשק תהיה פחות השקעות חוזרות ופחות מקומות עבודה.

"מספר משמעותי של חברות ישראליות הבשילו והן מראות מכירות יפות ואפילו רווחיות", אומר אבירם. "הן הופכות את עצמן אטרקטיביות למיזוגים ורכישות של חברות רב-לאומיות גדולות וגם של קרנות פרייבט אקוויטי זרות. בטווח הארוך החברות האלה יירכשו ויעזבו את ישראל. היה סוג של מחזור חיים - חברות נמכרו, היזמים הקימו חברות חדשות, הן צמחו וכך התגלגלה תעשייה בריאה. אם השרשרת מתנתקת, ייתכן שישראל תמכור את החברות שהבשילו ולא תצמיח חדשות - וזה יהיה בכייה לדורות".

ביטוי לתופעה זו ניתן לראות כיום. 2012 נפתחה ברצף של אקזיטים מרשימים והמשיכה את התנופה של 2011. אך בחודשים האחרונים לא הושלמה אף עסקה משמעותית בהיי-טק הישראלי, ומאגר החברות המועמדות לרכישה רק מצטמצם. החברות שהגיעו למימוש האקזיט הן קצה הקרחון של חברות שהגיעו להכנסות של יותר מ-20 מיליון דולר, ומבטאות את התבגרות התעשייה הישראלית.

לפי מיפוי שערכו האנליסטים אורן רביב ודן יכין מחברת המחקר IDC, נכון להיום יותר מ-60 סטארט-אפים ישראליים הגיעו להיקף הכנסות העולה על 20 מיליון דולר, מתוכן נתח משמעותי של חברות הגיעו למחזור הכנסות של יותר מ-30 מיליון דולר - היקף חסר תקדים לטענת בכירי תעשיית ההון סיכון המקומית. ואולם אחד הממצאים המדאיגים העולים מהבדיקה הוא ירידה של 20%-30% במספר חברות אלה מאז תחילת 2011.

"יש בעיה בשלבי הביניים - יותר חברות נמכרות ופחות חברות נכנסות למאגר של החברות שחצו את רף 20 מיליון הדולרים", קובע רביב. "האקזיטים הם דבר מבורך, אבל כשמסתכלים קדימה יש סיבה לדאגה. השמנת של תעשיית הסטארט-אפים הישראלים 'נקטפת' כשהחברות מייצרות אקזיט", מוסיף יכין. "הבעיה היא שכשמסתכלים קדימה, המאגר הכללי של ההון סיכון הצטמק ביחס לשוק".

הבעיה שעליה מצביעים גם ב-IDC היא בשלב הביניים, כלומר מחסור בחברות חדשות שקמות ביחס למספר החברות שנמכרות - כך שמאגר החברות הגדולות מידלדל. הפתרון, לפי האנליסטים ב-IDC, עשוי לבוא מכיוון בלתי צפוי. "אנחנו רואים בחודשים האחרונים נהירה של משקיעים ממקומות לא שגרתיים. ברוסיה יש הרבה כסף שמחפש הזדמנויות להשקעה ומסתובבים פה גם גורמים מסינגפור", אומר יכין. עם זאת הוא מציין כי עד כה אף קרן הון סיכון רוסית לא הודיעה על הקצאת ייעודית של כספים לשוק הישראלי, אלא ביצעו השקעות בודדות. גם קרנות וחברות סיניות בתחומי התקשורת והשבבים בוחנות השקעות בישראל.

"יכול להיות שחלק מהבעיה תיפתר על ידי משקיעים חדשים, גמישים יותר מבחינת סכומים, שלבים ותחומים, ויהיה להם קל יותר להשקיע בחברות שכביכול לא מייצרות אקזיטים", מסביר יכין. ואולם הפתרונות שהציעה עד כה המדינה, בעיקר בתוכנית "יתרון יחסי" לעידוד תעשיית ההיי-טק, לא מספקים בעיני אבירם. "אנחנו באיחור משמעותי בטיפול בבעיה זו - איחור של שנתיים - והזמן פועל נגדנו. הפתרונות שנתן האוצר, כמו מתן הגנה של 25% לגופים המוסדיים בישראל שישקיעו בקרנות הון סיכון ישראליות, לא היו מספיק אטרקטיביים ולא הביאו לתוצאה".

הישועה כנראה לא תגיע גם ממיקרו-קרנות הון סיכון, המנהלות עשרות מיליוני דולרים, וכמה גורמים בשוק מצביעים על צורך במעורבות ממשלתית. "אני לא חושב שתעשייה הנשענת רק על חברות קטנות יכולה להחזיק את עצמה לאורך זמן. אם רוצים להחזיק תעשייה מבוססת וחזקה עם יסודות עמוקים, חייבים פלורליזם מבחינת תמהיל החברות וייצוג לכל שלבי החיים שלהן. אי אפשר להחזיק תעשייה רק מחברות ענק זרות וסטארט-אפים קטנים - צריך תעשייה שלמה", מסכם יכין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#